החוט המשולש

מדוע ברית בין שלושה שחקנים נוטה להיות מסוכנת ובלתי יציבה במיוחד? מסמוראים ביפן הפיאודלית ואקדוחנים במערב הפרוע, דרך עסקני ש"ס ועד לציפי לבני, שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד – החוט המשולש נוטה להיקרע. בלי להזדקק לנומרולוגיה, הינשוף תוהה על הקללה שמרחפת מעל שלישיות.

וגם – הערה אחרונה לפני הבחירות. מה סקרי סוף השבוע מסמנים באמת למתנגדי ממשלת נתניהו..

 חתולים שלושה

שלושה גברים עומדים זה מול זה בבית קברות נטוש ורחב ידיים, כובעים לראשם ואקדחים שלופים בידיהם. כל אחד מביט בשני האחרים, שעלולים לירות בו בכל רגע, ושוקל עם מי מהם לכרות ברית ארעית ובמי לפגוע. סצנה קלאסית זו, המסיימת את המערבון הנודע "הטוב הרע והמכוער", נכנסה זה מכבר לפנתיאון של הקולנוע. שלושת גיבורי הסרט, בלונדי ("הטוב"), טוּקוֹ (המכוער) ו"עיני מלאך" (הרע) מחפשים אוצר בבית הקברות, ואיש מהם אינו מעוניין לחלוק אותו עם האחרים. במשך זמן קצר שנדמה כנצח הם מביטים בריכוז זה בזה. אם אחד מהם יירה ויהרוג אחר, השלישי עלול לנצל את ההזדמנות ולחסל אותו. התסבוכת, כך מתברר בסופו של דבר, נפתרת באמצעות תרגיל נכלולי. בלונדי יורה ב"עיני מלאך" בלב שקט, רק משום שהוא עצמו פרק את אקדחו של טוּקוֹ ערב קודם לכן. כך, ידע שהגב שלו בטוח כאשר הוא יורה..

משלושה יוצא אחד? סצינת הסיום הקלאסית של "הטוב, הרע והמכוער"

משלושה יוצא אחד? סצינת הסיום הקלאסית של "הטוב, הרע והמכוער"

            תמיד ריתקה אותי השאלה, מדוע צירופים של שלושה אנשים, דווקא שלושה – מעוררים כל כך הרבה עניין, קסם ומתח, ומדוע הם כל כך בלתי יציבים. הרפובליקה הרומית ידעה שני טריאומווירטים, שלטון משותף של שלושה פוליטיקאים – ושניהם קרסו ברעש גדול, כאשר השותפים אוחזים זה בגרונו של זה. גם יפן של המאה התשע עשרה נשלטה בידי טריאוומרט מסוכן ובלתי יציב בדיוק באותה המידה. לאחר המהפכה שהפילה את המשטר הפיאודלי (הרסטורציה של מייג'י), רוב עמדות הכוח המשמעותיות בקיסרות הוחזקו בידי שלוש נחלות פיאודליות- צ'וֹשוּ, סָאצוּמָה וטוֹסָה. כל השלוש התבוננו בלי הפסק זו בזו, והתכוננו להילחם אחת בשנייה, כאשר מנהיגי המדינה מנסים נואשות לשמור על האיזון ביניהן באמצעות תככים מורכבים ומפותלים. טאני קָנג'וֹ, אחד מהגנרלים של טוסה נזכר לימים, שהוא עסק בהכנות צבאיות נמרצות "ליום שבו צ'ושו וסאצומה ירעידו את העולם במאבק ביניהן". בסופו של דבר, ההתפרקות נמנעה רק משום שמנהיגי המדינה מצ'ושו, סאצומה וטוסה הגיעו להחלטה שכך אי אפשר להמשיך, ופשוט פירקו את שלוש הנחלות במהלך מהיר והחלטי.

ואין צורך להרחיק עד רומא ויפן כדי להתבונן בתופעה – מספיק לראות ולקרוא חדשות על הבחירות הכלליות לכנסת. הניסיון ליצור צורה כלשהי של איחוד ושיתוף פעולה בין שלי יחימוביץ', יאיר לפיד וציפי לבני קרס ברעש גדול עוד לפני שהתחיל. מפלגת ש"ס, הנשלטת אף היא בידי הטריאומוורט של דרעי, ישי ואטיאס היא אחת המפלגות הבלתי יציבות והמסוכסכות ביותר, אם כי רק קצה הקרחון של המהומה נשקף לעיני התקשורת. למרות מצג האחדות בצמרת, הסכסוכים בין אנשי דרעי וישי, למשל, הגיעו אפילו לתגרות ידיים. לפעמים נראה שרק השנאה המשותפת לרב אמנון יצחק והחשש מגיוס האברכים, כמו גם דמותו הנקלשת והולכת של הרב עובדיה יוסף, מצליחים להחזיק את הניצים ביחד.

חוסר יציבות כרונית. מרד הסמוראים הגדול ביפן המודרנית, 1877

חוסר יציבות כרונית. מרד הסמוראים הגדול ביפן המודרנית, 1877

האם חוסר היציבות הכרוני הזה, שחוצה תרבויות, ארצות ותקופות, קשור במידה כלשהי למספר השחקנים – שלוש? התשובה היא כן – ולא מסיבות נומרולוגיות. מאבק בין שני שחקנים, חמור ככל שיהיה, ניתן לפתור ולהכריע בקלות רבה יותר. הרבה יותר קל להם להיפגש בשקט, בארבע עיניים, ולסגור דברים ביניהם. כך, סביר להניח, יקרה במשא ומתן קואליציוני עתידי בין בנט לנתניהו (אם כי גם כאן מרחפת ברקע שחקנית שלישית מופרעת ובעייתית במיוחד, שרה נתניהו). כאשר יש בזירה מספר רב של שחקנים, לעומת זאת, הם יכולים להתארגן בסיעות יריבות, דבר המקנה למערכת (לעיתים) מידה כלשהי של איזון ויציבות. כך קרה, למשל, כאשר אילי מלחמה התייצבו זה מול זה בסין של שנות העשרים. מספרם הרב של אילי המלחמה אפשר להם לייצב את המערכת באמצעות בריתות וסיעות משתנות. כל אימת שאחד מהם הפך לחזק מדי, האחרים התאחדו וחיסלו אותו. המבנה הזה, שנראה יציב להפליא, חוסל רק כאשר אילי המלחמה התישו את עצמם במלחמה ארוכה ומיותרת, וברית המועצות התערבה בו בזמן לסייע ליריביהם, אנשי "מפלגת העם" שהצליחו לאחד את רוב סין ב-1927.

שלושה שחקנים, לעומת זאת, יוצרים יחדיו את המצב הנפיץ והבלתי יציב ביותר. קשה מאד לשניים מהם "לסגור עסקה", כי כל אחד חושש באופן תמידי שמא שותפו סגר כבר בשקט עם השחקן השלישי. הם גם לא יכולים להתארגן בסיעות עם מידה מסויימת של סולידריות, כי בכל מצב שהוא – אחד מהם יישאר לבד ויבקש כל הזמן לערער את הקשר של הצמד שמולו. כשלונם של יחימוביץ', לבני ולפיד לייצר גוש מאוחד היא דוגמא קלאסית. יחימוביץ' ולפיד חששו שלבני מרמה אותם, והיא, בתורה חששה מכל אחד מהם. הסיבה שמאבק שולי על הודעה משותפת לתקשורת הפך למלחמה מכוערת של הטלת בוץ, טמונה באי היציבות הכרונית של המבנה המשולש. החשש מהשחקן השלישי אינו מאפשר "לסגור עסקה" בשקט. בדיעבד, נראה שהטעות העיקרית של לבני היתה להיפגש עם יחימוביץ' ולפיד באותו הזמן. אם באמת רצתה לסגור עסקה, היה עליה קודם כל להיפגש בחשאי עם יחימוביץ' ולתאם איתה עמדות, ורק אז לפנות ביחד איתה ללפיד. סביר מאד שהוא היה מסרב, אבל אז היה יכולה להיווצר, לפחות ברית בין העבודה לתנועה.

כמובן שיש לסייג את הדברים: שלישיות יכולות להיות לפעמים יציבות, והבעיות המתוארות לעיל אינן פוקדות את כולן. מרצ, למשל, הורכבה במשך שנים רבות מקואליציה של ר"צ, מפ"ם ושינוי, והצליחה למזג את כולן למבנה מפלגתי מאוחד. אולם במקרים רבים אחרים, המבנה המשולש מועד לפורענות.

שלישייה לא מאושרת: יחימוביץ', לבני ולפיד

שלישייה לא מאושרת: לבני, יחימוביץ' ולפיד

בהקשר זה, הכרזתה של יחימוביץ' שלא תצטרף לממשלה ערבלה מחדש את היחסים בשלישייה. לא לבני ולא לפיד אינם מעוניינים להיכנס לממשלה של ימין וחרדים לבדם, כדי לא להיתפס כעלה תאנה. אם מפלגת העבודה לא היתה מתחייבת שלא להיכנס לקואליציה בשום מצב, היה נוצר תרחיש מעולה דווקא מבחינתו של נתניהו. הוא היה יכול לדבר בחשאי עם שלושת המנהיגים (או לפחות להפיץ שמועה שהוא עושה כן), ולגרום לכל אחד מהם לחשוש כי השניים האחרים עומדים להצטרף בתנאים טובים יותר. במצב עניינים זה, אחד מהם היה שובר בקלות את השורה, וגורר את האחרים פנימה ביחד איתו. כעת, כאשר מפלגת העבודה יצאה מהמשחק, נותרנו רק עם צמד, לבני ולפיד. איש מהם לא ירצה להיכנס לממשלה לבדו, וסביר להניח ששניהם יחששו כי העבודה תשתה את דמם מהאופוזיציה. לכן אנחנו עומדים להיות עדים למשא ומתן מרתק, בוגדני והפכפך במיוחד, כאשר איש אינו יודע מה כוונותיו של הצד השני, והאם אקדחו טעון. סצינת בית הקברות מה"טוב הרע והמכוער" רלוונטית היום כתמיד.

והערה אחרונה על הבחירות: הסקרים של ידיעות אחרונות והארץ בסוף השבוע הזה הראו כי בניגוד לתחזיות הפרשנים, גוש הימין וגוש השמאל קרובים לשוויון. כל מי שמתנגד לממשלתו של בנימין נתניהו ושואף להפילו, מוטב שלא יבזבז את קולו על מפלגות נישה שלא יעברו את אחוז החסימה. עכשיו זו השעה לחזק את המפלגה הגדולה של גוש השמאל-מרכז, מפלגת העבודה, כדי ליצור אלטרנטיבה ברת קיימא למשטר הביביסטי.  לכן, אני מקווה שמתנגדיו של נתניהו יתאחדו ויצאו להצביע אמת, או לפחות למפלגות כמו מרצ שלא ימכרו את קולות מצביעיהן לביבי ובנט תמורת תופינים עבשים.

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-ינואר 18, 2013, ב-ינשוף היסטורי, ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-, , , , , , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 12 תגובות.

  1. שלום דני , מה שלומך ? תודה על המאמר , מקווה שנעמה לך שהותך כאן ……….לגופו של ענין :

    הענין הוא דווקא כן נומרולוגי ……..הדינמיקה הפסיכולוגית או המעין הפוך על הפוך הוא די פשוט –

    כל אדם , בחושיו האסטרטגים , שואף לעגון או להיות מקובע על מטרה ודרך ברורים ומיידים ( עינין אינטואיטיבי לרוב ……..) . כאשר עסקינן בשניים , לאדם / יריב , יש אפשרות להתקבע ולעגון על וקטור ( בבחינת דרך ומטרה ) יחיד וברור .

    כאשר מס' השחקנים גדל , הוא צריך להיכנס לתחושת אי יציבות , שכן וקטור יחיד , לא יכול בהכרח להכיל כל הצירופים והקונפיגורציות האפשריות או ההכרחיות …… ואז , תחושת היציבות של האדם ( בבחינת יודע לאן זה מועדות פניו , ואיך ……) מתערערת , בגלל הרחבת האפשרויות האסטרטגיות והטקטיות .

    מכאן שלכאורה , כל המרבה , מתבלבל יותר ויותר …..אז זהו , שלא כך , כאשר מס' האפשרויות גדל , עד גבול מסויים , כל הקונפיגורציות מתפרקות חזרה לוקטור מוצא , הואיל , והשחקן , מבין שאין טעם ויכולת לשקול כל החלופות האסטרטגיות והטקטיות , ומוטב יהא לו לעגון על וקטור ברור ויציב .

    לכן , קוסם לך הטריו , שהרי החוט המשולש נמצא בתפר הקלאסי שבין חוסר יציבות ,לבין יציבות . לא וקטור ברור ואחיד , אבל גם לא מצב של התפרקות מערכות בגין חוסר יכולת הכלה .

    מעבר לכך , רציתי לשאול אותך מזה זמן – למה ינשוף ? יש קשר ליפן , נינג'ות , לילה , התנקשויות , רוצחים וכו….. שהרי הינשוף כידוע לך חיה לילית מובהקת …….אשמח לדעת …..

    תודה

    • השם "הינשוף" מגיע ממכתם ידוע של הפילוסוף הגל: "ינשופה של מינרווה יוצא אל מעופו עם רדת הדמדומים". היינו – התובנות מגיעות אלינו כאשר השעה עומדת לחלוף.

      באשר לעניין עצמו, אתה צודק. שלישייה היא מעין תפר בין היחיד, או הזוג, לרבים – ובגלל זה היא כל כך מעניינת, וגם בלתי יציבה.

      • טוב דני , ביני לביני כבר גרסתי – אולי נינג'ות , נשמע מבטיח אולי בהתרשמות אינטואטיבית .

        אבל תובנה יפה כשלעצמה ……… האליגוריה או המטאפורה בין ינשוף לבין הצתה מאוחרת . מתקשר אגב אורחא גם עם עצם המאמר שלך הנוכחי –

        שהרי אסטרטגיה בחזותה הינה עינין אינסטרומנטלי , אבל בפועל ( כמו רוב הפרספציות ) הינה דחף רגשי אינטואטיבי אשר מגובה בדיעבד בתובנה אידיאולוגית ……… העולם הזה מתעתע ביושביו גורס בודהא ……..כאשר מבינים הפער העצום בין הפרספציה הרגשית אינטואטיבית , הפאתאלוגית ביסודה , למציאות האובייקטיבית הטהורה , לרוב זה כבר מאוחר מדי , הליל רד , והינשוף כבר נמצא במעופו ……… משחר לטרף , ואבוי להם לעיוורים ………..

        יפה יפה ……….

  2. בעניין שלישיות… אי אפשר להתעלם מהעובדה שאחת השלישיות הפחות נשכחות בתרבות, בעצם היתה רביעייה. שלושת המוסקיטרים..
    ארתוס פורטוס ואראמיס ודארטניין… כשלושת המוסקיטרים הם היו יציבים,ולא היה בינהם ויכוחים על שררה או אגו, אבל אולי זה בגלל שכל אחד מהם שאף וראה את העולם שונה כל כך מחבריו:
    אראמיס, הוא סגפן שגדל או קיבל חינוך דתי, ולמרות זאת יש לו חיבה לנשים… אבל חיבה יותר אינטלקטואלית, ולוחם חרב מעולה.
    אתוס, אדם מסור לחבריו, קנאי לסודותיו, המבוגר מכולם, וחסין לתעלולי רומנטיקה.
    פורטוס, הוא הנהתן… כמה שיותר נשים, אוכל ויין.
    במצב רגיל, היינו מצפים שארמיס ופורתוס יריבו זה עם זה על נשים, על אורח חיים, אבל הדבר היחידי שהתווכחו עליו, היה הסדר שבו ילחמו מול דארטניין בדו קרב…
    יתכן ובגלל שהיה לכולם אויב משותף, (אנשי רישליה), יתכן בגלל שהיה גם את דארנטיין וגם את אתוס שימנעו מריבות, וככל הנראה גם בגלל הכבוד ההדדי, והמרחק הרב בשאיפות האישיות שלהם אתוס וארמיס לא ציחצחו חרבות זה מול זה.

    • תודה על האיזכור לשלושת המוסקטרים. מרתק. תמיד אויב משותף מועיל ללכידות של ברית פוליטית, וככל שהוא מאיים יותר, כך אפקט הלכידות חזק יותר.

    • וגם, כפי שכתבת, שלושת המוסקטרים היו למעשה רביעייה.

      2013/1/19 Danny Orbach

      > תודה על האיזכור לשלושת המוסקטרים. מרתק. תמיד אויב משותף מועיל ללכידות של > ברית פוליטית, וככל שהוא מאיים יותר, כך אפקט הלכידות חזק יותר. > >

  3. דני, מה שלא ציינתי בהודעתי המקורית, זה שכמובן נהנתי מהפוסט הזה.
    בעניין של ריבוי שחקנים, לעיתים הוא מחליש לעיתים הוא מגדיל את הכוח של מפלגות מסויימות, מגדיל את השפעתן של מפלגות שיכולות לשבור שיוויון בין גושים הרבה מעבר לכוחן האלקטורלי, בניגוד למצב ביפן שברגע שבית אחד היה מתחזק ומאיים על האחרים,היו מתאחדים נגדו.
    זו למעשה היתה המדיניות של צרפת… שמה מיעוט אחד שישלוט וישגיח על מיעוטים אחרים ועירבבה את האוכלוסיות בסוריה ובלבנון, סידרה מריבות פנימיות בינהם, וככה החלישה את כולם מלהתאחד ולנער את צרפת החוצה…

    בעניין זה, בפוליטיקה הישראלית על מפלגה שיכולה לשבור שיוויון, אי אפשר להתעלם מהתיאור מצב של טוביה צפיר וגירסתו לשיר הבטלנים.

    • יש ספר ישן אבל מעולה של מורטון קפלן שמדבר על איזון וחוסר איזון בין סיעות – ברוח הזאת. אני הגעתי אליו בהקשר של מחקר על אילי המלחמה בסין שעשה שימוש בתיאוריה שלו.

  4. הסוציולוג הדגול – גיאורג זימל – הציג בתיאוריה החברתית שלו ניתוח צורני של יחסים קבוצתיים.

    אחת התובנות הפשוטות והחשובות ביותר שלו הייתה שקשר בין שני 'אטומים' (אטום – שחקן חברתי) הינו מיסודו הרמוני יותר מקשר בין שלושה 'אטומים'.

    כשמדובר בקשר זוגי – 'דיאד' – הצדדים תלויים אחד בשני באופן מוחלט ולפיכך הציפייה הכללית הינה ליחסים בעלי מאפיינים הרמוניים.
    לעומת זאת, בקשר שבין שלישייה – 'טריאד' – הוספת השחקן השלישי מערערת באופן בסיסי את ההרמוניה מכיון שהיא מאפשרת הקמת קואליציות בין שני שחקנים כנגד השחקן השלישי, דבר שאפריורי מכניס לקשר, ברמה הצורנית הבסיסית ביותר, את המאפיינים הקונפליקטואליים הבלתי-יציבים.

  5. החוט המשולש נוטה להיקרע… מיכל אמדורסקי שואלת למה לא סיפרת לה את זה קודם.

  6. ההבדל בין שני שחקנים לבין שלושה הוא ברור. השאלה היא מה קורה כשיש, נגיד, ארבעה שחקנים. האם ניתן לקבוע שהם ייטו להתחלק לשני זוגות, או שהמצב יסתבך? ומה קורה כשיש חמישה? האם הם לא עלולים להסתדר בשלוש קבוצות, מה שמחזיר את בעיית השלישייה?

    השיטה הפרלמנטרית בעקרון מפשטת את הדילמה בכך שהיא קובעת באופן ברור שיש שתי קבוצות: קואליציה ואופוזיציה. אבל יש מצבים פוליטיים יותר מורכבים, כפי שהדגמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: