שנת הכבש: סין שלא הכרתם

בשבוע שעבר חגגו יותר ממיליארד סינים בסין העממית, טיוואן, סינגפור, דרום מזרח אסיה והשכונות הסיניות במערב את המעבר משנת הסוס לשנת הכבש. לכבוד השנה החדשה, מביא לכם הינשוף אגדות עתיקות והמלצות מיוחדות ליעדים סינים מדהימים ביופיים אך ידועים פחות. מדוע לובשים בגדים בצבע אדום בשנה החדשה? איך מוצאים את ההר המכורסם שמופיע על שטר החמישים יואן ואת פסל הנזיר הנוגס באפרסק, ואיפה נמצאות הענבים הטובות ביותר בסין? הינשוף הנודד בטור מיוחד לכבוד ראש השנה הסיני.

Image result for year of the goat

מאמר זה פורסם גם בערוץ התיירות של Ynet

אגדה סינית עתיקה מספרת על מפלצת בשם ניאן (Nian), שנהגה לפקוד כפר קטן מדי פעם בפעם כדי להטיב את ליבה בבשרם של האיכרים. תושבי הכפר, שחיו בפחד מתמיד בפני ביקוריה של המפלצת, נעזרו באיש זקן ומסתורי – שהצליח להבריח את ניאן מדי לילה. כעבור זמן מה, הודיע הזקן שהוא עוזב את הכפר. הוא אל, ויש לו עיסוקים חשובים יותר במקומות אחרים. האיכרים המפוחדים שאלו אותו מה יעשו, ואיך יבלמו את ניאן בלעדיו. "קשטו את הכפר כולו בצבע האדום," המליץ הזקן, "הוא מפחיד את המפלצת, וכך היא תתרחק מכם ומילדיכם."

סיפורו של ניאן, המוכר בכל רחבי סין, הוא האגדה המרכזית של ראש השנה, החג החשוב ביותר ברחבי העולם הסיני. בימים הקרובים יחגגו יותר ממיליארד בני אדם בסין העממית, טייוואן, סינגפור, דרום מזרח אסיה והשכונות הסיניות בעולם המערבי את המעבר בין שנת הסוס לשנת הכבש (נקראת לפעמים גם שנת העז, או שנת התיש). לוח השנה הסיני הירחי, שמתחיל השנה בחודש פברואר, נמצא בליבה של התרבות העתיקה הזאת: חישובים הנוגעים אליו, לפי האמונה העממית, קובעים האם יש לקיים אירועים מסויימים בזמנים מסויימים, והאם מדובר בימים של מזל או של חוסר מזל. האם כדאי להתחתן בתאריך ספציפי? האם כדאי לעבור דירה? מה כדאי לעשות כדי להרבות מזל וברכה? בראש השנה הסיני, למשל, נהוג ללבוש אדום (בפרט בגדים תחתונים אדומים, הנמכרים בכל רחבי סין) כדי להרחיק את המזל הרע. לפי מנהג נוסף, זקני המשפחה אמורים לתת מעות לילדים. ראש השנה נחגג ברוב הדר עם המשפחה המורחבת, ורכבותיה של סין פקוקות וחסומות במשפחות שלמות הנוסעות לבלות את החג עם קרובים. המאכלים הנפוצים ביותר הם כופתאות סיניות (לעיתים ברוטב שומשום שחור ומתוק) ודגים – המילה הסינית "דג" (yu) פירושה גם "שפע" או "אושר".

לכבוד החג, לרשותכם מספר המלצות טיול. בחרתי לספר לאו דווקא על האתרים הידועים יותר, כמו החומה הגדולה, העיר האסורה, מקדש השמיים, ארמון הקיץ או חיילי הטרקוטה, אלא על אטרקציות מפורסמות פחות – אך יפות בדיוק באותה מידה אם לא יותר.

חגיגות ראש השנה הסיני. מקור: alegoo

 

לי ג'יאנג

העיר הקטנה והמקסימה הזאת, במחוז יונאן הדרום מערבי, היא אחת המקומות היפים ביותר בסין. רחובות העיירה שבתוך החומה מתפתלים וציוריים, ונעים בין תעלות מים שוקטות ומקדשים קונפוציאניים עתיקים, גלריות לאומנות סינית, מסעדות משפחתיות ומקומיים ששוטפים כרובים במי התעלה. במעלה ההר יש אחוזה עתיקה שהיתה שייכת בעבר לאציל המקומי (Mu Palace), ארמון ופביליונים קטנים שחבויים חלקית בתוך היער. אפשר ללכת לאגם הדרקון השחור, מרחק קצר ממרכז העיר, ולראות, ביום בהיר, את הפסגה הלבנה של הר דרקון הירקן המושלג משתקפת במימיו. נסיעה קצרה במיניבוס תביא אתכם להר עצמו. ללי ג'יאנג אפשר להגיע ברכבת מקונמינג, בירת חבל יונאן. ניתן גם להמשיך ממנה באוטובוס לנוף ההרים הפראי של הכפר הטיבטי המכונה "שנגרילה", בואכה אזור הספר בגבול יונאן-טיבט. צליל פעמוני הערב של המקדשים הטיבטיים על רקע ההרים והיאקים הרועים בשדות, משרים על המקום אווירה מסתורית משהו.

מקום קסום. לי ג'יאנג (צילום: shutterstock)

רחוב בעיר העתיקה של לי ג'יאנג. צילום: shutterstock

 photo china2301.jpg

הר דרקון הירקן המושלג. צילום: דני אורבך

יאנג שואו ושייט בנהר לי

יאנג שואו היא עיירה קטנה בצל הרים, הממוקממת במחוג גוואנג-שי שבדרום מזרח סין. הדבר הראשון שבולט לעיני המבקרים הוא ההרים המשונים שבסביבה, כמוהם לא ראיתי בשום מקום אחר בעולם. אלו הרים מכורכמים מאבן גיר, שנראים כאילו ענק סלעים כלשהו כירסם בהם לתיאבון. מהעיירה יאנג-שואו יוצאים טיולי שיט רבים בנהר לי, אחד ממסלולי הנוף היפים ביותר שעברתי בסין. הנהר הצר מתפתל בין ההרים המוזרים, שפסגותיהם משתקפות במים הבוהקים. אחד הרכסים עוצר נשימה ביופיו כל כך, עד שהבנק המרכזי בחר בו כתמונה על אחד משטרות הכסף. במהלך השיט במים הערפיליים, שמתי לב לשימוש מקורי שהנופשים הסינים עושים בכובעי האיכר המשולשים, שנמכרים בדוכני המזכרות: משפריצים מים אחד על השני. מכל הסיבות הללו, השיט בנהר הלי הוא אחד מהחוויות שיחרטו בזכרונכם מהטיול בסין. לא לוותר. ליאנג-שואו אפשר להגיע באוטובוס דרך העיר הגדולה גווילין, המחוברת בקווי רכבת לשנגחאי.

שיט בנהר הלי (צילום: shutterstock)

שיט בנהר הלי. צילום: shutterstock

 photo china2222.jpg

נהר לי בשקיעה. צילום: דני אורבך

המוזיאונים הלאומיים

אם אתם מתעניינים באומנות ובתרבות סינית, המוזיאונים הלאומיים המצויינים בשנחאי ובייג'ינג הם המקום בשבילכם. המוזיאון בשנגחאי ממוקם בכיכר העם, הכיכר המרכזית של העיר, והוא לדעתי התצוגה הטובה ביותר בעולם של אומנות סינית מסורתית. בארבעה הקומות של המוזיאון המפואר ניתן לראות מגילות מצויירות, ציורי נוף סיניים, פסלים, כלי חרסינה וירקן, מטבעות עתיקים, קליגרפיה, לבוש ואינסוף אוצרות אחרים מאלפי שנות הציביליזציה הסינית. החדרים אפלוליים ונעימים, וברגע שהאורח מתקרב לארון תצוגה, המוצגים מוארים באור רך ומסתורי. במוזיאון הלאומי בבייג'ינג ניתן לראות תערוכה מרהיבה של פיסול בודהיסטי, כלי ירקן ועוד. בתערוכה הפוליטית-היסטורית כדאי לבקר אם אתם משתעשעים מתעמולה קומוניסטית עילגת ובוטה עד כדי גיחוך.

המקדשים שלא תשכחו לעולם

אחת האטרקציות הפחות הידועות אבל היפות ביותר בשנגחאי הוא מקדש בודהה הירקן. רוב התיירים מסתפקים בטיילת המרשימה על שפת נהר הואנג-פו, רחוב הבונד, דרך ננג'ינג וזוהר המגדלים בלילה – אולם בפרברי העיר שוכן לו מקדש צנוע שבתוכו אוצר שלא יסולא בפז: פסל בודהה מירקן לבן בוהק, עם הבעת פנים חומלת, עשויה ביד אומן בתווים דרום מזרח אסייאתיים. בודהה הירקן שוכן בחדר מיוחד, עם מוזיקת מדיטציה רכה. הבהייה בו (תאמינו לי: לא תוכלו להסיט את העיניים) היא חוויה רוחנית כמעט.

File:Jade Buddha.jpg

בודהה הירקן. מקור: wikipedia commons

אם מקדש בודהה הירקן הוא רציני ורוחני, הרי מקדש הבמבוק על הר יואן, בעיר הדרום מערבית קונמינג, הוא משעשע על גבול הביזאריות. פסלי הקדושים, שעוצבו במאה התשע עשרה על ידי אומן אקסנצטרי, נראים כאילו נלקחו מהמקבילה הסינית של "ארץ נהדרת", וכל אחד מהם מספר סיפור. הפסל המפורסם ביותר הוא נזיר רעב שעומד לנגוס באפרסק, והבעת פניו אומרת תיאבון הגובל בטירוף. בקרבת מקום נמצא פסל מפורסם נוסף, של נזיר המתלחש עם זקנה, וזומם איתה מעלל מרושע כלשהו. רוב הפסלים ביזאריים או מצחיקים בדרכם. כולם מחביאים בתוכם תעלומה, צופנים חידה או מספרים סיפור. אם אתם מגיעים ללי-ג'יאנג דרך קונמינג, אל תחמיצו את המקדש הזה. הוא נמצא על הר בפרברי העיר, ועדיף להגיע אליו במונית.

שומרים מפלצתיים- מקדש הבמבוק photo china2267.jpg

שומר מפלצתי, מקדש הבמבוק. צילום: דני אורבך

מה הם זוממים? נזיר וזקנה מתלחשים במקדש הבמבוק. צילום: דני אורבך

טורפאן

מי שירחיק למערב הפרוע של סין ויגיע למחוז שין-ג'יאנג, יתקל בסין אחרת שנסתרת לרוב מעיני התייר הישראלי. שין-ג'יאנג (סינית: New Frontier), הוא מחוז ענק, מאוכלס ברובו במוסלמים אויגורים ממוצא טורקמני. טורפאן, בדרום המחוז, היא עיירה הקרובה לעיר הבירה אורומצ'י, והיא אחד היעדים המרתקים והמרוחקים ביותר בסין. העיר העתיקה הזאת, שהיתה אחת מהתחנות הסופיות בדרך המשי המפורסמת, נודעת בראש ובראשונה בענבים המפורסמים שלה – ירוקים ועסיסיים שטעמם טעם גן עדן. אשכולות ענבים תלויים בכל מקום ברחובות ומעל סוכות קרירות, המצלות על תושבי העיר מהחום הקופח. בשוק המקומי יש דוכני קבב, ויתר מטעמים מהמטבח האויגורי, שיש בו השפעות טורקיות, מרכז אסייאתיות וסיניות. חשוב מכל: העיר טורפאן היא נקודת יציאה לאינספור אתרים עוצרי נשימה: ערים אבודות הקבורות למחצה בחול, ונראות כאילו נלקחו מסרט של אינדיאנה ג'ונס; "ההרים הבוערים" שצבעם אדום כאש, ונזכרו ב"מסע למערב", אפוס ההרפתקאות האהוב ביותר של התרבות הסינית; מערות עם ציורי קיר בודהיסטיים מרהיבים, וכמה שעות נסיעה צפונה: אגם השמיים, המוקף הרים נישאים ובוהק כיהלום בין שדות פרחים אלפיניים. יש מתח פוליטי באזור, היו פיגועים וכדאי לבדוק את מצב הביטחון לפני שנוסעים, אולם לפי נסיוני התושבים מקבלים ישראלים בברכה.

נווה מדבר - מבט ממערות בזקליקשוק הלילה בטורפאןסוכות גפנים במוזיאון הקארז הלאומי, ליד טורפאן

ליומני המסע בשין-ג'יאנג עם הסמינר הנודד של האוניברסיטה העברית: המסגד האסור, שבעה קדושים וכלב.

 

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-פברואר 22, 2015, ב-הינשוף הנודד ותויגה ב-, , , , , , , , , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 8 תגובות.

  1. אף אחד עוד לא הגיב?
    WTF?
    טוף… אז לדני: תודה, תודה, תודה ושוב תודה. היה חסר לי קצת אסקפיזם (ולשחק בטומב ריידר כמו שאני עושה בימים אלה לא נחשב 🙂 ). מקווה שאוכל לבקר שמה בימי חיי ואם לא אז שוב תודה על הפוסט.

    הערת ביקורת בונה: אל תתקמצן על התמונות. זרוק לפוסט כמה שיותר.
    ושוב תודה.

  2. ואני ממליץ להוסיף לרשימה את דאטונג, כ 9 שעות נסיעה מבי גינג ושווה את הנסיעה בהחלט. אזור של פסלי בודהה חצובים בהר ולא רחוק משם מנזר תלוי על הר. יפה יותר ושלם יותר מכל מקום דומה אחר שראיתי בסין

    http://www.joanaragone.com/1988/05/22/old-buddhas-new-locomotives-in-datong-china/

  3. אולי זה קטנוני, אבל בבאנר שבראש הכתבה מצוין שזו שנת העז – Year of the Goat, בסתירה לכותרת…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: