פקקטה לחם: פינת הצרחנות של הינשוף
גם אתם ראיתם את רני רהב ולהקתו מפרקים כריכים מול המצלמות ומגחכים על ה"פקקטה לחם" של המתחרים? מעבר לחוצפה הזועקת של הטייקונים, ספסרי המזון ויתר הברונים השודדים שהתרגלו לעשוק את אזרחי ישראל, בולט דפוס מעניין של אימוץ תירוצים מהעולם הפוליטי כדי לשלוח לקוחות לחפש את החברים שלהם. ובינתיים, בגולה הדווייה: על טקטיקות ההתשה של חברת הטיסות הפופולרית אקספידיה והביטוח המפוקפק שהם מנסים למכור ללקוחות. ומאלו חברות תעופה כדאי להיזהר כמו מאש?
רוצים לקנות טיסה וביטוח באינטרנט? תקראו קודם את המאמר הזה.
בעוגת החוצפה של הטייקונים, ספסרי המזון ויתר הברונים השודדים שהתרגלו לעשוק את אזרחי ישראל, היחצ"ן רני רהב וקהל לקוחותיו בולטים כמו דובדבן אדום ודשן. רבים זוכרים את ההופעה הבלתי נשכחת של רהב והלהקה לאחר שרשת בתי קפה חדשה, קופיקס, העזה להציע לקהל הלקוחות קפה וכריכים בחמישה שקלים, פחות מחצי המחיר של רשתות מבוססות כמו רולדין. רהב, שמייצג את רולדין, פירק מול המצלמות את הסנדוויצ'ים שלו ושל המתחרים, בניסיון להוכיח שהכריך של רולדין טעים ועשיר יותר, ואילו בזה של קופיקס יש רק "לחם פקקטה", כלשונו. נכון, הקפה של רולדין עולה יותר מכפול מזה של קופיקס, אבל, כך רהב, "צריך לבדוק אם הם מוכרים קפה מקולומביה או קפה מסוריה." עד כמה שהטון השחצני והמטעה של דברי הרהב קומם רבים וטובים, הטקטיקה הפרסומית של האדרת עצמך והכפשת המתחרים היא בסופו של דבר לגיטימית. שיא החוצפה שמור לאו דווקא לרהב, אלא ללקוח שלו, מנכ"ל רולדין קובי חקק, שקונן בראיון עיתונאי כי "מה שמטריד אותי, זה הוא שנוצרה דה-לגיטימציה למחיר של 12 שקלים לכוס קפה. שבגלל התקשורת, הצרכן יחשוב שאנחנו צריכים להוריד את מחירי הקפה." הדברים הללו, משום מה, לא תפסו כותרות, אבל אם נבחן אותם לעומק, הם מעניינים בהרבה מ"פקקטה לחם" של רהב וחושפים דפוסי מחשבה נסתרים יותר.
"דה-לגיטימציה"? המילה הזאת נשמעת לכם מוכרת? ניחשתם נכון, כי היא מגיעה הישר ממערך ההסברה הישראלי. ראשי מועצת יש"ע מקוננים חדשות לבקרים על "דה-לגיטימציה של מפעל ההתיישבות." נתניהו, ראשי הליכוד וטובי הדיפלומטים במשרד החוץ מצהירים חזור והצהר על הסכנה שב"דה-לגיטימציה של מדינת ישראל ברחבי העולם". כי מה אומר מי שמקונן על דה-לגיטימציה? מדבריו משתמע כי מעשיו צודקים ולגיטימיים מעבר לכל ויכוח, ועם זאת אויביו משתמשים בתעמולה, הסתה או דמגוגיה כדי לשלול ממנו את הלגיטימציה המגיעה לו בדין. מילא ראשי הימין, שמזהים את העמדות הפוליטיות שלהם עם המדינה והלגיטימציה הבלתי מעורערת שלה. טבעי (אף כי מצער) שאנשים פוליטיים מאמינים שהערכים שהם מחזיקים בהם לגיטימיים מעבר לכל ויכוח. אבל מחיר של קפה? ההתבטאות של האדון מרולדין מראה את עומק החוצפה של שרי האופים והמָשְקִים של ישראל, ששכחו כבר מזמן את משמעותו של הביטוי "שוק חופשי". הם כל כך רגילים לעשוק את הציבור, עד שהעושק הפך לזכות מוקנית שאסור לערער עליה. טוב לראות שהמודל של קופיקס התרחב לאחרונה למוצרים נוספים של מזון מהיר, כמו שניצל או פלאפל, ויש לקוות שהוא יזלוג גם לתחומים רציניים יותר במשק ויסייע בהורדת יוקר המחייה. בעיקר, מענג לראות כיצד הוא מחק, לפחות באופן זמני, את החיוך מפרצופם מדושן העונג של רני רהב ולקוחותיו.
וכמובן – לא להחמיץ את הפרודיה של ארץ נהדרת על רני רהב ולחם פקקטה: מגוחך כמעט כמו המקור.
טקטיקות עסקיות מפוקפקות ושירות לקוחות שערורייתי, כמובן, אינם מוגבלים רק לישראל. חברת אקספידיה (Expedia) היא ערוץ פופולרי, קל וזמין לרכישת כרטיסי טיסה לכל יעד כמעט בעולם בלחיצת עכבר. אחת הסיבות שאקספידיה כל כך פופולרית בקרב תיירים היא המהירות: הכרטיס האלקטרוני מגיע מיד עם התשלום, ואין צורך להתעסק עם מענים קוליים, פקידים חמוצים או בירוקרטיה מסורבלת של חברות תעופה. כמו כן, המערכת מאפשרת להשוות בין רוב חברות התעופה ולבחור את השילוב הזול ביותר. כאמור, הכל טוב באקספידיה כשהדברים מתנהלים באופן חלק. אולם כשמתעוררות בעיות – לקוח שמחמיץ טיסת המשך שלא באשמתו, טיסה שמתבטלת בשל סופת שלגים ומעל הכל, ניסיון לבקש החזר כספי במקרים כאלה – מגלה הלקוח הנדהם שפרנסי אקספידיה מתנהלים לפי הרעיון הצבאי הותיק של מלחמת התשה.
בעקבות מספר חוויות אישיות הפכתי למומחה בנבכי האסטרטגיה האקספידית, שהרעיון מאחוריה פשוט: להוציא ללקוח את הנשמה במיני שיטות מתוחכמות בתקווה שיתייאש ויוותר. ראשית כל, באקספידיה לא עונים לאימייל. הם דורשים שתתקשר אליהם. מי שמתקשר, צריך לעבור סבך של מענים קוליים, להכניס מיני נתונים שונים ומשונים, להמתין בתור (לעיתים יותר משעה) רק כדי להגיע לפקידה עם מבטא הודי כבד בקו גרוע ורעוע. אם השיחה מתנתקת (נפוץ מאד אם הלקוח תקוע בשדה תעופה נידח, כמו שקרה לי, ונאלץ לדבר בסקייפ) – צריך להתחיל את כל התהליך מחדש. אם מדובר במקרה מסובך, הפקידים מעבירים אותך לממונים למיניהם (ויש כמה דרגות), ולעיתים קרובות הם צריכים להתקשר לחברת התעופה ושמים אותך בהמתנה. במהלך ההמתנה הארוכה, השיחה מתנתקת לא פעם. הפקידים, תודה ששאלתם, אינם מתואמים זה עם זה: במקרה שלי, למשל, פקידה הצליחה למצוא טיסה חלופית לאחר שעה של המתנה ודיונים מורטי עצבים. היא ביקשה ממני לאשר, ואז – ניחשתם נכון – הסקייפ התנתק. הפקיד הבא לא ידע מי היתה הפקידה הקודמת ולא רצה לדעת, והיה צריך לספר לו את כל הסיפור מחדש. נכון, לפעמים הפקידים מבקשים מספר טלפון, אבל זה בכלל לא אומר שהם טורחים או יטרחו להתקשר בחזרה. בסוף, מי שמתעקש יקבל מאקספידיה את מה שמגיע לו, אבל לי באופן אישי זה לקח יותר מחודש וחצי של שיחות ארוכות ומרתיחות. ההתנהגות של אקספידיה מקוממת כל כך משום שמדובר בהתעללות מכוונת. חברה גדולה כל כך היתה יכולה, בקלות, לתקשר עם הלקוחות באימייל (כך גם אפשר לעקוב בקלות אחרי כל מקרה ספציפי) או אפילו בצ'אט. אבל למה להקל על הציבור כשאפשר, בחישוב ציני, להניח שרבים יתייאשו ויוותרו על המגיע להם?
אם אתם מתכוונים להזמין כרטיסי טיסה באקספידיה, דרך אגב, שימו לב לעוד משהו חשוב שגיליתי מניסיון מר. החברה קשורה עם כל מיני נותני שירות משנה ויתר גורמים מפוקפקים, ומשתמשת בטקטיקות פסיכולוגיות כדי להמריץ אתכם לקנות שירותים מהנ"ל. כשאתם מזמינים כרטיס טיסה, ממש לפני התשלום, מופיעה אופציה לקנות "ביטוח עם כיסוי טוטלי" (total coverage). המערכת מבהירה, בדיוק כפי שברק הבהיר לערפאת בפסגת קמפ-דייויד, שזה "או עכשיו או אף פעם", take it or leave it. אם לא תקנה עכשיו את הביטוח המצויין של חברת Berkeley, לפני ההזמנה, לא תוכל לקנות אותו אחר כך. לצערי, הטקטיקה הזאת לא הדליקה אצלי את הנורות האדומות בטרם התאחרה השעה. מי שמנסה למכור לכם משהו במהירות ותוך לחץ זמן, ככל הנראה מנסה להסתיר משהו. לרוב הלקוחות, אחרי הכל, אין סבלנות לקרוא בזהירות את תנאי הפוליסה בדקה בין מתן פרטי כרטיס האשראי לאישור ההזמנה (במיוחד כשיש מעט מקומות על הטיסה, והם עלולים לאזול בכל רגע). הסיבה לכך טובה מאד: הפוליסה שמציעה אקספידיה רחוקה מאד מלהיות "טוטלית", ולמעשה לא מכסה דברים רבים, ובמיוחד לא את התאונה הנפוצה ביותר: החמצת טיסת המשך שלא באשמת הלקוח. לי, למשל, זה קרה במערב סין, וחברת הביטוח של אקספידיה שלחה אותי לחפש את החברים שלי. כמובן שזה לא קרה מיד. כמו אקספידיה, גם סוכני הביטוח של ברקלי לעולם לא יסכימו לתקשר איתך באימייל. הם יוציאו לך את הנשמה בשיחות טלפון, יבקשו ממך אינספור מסמכים, יתנו לך להמתין חודש ואז יידחו אותך במכתב של חמש שורות.
אז מה היה לנו? יבבות על דה-לגיטימציה, טקטיות התשה צבאיות וטריקים של לחץ זמן. לפעמים אפשר לעשות משהו בנידון, למשל לבחור במתחרה, ולפעמים לא, בעיקר כשאין הרבה אופציות חלופיות זמינות. בכל מקרה כדאי להיות מודעים.
וטיפים לסיום, על חשבון הבית:
אם אתם מזמינים כרטיסים באקספידיה, בעיקר לשילוב מסובך של טיסות שונות. יש ותראו הצעה זולה ומפתה – שימו לב טוב לפרטים ובאלו חברות תעופה מדובר. אם, למשל, מציעים לכם שילוב של חברה מקומית וחברה בינלאומית (למשל, במקרה שלי, Hainan Airline הסינית בתוך סין, ומשם S7 הרוסית לישראל), תחשבו פעמיים לפני שאתם קונים את הכרטיס. לעיתים קרובות מאד, חברות פנימיות וחברות בינלאומית לא מתקשרות זו עם זו, והן טסות מטרמינלים שונים של אותו שדה התעופה. כמו כן, יש לאסוף את המזוודות לאחר הטיסה הפנימית, דבר שעלול להוביל לעיכובים שונים. איחור של הטיסה הפנימית, שיוביל אתכם להחמיץ את טיסת ההמשך הבינלאומית, יותיר אתכם מול שוקת שבורה. אם מדובר בחברות תעופה רוסיות, היחס שלהן ללקוחות הוא בערך כמו למקקים בפינת החדר. הן לא יסכימו אפילו לדבר אתכם, אפילו אם אתם יודעים רוסית (ממילא, הפקידים לא מדברים באף שפה אחרת).
טיפ נוסף: היזהרו והישמרו מחברה שנקראת Spirit Airline, חברת תעופה זולה שטסה מארצות הברית לדרום אמריקה. כשטסתי איתם מבוסטון לקוסטה-ריקה, גיליתי שהמחירים הזולים שמופיעים באתר הם אשליה. לאט לאט אתם מגלים שספיריט יסחטו לכם כספים מהארנק על כל דבר ועניין מעל ומעבר לכל חברה זולה אחרת שאני מכיר. כל מזוודה שאתם רוצים להפקיד תעלה לכם שישים דולר (שלושים לטיסה הלוך ושלושים לטיסה חזור) – וזה רק אם אתם "קונים מקום בתא המטען" זמן רב מראש, אחרת תצטרכו לשלם מחיר כפול ויותר. תשלום נוסף נגבה על "בחירת מקומות בטיסה" אם זוג, למשל, רוצה לשבת ביחד. שכחתם להדפיס את כרטיס העלייה למטוס בבית, מהמחשב האישי שלכם? התכוננו לתשלום נוסף. ולסיום, במטוס לא יגישו לכם אפילו כוס מי ברז בחינם. העצה שלי: להתרחק מהם כמו מאש. עדיף לשלם קצת יותר לחברה אחרת, ולדעת שלא יסחטו ממכם סכומים נוספים בשיטת הסלאמי.
פורסמה ב-ינואר 4, 2014, ב-הינשוף הנודד, ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-expedia, Spirit Airline, אקספידיה, ביטוח טיסה, דה-לגיטימציה, צרכנות, קופיקס, רולדין, רני רהב. סמן בסימניה את קישור ישיר. 27 תגובות.
תודה על הפוסט דני …….
טוב תקצר היריעה , אין לי ממש משאבים , אבל :
תחילה דני , יש לי יותר מסתם רושם שאתה לא מבין משמעות המונח – דה לגיטימציה . מנכ"ל רולדין אמנם בחר בו באופן שגוי פורמלית , אבל ממילא השימוש שלו קצת היה פראפרזי ומטאפורי משהו . הביטוי מגלם :
העדר זכות קיום , עצם הקיום ( מוסרית , של הישות ומאפייניה ) חסר כל צידוק למעשה . ומכאן הרי – שמי שמקונן על דה לגיטימציה , לא מקונן על הפאן או הקוטב החיובי במעשיו ( כפי שציינת – צודקים מעבר לכל ויכוח …….. ) אלא נהפוך הוא –
שוללים את זכות הקיום שלו , את תקפותה המוסרית של זכות הקיום שלו , של זה המקונן והמתלונן .
אותו מנכ"ל רולדין , התכוון בעצם כך ( לא תקשורת מילולית , אלא תקשורת אפקטיבית ) :
זכותינו למכור במחירים יותר גבוהים , כי בעיננו , מה שעולה כסף , שווה כסף !! ואל תיצרו דה לגיטימציה לגישה כזו כמו שלנו . באשר דני :
לפי תיאורי הזוועות שלך , היית מעדיף לטוס במח' ראשונה או עסקית , ולקבל אחסן אחלה שירות , פונקטואלי , על השעון !! פירסט קלאס……….
או שמא תכחיש בדבר ?
תודה
אל רום,
אף פעם לא טסתי במחלקה ראשונה או עסקית (טוב, חוץ מפעם אחת שאוזבקיסטן אייר
טעו והכניסו אותי לעסקית בלי תוספת תשלום), ואני ממש לא מפונק בטיסות. אני גם
מודע לכך שחברות זולות, למשל, לא נותנות ארוחות כחלק ממחיר הטיסה, ואין לי עם
זה שום בעיה. עם זאת, לא לתת כוס מי ברז בלי תשלום זו כבר חזירות, שלא לדבר על
כל יתר התכסיסים שלהם (גביית תשלום עושק עבור מזוודות, ועוד להכפיל אותו אם
אתה לא משלם בזמן, גביית תשלום עבור הדפסת דף נייר, בחירת מקומות ועוד
תעלולים). אם הם היו ישרים, הם היו גובים תוספת תשלום מההתחלה. מה שמרגיז אותי
זו שיטת הסלאמי, כי יש בה המון חוסר יושר. אתה מציג מצג שווא של מחיר נמוך,
כשלמעשה זה לא נכון. דרך אגב, לא כתבתי את זה בפוסט, אבל ספיריט מנמקים את
הסיפור עם המזוודות במאמץ שלהם לשמור על איכות הסביבה. עד שם מגיעה הצביעות.
בנוגע לדה-לגיטימציה, אף אחד לא מערער על זכותה של רשת רולדין למכור קפה ב-12
שקלים או אפילו ב-200 שקלים אם הם רוצים. אבל לאחרים יש זכות למכור במחיר זול
יותר, וללקוחות יש זכות לא לקנות. קופיקס לא מפריעים לחקק למכור את הקפה שלו
באיזה מחיר שהוא רוצה: הם פשוט מציעים אלטרנטיבה, וזה בעיניו "דה-לגיטימציה".
כלומר, הוא סבור שיש לו זכות מוקנית לעשוק את הציבור ללא תחרות.
בסדר דני, אז שוב :
בעינך זה עושק !! לא בעיניו !! בתוך הטרנד החברתי מחאתי העצום הזה , התקשורת האפקטיבית שלו הינה זו ( שהיא כשלעצמה מופרזת במקצת , אבל אני לא שופט ) :
חבר'ה , תרגיעו !! יש קוים אדומים !! יש גבול לכמה נמוך אפשר לרדת . צריך גם לשלם לפעמים , על מנת שסחורה תהא משובחת , או איכותית . לא ניתן למחאה החברתית , לפגוע בסטנדרטים של אמות מידה מקובלות ומוסריות וטובות ונכונות , לאיכות צרכנית . עד כאן !!
במובן הזה דה לגיטימציה הוא התכוון שעושים לו עצמו , ולא שהוא עושה לרשת המתחרה . יש לרשת המתחרה זכום קיום מוסרית , אבל , לא קלטת שהוא מתגונן , וגורס :
גם לנו , כייקרנים ואיכותיים , יש לנו זכות קיום מוסרית , בדיוק כמו להם !! הוא פשוט הסתכל על הקונטקסט הרחב , של עידן המחאה החברתית , ותפס צד / עמדה , דרך הפריזמה של הקפה והעוגה של המתחרים .
ואכן , לא תוכל להכחיש כהוא זה , שיש תהליכים אינטנסיביים ביותר של עשיית דה לגיטימציה לשכבות סוציו אקונומיות גבוהות , ופירמות גדולות וכו….. הרי הפוסט שלך מעיד על כך בעליל . גרסת טייקונים באופן לחלוטין סטיגמטי , לא הבדלת ואבחנת בין טייקון כזה , לבין כזה . בשבילך כולם חזירים וסיגרים , ומראש כמובן !!
תודה …..
קודם כל, הטענה שהקפה של רולדין "איכותי" יותר מזה של קופיקס, לפחות במידה משמעותית, טעונה הוכחה. ולא, מסיבת עיתונאים היסטרית של חקק ורהב זו ממש לא הוכחה. שנית, העובדה שהמחיר היה מופקע בכל רשתות בתי הקפה מצביע על אפשרות לקיומו של קרטל. אף אחד לא מערער על כך שאוכל ושתייה באיכות גבוהה מאד לא יעלו חמישה שקלים. קיומה של קופיקס לא ייפגע, למשל, ביונתן רושפלד או במאיר אדוני. הוא כן ייפגע באלו שמוכרים סחורה בינונית במחירים מופקעים. וכן – לאלו כדאי ורצוי לעשות "דה-לגיטימציה". ככה בדיוק עובד השוק החופשי.
אוקיי דני , לא יודע איזה קפה יותר איכותי , רק הבהרתי בנעלי המנכ"ל של רולדין , למה הוא התכוון בתקשורת אפקטיבית . לגבי איכות הקפה , זוהי הערכה מפי השמועה לגבי דידי .
בלי קשר , אם אתה מתעסק עם הוכחות , אזי כבר הבהרתי לך , יצאת בהנחה גורפת ומכוערת משהו לגבי טייקונים . בעוד אינך יודע – מה זה הדבר ממש ? מי הם ? מה הם ? האם כולם דומים ? מעט מאוד אתה יודע על כך . האמן לי , הרבה פחות מהקפה האיכותי אם לאיו .
אף אחד לא מערער אתה גורס , שאוכל ושתייה באיכות גבוהה לא יעלו חמישה שקלים ? אז שוב – תראה מה כתבת על טייקונים !! ובכלל , מאיפה אתה יודע ? בדקת , כתבת , הוכחת ( שוב אפרופו ) ? אני כבר קראתי תיאוריות קונסיפרציה , לידם , אוכל ושתיה בחמישה שקלים , התגלמות ההיגיון הצרוף , התגלמות הרציונליזציה . ישנם זרמים אוונגרדיים כדרך משל , שמטיפים ל – " כלכלת משאבים " תיאוריות חברתיות שמתחילות למלוך בכיפה או " השיטה המוניטרית " המנוונת והעושקת . תגגל קצת , אתה תגיע , ותראה שאוכל ושתיה בחמישה שקלים , ואיכותי , לא ממש מהווה איזה ביג דיל לגמרי !! ( בלי קשר לתקפות האובייקטיבית ) .
אז מחד אתה גורס שצריך לעשות דה לגיטימציה למישהו , ומאידך אתה חושב שזה לגיטימי , ואילו ביונתן רושפלד או במאיר אדוני זה לא יפגע .
אתה יודע מה –
באיזה תוכנית של מאסטר שף , בהכנות ככה לקראת התחרויות היותר רציניות , הזהיר השף חיים כהן , כהאי לישנא כמעט את המתחרים :
דירבלק , זהירות , אם אתם מפלטים דג , והסכין פוגעת בבשר הפילה , זה יכול לפגוע בטעם ……( התכוון ממש בטעם של הדג ) .
תגיד לי דני – במדינת ישראל של 2013-14 יש לך מראות וחזיונות מזעזעים של ילדים רעבים , מחפשים בזבל אוכל , חלכאים בלי תרופות , מערכת סוציאלית קורסת תחת העומס , נתונים קשים ביותר . עכשיו :
תראה , אותו השף , מה גורס …….. תראה איך אני עצמי מקשר פוטנציאלית . באיזה עולם הוא חי ? הרי אפשר וצריך בעיני האוונגרדים להוריד אותו בצ'יק . והם עוד עשויים להגיע אליהם . ראיתי כבר הכל !! אל תהיה בטוח בכלום !! אף אחד לא חסין מפניהם :
הוועדים הגדולים , נמל אשדוד , בטח טייקונים ורני רהב , אשתו של נתניהו , בטח נתניהו עצמו , בשבילם העולם מתחלק – לחזירים רקובים ומושחתים , לבין קורבנות עשוקים . מה גורם לכך ?
פשוט – דה לגיטימציה , הסברתי לך , שמשמעותה –
שלילת זכות הקיום של האחר / אדם / ישות ( לא במובן הפיסי ) אלא במובן של הצידוק התכליתי למעשיו ופעילותו . ואם כך :
הרי זה מחלק העולם לבני אור ובני חושך , מעצים תהליכים של סטיגמטיזציה , ומוריד ספי סבלנות וסובלנות .
דה לגיטימציה אני מציע לך דני , להשאיר לפשיעה וקרימינליזציה של ממש , אחרת , זה יהפוך להיות מלחמת כל בכל , ויוריד אנשים תמימים . אתה לא יודע מהו מחיר מופקע בכל נסיבה ונסיבה . זוהי הנחה או שפיטה גורפת ביותר !! ומעיד הדבר על חוסר הבנה וניסיון בדבר . והאמן לי דני , יש יותר מדי עסקים במדינת ישראל , שאלמלא ימכרו במחיר מופקע , יצטרכו לפטר עובדים , או לפשוט הרגל . וזוהי הבעיה !! אז איזה דה לגיטימציה ? מאיפה אתה יודע ומניח כך ?
תודה ……..
קצת קשה לי להבין את התפרצות הרגשות. כשאמרתי "טייקונים" לא התכוונתי
למיליונרים או לכל מי שעשיר, אלא להגדרה נוסח גיא רולניק בדה-מרקר: אלו
שהתעשרו על בסיס קומבינות וקשרים לא כשרים עם גורמי שלטון. כידוע לך, לא נקבתי
בשמות, בדיוק משום שאני לא מאשים אנשים ספציפיים בלי הוכחות טובות.
אין שמץ של התפרצות רגשות דני , אתה מדמיין את זה . אתה לא התכוונת למישהו ספציפי ? זוהי משמעותה הרי של דה לגיטימציה במיטבה !! שהרי מה שכתבת , משמעותו הייתה כך :
מספיק שאתה טייקון , בשביל שתהיה אוייב האומה !!
למה ?
בדיוק בגלל שלא התעסקת עם אף אחד ספציפי !! לא צריך הוכחות , אפשר הנחות גורפות . ואילו , אם ימני היה גורס :
הערבים מבינים רק את שפת הכוח , כל הערבים זבלים ………
היית מייד גורס שזוהי בעליל דה לגיטימציה ……. סטיגמה , הכללה גורפת וכו….. גזענות פרופר וכו…….
אז תתנצל מקסימום , אולי בהיסח הדעת כתבת הדבר , אין טעם , זה לא יגרע כהוא זה מהמוניטין שלך , נהפוך הוא !!
תודה ……
אני לא מתכוון להתנצל: כתבתי את דעתי וניסיתי לנמק אותה. כמו תמיד אני פתוח
לשמוע דיעות שונות.
אל רום, איך אתה יכול להצדיק את המחיר המופקע בטענה שבעלי העסקים יאלצו לפטר עובדים אם לא ירמו אותנו? האם הם מפקיעים מחירים מתוך חמלה לענף השרותים?אנחנו מוקפים באנשים חסרי מוסר המרמים אותנו וזה נהיה לגיטימי עד כדי כך שהם בחוצפתם נעלבים ופוגעים באלו המנסים למכור ביושר בשוק החופשי. זו הדה לגיטימציה, שהלא מוסרי הפך ללגיטימי. היה פעם סרט עם פרד מקמרי בו הגיבור אומר "הכסף (שנשדד מהבנק) שייך לבוני, היא גנבה אותו פר אנד סקוור".
בארה"ב אומרים אורי –
education can't teach you common sens
שכל ישר , לא קונים באוניברסיטה !!
אין לך שמץ מושג אפילו על החיים סביבך !! אני כלל וכלל לא הצדקתי ולא לא הצדקתי !! אלא נהפוך הוא –
כתבתי מפורשות – אי אפשר לדעת בכל נסיבה ונסיבה , מהו מחיר מופקע . המחיר של סנדויץ דנן למשל : אינו רק נגזרת של הסנדויץ והחומרים שלו –
אלא – הוצאות , עלויות , תחרות אכזרית , כמות המכירות , מחיר השכירות ( משמע מיקום ) . בכלל בתמחורים דנן , ישנם – מכסים , ישנה סביבה עסקית , סביבת מקרו , תנאים גלובליים , קשה מאוד להעריך ולשפוט האם מחיר נתון הוא מופקע אם לאיו !!
ולכן , הכללות גורפות מסוכנות בטירוף , ואכן , יוצרות דה לגיטימציה . הבעיה של יוקר מחיה לא נגזרת רק מהחלטה שרירותית של בעל עסק , לגזור קופון או להביא תספורת על לקוחות שלו .
לא אחת ברור – עסק יקרוס אם לא יעלה מחירים , ואז , הערך החברתי שיפגע ( אבטלה כדרך משל ) יהא הרבה יותר קשה .
אני מציע לך אורי , להתבטא בזהירות , לקחת אויר , לחשוב פעמיים , ומעל הכל :
אם אתה לא מבין בדבר , תשמור על צניעות , על תהיה דעתן מבלי שאתה מבין באמת בדבר !וההבנה האמיתית , היא זו של – הבניה אישית של הדבר !! לא מחזור מנטרות שאתה קורא , האמן לי !! אין לי משאבים אבל אולי אחזור להמחשות שיעירו אותך למציאות !!
תודה
אל רום, ההגדרה טיקונים היא של אנשים שהתעשרו בדרכים לא כשרות, זאת אומרת מטבע ההגדרה היא לנוכלים. הנושא הוא שהאנשים שעושקים אותך כבר התרגלו לכך שזה המקובל משמע הפכו את זה בדעתם לכך שזה לגיטימי וזכותם לעשוק אותך. הוא משתמש בהגדרות מתחום פוליטי כדי להצדיק את זכותו למכור לי קפה יקר כפי שזכותי התנכית והמוסרית לאדמת אבותי בארץ ישראל וזו השוואה דוחה ומגוחכת. ואתה בהגדרות שלך ובהתנגדות להשתמש בהכללות משאיר את הכל פתוח מבלי לאפשר לבצע החלטות ולהביע דעות אישיות, אתה מקצין בתאורים שלך ונאחז ביוצאי דופן ומתגובה לתגובה סותר את עצמך. תתמקד. יש להניח שמוצר טוב יותר יהיה יקר יותר, אבל לא בהכרח מוצר יקר יותר יהיה טוב יותר כי אולי וסביר שמרמים אותך וזה לב הנושא. כל אלו שהתרגלו למכור לנו מוצר "יוקרתי" מלכלכים על זה שהחליט פתאום למכור קפה בלי שם מותג וזה בפני עצמו מעיד על חוסר מוסריות שקיבלה לגיטימציה, לדעתם.
יש לי תואר מאוניברסיטה בארה"ב ולא שמעתי את המשפט ההוא, להפך, קומנסנס מהווה חלק חשוב בביצוע החלטות ובצמצום הנושא בו מטפלים בכל תחום נילמד, לא רק ברחוב. קומנסנס גם צריך ללמד אותך מתי להשאיר את הדברים הטפלים מחוץ לתמונה.
טול קורה מבין עיניך אורי :
טייקון הינו אדם שהתעשר מאוד , ויש לו אחזקות צולבות , ונרחבות , עד כדי כך , שהשליטה שלו בכלכלה ובמשק הנדונים , מהווה מרכיב אסטרטגי .
מאיפה אתה מביא הגדרות כאילו ? מאיזה טור דיעה שטוח שקראת ברשת ? מדהים !! בלתי נתפס !!
אני לא גרסתי דבר וחצי דבר לגבי השימוש או הגרירה של המושג – דה לגיטימציה , מהמגדר הפוליטי לזה הציבורי . ההיפך , מסכים עם השימוש שדני עשה , ובלבלת אותי ( ואולי כלל לא ….. ) עם איזה מגיב פה , סמי שמו משהו , שכבודו במקומו מונח , גם אם הוא טעה כמובן , אין לי ענין איתו .
הכללות ? אתה על סמים ? אני מסביר לך שוב , אין לדעת בכל נסיבה ונסיבה איפה העושק , איפה המחיר המופקע , ואתה מטיף לי הכללות ? אתה על אובר דוס ?
אין לי זמן פשוט …….אבל בכנות – אתה מתחיל לעצבן אותי עם איזה רטוריקה זולה ועלובה ממש …….
אל-רום, אני מבקש ממך לשמור על טון ענייני ולשון נקייה – החוק הבסיסי ביותר של תגובות בבלוג הזה. משפטים כמו "אתה על סמים" אינם מקובלים כאן.
נו טוב דני, גם אם השפה לא נראית לך הכי נקיה , וגם אם יש לזה הצדקה מסויימת ( ויש לזה ) , הרי שיש דברים יותר חשובים מהשפה והניקיון שלה . באיזון שבין שפה נקיה , לבין חופש הביטוי , ברור שבתשעים ותשע אחוז מן המקרים , ידה של השניה על העליונה .
תקרא את ההתגבבות , ותבין לבד .
עכשיו , במקום שהבלוג ירויח תובנות שאדם יקבל אחד לאלף ……אז זה מה שקיבל .
טוב , לך אישית במקרה הזה אין לי ממש טענות …… אבל ככה אלוהים חילק הדברים בין בני אדם . אז אולי נתראה בבלוג הבא .
תודה
אל-רום, אתה חופשי להחליט אם להגיב או לא, אבל כללי תרבות הדיון בבלוג קבועים
ואינם נתונים למשא ומתן.
אוקיי דני , לא ניהלתי שום משא ומתן , מגוחך בכלל להגדיר זאת כך , מאיפה הרעיון הזה . רק קבעתי ( נחרצות ) שיש דברים חשובים יותר משפה נקיה . כל אדם יסכים עם כך . במקרה הזה , להעמיד האדם / המגיב בחזקתו כ……או להעמיד אותו במקום , ודברים ממילא על דיוקם .
משא ומתן ? אני מכללא מכבד אותך והבלוג , אבל אל תפריז בערכם של שניהם מעבר למידה המקובלת והסבירה .
ואם לא התבטאתי אגב הרבה יותר קשה לגבי המגיב הנדון , הרי זה בגלל ההבנה והניסיון שלי איתך , שאתה מוחק תגובות , אז למה יצלח הדבר ?
תודה
רני רהב הוא באמת מכת מדינה. אני לא מבין איך אנשים יכולים להשתכנע מהטיעונים שלו, ובמיוחד מצורת הדיבור שלו. בקשר לקופיקס, יותר מטריד אותי הברית שהוא כרת עם רפי גינת כדי לבצע "סיכול ממוקד" על כך שכביכול הכריכים של קופיקס אינם טריים. זה מטריד, משום שרוב הציבור מתייחס ל"כלבוטק" כאל תכנית תחקירים רצינית, ונעשה בה שימוש לצורך פגיעה במתחרים עסקיים.
הבעיות עם אקספדיה חדשות לי, אבל כנראה שזו אותה הבעיה עם כל חברות הביטוח. ברגע שקורה מקרה ביטוח, הן מתחילות להתנער ולהתיש את הלקוח. כאן מדובר בחברה זרה, כך שבאמת אין ללקוח הרבה אופציות.
גם אני תהיתי בנוגע לרני רהב. מסתבר שיש לו עשרות אלפי עוקבים בפייסבוק. האם זה אומר שיש שכבה בציבור שדווקא מעריכה או מעריצה אותו? לא יודע. יש לא מעט אנשים בישראל שנמשכים לכוח והצלחה. משום מה נראה לי שעיקר העבודה של רהב היא מאחורי הקלעים, בהפעלת מריונטות, עיתונאים ויתר גורמים שמעצבים את דעת הקהל (כלבוטק זו אולי דוגמא).
רק להבהרה: אקספידיה אינה חברת ביטוח – היא חברה להזמנת כרטיסי טיסה אונליין. היא משתפת פעולה עם חברת ביטוח בשם Berkeley, אם כי לא פשוט לשים לב לעובדה הזאת. כשאתה מזמין כרטיס אקספידיה מציעה לך את הביטוח, ונראה כאילו הוא מטעמה.
בנוגע לעוקבים אחרי מר רהב: לא מן הנמנע שמדובר ב"לייקים אירוניים" — כאלה שמגחכים על האיש ועל פעלו.
האמת שזה סביר מאד. יש לא מעט דברים שאני קורא בעיקר בשביל הצחוקים.
עשרות אלפי עוקבים בפיסבוק אינם אמיתיים, הם וירטואלים, יוצרו לצורכי "יצירת אמינות" והשפעה.
מעניין. אתה חושב שהעוקבים האלה נקנו בכסף? אני דווקא לא כל כך בטוח. יש מספיק אנשים בישראל שמעריצים טיפוסים מסוגו של רהב.
עד כמה האנשים מהסוג שמעריצים טיפוסים מסוגו של רהב גם פעילים באינטרנט?
אין צורך לקנות עוקבים, מספיק להושיב אדם המתמצא בשיטה במשרד עם מחשב. כשפיסבוק היו קרוב לשיא הם ידעו שזו שאלה של זמן עד שיוחלפו במשהו חדש ויעלמו כפי שארע ל ICQ ולכל שאר המסנג'רים, לכן הם פיתחו שיטות להכנס לורידים ולהשאר. לדוגמה, הם פנו לכל מערכות העתונים והציעו שכשמישהו כותב תגובה הוא ישתמש בשם הפיסבוק שלו וזה גם יופיע בפיסבוק, לעיתון זה נתן מינוף, יוקרה וחשיפה ולפיסבוק זה יצר פעילות, וזו אחת מתוך שיטות רבות. ברגע שאנשים כותבים בפיסבוק המערכת של פיסבוק מקשרת בין כל המשתתפים ובודקת איזה נושאים מדובר בהם ובאופן קבוע מציעה להיות חבר של חברים בעלי עניין זהה ולתת לייק לנושאים בעלי עניין. זה משהו כמו סיסמת האידס: "כשאת שוכבת עם החבר שלך את שוכבת עם החברות הקודמות שלו ועם החברים הקודמים שלהן" ואף מתוחכם יותר כי התוכנה מסננת נושאים ומקשרת בין בעלי עניין. כשמשרד יחסי ציבור מושיב מישהו שמכיר את המערכת הוא מייצר כמה זהות בדוייות ומצליח לקשר בין עשרות אלפי אנשים שאין להם שום עניין והם נהיים מקושרים בעל כורחם או מפזור נפש. זה בערך כמו לראות התקהלות ברחוב ולבוא להציץ.
לגבי מחירי הקפה: קפה זה תרוץ לשבת בבית קפה במשך שעות עם ספר, או חברים, לכן זה לא ייצא מהמודה. מאחר ובית הקפה צריך להתקיים זה לגיטימי לגלם את מחיר השכירות וההוצאות ולכן מחירו גבוה. באירופה יש בתי קפה בעמידה על רמה גבוהה במחיר יורו אחד, מבקר שוהה שם קצרות כי הוא בא בשביל הקפה ולא לתפוס מקום.
הקפה הפך להיות משהו כמו מכשירי טלפון, נמכור לך קפה יוקרתי עם ציורי קינמון בשמות מרשימים תרגיש עשיר.
כמובן שאין הצדקה למכור קפה במחיר של ארוחת צהריים. משקאות תמיד רווחיים יותר ממזון.
ההתפשטות של בתי קפה יוקרתיים בעולם חלה בת בבד עם התפתחות אופי מסויים של כלכלה שהשפיע על אופי החברה. מכירת קפה ב 5 שקלים מפוצצת את הבועה של הרגשת העושר שנותנים למישהו שיושב בקפה יוקרתי.
בסין חנויות הואן-טון ב 4 ש"ח הפכו לסטארבקס של 20 ש"ח.
כמו שיש קהל לפלאפל על פני ארוחה יוקרתית יש קהל לקפה זול.
בדיוק – ומה שמרגיז הוא שהקהל הזה לא זכה להתייחסות מצד בעלי בתי הקפה עד היום. קופיקס מכוונים לנישה פופולרית, ולכן הם מצליחים. השאלה הגדולה היא אם היה קרטל בקרב רשתות הקפה האחרות, והרשות להגבלים עסקיים בודקת בדיוק את זה.
דני, לדעתי ניסית לקשר כאן בין מושגים כלליים שאין ביניהם קשר מלבד השפה. זה נראה מעט מאולץ. למשל, ניסית לקשור בין ה"דה לגיטימציה" שפלט רני רהב לבין המילה "דה לגיטימציה" שמשתמשים בה בפוליטיקה הישראלית ובשיח הישראלי-פלשתיני. זה קשר חלש.
זה כמו שתנסה לקשור בין המילה "שלום", אנא עארף, על כל משמעויותיה בפוליטיקה הישראלית והסכסוך לבין המילה "שלום" שרני רהב אמר כשנכנס לסניף של רולדין.
אני חושב ש"מותר" לך מדי פעם לכתוב מאמרים בינשוף שהם מעין יומן אישי המתארים את מה שעבר עליך, מבלי לנסות לקשור את זה להיסטוריה, פוליטיקה, ושאר הנושאים המועלים תדירות בבלוגך.
שגיא, בבלוג שלי מותר לי לעשות מה שבא לי – זה כל הכיף בבלוג אישי. באשר
לעניין עצמו, כל קורס בסיסי בבלשנות, סוציולוגיה או אפילו היסטוריה ילמד אותך
שמושגים זולגים במהירות מחלקים מסויימים של השיח לחלקים אחרים שלו – זו תופעה
אלמנטרית וידועה. הדוגמא שהבאת לא כל כך רלוונטית. למילה "שלום" בעברית יש שתי
פונקציות שונות: ברכה ושם עצם פוליטי. ל"דה-לגיטימציה", לעומת זאת, יש משמעות
אחת בלבד – וכולה נמצאת בשדה הפוליטי-ציבורי.
פינגבק: מזל טוב שנת 2014! אין מה לסכם לך. הכל חרא | אני נגד. ככה. הבלוג של זיו.