הזכות לטפל בחתול: ליטא שלא הכרתם

 

ברוכים הבאים לליטא! ארץ של יערות, אגמים ושיכר דבש צלול ומתוק. את מי רוצחים (באופן סמלי) במכות גרזן בחתונה ליטאית מסורתית? מהו הסיפור על המרצפת המופלאה בקתדרלה המרכזית של העיר? איפה אפשר לראות שני שדים ברגע רומנטי? חדשות מרעישות על הרפובליקה העצמאית הקטנה ביותר בעולם, שאהבה עזה לחתולים היא חלק מחוקתה, וכמובן- השלדים של ההיסטוריה, המוחבאים עדיין במרתפים החשוכים של מדינה צעירה אך מוטרדת. ליטא שלא הכרתם.

יש מי שעומדים על זכותכם לטפל בו. מי בעצם? התשובה למטה.

ליומני מסע והרפתקאות נוספות ב"ינשוף הנודד", ראו על אוזבקיסטן, מרוקו , קהיר ודרום מצרים.

כנסיית אן הקדושה- בעיר העתיקה של וילנה

ליטא היא מזיגה מוזרה בין מערב אירופי ומזרח סובייטי. עם רגל אחת, היא כבר באיחוד האירופי, והרגל השנייה עוד נטועה אי שם בעבר הסובייטי. מצד אחד, בערים הגדולות, במיוחד וילנה, יש תשתיות תיירות כמקובל באירופה- והאווירה צעירה, דינמית ותוססת. מצד שני, באזורי הכפר יש חוסר מסויים בתשתיות, וגם האווירה הסובייטית עדיין מורגשת במידה מסויימת. חלק מנותני השירות (בעיקר הצעירים) מתייחסים לתיירים באופן סביר, כמקובל במערב, ואילו רבים מנותני השירות המרכזיים, בעיקר עובדי ציבור ובעיקר ברכבות, זועפים, זועמים ורוגזים כמקובל בברית המועצות. לפקידי הרכבות, באופן כללי, יש נטייה לצעוק על כל דבר שזז.

 התרבות הליטאית היא ייחודית ומעניינת- היא אינה תרבות סלאבית או דמוי רוסית, אם כי היא מושפעת מאד מתרבותה של רוסיה. מפגש עם התרבות הליטאית המתעוררת מוסיף בלא ספק לחווית הביקור במדינה. למשל, מי שמסתובב בליטא מבחין כי השמות הליטאיים אינם דומים כלל לשמות רוסיים, ומזכירים יותר שמות יווניים. השפה הליטאית, המדוברת בפי רוב האוכלוסיה (מלבד המיעוטים הפולני והרוסי) שונה מאד מהשפה הרוסית.

 

וילנה

 וילנה, (בליטאית: Vilnius) היא בלא ספק אחת הערים היפות ביותר במזרח אירופה. רוב האנשים חושבים על וילנה, כמו ערים אחרות בגוש הסובייטי לשעבר, כגוש בניינים אפרורי ומשמים. לא כך! למבקרים בוילנה מצפה עיר עתיקה בארוקית ומרהיבה, שכנסיותיה העתיקות והצבעוניות נישאות אל על כעוגות חתונה ססגוניות.

מבט לעיר העתיקה- וילנה

לא סתם הזכרתי את הכנסיות. הן אחת האטרקציות הגדולות ביותר למבקר בוילנה. ליטא היתה האומה האירופית האחרונה שהתנצרה (רק בסוף המאה ה-14!), ולאחר מכן הפכה לקתולית והתאחדה עם ממלכת פולין. הברית המאוחדת של פולין וליטא הצליחה לבלום את האבירים הטבטונים הגרמנים, ולמשך זמן רב היתה ליטא אימפריה אזורית. בכל אותו הזמן, ובמיוחד לאחר דעיכת הברית, התמודדה ליטא הקטנה עם השפעות תרבותיות וצבאיות הן מפולין, והן משכנות גדולות ודורסניות כרוסיה ושוודיה הרחוקה יותר. לפיכך, ניתן לראות בוילנה ערבוב סגנונות מעניין בכל הנוגע למבנה הכנסיות: כנסיות קתוליות פולניות, אורתודוקסיות רוסיות, לותרניות שוודיות, והכל בשילוב הרמוני עם סגנון מקומי. ברוב הערים באירופה הקתדרלות דומות אחת לשנייה: לא כך בוילנה. כל כנסייה בעיר העתיקה שונה לחלוטין בסגנונה, הן מבפנים והן מבחוץ, וכולן יפות להדהים. למטייל בעיר העתיקה מצפים שורה של אטרקציות בתוך הכנסיות היפות ומסביבן: קונצרטים, אוצרות אומנות ומיסות- ששירתן הדתית מהדהדת בתוך הקירות האקוסטיים ומספקת חווייה אסתטית שאין שני לה. קו הרקיע של מגדלי הכנסיות מעטר את שמי העיר העתיקה. בין הכנסיות הבולטות: כנסיית סט. ניקולאי האורתודוקסית בעלת המגדל המוזהב-סגגוני המזכיר ציפוי של עוגה, כנסיית סט. קזמיר וכנסיית מריה הקדושה, שיש בה אייקון הנחשב לאתר חשוב לעלייה לרגל.

הקתדרלה הגדולה של וילנה. אבל איפה המרצפת הקסומה?

האתר הבולט ביותר בעיר העתיקה הוא ללא ספק הקתדרלה הגדולה, שבנויה בסגנון ניאו קלאסי כמקדש יווני. בכיכר הקתדרלה ישנה בלטה, עליה רשומה המילה הליטאית Stebuklis (נס). הבלטה הזאת מספרת, יותר מכל, את סיפור הכיבוש הסובייטי בליטא. לקראת נפילת ברית המועצות, התאחדו רבבות רבות של אזרחים ליטאים, בלטים ואסטונים לשרשרת אנושית מטאלין הצפונית עד וילנה הדרומית. השרשרת הסתיימה בכיכר הקתדרלה של וילנה, בדיוק על בלטת ה"נס". לפי המנהג הליטאי כיום, המבקרים בכיכר הקתדרלה צריכים למצוא את הבלטה בעצמם (אסור לספר היכן היא), להסתובב עם כיוון השעון, לבקש משאלה ולצפות לנס…

 מכיכר הקתדרלה מתפתל מבוך של סימטאות בעיר העתיקה, רצוף בכנסיות, רחובות ימי ביניימיים ובתי קפה יפים. הקיץ הליטאי מספק הזדמנויות אינספור לשבת בבתי קפה ברחובות העתיקים, לשתות קפה, בירה, יין או שיכר ליטאי, או ליהנות מהמטבח הליטאי המגוון (ראו פירוט בהמשך). בין האתרים המעניינים בעיר העתיקה: השערים של חומות העיר, שנקראים "שערי הזריחה", ארמון הנשיאות, ואוניברסיטת וילנה הימי ביניימית, מבוך של חצרות ובניינים עתיקים, שבמרכזם כנסיית יוחנן הקדוש היפיפייה. באוניברסיטה גם מרכז ל"תרבויות חסרות מדינה", כמו התרבויות הצוענית, הקראית והיידישאית (בעיני מתכנני המרכז, ישראל היא מדינה של דוברי העברית)- שמנהל סמינרים באנגלית לציבור הרחב.

הפקולטה לפילולוגיה- אוניברסיטת וילנה

אולם וילנה היא לא רק עיר עתיקה יפה וכנסיות: העיר מלאה מוזיאונים מעניינים, שירתקו את חובבי האומנות וההיסטוריה. גלרית התמונות הלאומית מספקת מבט מרתק לאומנות ליטאית מהמאה ה-16 עד המאה ה-19, כולל אוסף מרהיב של תמונות רומנטיות. המוזיאון הלאומי מוקדש להיסטוריה של ליטא וחיי היומיום של ליטאים בתקופות שונות, כלא הקג"ב לשעבר מספק מבט לסבל הליטאי תחת השלטון הסובייטי. בעיר גם מוזיאון שואה, ומוזיאון יהודי "על שם הגאון מוילנה". המוזיאון האחרון הוא דווקא אכזבה, מוזנח ולא מאורגן. בכלל, במוזיאון (ובוילנה בכלל) יש נטייה מצערת לטשטש את חלקה המביש של האוכלוסיה הליטאית בהשמדת היהודים המקומיים, כמו גם את העובדה שליטאים רבים מאד תמכו בנאצים ושיתפו איתם פעולה. נראה שליטא, כמדינה צעירה שהשתחררה זה עתה מכיבוש סובייטי אכזרי, אין עדיין את הנכונות להכיר בפשעיה שלה- וחבל.

 הזכות לטפל בחתול

בלב וילנה מסתתרת לה הרפובליקה ה"עצמאית" של אוּזוּפִּיס, קומונה מוטרפת של אומנים, חולמים, מוזיקאים וסתם היפים ותיירים, שהכריזה באופן רשמי על התנתקות מליטא. לרפובליקה יש יום עצמאות, חגיגות רבות, ואפילו ביקורת דרכונים פעם בשנה. והרשויות הליטאיות, כמובן, מצטרפות לחגיגה, המושכת תיירים רבים. בשכונה הקסומה הזאת, על שפת נחל רוגע, יש מלונות ואכסניות רבות, ותיירים אוהבים אותה מאד. בפתח הרפובליקה נמצאת החוקה החדשנית- המכילה סעיפים כמו "לכל אחד זכות לאהוב", "לכל אחד זכות לא לאהוב איש", והדבר החשוב ביותר: "לכל אחד יש זכות לטפל בחתול…"

"מעבר הגבול" לרפובליקה של אוזופיס- שימו לב לכיתוב ביידיש!

החוקה של אוזופיס. לכל אחד יש זכות לטפל בחתול…

קובנה

  קובנה (ליטאית: Kaunas) היא טיול יום נוח מוילנה, העיר השנייה בגודלה בליטא. בניגוד לעיר המפורסמת שיאוּלִיאַי (שוואלי) עם גבעת הצלבים מעוררת ההוד שלה, קובנה אינה מפורסמת כיעד תיירות מרכזי- לא בצדק! העיר מעניינת מאד, יש בה רובע עתיק מרשים למדי, היסטוריה עשירה ושורת מוזיאונים מעניינים.

 קובנה נמצאת במרכז ליטא, בערך שעתיים נסיעה באוטובוס, מיניבוס או רכבת מוילנה. רוב העיר אכן בנויה בסגנון סובייטי אפור, ולעומת וילנה היא די פרובינציאלית. הרובע העתיק, לעומת זאת, הוא יפה ומרנין. במרכזו נמצא מדרחוב גדול ששורות עצים נטועה במרכזו, וניתן לראות בו מופעי רחוב, ילדים המנגנים בחליל ושורה של בניינים בארוקיים ססגוניים, שהצבע האדום שולט בהם. בין שתי מלחמות העולם פולין השתלטה על וילנה, ולפיכך קובנה היתה עיר הבירה של הרפובליקה הליטאית. לפיכך, ניתן עדיין לראות בעיר העתיקה את ארמון הנשיאות הישן, שהפך למוזיאון המוקדש לעצמאות ליטא. האתר המרכזי בעיר העתיקה הוא כיכר העירייה היפה, שניתן לראות בו את עיריית קובנה וכן מספר קתדרלות מרשימות.

אני בחדר העבודה של סוגיהארה- אחד הרגעים המרגשים ביותר בטיול

חסיד אומות העולם היפני, הקונסול בקובנה צ'יאונה סוגיהארה

עם זאת, אסור לפספס את שורת המוזיאונים המעניינים בקובנה. המרגש ביותר מביניהם הוא בלא ספק בית סוגיהארה, לשעבר הקונסוליה היפנית בקובנה וכיום מרכז ללימודים יפניים ומוזיאון המוקדש לפועלו של חסיד אומות העולם היפני סוגיהארה צ`יאוּנֶה. בזמן מלחמת העולם השנייה, הקונסול היפני סוגיהארה הנפיק ויזות ליפן למאות יהודים וכך הצילם מהנאצים. משרד החוץ היפני הורה לו לא לעשות כן, כדי לא להסתכסך עם הגרמנים, אך בפועל לא התנגד והכיר בתוקף של הויזות. סוגיהארה עבד יום ולילה כדי להרחיב את הרשימה, וגם כשהיה מוכרח לעזוב את קובנה (הקונסוליות הזרות בוטלו לאחר הכיבוש הסובייטי) המשיך להחתים ויזות בתחנת הרכבת. כשעזב את וילנה, נתן את החותמת שלו (הרכוש היקר ביותר של דיפלומט יפני) לפליט יהודי כדי שימשיך להנפיק ויזות בשמו. מוזיאון סוגיהארה נמצא בשכונה יוקרה של קובנה, על הגבעה, די רחוק מהעיר העתיקה. מוזיאונים מעניינים נוספים הם מוזיאון שיאוּרְלִיאוֹנִיס, המוקדש לאומן הרומנטי והמלחין הליטאי הנושא שם זה. לצד תערוכת תמונות יפה מאד של האומן הנ"ל, ניתן לראות במוזיאון פסלים מרתקים של האומנית הפולניה אליזבטה דז`גנייטה- קלסתרי פנים של מורדים ליטאים שעוצבו בתוך גזעי עצים. היצירות של דז`גנטייה לא רק יפות, אלא גם מאתגרות את הצופה, וקשה להזיז מהם את העיניים, חובה לבקר. מלבד זאת, יש בקובנה מוזיאון מקברי וייחודי: אוסף של פסלי שדים ושטנים מליטא, פולין, סקנדינביה וגם מארצות ויבשות אחרות. מתוכם מרשים במיוחד הפסל של "אהבה שטנית": שד ושדה ברגע רומנטי.

אהבה שטנית בקובנה. נא לא להפריע.

הפארק הלאומי אָאוּקְסְטַיְטִיָה

 

 

הפארק הלאומי אאוקסטייטיה, אזור של יערות עבותים, אגמים נוצצים בשמש ונהרות מרהיבים ביופיים, הוא אזור מעורר השראה שכדאי לבלות בו כמה ימים. הפארק קרוב לעיר איגְנָלִינָה, שעתיים נסיעה ברכבת מוילנה (למרבה האירונה, באיגלינה נמצאת אחת מתחנות הכוח הגרעיניות המפחידות יותר במזרח אירופה, עם כור מאותו הדגם של זה שהתפוצץ בצ`רנוביל). אין בו תחבורה ציבורית, והתנועה היחידה בו היא ברכב פרטי, אופניים או מונית (יש שלוש מוניות בלבד בכל שטח הפארק!)

אגם בלב היער

אני התאכסנתי במלון מישְקִינישְקֶס, המומלץ בלונלי-פלנט, אוסף בקתות עץ בלב היער, עם תנאים מצויינים ומסעדה המגישה אוכל כפרי ערב לחיך. במישקינישקס אפשר לשכור אופניים ולנוע איתם בין האגמים, היערות והכפרים העתיקים של אאוקסטייטיה. במיוחד כדאי לראות את אגם בלושאס, הזרוע איונים ומותיר רושם מכושף ממש. הכפר העתיק סומינאי הוא אחד היפים בפארק, ונמצא על שפת אגם בלושאס. בכפרים אחרים ניתן לראות אלונים עתיקים בני מאות שנים, שבתקופה הפגאנית הקריבו לצידם קורבנות אדם, תחנות קמח מסורתיות, אסמים ובתים שצורתם לא השתנתה מזה ארבע מאות או חמש מאות שנה. מאד נעים לטייל באזור, ולראות טבע ליטאי במלוא הדרו. הבעיה העיקרית היא שהכפריים הליטאים מגדלים כלבים אימתניים, ולא טורחים לקשור אותם. כך שרצוי להסתובב באזור על אופניים שיאפשרו ניידות מהירה.

 בין הכפרים העתיקים ישנם מונומנטים צנועים, הנושאים הד של אגדות עתיקות מהתקופה הפגאנית. פיות, אלפים, שדים ושאר יצורים הלהיבו את הדמיון המקומי, וניתן ללמוד עליהם מעלונים באנגלית המחולקים לתיירים בפארק. במעבה היער חיות בר רבות: סנאים, חזירי בר, איילים, רקונים ועוד ועוד.

נוף כפרי בפארק הלאומי

 חתונה ליטאית

 הסיבה העיקרית שהגעתי לוילנה היא להשתתף בחתונתם של חברי הטובים, מייקל (דֶנִי ממוצא פולני) ווַיידָה (שמוצאה מכפר ליטאי ליד העיר המערבית קלייפדה). באופן כללי, זו חתונה שונה מאד מזו המקובל בארץ. הטקס עצמו התנהל בכנסייה קתולית, מלווה במוזיקה מרהיבה ובשירה דתית (הזוג שכר זמרת אופרה מהמובילות בליטא). לאחר מכן הוא ממשיך בגן אירועים. האורחים לא יושבים בשולחנות עגולים קטנים, אלא בשולחנות מאורכים- והחתונה מתנהלת תוך שתייה מרובה, שירים עממיים סוחפים, אוכל טעים ועוד שתייה מרובה. החתונה נמשכת יומיים, והיא חווייה מדהימה. במקרה שלנו, הגיעה כל משפחתו המורחבת של החתן מפולין, וגם הרבה סטודנטים וחברים בינלאומיים, כך שהחתונה לבשה אופי ליטאי-פולני ואפילו בינלאומי.

 מבין המנהגים, נציין בעיקר את המנהג הליטאי "להוציא להורג את השדכן". בחתונה ליטאית אמור להיות "שדכן"- זאת אומרת, מישהו שמבטיח לכלה שלחתן יש הרבה אדמות, פרות וחזירים (בפועל, השדכן הוא מין עובד עזר שקונה כל מיני דברים קטנים בשביל החתונה). בסופו של דבר, כשהכלה "מגלה" שלחתן אין כלום, נהוג "להוציא להורג" את השדכן במכות גרזן. הוא "ניצל" בסופו של דבר על ידי הבחורות הלא נשואות בקהל, שיודעות שאם השדכן יוצא להורג הן לא יוכלו להתחתן לעולם…

"רוצחים" את השדכן- חתונה ליטאית מסורתית

פינת המטבח הליטאי

וכמובן, אני מצרף פינה קצרה על מטעמי המטבח הליטאי. ליטא היא ארץ קרה (או לפחות היתה קרה, לפני התחממות כדור הארץ), ותנאי החיים בה היו קשים, ולפיכך- המטבח הליטאי הוא כבד ונועד לחמם בחורף. הוא מבוסס על בשר (פרה וחזיר בעיקר), פטריות, ירקות ותפוחי אדמה. בין מטעמי המטבח הליטאי המפורסמים יותר ניתן למנות:

צפלינים- דמיינו תפוחי אדמה חמים ושמנת טרייה ביום חורף קר…

  1. צֶפֶּלִינַאי: צפלינים, "ספינות האוויר" של המטבח הליטאי, בלא ספק המאכל הלאומי: תפוחי אדמה ענקיים ממולאים בבשר, בצל מטוגן וירקות, טובלים ברוטב לבן חלבי. טעם גן עדן שאסור להחמיץ!
  2. מרק פטריות מסורתי: מרק לוהט וטעים להפליא מפטריות בר טריות המלוקטות ביער.
  3. חטיפי לחם מטוגן ברוטב גבינה כפרימשמשים בעיקר כחטיף מלווה לבירה (אלוּס)
  4. בורשט ליטאי בשמנת– טעים למדי, ודומה למקביליו הסלאביים ברוסיה ובאוקראינה
  5. אומצת עוף ממולאת בפירות יער
  6. מידוּסהמשקה הליטאי המסורתי, שדעך במאה ה-18 אך חזר בגאון בשנות השישים של המאה העשרים. שיכר דבש מעורבב במיצי פירות, נע בין 15% ל-80% אלכוהול. בעוד הגירסאות המשכרות יותר הן פשוט בנזין, הגירסאות עם אחוז האלכוהול הנמוך הן משקה דבש מתוק וטעים להפליא. חובה לנסות!
  7. גִירָהדומה מאד לקוואס הרוסי- משקה לא אלכוהולי שעשוי משעורה מותססת. לפעמים מוגש עם פירות דמויי צימוקים בקנקנים מסורתיים. קוואס צונן הוא ממש חבל הצלה בימים הלוהטים של הקיץ הליטאי.

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-מאי 18, 2012, ב-הינשוף הנודד ותויגה ב-, , , , , , , , , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 21 תגובות.

  1. כתבה מרתקת כרגיח

  2. מקסים ומחכים. תודה!

  3. אכן זכות גדולה היא לטפל בחתול, מניסיון 🙂

    מקום מרתק!!

  4. מתוך 3 הרפובליקות הבלטיות שהשתחררו מהכיבוש הסובייטי, בליטא יש הכי מעט נציגים של רוסים ואוקראינים, העמים ששלטו בברה"מ: רק 5.4%, כשבלאטביה – 29.1% ובאסטוניה 27.5%. כתוצאה, הליטאים הרבה יותר סובלניים כלפי זרים ומיעוטים, משום שאלה אינם מאימים על זהות המדינה.

    אחד ממכריי, אזרח ותושב רוסיה, זה עתה קנה דירה בווילניוס, כדי שיהיה לאן לברוח מפוטין. אם, כמובן, עוד אפשר יהיה לברוח.

  5. פוסט יפה.

    באמת חבל שאנחנו לא מכירים מספיק את הארץ הזו, הכל כך חשובה להיסטוריה היהודית (למרות שכיום היא מזוהה בעיקר עם ההשפעה החרדית).

    אתה כנראה צודק בכך שלליטאים יש עדיין בעיה עם ההכרה בחלקם בשיתוף הפעולה עם הנאציזם והשואה.

    http://hurryupharry.org/2012/05/18/hatred-in-lithuania/

    • נראה לי שבליטא יש שיח מאד קורבני- דבר לא מפליא בהתחשב במה שעשו להם הסובייטים. כשיש לך שיח קורבני, קשה מאד להכיר בעוולות שעשית לאחרים, וליטא היא דוגמא מאד טובה לכך.

  6. דני- בזכותך אפילו ליטא נשמעת פתאום כמו יעד אקזוטי, מרתק וסוחף … חויות מעניינות בהחלט במיוחד לאור פרשת http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1705191
    האם שמעת ממארחיך אודות הדיון הציבורי בסוגייה הזו? האם בדומה לאחיהם האחרים בארצות הבלטיות- הליטאים מתעמרים במיעוט הרוסי שבשטחם? מענין לקרוא עוד מנקודת המבט הייחודית שלך על הנושאים האלה.
    להתראות

    • זו בעיה קשה וחמורה מאד בליטא. בגלל הסבל של הליטאים במהלך הכיבוש הסובייטי- האוכלוסיה נוטה להאדיר אנשים שנתפסים כלאומיים ואנטי-קומוניסטים, אפילו אם העבר שלהם היה מפוקפק. עם זאת, מהכתבה ב"הארץ" עולה תמונה יותר מורכבת. נראה שהוא נרדף גם בידי הנאצים, ואם הוא ביקש מהם להפסיק את רדיפות היהודים כפי שטוענת סגנית שגריר ליטא- אז התמונה מורכבת יותר מזו שהוצגה בכתבה. אני פשוט לא יודע מי צודק- כי אף פעם לא למדתי את העובדות. מישה, האם תוכל להגיב גם? מעניין מאד מה דעתך בנושא הזה.

    • אני יודע שיש גם בעיה עם המיעוט הרוסי בליטא. לרבים מהם אין אזרחות רוסית, וגם לא אזרחות ליטאית -כי זו תלויה בלימוד השפה הליטאית, דבר שהם לא רוצים לעשות.

      • מה בליטא – איני יודע, אתה יכול לברר אצל סולונין שדי מעורה בעניינים שם.
        בלאטביה, שם יש מיעוט לא-לאטבי גדול, מתן אזרחות מונתה במעבר בחינת לשון לא מסובכת. אבל רוסים רבים, בתמיכת מוסקבה, דחו את הדרישה החצופה – וכך נותרו בלי אזרחות. אגב, מובטחת להם אזרחות רוסית, אם יהגרו לשם, אבל מעדיפים להיות רוסים גאים בלי אזרחות של המקום הנחות שהם העניקו לו את הכבוד בעצם ישיבתם שם.

  7. נראה לי שחוץ מהגרמנים אין עם שהביע חרטה מלאה ואמיתית על החלק שלו בשואה ורוב העמים באירופה היו פעילים ברמה זו או אחרת בשואה, אבל נראה לי שקשה לשפוט אותם בסופו של דבר זאת היתה תקופה שחורה בתולדות אירופה ונעשו אז בלי סוף פשעים ולא רק נגד יהודים לכן למה מדינה צריכה לקחת אחריות על מעשים של אינדיוודואלים או של איזה רודן שגם העם סבל ממנו?
    שאלה לא פחות מענינת היא מה מצב האנטישמיות כיום במדינות כמו ליטא,לטביה,הונגריה,קרואטיה וכו?

    • אני לא כל כך בקיא במידת האנטישמיות בליטא היום, אם כי אני משער שהיא קיימת. מעניין לציין: במהלך שהותי בוילנה השתתפתי בפגישה עם ראש הקהילה היהודית, והוא התלונן לאו דווקא על אנטישמיות בליטא, אלא על המריבות בין הקהילה הותיקה, שמורכבת בעיקר מ"מתנגדים", לחב"ד שמגיעים מרוסיה ומנסים להשתלט… בקיצור, יש שם מלחמות יהודים שחבל על הזמן.

  8. Glad you liked the country & wedding Danny, can't believe it's been almost four years – time flies! Somehow you forgot to mention the wedding tradition of cougar aunts fondling nice young Israli cultural explorers – guess it's a wedding thing, rather than something that's culturally specific 😉

  9. אף איזכור על מזג האויר בכתבה היפה והמעניינת הזו ? האם ליטא מתאימה כיעד לחופשת הקיץ כמפלט מהחום הישראלי?

  10. אנחנו הגענו לבקר בליטא וילנה ובנו לבקר בבית הכנסת המקומי ואחרי בירור קצר מסתבר שאף אחד שם לא באמת ״מתנגד״ אלא הם רק מתחזים לכאלה כדי לנקות צד בביכוח של פעם כי הקהילה פה קיבלה כסף בעבור חיזוק היהדות והם רוצים לקחת את זה לכיסם האישי משאין כן הבית חבד שבאו באמת לחזק את היהדות ובאמת צריכים את הכסף הזה…..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: