צוק איתן: על המבצע בעזה (טור קצר)

נגררנו להסלמה, לרוע מזלנו ולרוע מזלם של הפלסטינים. אבל אנחנו כאן, ואת הסטגנציה צריך לסיים באופן חד, מהיר ויצירתי. אולי הפיתרון לא טמון במפציצי חיל האוויר לבדם, אלא דווקא במקומות אחרים?

518902pic_C

כמו שהיה קל לצפות, המצב בדרום הולך ומידרדר, ואנחנו מחליקים להסלמה נוספת עם החמאס. במידה מסויימת, מדובר בתוצאה של השתלשלות מאורעות וטעויות מאז ראשית מבצע "שובו אחים", שעסקנו בהן כאן בעבר. ההשתלשלות ידועה: ההעדר הבסיסי של אסטרטגיה ישראלית מוביל אותנו לסדרה של עימותים עם החמאס, שמתנהלים לפי תסריט ידוע: ירי קסאמים, איומים, הפצצות, גיוס מילואים, הפצצות נוספות, נזק מדיני לישראל ובסופו של דבר – הפסקת אש בתיווך מצרי. לעיתים קרובות, הסבב מגיע לסיומו כאשר שני הצדדים מותשים וחבולים, או לאחר טעות טקטית שמובילה להרג אזרחים רחב בעזה. על האיומים הצבאיים של טילים למרכז הארץ, כמו גם הנזק המדיני ליחסים הרגישים עם ירדן, מצרים, טורקיה ודעת הקהל במדינות המערב, אין צורך להכביר מילים.

הבעיה במצב הנוכחי הוא שמצרים התנתקה מהחמאס במידה רבה. משטרו של עבד א-פתאח סיסי רואה בחמאס אויב מרכזי, אף יותר ממשטרו של חוסני מובארכ. לפי הדיווחים בימים האחרונים אמנם יש תיווך מצרי כלשהו, אבל הוא עקיף. כלומר: גם המצרים אינם מסוגלים לדבר עם החמאס ישירות, ולכן הסיכוי שיבלמו את סבב ההסלמה הנוכחי נמוך מהרגיל. מצד שני, ישראל לא יכולה להימנע מתגובה על ירי אינטנסיבי ליישובי הדרום, והחמאס לכוד ברטוריקה המתלהמת שלו ומציב דרישות בלתי אפשריות. נכנסנו למעגל הסלמה שקשה לצאת ממנו. לא היינו צריכים להיות שם – אבל אנחנו שם. במצב הנוכחי, צריך להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה. אם לא תיתכן הפסקת אש בזמן הקרוב, הדפא"ה הגרועה ביותר היא שגרה של הפצצות אוויריות. החמאס ערוך לסבול הפצצות כאלה ימים ארוכים, והרחבת הירי לעבר אזור גוש דן וצפונה ממנו תיתפס כתבוסה קשה של ישראל, הן בציבור שלנו והן באזור. גרוע מכך, הפצצות כאלו מגדילות את הסיכוי לטעות מבצעית שתוביל להרג אזרחים רחב ממדים – האירוע המסורתי שמוביל להפסקת מבצעים ומסבך את ישראל בבעיות חמורות ביותר.

המטרה, לפיכך, צריכה להיות הסלמה יזומה, מהירה אבל יצירתית מצידנו. יש הרבה מאד אופציות, אבל אני תוהה מדוע לא מדברים על אחת היעילות ביותר מביניהן, שעוד לא נוסתה בהיקף נרחב: הפסקת מוחלטת של החשמל לעזה עד סיום הירי, בנוסף לסנקציות תשתיתיות חריפות אחרות. ישראל צריכה להודיע שתחדש את הזרמת החשמל באופן מיידי ברגע שהארגונים יפסיקו לירות. זה יהיה לא נעים, נספוג גינויים בינלאומיים, אבל הפצצה מוטעית שתוביל לתמונות זוועה של ילדים מתים תגרום לתוצאה גרועה בהרבה. אם הדפא"ה הזאת לא אפשרית או לא תעבוד, לדעתי אין מנוס מפלישה קרקעית מהירה, מסיבית ועמוקה ככל האפשר שתוביל להפסקת אש זמנית נוספת. זה לא יפתור לנו את הבעיה, כמו שהבהרתי בפוסט הקודם, אבל אנחנו לא בוחרים כאן אופציה מיטבית, אלא באופציה הגרועה פחות.

3729425154

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-יולי 8, 2014, ב-ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-, , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 78 תגובות.

  1. ד"ר אריה אבני

    צודק. בלי חשמל, עם נרות. בברכה. ד"ר אריה אבני. http://www.avni-med.com

  2. אני לא יכול לחשוב על סיבה טובה אחת לא לעשות זאת. בעבר, הסכנה הייתה שחמאס יירט בתגובה את תחנות הכוח באשקלון ואשדוד. אבל כיפת ברזל נותנת לזה מענה די טוב ותמיד אפשר להחזיק את תחנת הכוח שלהם (ואספקת מים, מזון ודלק) בתור בני ערובה לאפשרות כזו.

    ואני לא ממש רואה שנתניהו, על כל ביקורתי עליו, היה יכול לעשות משהו כדי למנוע את הסיבוב הזה. זה לא שהוא כיוון להגברת פעולות צה"ל נגד עזה במסגרת שובו אחים- זה שחמאס נתלה במבצע בגדה המערבית כתירוץ לירי מתגבר מעזה גם כשישראל ניסתה להימנע מהסתבכות בגזרה הזו והצהירה כמה וכמה פעמים על נכונות לשקט תמורת שקט.

    • כמו שהבהרתי קודם, שורש הבעיה הוא בתגובה ההיסטרית בגדה המערבית, שהתחילה את סבב ההסלמה הנוכחי. בכל מקרה, מאוחר מדי – וצריך להתמודד עם המצב שנוצר.

      • עניין החשמל לפי התקשורת עלה בישיבת הממשלה ונדחה על ידי היועצים המשפטיים.
        כידוע לנו המדינה מנוהלת על ידי עורכי דין ויועצי תקשורת.

        לגבי תגובה היסטרית בגדה …. מה לדעתך היה הולם יותר?
        לתת לאיזה איספקטור קלוזו לחפש את הנערים ולהמשיך בעניינים כרגיל?

      • אריק – זו בדיוק הבעיה, שהמדינה מנוהלת על ידי עורכי דין ויועצי תקשורת. לגבי תגובה היסטרית בגדה – כן, כנראה מה שכתבת בציניות, זה בדיוק מה שהיה צריך לעשות.

  3. בעזה יש בתי חולים שצריכים חשמל כמובן. במשחק הזה של מי יישבר קודם, החמאס או ישראל מול הלחץ הבינלאומי, לא הייתי ממהר להמר על ישראל

  4. רגע, רגע.
    אי-הספקת החשמל לעזה יכולה לגרום לאסון הומניטרי בפני עצמה. לדוגמא, מה יקרה לפגייה של ביה"ח שיפא? או, בהנחה שבביה"ח שיפא יש גנרטור פעיל, מה יקרה לאפשרויות של אחסון מזון עבור 1.5 מיליוני עזתים ללא מתקני קירור בחום הקיץ.
    הדבר האחרון שישראל צריכה הוא לפגוע באוכלוסייה האזרחית בעזה. הפצצות אוויר מהוות פגיעה כזאת, אבל מותירות אפשרויות לצמצם אותה. אי-אספקת חשמל היא במהותה פגיעה באוכלוסייה אזרחית.
    כמובן, יש אפשרויות אחרות של פעולה צבאית. בזמן שצה"ל שהה בדרום לבנון (2000-1982), יחידות קומנדו ימיות של ישראל פגעו בפעילים, מרכזיים יותר או פחות, של כל מיני ארגוני טרור בלי שמטוס אחד היה צריך להיל פצצה. אפשר היה לאמץ דפוס פעולה דומה מול החמא"ס. כן, זה מסכן לוחמים. אבל עדיף לסכן לוחמים (שאומנו להתמודד עם מצבים כאלה) מלהיגרר לחילופי הפצצות והפגזות הדדיים וצפויים מראש. אבל הבעיה היא שבמצב הנוכחי קשה לעשות את זה. היתרון העיקרי של התקפות פתע ע"י יחידות קומנדו הוא היותן בלתי-צפויות, וישראל בחרה בנתיב הצפוי ביותר (הפצצות אוויר) כבר מאז חטיפת שלושת הנערים.
    דרך אגב, משטר "האחים המוסלמים" במצרים היה נוח לישראל משום שהוא היה יכול לתווך באופן אפקטיבי בינה לממשל החמא"ס בעזה (וראש הממשלה של "האחים", הישאם קנדיל, נטל בזמנו סיכון אישי ונסע לעזה בנובמבר 2012 כדי לנהל מו"מ). אין סיכוי שהממשל הנוכחי במצרים יעשה משהו דומה. לא שהממשל המצרי צריך להיות נוח לישראל או לחמא"ס; הוא צריך לבטא קודם כל את רצונם של אזרחי מצרים. אבל מעולם לא הבנתי אנשים בישראל ששמחו על ההפיכה הצבאית של אל-סיסי.

    • מני, בתי חולים עלולים להיפגע גם בהפצצה אווירית. למעשה, פגיעות כאלו תמיד מתרחשות במוקדם או במאוחר במהלך הפצצות מסיביות. היתרון בהפסקת חשמל שהיא יכולה להיות מדודה וקצרה, כי אנחנו הרי מחזיקים את השלטר. והיא תפגע בחמאס באופן מיידי וישיר, כך שהסבל של האוכלוסיה יכול להיות קצר יחסית. ובנוגע להפיכה של סיסי, אנשים בישראל (ואני ביניהם) שמחו על ההפיכה כי מצרים חזרה ליציבות. כמובן שיש בזה גם סכנות וחסרונות, אבל במה אין?

      • פגיעה בבית חולים במהלך הפצצה דווקא די קל למנוע — פשוט לא להפציץ כלום בקרבת בית החולים. כיוון שאין בעזה הרבה בתי חולים, זה אינו קשה במיוחד.
        הפסקת החשמל בעזה היא קודם כל פגיעה באוכלוסייה האזרחית. היא יכולה להיות מצומצמת (בזמן?), אבל הנזק ממנה לחמא"ס יהיה בכל מקרה קטן יותר מהנזק שהיא תגרום לאוכלוסייה האזרחית.
        אני לא מבין למה משטר "האחים המוסלמים" במצרים לא יכול היה להתפתח למשהו יציב. אולי לא סימפטי בעיניים מערביות, אבל יציב (המשטר של סיסי אינו סימפטי יותר, בכל מקרה).

  5. מעניין. אני מסכים שאלמנט חשוב בסיבוב הנוכחי הוא היחס של מצרים של סיסי לחמאס, שגם דחפה אותו להסלמה בניסיון נואש לצאת מהמבוי הסתום שאליו הוא נכנס.
    דרך אגב, לגבי ההסלמה, עלה לי בראש הרעיון היום לחבר את הסוללות של כיפת ברזל לקו החשמל של עזה, בצורה שהפעלת הסוללות מנתקת את החשמל באופן אוטומטי, ולפרסם לכל העולם, שאם אין חשמל בעזה, זה כנראה בגלל שמישהו שיגר משם טיל.
    אופציה להסלמה שהיא קשה למימוש אבל אפקטיבית מאוד לדעתי תהיה לפגוע ישירות בצמרת של החמאס. כולל זרוע "מדינית".
    הדבר הכי חשוב הוא למנוע מהחמאס את מה שהוא מנסה להשיג: הקלות במצור

  6. "חמאס הציב ארבעה תנאים: (1) הפסקת התוקפנות בגדה ובירושלים. (2) הפסקת הירי על עזה וחזרה להבנות "עמוד ענן". (3) שחרור כל האסירים המשוחררים מעסקת שליט שישראל עצרה במהלך מבצע "שובו אחים". (4) הפסקת החבלה הישראלית בפיוס הפנים-פלסטיני."
    (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4539927,00.html)

    התנאים דווקא נראים סבירים.

    • התנאי השלישי לדעתי הוא יהרג ובל יעבור. אסור שהם יצאו מהפרשה מורווחים.

      • מה זאת אומרת מורווחים? ישראל הסכימה בזמנו לעסקת שליט, אין שום סיבה שהיא לא תחזור לסטטוס-קוו. כמובן, אם מישהו מהמשוחררים ביצע פשע חדש (כמו זיאד עווד), הוא צריך להישאר במעצר ולהישפט על הפשע החדש.
        החמא"ס אינו דורש חסינות לחוטפי הנערים מגוש עציון, שהתחילו את כל סבב האלימות הזה מלכתחילה, ולישראל יש יכולת להגיע אליהם. זה יקח זמן, ואולי אי-אפשר יהיה להראות את זה בטלוויזיה, אבל מבחינת התגובה לחטיפה, זהו היה מלכתחילה צעד נכון יותר מאשר המעצר של משוחררי עסקת שליט (שלא היו קשורים בפרומיל לחטיפה).

      • המעצר למשוחררי עסקת שליט הוא דרך לחתור תחת ההיגיון הכלכלי שמאחורי חטיפות. ברגע שהחוטפים יבינו שכל חטיפה יכולה לגלגל אחורה הישגים קודמים, הפעולה פשוט לא תהיה משתלמת. אבל זה לא יעבוד אם יהיה אפשר לשחרר אסירים באמצעות ירי רקטות, שלא לדבר על התקדים המסוכן שזה יצור. אם עכשיו הם ישחררו את כלואי עסקת שליט באמצעות רקטות, למה לא לנסות את אותו התרגיל בשביל אסירים אחרים שנמצאים בבתי הכלא?

      • גם הראשון לא סביר. על הרביעי הייתי חותם.

      • דעתי היא שזו היתה טעות קשה לחבל בפיוס הזה, בלי קשר לדרישות חמאס.

      • אני מסכים בהחלט, וגם כתבתי דברים דומים לפני ארבעה ימים אצלי:http://observpost.wordpress.com/2014/07/04/%d7%94%d7%91%d7%98-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a8-%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%9c/
        רק אסתייג ואגיד שאני בספק אם שני הצדדים או אחד מהם היה באמת מעוניין לממש את הפיוס הזה עד הסוף.

      • אני לא הייתי אומר שיש כאן הגיון כלכלי (כל עוד לא מדובר בחילופי סחורות, תמורת כסף או לא).
        כמו שאנחנו יודעים היום, וכמו שהיה די ברור כבר יום-יומיים אחרי החטיפה, היא הפכה מהר מאוד לרצח. בלי קשר לשאלה האם אפשר היה לקבוע בוודאות שכל שלושת החטופים נרצחו, לא הוצגו שום דרישות מצד החוטפים. ממשלת ישראל החליטה שמדובר בחטיפה לשם מיקוח (או עשתה רושם שזה מה שהיא החליטה). זו הייתה טעות, או הטעייה עצמית.
        עכשיו, ישראל אינה יכולה לעצור את משוחררי עסקת שליט ללא עילה חוקית. ככל שאני יודע, העילה היא שהם הפרו את תנאי השחרור שלהם, ועדה מיוחדת אמורה לבחון אם זה מה שהם עשו. אם כך, גורמים בצה"ל יכולים בהחלט להציג לוועדה עמדה לפיה אין יסוד להמשך המעצר. סביר להניח שהוועדה תקבל עמדה כזאת. ברור שזה יקח זמן ורצוי שזה יקח זמן (ולו כדי לראות שהחמא"ס עומד בהתחייבויותיו). רצוי גם להבהיר לחמא"ס שלא תהיה היענות דומה לדרישותיו בנוגע לאסירים ה"רגילים" שנשפטו כבר ע"י בתי המשפט בישראל.

      • למה אין היגיון כלכלי? חטיפה היא טרנסאקציה, ולפיכך כפופה לחוקי ההיצע והביקוש כמו כל טרנסאקציה אחרת. למשל, הפלסטינים דורשים מחיר כל כך גבוה עבור חטופים ישראליים משום שההיצע שלהם נמוך (קשה לחטוף ישראלים) וה"ביקוש" אליהם בישראל גבוה מאד.

        בנוגע לעילה חוקית – צריך למצוא כזאת אם ישנה. אותי מעניינת הרבה יותר הסוגיה האסטרטגית: האם אין יסוד להניח שכשהצד השני יבין שחטיפות נוספות מגלגלות אחורה את הישגיו הקודמים, החטיפות הללו יפסיקו?

      • חטיפה אינה טרנסאקציה. לכל היותר, חילופי שבויים/אסירים הם סוג של טרנסאקציה. אבל קשה להתייחס לזה כאל תופעה כלכלית, לא רק משיקולים מוסריים אלא גם מפני שטרנסאקציות מן הסוג הזה הן נדירות, ואין להן "שוק" סדיר. (כמה עולה אלסקה? איש אינו יודע, למרות שפעם אחת היא נמכרה תמורת כסף.)
        העילה המשפטית של מעצר משוחררי עסקת שליט מאפשרת את שחרורם מחדש. זה דבר שאפשר לעשות בו שימוש.
        לגבי "גלגול אחורה של הישגיו הקודמים" — מספר משוחררי עסקת שליט שנעצרו עומד על כ-130. לגדה המערבית לבדה שוחררו במסגרת העסקה יותר מ-800 אסירים. כלומר, גם אם יש כאן "גלגול אחורה", הוא מצומצם למדי ואינני חושב שיש לו משמעות אסטרטגית מרחיקת לכת. זה היה מלכתחילה צעד שגוי, ונראה שגם ממשלת ישראל לא הייתה ממש שלמה אתו (אחרת, מספר המשוחררים שנעצרו מחדש היה גבוה יותר).

      • מני, קשה לי להבין את הטיעון הזה. חטיפה הרי מתבצעת על מנת לשחרר שבויים אסירים. לכל חטוף יש מחיר שניתן לכמת אותו, והמחיר הזה משתנה ומתווסת לפי הביקוש וההיצע. זו טרנסאקציה לפי ההגדרות הבסיסיות ביותר, והיא כפופה לחוקי הכלכלה כמו כל טרנסאקציה אחרת, ואין שום קשר לנדירותה. אני אתן לך דוגמא: בשנים האחרונות, היו ארגונים נוצריים אמריקאיים שפדו עבדים אפריקאים שנשבו בסודאן. התוצאה היתה, כמובן, התגברות מסיבית בחטיפות העבדים, משום שהביקוש ל"סחורה" עלה, ולא משנה שמדובר באנשים טובים שרצו לשחרר אותם. אני משער שאתה רואה כאן את חוקי הביקוש וההיצע. מה ההבדל בין זה לבין חטיפת חיילים?

        למה 130 מתוך 800 זה מצומצם? זה נראה לי דווקא די משמעותי. אם הפלסטינים ידעו שכל חטיפה תחזיר אותם אחורה מבחינת מספר האסירים, הרציונל לחטיפות יקטן.

      • ודאי שיש קשר לנדירותה. הנדירות היא כזאת שאי-אפשר לדעת מהם "חוקי ההיצע והביקוש" במקרה הזה.
        אם בסופו של דבר, עסקת שליט הוציאה לחופשי 920 אסירים פלסטינים במקום 1050 אסירים פלסטינים, האם בחמא"ס יהיו פחות מרוצים? סביר להניח שכן. האם זה יגרום להם להסיק שחטיפה אינה מהלך כדאי? אין דרך לדעת. מרוב הרצון "לשנות את כללי המשחק", ממשלת ישראל שכחה שלא היו פה "כללי משחק" ברורים מלכתחילה.

  7. אורבך, אני מתפלא. בדרך כלל אני מגיע לכאן לקרוא דיעה הגיונית ושפוייה בניגוד להתלהמויות והסיסמאות הרגילות שמגיעות מימין ומשמאל, במיוחד על ידי מישהו שמבין ביחסים בינלאומיים.

    הפסקת חשמל היא צעד בלתי מידתי, שלא יעמוד בשום מבחן בינלאומי (לדעתי יש כאן בסיס לפשע מלחמה, אבל אני לא משפטן אז אני לא ממהר לזרוק מושגים לאוויר). מדינת ישראל (ושאר העולם המערבי) הולכים על הקו הדק של המנעות מפגיעה באזרחים. ואם לא בפועל, אז לפחות העמדת פנים שחשובה מאין כמותה ליחסים בין המדינות ולסנקציות/שת"פ שהן מנהלות אחד עם השנייה.

    הפסקת חשמל מסירה את המסיכה הזו.

    מעבר לכך, היא תיצור גם פגיעה אמיתית בילדים, וקשישים שתלויים באוורור, מאכלי חלב, בשר טרי וכן הלאה.

    יכול להיות שהם נפגעים גם ככה (ולשנינו את הכלים למדוד באיזו שיטה יפגעו יותר, ולכן זה אינו הטיעון שלי), אבל למדינת ישראל יש את האמתלה שהם לא המטרות שלנו, אלא ארגוני טרור שפועלים לידם. אתה בטוח מבין את החשיבות של זה.

    כתבת באחת התגובות: "ולפרסם לכל העולם, שאם אין חשמל בעזה, זה כנראה בגלל שמישהו שיגר משם טיל" – זה אולי יכול לעבוד, אבל אני בספק אם זה יחזיק מעמד.

    בקשר לפלישה רגלית, זה כבר פתרון יותר הגיוני. לא שאני בעד, בעיקר כי אנחנו לא יודעים איך ומתי לצאת. אבל לפחות הוא בעל הצדקה בסיטואציות מסויימות עם מטרות מסוימות.

    • אבל לא מדובר אפילו על פגיעה ביכולת ייצור החשמל של עזה עצמה, שמהווה, דרך אגב, מטרה לגיטימית בפני עצמה.

      מדובר על הפסקת אספקה מתחנות הכוח שלנו לרשת שלהם. בדרך כלל, במצבי לחימה, כל קשר מסחרי שהוא בין שני ישויות מנוטק אוטומטית ואין אף בסיס חוקי לדרישה אחרת.

      • מבחינה משפטית, אם מניחים שרצועת עזה נותרה שטח כבוש בידי ישראל, אזי יש לישראל אחריות ישירה לשלומה של האוכלוסייה האזרחית בשטח הזה.
        אבל עזוב את הניתוח המשפטי. מבחינה אנושית בסיסית, היית רוצה לגרום לאסון הומניטרי בעזה (מהפסקת פעילות של הפגייה בביה"ח שיפא ועד מחסור במזון בגלל אי-תפקודם של מתקני קירור)?
        אני פשוט לא מבין במה זה יכול להועיל, גם אם מניחים שישראל רוצה לנצח את החמא"ס. (אין לי מושג איך "ניצחון" כזה אמור להתבטא בפועל, אבל זו כבר שאלה אחרת.)

      • אני לא מקבל את התזה שרצועת עזה היא שטח כבוש. היא שטח אויב – ועל אויב ניתן להטיל מצור. מבחינה אנושית, נראה לי הרבה פחות אנושי לדון את האוכלוסיה ברצועת עזה לקמפיין הפצצה ממושך או לפלישה קרקעית. במהלך הפצצות, בוודאי שפלישה, עלולים להתרחש אסונות הומניטריים בסדר גדול אדיר. הפסקת חשמל תהיה קצובה בזמן. היא תגרום אמנם סבל, אבל ישראל צריכה לומר שהיא עם האצבע על השלטר. החשמל יחזור בשנייה שבו החמאס יפעל להפסקת הירי. לדעתי הסיפור לא יימשך יותר מכמה ימים עד שבוע, וככה נחסוך גם הסתבכויות וגם חיי אדם בעזה.

    • כפי שכתבתי בתגובות קודמות, פלישה רגלית תגרום למספר רב יותר של נפגעים לא מעורבים, ולסבל עצום לאוכלוסיה – וזה אפילו בלי טעות מבצעית שתסתיים בטבח המוני. קטיעת החשמל לזמן קצוב יכולה להיות אמצעי יעיל שיסיים את הסיפור עם מינימום הרוגים בשני הצדדים. מלבד זאת – אין לי מחוייבות לספק חשמל לאויב שנלחם בי.

      • ישראל שיבשה את אספקת החשמל והמים (ע"י פגיעה במתקנים הרלוונטיים) בלבנון ביולי-אוגוסט 2006. זה לא ממש עזר לה במלחמה עם החזבאללה.
        בעזה ישראל יכולה לגרום להפסקת חשמל בלי הפצצות, אבל למה אתה חושב שזה יעזור יותר?
        לא שיש טעם בפלישה קרקעית. הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות עכשיו הוא להסתפק בכמה ימים של הפצצות מהאוויר וירי טילים בתגובה (או להפך), ואז להגיע לאיזשהן הבנות. מהבחינה הזאת, מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש.

      • במלחמת לבנון השנייה היא שיבשה – כאן אפשר להפסיק לחלוטין. תזכור שאפילו הקסאמים, אאל"ט, מופעלים באמצעות מנגנון חשמלי. לחוליות של החמאס יהיה קשה יותר לתפקד ללא חשמל. לפחות נכניס לתמונה אמצעי לחץ נוסף, לא קטלני, שיוכל לשמש אותנו בעתיד כמנוף נוסף.

      • זה אמצעי שהנזק שלו לאוכלוסייה האזרחית ברור ומיידי, ואילו הנזק הצבאי שהוא יגרום לאויב מוטל בספק (מנגנון חשמלי לשיגור קסאם ניתן להפעיל ע"י גנרטור פשוט).
        אם ישראל צריכה לפגוע בחמא"ס, הפגיעה צריכה להיות מדויקת ומצומצמת ככל הניתן (כמובן, בכפוף להשגת היעד הצבאי). זאת הסיבה שהפעלת קומנדו ימי (למשל) הייתה מוצדקת יותר מלכתחילה מהפצצות אוויריות. אבל בסבב הנוכחי כבר עברנו את השלב הזה.

  8. מני זהבי, למה מניחים שרצועת עזה היא שטח כבוש ישראלי? לא התנתקנו? אם נתנתק מהגדה היא גם תשאר שטח כבוש ישראלי? יש דרך לצאת פה בסדר?

    • הדרך היחידה "לצאת בסדר" היא הסכם מדיני שבו יקום משטר אזרחי בשטחים שיכיר בסיום הכיבוש הישראלי. בשביל זה נדרש הסכם מדיני מלכתחילה (ולא, ישראל אינה צריכה לחפש "דיל" שבו תשלם כמה שפחות תמורת הסכם כזה, בדיוק בשל חשיבותו).
      בהעדר הסכם, נדרשת לכל הפחות החלטת גוף בינ"ל מוסמך המכירה בסיום הכיבוש (כך, האו"ם החליט במאי 2000 שישראל סיימה את כיבוש דרום לבנון).
      בנוגע לרצועת עזה, אף אחד מהתנאים הנ"ל לא קוים. לא, ישראל אינה יכולה לעשות מה שהיא רוצה ואז לצפות שכל העולם יקבל את עמדתה. הקבלה המיידית של כל גחמה ישראלית ע"י מעצמה מסוימת (כולנו יודעים במי מדובר) כבר גרמה נזק בל ישוער לסיכויי השלום באזור הזה.

      • כדי לסיים את הכיבוש דרושה הסכמת הנכבש? אין שום תקדים לתפישה הזו באף מקום בעולם.

      • לא הסכמה אלא הקמת משטר שיטול עליו את האחריות המדינית לשטח הרלוונטי ויתנהג כמדינה עצמאית (או יספח אליו את השטח הרלוונטי אם מדובר במשטר של מדינה אחרת).
        עם סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, לא הושג שום הסכם בין בריטניה לתנועה הציונית ולתנועה הלאומית הפלסטינית. אבל בחלק מהשטח קם משטר מדיני חדש שהכריז על עצמו ככזה (מדינת ישראל), וחלק אחר של השטח נכבש ע"י מדינות שכנות (עבר-הירדן ומצרים), כך שהללו הפכו אחריאיות לשטח שהן כבשו.
        החמא"ס לא הקים בעזה שום משטר מדיני עצמאי. רשמית, רצועת עזה היא חלק מהרשות הפלסטינית. זו אומנם הכריזה על עצמה כמדינה, אבל כמדינה שכוללת את הגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) בנוסף לרצועת עזה. בפועל, המשטר הפלסטיני המוכר ע"י הקהילה הבינ"ל (זה שבראשו עומד מחמוד עבאס) אינו שולט ברוב שטחי הגדה המערבית ואינו שולט גם ברצועת עזה (אולי זה ישתנה עם התקדמות תהליך הפיוס בין הפת"ח לחמא"ס).
        כל זה יוצר תסבוכת שאין לה תשובה חד-משמעית. בהעדר הסכם, הדבר הסביר ביותר לעשות היה לפנות למועצת הבטחון של האו"ם כדי שזו תכריע לגבי המעמד המדיני של רצועת עזה. משום מה נראה לי שממשלת ישראל אינה מעוניינת בכך.

      • נטילת אחריות משמעותה הסכמה. והיות שהפלסטינאים מסוגלים להעביר, או לפיות לחסום, כל מה שמתחשק להם באו"ם אני לא רואה שזו אופציה. לא מבין למה אנחנו צריכים לקבל הסכמה כדי לוותר על אחריות הכובש לשטח.

      • הסכמה למה בדיוק?
        דרך אגב, ישראל יכולה לחסום באו"ם (נכון יותר, במועצת הביטחון) כל מה שהיא רוצה, הרבה יותר מהפלסטינים. ישראל יש וטו אוטומטי במועה"ב, לפלסטינים אין.
        כמובן, המבנה של האו"ם הוא בעייתי, בלשון המעטה, אבל זה מה שיש ועם זה נצטרך לעבוד. או לפחות לא לילל שלא נותנים לנו לעשות מה בראש שלנו.

  9. לדעתי יש מטרה אסטרטגית אחת שמדינת ישראל צריכה לשאוף אליה: כיבוש הרצועה ע"י מצרים. למצרים יהיה ממש קל לעשות שם סדר. אין שם את מה שרבין כינה בג"צ ובצלם. האוכלוסיה העזתית תשמח מאוד אם זה יקרה. העזתים רואים את עצמם כמצרים בהרבה מובנים. וגם מצרים תרוויח מזה שקט הצפון סיני. השאלה היא איך גורמים למצרים לעשות את זה. לחץ אמריקני? הטבות כלכליות? אסטרטגיות?

    • זה היה כמובן תרחיש אידיאלי, אבל הוא לא יקרה. למה שהמצרים יכניסו את עצמם לבוץ? אין להם מספיק צרות על הראש?

      • חשוב להבין שמבחינת מצרים זה לא בדיוק בוץ. יש להם הרבה פחות רגישות לחיי משני הצדדים והאוכלוסיה תקבל אותם בזרעות פתוחות. מצד שני, שלטון החמאס בעזה עושה למצרים הרבה צרות בסיני ומעודד את האחים המוסלמים בכל מצרים.

      • דווקא כן. בדיוק מהסיבה הזאת מצרים נזהרה מכל חיבור עם רצועת עזה – כבר מימי קמפ-דייויד. הרי השלטון הנוכחי במצרים רואה בעזה מקור של טרור, וממילא קשה להם להשתלט על סיני.

  10. האם היה ניתן להמנע מלהגרר להסלמה? והאם ההסלמה נעשתה בזמן ובצורה הנוחה לנו?
    התוצאות הן התשובה. דני אומר שאין אסטרטגיה רק טקטיקה. הזמן לפגוע בחמס הוא זמן טוב. הם חלשים כלכלית ונראה שיש אובדן אמון בדרך שלהם. בגדה המערבית הפגיעה בסדר החיים של התושבים יותר גרמה לעוינות כלפי החמס מאשר כלפי צהל. המצב בגדה טוב יותר מאשר בעזה והתושבים מבינים שעדיף למצוא פתרונות שונים מאשר של החמס. לדעתי המבצע בגדה הועיל לנו. האם המבצע הביא לירי הטילים? זה היה קורה במוקדם או במאוחר. כרגע שני הצדדים רק עושים רעש והצגות. החמס מפגין יכולת אבל לא יורה בכוונה לגרום נזק ממשי וגם ישראל נזהרת שלא לבצע צעדים שיתנו אהדה לחמס. בינתיים הכל בסדר ואין סיבה לא להמשיך ככה לאורך זמן. החמס יאבד את הנשק שצבר ולא יוכל להשיג חדש היות והממשל במצריים לא יאפשר את זה. נראה שבמקרה או בכוונה האסטרטגיה עובדת יפה מאד לטובת ישראל ובהחלט יתכן שהחמס עומד לפנות את מקומו בעזה לרשות הפלסטינית.

  11. אני נוטה להסכים עם מני כאן. הפסקת חשמל מוחלטת תיתפס כענישה קולקטיבית אכזרית. חמאס תמיד יוכל לטעון (בצדק או לא) שמי שיורה זה אחד הפלגים, ובתגובה ישראל מנסה לחסל את החמאס כתנועה פוליטית ואת העם הפלסטיני (להזכירכם, חמאס עדיין פורמלית לפחות בממשלת אחדות עם הפתח). חמאס בכל מקרה יילחם על "זכות הירי האחרון". לצערי, הכי טוב שניתן להשיג כרגע זה לפגוע בכמה מטרות אסטרטגיות, להכריז שפגענו משמעותית ביכולת השיגור, לספוג את העובדה שחמאס מסוגל להמשיך לירות עוד רקטה או שתיים אחר כך, ולהגיע לסוג של הפסקת אש, כמו קודם.

    • אני חושב שאתם מתעלמים מהעובדה שהפסקת חשמל היא כלי מדוד וזמני. אפשר להפסיק את החשמל ליום, ליומיים או לשבוע, ולהחזיר אותו לאחר מכן (בניגוד להפצצת תחנת כוח, למשל). לא שאני מתלהב מזה, אבל לדעתי הסכנות שבהפצצה ממושכת, גם לנו וגם לאוכלוסיה העזתית, פשוט הרבה יותר גדולות.

      • זה נכון. מצד שני, ככל שהיא קצרה יותר היא יעילה פחות. וצריך לזכור שהזמן שלוקח לתמונות קורעות הלב של ילדים עזתיים בחושך להגיע לכותרות קצר בהרבה מהזמן שלוקח לזה להשיג אפקט טקטי. יכול להיות שאפשר לעשות כאן תרגיל כלשהו של "תקלות טכניות" שכרוכות בירי על אשקלון, אבל בשלב הזה התקשורת העולמית כבר די למודת ספינים ישראליים.

      • אני מצטער אורבך, אתה מפספס בענק, ואני מניח שיום יבוא ותסתכל על הרשומה הזו במבוכה. מספר ההרוגים הוא בכלל לא פקטור, ואתה מתעקש לציין את זה בכל משפט.

        נניח ויש לישראל נשק ביולוגי שאם נרסס אותו מעל עזה, התושבים יקבלו כאב ראש לשבוע וצריבה בעיניים (כמו חומר הדברה פשוט). לא משהו נורא. אולי אולי 10-20 הרוגים של כאלו הרגישים במיוחד. האם נראה לך הגיוני להשתמש בו? ברור שלא. וזה לא מעניין אף אחד שבפלישה קרקעית ייהרגו יותר (מה גם שיש קצת חוצפה בטיעון הזה).

        קונבציות הלחימה המקובלות הן שכל נשק שאי אפשר לכוון אותו לפגיעה ספציפית, אינו ראוי ללחימה. וזה כולל גם ענישה קולקטיבית של אוכלוסיה ממנה יוצאת לחימה. זה כולל גם שימוש בהפסקת חשמל יזומה באזור הכי צפוף בעולם.

        אתה אומר שאתה לא רוצה לספק חשמל לאויב שלך, אוקי. יש במשפט הזה פישוט המציאות שלא מתאים לבלוג הזה, אבל גם אם נלך עם הטענה הזו, אז אין בעיה, תודיע לעזה ולעולם שתוך שנה ישראל מפסיקה לספק חשמל, מים, מזון, כסף ושום דבר אחר לרצועה.

        ולסיום, ישנה גם סתירה לוגית בטיעון שלך. אתה הרי טוען שצריכה להיות הסלמה. איך תהיה הסלמה אם מניין ההרוגים והנפגעים לא עולה? איפה ההסלמה בדיוק? למה שדווקא זה יגרום לחמאס להתקפל. להיפך. פגיעה מאסיבית ועיוורת באוכלוסיה אזרחית (הדגש הוא על עיוורת) יוצרת לרוב בדיוק את התוצאה ההפוכה.

      • קודם כל, אתה מוזמן לקרוא לי דני. אנחנו לא בצבא כאן, למרות הדיון. אם אני אהיה מובך בידי הפוסט הזה או לא – ימים יגידו. כרגיל, אני אומר את מה שאני חושב ללא כחל וסרק.

        "קונבנציות הלחימה המקובלות" לא מעניינות אותי במיוחד, ובמיוחד לא הנורמות שקבוצת משפטנים מהשמאל הרדיקלי כפתה על דיני המלחמה בעשורים האחרונים. מעניין אותי מוסר בסיסי, במובן שאני רוצה להפחית את כמות ההרוגים האזרחיים ולסיים את המערכה מהר ככל האפשר, ומעניינת אותי המטרה הצבאית והמדינית שאני רוצה להשיג. אם צפויות סנקציות בינלאומיות חריפות, הרי זה שיקול מדיני ולא משפטי או מוסרי, ואת כל השיקולים האלה צריך לקחת בחשבון.

        למה אני צריך להודיע תוך שנה? מה, קבעו תקופת צינון? אני מודיע תוך דקה.

        הסלמה היא כל לחץ על האויב – לא בהכרח בעזרת הרוגים. הפסקות חשמל יפגעו גם בשלטון חמאס, לא רק באזרחים, ויצרו לחץ אדיר שיוכל לכפות על הארגון הפסקת אש בתנאים נוחים לנו.

  12. הפסקת חשמל תביא להפסקת אש לא לפתרון. האם זה מה שאנחנו רוצים כעת? הפסקת אש?
    הפסקת חשמל זה מקררים שלא עובדים משאבות מים שלא עובדות דיזנטריה בתי חולים שלא מתפקדים. אפשר להשתמש בכלי הזה באופן קצוב.

  13. הסיבה שלא נוקטים כנראה בצעדים כגון הפסקת חשמל ,פגיעה בתשתיות בסיסיות והעברה של תרופות ומזון בסיסי היא שהחשש הגדול ביותר של גורמי השלטון שלנו ממה שעשוי להתרחש מכוון עזה הוא אסון הומניטרי.

    • אז למה לא להפסיק לתקופות קצרות יחסית, בהבזקים?

      • אני לגמרי בעד. יחד עם עוד סנקציות בסגנון הזה אך כנראה שמה שמונע הוא הפחד מאסון הומניטרי. לקברניטים לאורך השנים פתרונים. הרי אף אחד באף שלב לא נקט בצעדים כאלה.

  14. לליברטריאן :

    צריך רק למקד באופן יותר מדויק וספציפי , מדוע יש איסור על שימוש בנשק מסויים , הכל על פי החוק הבינלאומי או אמנות בינלאומיות או בכלל (מה ההבדל , סיבוך שלא ניכנס אליו ) . פגיעה נרחבת או חסרת אבחנה או מיקוד כדבריך , אינה כלל חזות הכל ( כמו פצצות מיצרר או נשק כימי למשל ) .

    וכך : " האמנה בדבר איסורים והגבלות על השימוש בכלי נשק קונבנציונלים מסוימים העשויים להיחשב כבעלי פגיעה קשה במיוחד או השפעות חסרות אבחנה " ( נעשתה בז'נבה ב- 10 באוקטובר 1980 , נכנסה לתוקף ב- 2 בדצמבר 1983 , נכנסה לתוקף לגבי ישראל ב- 22 בספטמבר 1995 . כתבי אמנה 1327 , כרך מס' 46) ,מציינת כמה הוראות יסוד בדבר ( במבוא ) :

    ' Basing themselves ' on the principle of international law that the right of the parties to an armed conflict to choose methods or means of warfare is not unlimited, and on the principle that prohibits the employment in armed conflicts of weapons, projectiles and material and methods of warfare of a nature to cause superfluous injury or unnecessary suffering

    וטבעו של נשק כזה הינו למשל בא לידי ביטוי בפרוטוקול 1 לאמנה , וכך :

    " אסור להשתמש בנשק כלשהוא שהשפעתו העיקרית היא לפגוע ע"י רסיסים אשר אינם ניתנים לגילוי בגוף האדם ע"י רנטגן " ( פרוטוקול 1 לאמנה ) .

    עיננו הרואות , נשק אשר הגנה או שיקום מפגיעותיו אינו אפשרי או קשה וכו….. נחשב לנשק אסור וחסר גבולות .

    ועוד הגדרה ל נשק שהוא בבחינת – " מלכודת פתאים " אסורה :

    " מלכודת פתאים – פירושה כל התקן או חומר שתוכנן נבנה או הותאם להרוג או לפצוע , ופועל באופן פתאומי , לא צפוי כשאדם מפריע לפעולתו , או מתקרב למה שנראה כחפץ תמים , או מצבע פעולה שנראית בטוחה "

    מעבר לכך , ישנן פגיעות שנחשבות באופן קשה וחורג כ – דה הומניות , כך , שאפילו אפשר היה לכוון נשק כימי בצורה מדוייקת , ההשפעה המערכתית שלו , יוצרת מעין פגיעה שמביעה דה הומניזציה קשה במיוחד ( אבל זוהי תפיסה יותר סובייקטיבית ) .

    כלומר – נשק שפגיעתו או השימוש בו מצויים מתחת לרדאר , הינם אסורים , או שהוא גורם סבל ונזק מיותר סו קולד .

    אפשר לקרוא הוראות האמנה בלינק הבא :

    http://www.icrc.org/applic/ihl/ihl.nsf/52d68d14de6160e0c12563da005fdb1b/f6426235883f9d62c125641e0052d53d

    תודה

  15. ליברטיאן :

    עימך הסליחה , שכחתי אם כך את הפנצ' ליין , הכל בתוספת לתגובתי אליך לעי"ל :

    אם תפזר מכאן , מעל עזה , חומר כימי / ביולוגי כפי המתואר על ידיך , הרי לא רק שחל איסור כללי על שימוש בנשק כימי וביולוגי , אלא : שכוחות ההצלה בעזה , יצטרכו להבין מראש: באיזה נשק מדובר ? מה ההרכב שלו ( מאטריאלית )? מה הן המאפיינים של הפגיעה של הנשק ? כיצד לטפל ? איזה אנטי דוס לתת ? וכו….. בקיצור : זהו נשק שהוא "מתחת לרדאר " . ניתן מכאן לטעון :

    שהעדר ההבנה והידיעה המתוארים , מספיקים על מנת להפר אמנות בינלאומיות בדבר שימוש בנשק לא קונבנציונאלי .

    תודה

  16. אפשר לתת פולסים במערכת החשמל ולהרוס כל מכשיר חשמל שלא מחובר לאל פסק. זה יראה להם.
    (ציניות)

    • ציניות, ציניות, אבל זה בכלל אפשרי מבחינה טכנית?

      • ועוד איך ג'ונתן , אם כי לא לגמרי דרך מערכת החשמל .אם תהיה תקיפה ישראלית באיראן , אזי אני מעריך שזה יבוא ובגדול !! זה נקרא "פעימה אלקטרומגנטית" , וזה צולה כל מכשיר חשמלי , משבש תדרים אלחוטיים , לפני תקיפה ישראלית שם ( או אמריקנית ) לא תוכל להרים סלולרי אפילו בסביבה . אני פשוט חוקר יותר את ההשפעה על האדם גופא באמצעים דנן ( mind control ), אבל ההשפעה על חומרה וכו…. תוכל לקרוא בלינק הבא . תודה

        http://en.wikipedia.org/wiki/Electronic_warfare

      • תראה למה הגענות זה פטתי. אנחנו במלחמה כשהצד השני מנסה לרצוח אותו ואנחנו מאימים שנקלקל לו את המיקסר אם הוא לא יפסיק? זה נשמע גלותי

  17. לדני ,

    בקשר למענה שלך לליברטיאן לעי"ל :

    אתה עלית מבלי מישים , על אחת הבעיות האקוטיות ביותר במשפט ומימשל בעשור האחרון . עודף משפטיזציה . מרוב כללים , תת כללים , עידונים , החרגות , ותהליכי הומניזציה מועצמים , המערכות מתחילות לכרסם תחת רציונל הקיום שלהם ממש .אביא לך דוגמא עילאית , זהו נוסחו של סעיף 12 לפקודת הראיות ( נוסח חדש ) :

    12.(א)עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון.

    מהנוסח של הוראת חוק זו , אתה למד שהתובע , שתפקידו להרשיע , צריך בעצמו , מיוזמתו ניתן לטעון , להוכיח שההודיה של הנאשם הייתה חופשית ומרצון . והרי הרציונל שלו בדיוק הפוך , להרשיע !! וכך , מערכות נתקעות ומסתבכות וחותרות תחת עצמן . מצב לא פשוט , מאוד מסובך , וכבר בלחימה האחרונה בעזה ( כמו בעבר אגב ) פרקליטים צמודים לכל מהלך של הצבא ( רצ"ב לינק ) . מה הפתרון ? מסובך מאוד , יש דיעות לכאן ולשם .

    בשולי הדברים , התפתחות אמנות המלחמה , והדין ההומניטרי , לא קשורות לשמאל הרדיקלי כלל , אלא למוראות 2 מלחמות העולם בעיקר .

    הנה הלינק :

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4539781,00.html

    תודה

  18. במחשבה נוספת מאחר והגינויים נגדנו מתרכזים בהריגת באזרחים אולי רעיון הפסקת החשמל הוא רעיון טוב. זהו מצב ללא הכרעה ולכן עדיף לסיים אותו מהר דרך פגיעה מטרידה באוכלוסיה. הפסקת חשמל לא תגרום לגינויים מרחיקי לכת וקל יותר להצדיק אותה מאשר לסיים את הסיפור ברצח אזרחים. גם קל יותר לשלוט על הפסקת חשמל ולהציב תנאים לחידושה.
    לגבי הרעיון של פצצות משבשות חשמל נתקלתי גם ברעיון להוריד גשם צבעוני זה מלכלך את הכביסה ומרגיז מאד את הצד השני
    מעניין אם יש בהסטוריה מקרים מקוריים של צעדים שנועדו למרר את חיי האוכלוסייה מבלי לפגוע בה פיזית. לפזר יודיד כסף וניצר גשם בלתי סופי. או נכנס למערכות הבנקים ונשבש אותה נפזר עלונים עם הסברים. נראה לי שהלוחמה הפסיכולוגית שלנו חלשה

  19. מעבדת רייט של חיל האוויר האמריקאי בדייטון שבאוהיו ניסתה לקבל מימון מהפטנגון למחקר על "כימיקלים מציקים היוצרים מטרד".
    התוכנית ל"פצצת אהבה" כללה כימיקל שישמש כאפרודיזיאק ויגרום להתנהגות הומוסקסואלית בקרב חיילי האויב, ובכך למה שהצבא האמריקאי כינה פגיעה "לא נעימה אך לחלוטין לא קטלנית" במורל של האויב. המדענים גם שקלו שימוש בנשק כימי שכונה "תקוף אותי/עקוץ אותי", שימשוך נחילי צרעות זועמות או חולדות אלימות לעבר חיילי האויב.

    רעיון נוסף היה לפתח כימיקל שגורם ל"ריח רע חמור במיוחד מהפה", כך שיהיה אפשר לזהות בקלות את חיילי האויב גם כאשר ינסו להיטמע בקרב אזרחים. גרסה נוספת של הרעיון הזה היא פצצת "מי? אני?", שתגרום לגזים בבטנם של החיילים.

  20. מאת: אמיר בוחבוט:
    המודיעין הישראלי טען בשבועות האחרונים, שחרף הפעולה נגד חמאס בגדה בזמן "שובו אחים" – פניו של החמאס בעזה אינם להסלמה. גורמים בכירים בצה"ל התעקשו שחמאס אינו אחראי לירי הרקטות באותם ימים על ישראל. במערכת הביטחון הסתמכו על ההערכות הללו, כמו גם על מסרים שהעביר המטה המדיני בעזה, כי הוא מעוניין לחזור להבנות "עמוד ענן". בכירי מערכת הביטחון האמינו ש"טפטוף" הרקטות ייפסק, אך ככל שחלף הזמן התגלתה תמונה שונה לחלוטין מזו של ההערכות – וצה"ל נאלץ להפעיל תכניות מגירה ולצאת למבצע "צוק איתן
    .הזרוע הצבאית של חמאס, בפיקודו של מרוואן עיסא מהתלת בלשכה המדינית של איסמעיל הניה. הדרג הצבאי מתאר תמונה שונה לחלוטין ממה שמתרחש בשטח. בזמן שהזרוע המדינית מעבירה מסרים מרגיעים לישראל, פעילי חמאס משגרים רקטות לעבר ישראל. הכאוס, הבלבול והבעיות בהנהגה של הניה הן שמובילות להתמשכות המערכה הנוכחית. "הניה הגיע לשפל המדרגה כשנאלץ להלוות כסף מהזרוע הצבאית כדי לשלם משכורות לאנשיו", הסביר גורם ביטחוני. "המטה המדיני של חמאס מעוניין בשקט, אבל הזרוע הצבאית חושבת אחרת.

  21. בפגישה עם חברי ועדת חוץ וביטחון אמר רה"מ כי המשפטנים מונעים ניתוק חשמל בעזה

    האם לראש הממשלה יש סמכות להתעלם מהיועץ המשפטי ובג"ץ ?
    הוא רק מחפש תירוצים

    • בפירוש לא אורי !! בעיקרון הוא חייב לציית לפסיקת בג"ץ ולהנחיות היועמ"ש , רק שזוהי לא שאלה של סמכות , כמו שאלה של ציות לשלטון החוק .תודה

      • "חייב לציית להנחיות היועץ המשפטי"? אתה מבין מה שאתה אומר כאן בעצם?
        היועץ המשפטי הוא פקיד, פקיד שממונה ע"י רה"מ. במהותו הוא אמור לייעץ, זה הכל. איכשהו זה התגלגל במהלך השנים למעין שליט על הממשלה (פרוט לכך ניתן למצוא בספרו – המצוין – של דניאל פרידמן),
        אבל אף אחד לא "חייב לציית" לו. הוא צריך להשמע לממשלה, לא להפך.
        אם רוצים לנתק את החשמל הוא זה שאמור למצוא לזה היתר משפטי,
        ואם הוא מתנגד לפעולה – יתכבד היועץ ויתפטר.

    • ביבי כמו ביבי, מחפש את הש"ג.
      פנינה אחרת מאותה ישיבה: "אנחנו לא יכולים לעשות מה שהרוסים עשו בצ'צ'ניה". יופי, גאון. אבל מילא לא יכולים; היית רוצה?

  22. מתוך טור של הלל גרשוני ("עשר הערות על מוסר מלחמה בעזה") בנושא:

    א. לא באמת דילמה. ישנה דילמה מוסרית מפורסמת, שכל חייל בצה"ל לומד בשיעורי "טוהר הנשק": אם מחבל מחזיק תינוק ויורה לכיוונך, האם תירה חזרה כדי לפגוע בו? האמת היא שזו לא באמת דילמה. התשובה הברורה היא שיש לחסל את המחבל, והוא האחראי הבלעדי לחייו של התינוק. אחרת נפתח פתח לכל רוצח לעשות כל עוולה שעולה בראשו, פשוט על-ידי כך שיערב במעשה אנשים נוספים…

    ה. מעורב שאינו מעורב? הרעיון של אי-פגיעה ב"בלתי-מעורבים" או "חפים מפשע" הוא המצאה אירופאית אנינה, שלמעשה מעולם לא עמדה בשום מבחן מלחמתי ראוי לשמו. כל חייל, לדוגמה, הוא כשלעצמו אדם חף מפשע, מישהו שהתגייס לצבא סתם כי אמרו לו להתגייס. ואף אחד לא יאמר שבמלחמה אסור לפגוע בחייל, גם אם כל תפקידו של החייל הוא לשמש מגן אנושי. דהיינו, מעורב הוא מי שמערבים אותו, לא מי שקורא לעצמו "לא-מעורב". אתה עולה (או מעלים אותך) על גג של מטרה צבאית? אתה מעורב. אין מה לעשות.

    ו. פיקציה של חוק. ככלל יש לעמוד על נקודה מהותית: אין למעשה דבר כזה, "המשפט הבינלאומי". זו פיקציה לשמה, שמשמשת בעיקר כלי פוליטי בידי מדינות וארגונים, החפצים ביקרו של צד זה או אחר. מה שהתחיל כהסכמים מעין-ג'נטלמניים בין מדינות אירופאיות, שהחשיבו את המלחמה כסוג של ספורט שניתן לקבוע בו כללי משחק, הפך עם הזמן לאיזו מראית עין של "חוק", המנצלת את תמימותם של אידיוטים שימושיים למיניהם רק כדי להשיג מטרות כוחניות כאלו ואחרות.

    ז. מה יגידו הגויים? ומכיוון שאין בזירה הבינלאומית חוק אלא מראית-עין, ומכיוון שישראל איננה חביבת הקהל העולמי, מה שלא תעשה היא תמיד תיחשב "פושעת מלחמה" (אלא אם תכרע על ברכיה; אז ודאי תזכה לתשואות הקהל). ודווקא משום כך הפחד הגדול מוועדות חקירה בינלאומיות אינו יכול להיות רלוונטי, ואסור שיהיה רלוונטי.

    עם כלים פוליטיים יש להתמודד אחרי מעשה, באופן פוליטי; אבל אי-אפשר להפקיר את האזרחים רק מתוך חשש "מה יגיד העולם", "מה תגיד ארה"ב" וכו'. הדבר הראשון שיש לעשות זה להגן על עצמך, אחר כך לשאול מה יגידו אחרים. ומכל מקום חשוב יותר מה יחשבו אויבינו – האם האזרחים התומכים בהם יורתעו מללכת שבי אחרי תעמולת החמאס, והאם החמאס יבין שגם אם ימקם את מפקדתו בלב בית-חולים הוא לא יינצל – מאשר מה תאמר ועדת החקירה התורנית.

    ח. אסטרגיית אל-תעשה. הדברים גם נוגעים לכל אותן "אסטרטגיות יציאה", בלשון יונית לוי וחבריה. כיוון שאנו מפחדים עד מוות להחליט חד-משמעית ש"בלתי-מעורבים" אינם באמת בלתי-מעורבים, אנו מדמים לנגד עינינו רק שתי אפשרויות: המשך הירי על מבנים ריקים ופעילים, תוך שהירי אל תל-אביב וירושלים נמשך עד שהדבר יתמסמס ויגיע להסדר שיקרוס שוב אחרי שנתיים; או כניסה קרקעית בלא גיבוי אווירי מסיבי, שתגבה את חייהם של חיילים לא מעטים. שתי האופציות הללו למעשה שופכות את דם אזרחינו, וכל זאת רק מפני הפחד מהכרעה ערכית ברורה.

    http://mida.org.il/2014/07/10/%D7%A2%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%94/

  23. יוס/ יוסי :

    כל כך הרבה קביעות חסרות אחיזה במציאות , אבל , נלך זנגה זנגה :

    1) קודם כל , היועץ המשפטי לממשלה , לא מחפש היתרים או איסורים . הוא נציג החוק בממשלה , והוא מנחה את הרשות המבצעת בפעולותיה , הכל על מנת לשמור על מסגרת חוקית בפעולות הממשלה והרשות המבצעת . התפקיד שלו , אינו לתפור חליפות ולהכשיר את פעולות הממשלה , אלא לבחון את חוקיות הפעולות על פי פרמטרים אובייקטיביים . בקיצור : הוא מציית לשלטון החוק , ולא עובד – לא אצל ראש הממשלה , ולא אצל הממשלה . תוציא לך מהראש כל דבר אחר !!

    2) דניאל פרידמן ? תקצר היריעה , איזה נזק עצום גרם האדם הזה לשלטון החוק בישראל . אבל הואיל ואתה מתעקש , הוא עצמו כינס בזמנו ( תחת אולמרט , כשר משפטים ) ועדה של מומחים למשפט בינלאומי , על מנת לדון בהשלכות החוקיות בינלאומיות של מעשי צה"ל בעזה . הוא מיוזמתו !! ועדה של מומחים , כן !! בג"ץ או יועמ"ש לא !! ואכן , אני מצטט אותו :

    " לא יודע איפה מצבנו טוב יותר , בעולם או בבג"ץ "

    רק מאימרה זו , תבין מאיזה פוזיציה הוא מתבטא או עושה כך או אחרת . ותקצר כאן היריעה , אם היו לי משאבים , כבר לא היית חושב עליו מה שאתה חושב או על ספרו העאלק " מצוין" .

    3) מאיפה בא לך לראש שראש הממשלה ממנה את היועץ המשפטי לממשלה ? סתם ככה אינטואטיבית ? ישנה ועדה בראשות שופט עליון , והיא ממליצה מתוך רשימת מועמדים , והדבר בא לאישור הממשלה . ואפילו כך : האם שופטים אינם עצמאיים בעבודתם ? בלתי תלויים ? ומי ממנה אותם ? הוועדה למינוי שופטים !! ומי שם ? מי שעצמו כפוף לשופטים בנסיבות הענין !! עורכי דין נציגי הלשכה , שופטי בית משפט עליון , שר המשפטים , וחברי כנסת . מינוי לא מצביע בהכרח על יחסים היררכיים בנסיבות הענין . את הסטטיסטיקאי הראשי ממנה ראש הממשלה , אבל הוא עצמו , כפוף על פי החוק ( פקודת הסטטיסטיקה ) רק לעקרונות מדעיים ( או מעין ) .

    4) יוסי , במקום בו שורר שלטון החוק , אף נושא משרה לא עושה שבת לעצמו . לכך יש יועץ משפטי , שמכוון ומפקח על ההיבטים החוקיים של הממשלה , ושל ראש הממשלה . האמן לי , לא תרצה לחיות במדינה , בא רצונו הגחמתי של ראש ממשלה או נושא משרה ציבורית , הוא זה שיחרוץ את גורלך . היום זה חשמל בעזה , מחר זה השאלטר שלך !!

    תודה

  24. יוס / יוסי :

    השארתי אותך בלי מובאות למעשה ,הכל מפאת קוצר במשאבים , אז טוב מראה עיניים , הנה :

    1) ילקוט הפרסומים ( רשומות של הוראות מינהל ) ושם על מינוי שופט לוועדה לבחירת יועמ"ש :

    http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/827A9C8E-55AF-4568-962D-EA4C7D260732/9206/5740.pdf

    2) ועוד על הוועדה לבחירת שופטים , חוק בתי המשפט ( נוסח משולב ) גש שם לסעיף 6 :

    http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/055_002.doc

    3) ועוד , על מינוי ומחוייבות הסטטיסטיקאי הממשלתי , פקודת הסטטיסטיקה , תגיע שם לסעיף 2 :

    http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/323_001.doc

    4)ולבסוף , אצטט לך את השופטת בייניש דאז , לגבי תפקיד היועמ"ש :

    " במילוי תפקידיו השונים, אמון היועץ המשפטי לממשלה על שמירת האינטרס הציבורי ואכיפת החוק, וכן על קידום שלטון החוק וערכי היסוד של החברה. העמדה שהתקבלה בפסיקתו של בית משפט זה הינה כי מבחינה מוסדית, חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיות משפטיות, מחייבת את הממשלה ורשויותיה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. " ( בג"ץ 4646/08 לביא נ' ראש הממשלה)

    אם אתפנה עוד אפנה אותך אל הפסק דין עצמו לעי"ל .

    תודה

  25. זה לא יתכן שבמלחמה צריך לבקש אישור כל צעד מיועץ משפטי או שופט. מדוע שבגץ לא יאסור על צה"ל לקנות
    פצצות מצרר? או להתכנס בשבת לדיונים? או ידון ביצור או איכסון הנשק הגרעיני שלנו. במלחמה נוהגים כבמלחמה. יש גבולות מוסריים
    אבל הם גמישים יותר. איסור נוהל שכן- שליחת פלסטני לבדוק אם יש מחבלים בבית שכנו נאסר עי השופטים
    מה יהיה אם מחר יאסרו על ירי ממזלטים ללא צו משופט?
    האם יש תקדימים לזה בהסטוריה? למה מחכים שאיזה טיל טועה יכנס לבית ספר אצלנו רק אז דעת הקהל תתעורר? לנתק חשמל מים וכל השרותים זה צעד ראשוני
    וגם להתחיל לפגוע באוכלוסיה המקומית כי זה מה שיסיים את הסיפור. הם יורים על אוכלוסיה אזרחית ואותנו מגנים? שיתחילו להרוג משפחות של מנהיגי מחבלים וזה יהיה אפקטיבי יותר מכל דבר אחר

    • אוף… התגובה שלך מדגימה בדיוק את כל מה שמחליא בהתייחסות של הישראלי הממוצע למלחמות התקופתיות אליהן יוצאות ממשלות ישראל מאז תחילת המאה הנוכחית (פחות או יותר).
      אז קודם כל, איש אינו "צריך לבקש אישור". לממשלת ישראל שמורה הזכות לתת פקודות לצה"ל, ולדרגים הגבוהים בצה"ל שמורה הזכות לתת פקודות לדרגים הנמוכים יותר. אבל גם הממשלה וגם צה"ל כפופים לחוק הישראלי ולמשפט הבינ"ל. אם הממשלה תתן לצה"ל פקודה בלתי-חוקית — נניח, הרג מכוון של האוכלוסייה האזרחית של האויב — חבריה יצטרכו לתת את הדין בפני הערכאה השיפוטית המתאימה. במילים אחרות, הפוליטיקאים אינם כפופים למשפטנים; הם כפופים לחוק וצריכים לקחת אחריות על כך שההחלטות שלהם תואמות את החוק הקיים. אבל כיוון שהם לא בדיוק רוצים לסכן את הקריירה שלהם, הם מעדיפים להטיל את האחריות על מישהו אחר (על המשפטנים במקרה הזה). והציבור המטומטם קונה את זה.

      "טיל טועה יכנס לבית ספר אצלנו"? יכול לקרות. אם זה קורה בצד השני, זה יכול לקרות גם אצלנו. בגלל זה רצוי להימנע ככל הניתן מהסלמה של עימות ולחפש דרך מהירה ככל הניתן להפסקת אש. מלחמה ללא סיכון עצמי היא פנטזיה.

      "להתחיל לפגוע באוכלוסייה המקומית כי זה מה שיסיים את הסיפור"? את מה בדיוק זה יסיים? פגענו באוכלוסייה המקומית בכל המלחמות שישראל ניהלה. כנראה שזה אינו עוזר.

      "להרוג משפחות של מנהיגי מחבלים"? כן, ורוצחי מוחמד אבו חדייר הם סתם עשבים שוטים, נכון? קיבינימאט, מבצעים צבאיים באים ונגמרים בסופו של דבר, אבל אתה באמת רוצה לחיות בחברה שאלה הן דרכי ההתנהגות המקובלות בה?

  26. חבר'ה , למה לא תקראו פסק דין אחד , בג"ץ אחד , בצורה יסודית , תבינו מ – " יד ראשונה " , במו עיניכם , למה ואיך העסק מתנהל , הכל בצורה קצת יותר אובייקטיבית , ואחר כך דעתכם תהא הרבה יותר מגובשת ומבוססת . אז הנה , רופאים לזכויות אדם , עותרים בבג"ץ , כנגד פעילות צה"ל דאז בעזה , ממש אנלוגי למצב היום , בקשה בלינק הבא :

    http://elyon1.court.gov.il/files/09/010/002/n07/09002010.n07.htm

    תודה

  27. מני. אתה מתעלם מהמציאות. אתה מקבל את זה כמובן מאליו שהם יורים טילים על אוכלוסיה אזרחית ומפוצצים אוטובוסים עם אזרחים וחוטפים ילדים. אם אתה רוצה להפסיק את זה אתה לא יכול להיות יפה נפש. אני לא מציע שיעמידו בשורה אזרחים וירו בהם אלא שיהיו פחות זהירים. כשרוצים לפגוע באמצעי לחימה וחוששים שאזרחים יפגעו יש פה הצדקה. וגם במקרה של פגיעה באיש חמס עם משפחתו זו תהיה אזהרה לאנשים לא להיות מעורבים כי יש מחיר גבוה.
    במלחמת יום כפור הצבא המצרי ירה בכל השבויים הישראלים ששרתו במלחמת ששת הימים. לא שמעתי שמישהו מהממונים אצלם שילם על כך.
    למה אתה מחכה שטיל יפול בבית ספר או בבית זקנים בצד שלנו? הרי הם בכוונה תחילה מטווחים אזרחים
    אם נבהיר להם שאנחנו נפגע באוכלוסיה האזרחית הם ימנעו בסופו של דבר מירי זו הדרך היחידה.

  28. אל רום. אם נפסיק להם חשמל ומים ומהיה יותר אכזריים נחסוך חיים בשני הצדדים. נקצר את המלחמה ואת הסבל.
    חוק קיים כדי לאפשר לנו לחיות בצוותה. בעת מלחמה יש אומנם ערכי מוסר אבל אי אפשר
    לשפוט באותם חוקים וכללים
    הקם להורגך השקם והורגו

    • גדעון יואש :

      אכן , בזמן מלחמה , החוקים והכללים שונים !! אבל הם אכן בפועל שונים , וחוקי מלחמה עדיין הם חוקים שמאפשרים לצד נלחם , לא לפעול על פי נורמות אזרחיות כבימי שגרה , אז למעשה אין על מה להלין !! הרבה דברים שצה"ל עושה , הם קשים מאוד , חורגים מנורמות שיפוטיות אזרחיות , והם עדיין חוקיים !! והם אכן מאפשרים לקיים הציווי : הבא להרגך , השכם להורגו …….

      מעבר לכך , כיבוד החוק , ושלטון החוק , הוא מעבר לתוכן החוק , ערך שהוא עליון , ונעלה על תוכן החוק עצמו !! ודע זאת :

      בעיקרון , אמנה בינלאומית או כללים בינלאומיים , הינם בבחינת חוק ישראלי , כמו חוק ישראלי לאומי רסמי !! והראיה שלך צריכה להיות זו :

      מי שעובר עליהם , פוגע בריבון , בעם , בשליחותו כלפיו , ובי אישית , כך אתה צריך לחשוב !!

      תודה

    • יואש ,

      בתוספת לתגובתי לעי"ל : אני פשוט קצר במשאבים , אבל טרחתי לנסות להביע בפניך , איך סמנים שמאליים מתיחסים עצמם לדיני המלחמה , הכל בקשר לתלונתך שאין לכבול ידי הצד הנלחם , הנה מהדו"ח של " אמנסטי אינטרנשיונל " ( רצ"ב לינק ) לגבי " עופרת יצוקה " , הנה ציטוט כך :

      " אמנסטי אינטרנשיונל אף אינו טוען כל כל ההתקפות הישראליות שבהן נהרגו או נפצעו אזרחים פלסטינים לא היו חוקיות . במקרים מסוימים , ייתכן שעוברי אורח פלסטינים נהרגו בגלל טעויות אנוש אמתיות או תקלות טכניות בכלי הנשק , או שנפלו קורבן , שלא במתכוון , להתקפות חוקיות על מטרות צבאיות …… "

      עיניך הרואות : נפלו קורבן שלא במתכוון , להתקפות חוקיות על מטרות צבאיות ……

      כלומר , תאר לך , בחיים האזרחיים , יורידו לך 30 איש , חפים מפשע , בשביל להוריד קרימינל אחד . אתה מכיר דבר כזה ? זה אכן מה שרציתי להביע :

      דיני המלחמה הבינלאומיים ,מאפשרים דברים קשים ביותר !! ואת זה כותבים ומבטאים גם סמנים שמאליים מאוד כפי שאתה רואה , הייתי מוסיף לך גם מגולדסטון עצמו , אבל אין לי משאבים .

      http://www.amnesty.org/fr/library/asset/MDE15/015/2009/en/bedfc852-224a-4a7b-a5de-5c17d00e9b0a/mde150152009heb.pdf

      תודה

  29. כמעט כל 1.8 מיליון התושבים ברצועת עזה סובלים ממחסור חמור במים לשתייה ולרחצה, לאחר שההפצצות גרמו נזקים כבדים לתשתית המים, החשמל והביוב. אחת הבעיות החמורות ביותר הנובעות ממחסור במים לרחצה ולצרכים היגיינים אחרים היא מחלות העור והזיהומים שמתפשטים בקרב יושבי המקלטים הזמניים לעקורים, שבהם נמצאים כיום כ–275 אלף בני אדם. עם התחדשות ההפצצות צפוי מספרם לעלות שוב.

    גם בימים רגילים, כשאין נזק מהפצצות, יותר מ-90 אחוזים מהמים ברצועה אינם ראויים לשתייה כי ישראל מחייבת את הרשות הפלסטינית (האחראית עד היום על מגזר המים גם ברצועת עזה) להסתפק במי התהום הנקווים בתחום הרצועה, למרות הגידול העצום באוכלוסייה. לכן ישנה שאיבת יתר תמידית ומי ים ומי ביוב מחלחלים למי התהום. משום כך אנשים תלויים במים המטוהרים במתקני טיהור עירוניים או פרטיים.

    http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2411746?from=start.co.il

  30. מותר לנתק חשמל ומים לעזה
    הדין הבינלאומי קובע כי אין כל חובה על מדינת ישראל לספק חשמל ומים לרצועה
    צעד אחד חשוב, מתבקש, מוסרי ונכון, שיכול היה להפעיל לחץ אדיר על האויב בעזה, ירד מהפרק כבר בשלבים הראשונים. לפני שבוע בדיוק נערך דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו. כאשר הציע יו"ר הוועדה ח"כ זאב אלקין לנקוט צעדים חריפים יותר נגד עזה, הכוללים הפסקה של אספקת המים והחשמל מישראל לרצועה, ענה נתניהו כי "יועצים משפטיים לא יאפשרו את זה".

    אך יש מי שחושב אחרת. לדברי פרופ' אבי בל, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ועמית בכיר בפורום 'קהלת', אין שום עילה משפטית לאסור את הפסקת אספקת החשמל והמים מישראל לעזה בהתבסס על הדין הבינלאומי. בימים האחרונים העביר בל חוות דעת למספר חברי כנסת, בה הוא הסביר כי "חשמל לא נחשב צורך הומניטרי בסיסי ולכן ישראל רשאית להפסיק לספק חשמל. יתירה מזאת, ישראל רשאית גם לתקוף תחנות כוח ברצועת עזה ובכך למנוע מרצועת עזה את אספקת החשמל העצמאית שלה. כמו כן, ישראל רשאית להפסיק לספק מים, אבל היא מחויבת לאפשר אספקה של מים על ידי צד שלישי ניטרלי, אם צד כזה יבקש לעשות זאת… בעבר, ישראל צמצמה את אספקת החשמל ומוצרי צריכה אחרים לרצועת עזה ובג"צ אישר צעדים אלו".
    כיצד יודעים מהו מצרך הומניטרי? האם הדבר מוגדר במקום כלשהו? התשובה היא כן, אך חלקית. יש את שני הסעיפים באמנת ז'נבה הרביעית ובפרוטוקול הראשון הנוסף, העוסקים במוצרים שחובה לתת להם לעבור לאויב בעת לחימה. אמנת ז'נבה מדברת על מזון – לא מוגדר בדיוק איזה, אך נניח שכלול בה גם מים – ומוצרים רפואיים. לא מדובר כלל על חשמל או על דלק. בפרוטוקול הראשון יש רשימה ארוכה יותר, שבה מדובר גם על קורת גג וביגוד, אך שוב – אין זכר לחשמל או דלק.

    אין חובת אספקה, נקודה. לא של מים, לא של אוכל, לא של ביגוד, לא של קורת גג, חשמל, דלק או מקומות עבודה. מבחינת החוק אין חובה לספק לרצועת עזה אפילו את אותם מוצרים הומניטריים בעצמנו,
    יש דבר אחד שאולי מבלבל אותם וזה פסק דין של בג"ץ משנת 2008, שהוא בעצמו קצת מבולבל [בסיוני נגד ראש הממשלה 9132/07 – א.ג]. בפסק זה החליטה המדינה להקטין את אספקת המים והדלק לעזה ובג"ץ אישר את זה. מה שקרה הוא שהעותרים טענו מתוך הנחת היסוד שלישראל יש חובת אספקה מכיוון שהיא שולטת בשטח כתופסת לוחמתית, ככובשת, זאת לצד טענות אחרות. אין להנחה זו יסוד משפטי ובג"ץ לא קיבל אותה. עם זאת, הנקודה המבלבלת היא שהנציגות של המדינה באותה מקרה די קיבלה את ההנחה של העותרים כאילו יש חובת אספקה. טענותיה נשמעו כאילו הם מבוססות על אותה הנחה, שישראל חייבת לספק מוצרים מסויימים, ולכן הם ענו לבית המשפט שאין מה לדאוג כי ישראל אינה מנתקת את החשמל אלא רק מקטינה את הכמות הקיימת. בכל מקרה, בית המשפט קבע כי החובות במשפט הבינלאומי, יהיו אשר יהיו, לא אוסרות על הקטנת אספקת החשמל על-ידי ישראל בכמויות המדוברות. בית המשפט לא הכריז שהוא מחדש דין ישראלי אלא מפרש את הדין הבינלאומי הקיים, שכאמור אינו מחייב אספקה.
    הניתוח המשפטי שאומר שחייבים להמשיך לספק חשמל ודלק וכו', הוא אפילו לא ניתוח אובייקטיבי של הדין הקיים. אני חושב שזה יותר ניתוח מדיני שמאמץ רטוריקה משפטית. הציפייה היא שיהיו התקפות דיפלומטיות של העולם נגד מדינת ישראל אם היא תנתק את אספקת החשמל, וחלק מההתקפות הללו ילבשו צורה משפטית. לכן היועצים מנסחים את הייעוץ שלהם כאילו ההתקפות הללו הן הדין האובייקטיבי, זאת על אף שהן לא.

    • אורי , תקרא הלינק ששמתי לעי"ל , על פסק הדין בג"ץ ( עופרת יצוקה ) ממש בפוסט הזה , ותבין הרבה יותר טוב . מעבר לכך : דיני המלחמה בעיקרון מאוד ארכאיים , ומשתכללים עם הזמן בלבוש של – " המשפט הבינלאומי המנהגי " משמע – התנהגות מחייבת , גם בלי מסמך או חוק מחייב . חשמל בעת המודרנית , הינו נחשב מצרך הומניטרי בסיסי – תחשוב למשל על חולה דיאליזה ( לא פצוע קרבות אפילו ) חף מפשע , או לא לוחם , בקצה מסויים של עזה , לא קשור לשום לחימה , והוא נמק מכאבי תופת כי אין חשמל , תחשוב על ניתוחים שונים בלי הרדמה , זה לא ממש עסק פשוט !! מבלעדי חשמל שמספקת ישראל , אזי אין חשמל שם בעיקרון !! והטיעון שהמצור מנע מהעזתים חשמל , הוא טיעון סביר , גם אם המצור עצמו סביר מבחינה משפטית . תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: