אהובתי הרובוט: על הפיתוי לחנך את העם

לאחרונה, פתחו צמד חוקרים אירופים בקמפיין חדש ומתקדם, שקורא לאסור פיתוח רובוטים למטרות מין. בניגוד לכמה אחרים, הם לא מודאגים דווקא מזכויות הרובוטים, אלא יותר מזיהום עולמו הערכי של הציבור בתכני תועבה. מה הקשר בין הצמד הנ"ל למטיפי התשובה, עסקני הזהות היהודית ויתר הנשמות הטובות שקוראות לממשלה לחנך אותנו? ינשוף פוליטי-מדיני על ממלכתיות, משבר בתי הספר הכנסייתיים וקידוש הבינוניות.

_85487859_true_companion_mg_0900

בכל שנה כמו שעון, מתקיים באודיטוריום הגדול של אוניברסיטת הרווארד טקס משעשע להפליא, שמכורים בכל העולם עוקבים אחריו באדיקות. ועדת האיג-נובל מעניקה פרסים לחוקרים שהצליחו להפיק את המחקרים המשעשעים או המגוחכים ביותר בכל תחום ותחום, בין אם פיזיקה, כלכלה, ספרות או רפואה. ידועים במיוחד פרסי האיגנובל לשלום. פעם אחת, ניתן הפרס לחוקרים שבדקו רמות כאב בסוגים שונים של הוצאה להורג, ובשנה אחרת – למדענים במעבדות חיל האוויר האמריקאי שהציעו לפתח פצצה עם חומר כימי, שיגרום לחיילי האויב להתאהב זה בזה. על הטקס הזה, והמסורות המוזרות הקשורות בו, כתבתי כבר כאן בינשוף. היום, הייתי רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי להציע הצעה צנועה. אם קברניטי האיג-נובל יחליטו להעניק פרס גם בתחום המגדר, עליהם לתת אותו מניה וביה לצמד החוקרים קתלין ריצ'רדסון ואריק בילינג שפתחו לאחרונה בקמפיין מתקדם ונאור ביותר. השניים, שעוסקים ב"אתיקה של הרובוטיקה", קראו לממשלות להתארגן ולאסור פיתוח של רובוטים למטרות מין.

הצמד, יש לציין, לא מונע מדאגה חסודה לזכויותיהם של הרובוטים. בניגוד לכמה אחרים שדווקא החלו להגג בנושא זכויות האדם של מחשבים, הם סבורים שרובוטים הם יצירה אנושית מוחלטת, ולפיכך, חסרי זכויות משל עצמם. המקור לקמפיין של ריצ'רדסון ובילינג הוא שונה. הם סבורים, כך כתוב באתר הקמפיין, ששימוש ברובוטים למטרות מין יתרום לאובייקטיפיקציה של נשים, יפחית אמפתיה ויחזק אי שוויון בחברה. מה ההבדל בין רובוט שכזה לבין אינספור "עזרים" אחרים שקיימים היום, הם לא אומרים. אבל הנקודה המעניינת היא כדלהלן: ריצ'רדסון ובילינג לא קוראים לאסור את פיתוח הטכנולוגיה הנ"ל, משום שהיא מזיקה או פוגעת בזכויות של מן דהוא, אלא משום שהיא מפיצה ערכים פסולים ואנטי-חברתיים, לדעתם האישית. כלומר, שני המומחים ל"אתיקה רובוטית" קוראים לממשלה להשתמש באמצעי כפייה כדי לחנך את העם לפי השקפת עולמם.

מנסה לחנך את העם - קתלין ריצ'רדסון

מנסה לחנך את העם – קתלין ריצ'רדסון

בכך, כמובן, האתיקנים החביבים הללו אינם חריגים. העולם המערבי הרחב, וגם ארצנו הקטנטונת, מלאים במטיפי מוסר ותשובה דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, שמרנים ומתקדמים, שרוצים לשכנע את הממשלה לכפות בכוח את הערכים המקובלים עליהם, ולאסור תכנים שאינם חינוכיים. זכור לי עוד ח"כ שלמה בניזרי מש"ס, שבהופעה מדושנת במיוחד בפופוליטיקה, גער במנחה על כך שב"תוכנית יהודית" מראיינים אנשים מדתות אחרות שעלולים "לסחוף את העם לכיוונים אחרים". משרדי הממשלה השונים רוחשים בעסקני "זהות יהודית" למיניהם, שרואים לעצמם שליחות לרפד את נשמותיהם הרכות והתועות של פשוטי העם במורשת אבות. העובדה שהאוכלוסיה היהודית בישראל מסורתית בחלקה הגדול, ושקבוצות שונות מתעסקות עם תכנים יהודיים כחלק מחיי היומיום התרבותיים שלהם, לא משנה במיוחד לאותה העסקונה. לא יהדות כשלעצמה הם רוצים, אלא את הזכות לעצב ולהכתיב אותה לעם, תוך כדי שימוש בכסף ו/או כוח כפייה ממשלתי. באוניברסיטאות אמריקאיות מתפתחות מנהלות פוליטיקלי-קורקט שלמות, שנועדו לחנך את הסטודנטים ל"רגישות גזעית" או ל"מודעות למיקרו אגרסיות", מילות צופן לתיאוריות רדיקליות שזולגות מהסילבוסים האקדמיים לספרי התקנות. באוניברסיטת קולומביה, השתתפות ב"סדנאות רגישות" כאלו הפכה לחובה. מי שהשקפותיו הפוליטיות, רחמנא לצלן, שונות – יחונך, ישתוק, או יסולק. דמוקרטיה במיטבה.

אם נחזור לישראל, הנחת היסוד שתפקידה של הממשלה הוא לחנך את הציבור לערכים כאלו ואחרים, הוא מוסכמה יסודית כמעט בשיח. בכך, למשל, אין הרבה הבדל בין השרה מירי רגב לבין מתנגדיה בעולם התרבות. אלו וגם אלו מאמינים שהממשלה, ו/או אליטות מסויימות, צריכות לחנך את העם. הויכוח הוא על הסמכויות, על התכנים, ובעיקר – על זהות האדם שיחזיק בידו את השיבר.

מי יחזיק את השיבר: אלון גרבוז נואם נגד מירי רגב

מי יחזיק את השיבר: אלון גרבוז נואם נגד מירי רגב

וכאן, אנחנו מגיעים לאחד המשברים האחרונים בישראל, שקשור באופן הדוק לדחף החינוכי-ממלכתי שהזכרנו: השביתה הממושכת של בתי הספר הכנסייתיים, שנפתרה לא מזמן. בלי להיכנס לעובי הקורה, בתי הספר הללו סבלו, במעין פגיעה קולטרלית, מנסיונו המתמשך של משרד החינוך לייבש את בתי הספר הפרטיים, שאינם נמצאים תחת שלטונה של המדינה. בשגרה, בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, היינו כאלה שמלמדים ליבה אולם קובעים את התכנים בעצמם, מקבלים מימון של 75%. כדי לפגוע בחינוך הפרטי הזה, שי פירון קיצץ את המימון. החלטה מקבילה של משרד החינוך, להגביל את תשלומי ההורים שבתי הספר הללו רשאים לגבות משיקולים של שוויון חברתי, הנחיתה גרזן על הצוואר של מערכת החינוך הזאת. העובדה שאיכותם של בתי הספר הכנסייתיים גבוהה מאד, ושבוגריהם משתלבים ותורמים לחברה, לא הורידה ולא העלתה דבר. שי פירון לא היה חזק מספיק כדי לתקוף את החינוך החרדי הפרטי, אולי המטרה העיקרית שלו, אז הוא פגע במטרה קלה ונוחה יותר. לאחרונה נמצא פתרון כלשהו למשבר, אבל כנהוג בישראל, מדובר בהטלאה זמנית שלא פתרה באמת את הבעיה.

למעשה, היומרה של המדינה לחנך את העם היא כל כך מושרשת במדינת ישראל, עד שמשרד החינוך, ולא משנה מי השר, מנהל מזה שנים חורמה בבתי ספר פרטיים באשר הם. המגמה הזאת מקבלת אישור נלהב הן מהימין והן מהשמאל. שלי יחימוביץ', אחת הנציגות המובהקות ביותר שלה, תקפה בחמת זעם את בית הספר הפרטי "חברותא", שאכן נסגר בסופו של דבר. היא סבורה שילדים שגדלים בתנאי חממה יהפכו לאליטה מתנשאת, ושבתי הספר הללו יגזלו את התלמידים והמורים הטובים ממערכת החינוך הממלכתית ויפגעו בערכי השוויון היקרים לה. ומה עם הורים שרוצים לחשוף את ילדיהם לתכנים אחרים, או לחנך אותם לערכים שונים מאלו שמקובלים על הממשלה? שיעשו מה שאומרים להם. יש לנו עם לחנך כאן. אם באמת יש חשש שבתי הספר הפרטיים ימשכו תלמידים טובים יותר (ככל הנראה כי הם מציעים חינוך טוב יותר), לא הגיוני לצפות ממערכת החינוך הממלכתי להשתפר מתוך תגובה לתחרות, להשיל ממנה את שכבות השמרנות והשומן ולעבור שידוד מערכות אמיתי? אבל זה קשה. במקום זה, הגישה היא לחסל את כל מי שמצטיין, כל מי שבולט, וכל מי שחורג מן השורה, בשם אותה בינוניות ממלכתית מקודשת.

קורבן נוח וקל: הפגנה של הורים ותלמידים מבתי הספר הכנסייתיים

קורבן נוח וקל: הפגנה של הורים ותלמידים מבתי הספר הכנסייתיים

בניגוד לאחרים, אני לא חושב שצריך ואפשר לנתק חינוך מערכים. לממשלה מותר גם להחזיק באג'נדה ערכית, בהתאם להכרעת העם בבחירות, אבל היא חייבת להתאפק ולחשוב עשר פעמים לפני שהיא כופה אותה על הציבור. מה אפשר לכפות על מי שרוצה לקבל מימון ממשלתי? לימודי ליבה שיאפשרו לתלמידים להשתלב בשוק העבודה, חינוך לאזרחות בסיסית וערכי פלורליזם בסיסיים שיאפשרו לקבוצות השונות בחברה הישראלית לחיות ביחד בלי לפגוע זו בזו. אזרח משלם מיסים שרוצה לחשוף את ילדיו לתכנים חינוכיים אחרים, לצד הערכים הללו, לא צריך להיתקל במכשולים ממשלתיים, במיוחד לא הגבלות שערורייתיות על תשלומי הורים. הפתרון הטוב ביותר, לדעתי, הוא מתן ואוצ'רים ממשלתיים להורים, שיוכלו לרשום את ילדיהם לכל בית ספר, ממלכתי או פרטי, שמלמד את תוכנית הליבה. הגיע הזמן להפסיק לנסות לחנך את האזרחים, ולתת להם להתווכח על ערכים בכוחות עצמם, במסגרת השוק החופשי של הרעיונות.

 

 

 

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-אוקטובר 4, 2015, ב-ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-, , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 51 תגובות.

  1. בקשר ל'מחקר' שמופיע בתחילת המאמר:
    מה דעתם של החוקרים על משחקי מחשב? האם בובת מין תהיה נוראית יותר ממשחק מחשב שבו צריך להרוג אנשים בדרכים שונות? ואפילו כזה שמפעילים אותו עם משהו שנראה כמו רובה?

    שאלה שאני תמיד שואל את עצמי: מי נתן להם סמכות בענייני מוסר? למה הם חושבים שהדעה שלהם חזקה יותר משלי בשאלות שקשורות למוסר?

  2. הכל עניין של מינון. ההפרטה המסיבית במערכת החינוך השוודית הפילה אותה לתחתית של סקנדינביה ונחשבת לכישלון.
    גם שיטת הוואוצ'רים בעייתית. הורים עשירים יכולים לנייד את עצמם והילדים שלהם לכל מקום בקלות. עניים – לא. ובכלל, מה קורה כאשר יש ביקוש ייתר לבי"ס מסויים? למי תהיה אפשרות למשוך איזה חוט או שניים בשביל להכניס את הילד שלו לשם?
    אולי הניסוח של יחימוביץ' גרוע, אבל בעיית אי השוויון הקיצוני בארץ מערער את יסודות החברה והמדינה. אז אולי לא צריך את העם, אבל בהחלט צריך לתת יותר למי שיש לו פחות ולא להיפך.

    • אז תשקיע משאבי ציבור במערכת החינוך הממלכתית כדי שתהיה טובה יותר. ודווקא ואוצ׳רים זו שיטה שיכולה לפתור בעיות חברתיות, כי הרי הם ינתנו חינם מהמדינה.

      • אתה מבקש שתהיה השקעה ציבורית בלי פיקוח, בלי בקרה ובלי שום אג'נדה?
        הרי זה מה שיש במערכת החרדית והדתית לאומית. יש שם יותר השקעה פר תלמיד מאשר בממלכתית. מישהו באמת מרוצה מזה חוץ מהעסקונה?

    • מי קבע ששיטת הוואצ'רים בשבדיה נחשבת לכשלון. אפשר מקורות בבקשה?

      ציטוט מויקיפדיה:
      בשנת 1994 נכנסה לתוקף בשבדיה גרסה של תוכנית שוברים במערכת החינוך. הרפורמה קבעה שהרשויות המקומיות, דרכן עובר תקציב החינוך, ישלמו לבית הספר סכום שווה לכל ילד (בהתאם למקום מגורים ולקבוצת הגיל). הסטנדרטים לפתיחת בית ספר ולקליטת תלמידים אליו הפכו בסיסיים. לבתי הספר מותר להרוויח כסף, אך עם זאת הוטלו גם מספר מגבלות: בית ספר לא יכול לדרוש תשלומים נוספים מההורים, והקבלה אליו היא על בסיס "כל הקודם זוכה", כך שבית הספר לא יכול לסנן תלמידים על פי העדפות שאינן רלוונטיות ללימודים (למשל על פי מצב כלכלי). בנוסף, רשות מפקחת בלתי תלויה מקפידה על קיום תנאי הסף של תוכניות הלימודים הבסיסיות של שבדיה גם במערכת הפרטית.

      לאחר הרפורמה, עלה מספר התלמידים במערכת הפרטית בשבדיה משבריר אחוז ליותר מ-10%. ברפורמה תומכים כיום פוליטיקאים סוציאל-דמוקרטים שהתנגדו בעבר לתוכנית (שהועברה בזמן שהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הייתה באופוזיציה)‏[9]‏[10].

    • גיל, אתה יודע כמה עולה לנו החינוך פר תלמיד? בחשבון מהיר שת תקציב החינוך יוצא 2200 שקל לתלמיד לחודש. כלומר כיתה של 40 תלמידים עולה לנו כ90,000 שקל לחודש. משכורת המורה היא כ6000 שקל לחודש. אתה יכול להסביר לאן הולכים 84,000 שקל לחודש?
      מדובר בביזבוז אדיר של משאבים. זה רבה מעבר לשחיתות נקודתית. מדובר בשוד של הקופה הציבורית. אתה יכול לדמיין מה היה קורה אם כל תקציב החינוך היה הולך לחינוך? מה הייתה יכולה להיות משכורת המורה? כמה אנשים איכותיים היו פונים להוראה במקום להייטק? לאיזה השיגים היו מגיעים ילדי ישראל?
      מעבר לשיטת השוברים, אתה מכיר שיטה אחרת שיכולה לעשות מהפכה כזאת בחינוך?

      • מה זאת אומרת אם אני מכיר שיטה חוץ מוואוצ'רים? יש המון מדינות עם יופי של חינוך ובלי וואוצ'רים.
        שוד של קופה ציבורית זה חלק מהנורמות הפסולות שתפסו כאן אחיזה. זה לא שיטה ולא כלום, סתם שחיתות מהסוג הנפוץ.
        מעבר לזה יש כל מיני מיתוסים לגבי מה טוב ומה רע בחינוך. החינוך הפיני במגמת ירידה. החינוך הישראלי רשם את השיפור הכי משמעותי בoecd אם אני לא טועה, למרות שמבחינת דירוג אנחנו עדיין לא משהו. אבל מה הדירוג הזה בכלל אומר? עדיף לשלוח את העשירון העליון למבחני פיז"ה ולהשיג ממוצע של תשיעיות, או לדגום את כל העשירונים ולקבל ממוצע של 8, או 7? בכלל, מה פיז"ה ומיצ"ב באמת מייצגים?
        ולגבי הוואוצ'רים ממש לא בטוח מה הפואנטה, כי התוצאות לא חד משמעיות. כנ"ל לגבי חינוך פרטי לעומת ציבורי. http://content.time.com/time/nation/article/0,8599,2049761,00.html

    • גיל, הבעיה במערכת החינוך היא שהיא מנוהלת ע"י המדינה וכמו כל ארגון ממשלתי בישראל, מי שמנהל אותה בפועל הם ארגוני העובדים. יש במשרד החינוך אלפי עובדי מנהלה שמתבטלים או מייצרים עבודה אחד לשני לפי מיטב חוקי פרקינסון. וועדי העובדים דואגים שהם ימשיכו לעשות זאת לנצח.
      בישראל אין אפשרות לפטר מורים גרועים. ניתן לפטר מורה רק בתנאי שעבר עבירה פלילית וגם אז לא תמיד. לצערנו לא מדובר פה בשחיתות מהסוג הרגיל שמישהו לוקח משהו הביתה. מדובר פה בשחיתות מהסוג הממוסד של ארגונים שלמים שעצם מהות קיומם היא שחיתות.
      אני לא רואה דרך לתקן את המערכת מבפנים. אין סיכוי שארגוני המורים ועובדי משרד החינוך יסכימו לרפרומה רצינית. לדעתי הדרך היחידה לעקוף את זה היא הפרטה של המערכת. יש לך רעיון יותר טוב?

      • זה לא משנה מה הרעיונות שלי. אני לא מומחה. אני רק יודע שאותה מדינה מצטיינת בלירות לעצמה ברגל ע"י הפרטה גרועה במיוחד. הצד השני של הסקאלה שלך הם הטייקונים וגם הם מנהלים כאן את העניינים.
        צ'ילה היא מדינה שנותנת דוגמה טובה ביותר להשפעת ההפרטה הפרועה על החינוך. בזכות מילטון פרידמן היא מככבת בתחתית הoecd.

    • במאמר לא דנתי בשאלה של צדק חלוקתי. במקרים מסויימים, אני בהחלט יכול להסכים שצריך לתמוך ולתת יותר למי שיש לא פחות. השאלה של המאמר היא השאיפה של הממשלה, וחוגים רחבים במערכת הפוליטית הישראלית, להשאיר את מונופול החינוך בידי הממשלה.

      לא דיברתי בהכרח על "הפרטת החינוך", למרות שקל להשתמש בסיסמא הזאת כדי לבלום כל שינוי, אלא על מתן בחירה להורים. ירצו – ישתמשו בואוצ'רים שבידיהם למערכת החינוך הממלכתית. ירצו – ישתמשו בהם לבתי ספר פרטיים, שלא יורשו לגבות תשלומי הורים נוספים ויקבלו תלמידים אך ורק לפי סטנדרטים אקדמיים. כמובן שגם בתי הספר הפרטיים יהיו חייבים לעמוד בקריטריונים של תוכנית ליבה, אבל צריך לתת להורים חופש לבחור את סוג החינוך הערכי שהם רוצים לתת לילדיהם, וגם חופש בנוגע לגישת החינוך ותוכן החינוך. יש הורים שדוגלים בחינוך מחמיר ושמרני, כמו למשל בבתי הספר הכנסייתיים. אחרים מאמינים בחינוך הומניסטי ודמוקרטי. יש כאלו שרוצים אנתרופוסופיה, יהדות מוגברת, או מדיטציה בשיעורים. אני לא רואה סיבה שהמדינה תכפה על כל אלו מערכת אחידה הר כגיגית. לכן אני סבור שהנושא האמיתי כאן אינו שוויון וצדק חלוקתי, אלא הרצון להשאיר את מונופול קביעת הערכים בידי המדינה ומוסדותיה.

      התוכנית המוצעת לא בהכרח תהפוך את מערכת החינוך הממלכתית לאטרקטיבית פחות. להיפך: היא תיתן למערכת זריקת הלם ותמריץ להשתפר ולהשתנות מהיסוד. ואם המערכת גרועה ונידונה להישאר גרועה, אין למדינה שום זכות מוסרית להכריח את כולם לדשדש בבינוניות הזאת.

      • דני, אני לא יודע עד כמה אתה בקיא בכל הנוגע למי שולח את הילדים שלו לאיזו מסגרת ומאיזו סיבה. לחינוך האנתרופוסופי בכפר הירוק מגיעים ילדים מרמת השרון ברכבי יוקרה שמייצגים את כל הערכים ההפוכים לערכי האנתרופוסופיה. אני לא אתפלא אם גם במקומות אחרים (שאינם הרדוף ו\או יודפת) זה ככה. ההורים שולחים את הילדים שלהם למקומות שבהם מסתובבים ילדים של הורים אחרים שהם בקבוצת השווים שלהם לפי המלצות. זה גירסת הילדים של מועדון הגולף. אצל הלא עשירים הולכים לגן ברכה כי זה קרוב ואף ילד עוד לא מת שם (סליחה ברכה). בחירה היא פריבילגיה של מי שיש לו משאבים מתאימים. אם יש לי מאה אלף ש"ח פנויים יש מגוון של רכבים איתם אוכל להגיע לעבודה. אם יש לי חמשת אלפים ש"ח פנויים, אני יכול מקסימום לבחור באיזו שעה אני אעלה על האוטובוס.
        אני אמנם לא מומחה לוואוצ'רים, אבל במחילה מכבודך, מה יימנע מכל בתי הספר והגנים הטובים יותר להקפיץ את המחיר החודשי לפי שווי הוואוצ'ר, ובכך להשאיר את המצב בדיוק כפי שהוא היום? לעשירים זה כמובן לא ישנה. ואם תגיד שיהיה צורך להבטיח שדבר כזה לא יקרה, אני אזכיר לך שאתה מסתייג מהתערבות ממשלתית בשיקולים של מוסדות חינוך.
        ישנן מדינות עם מודלים של התערבות ממשלתית דלה ותוצאות גרועות מאד. ישנן מדינות עם התערבות ופיקוח ממשלתיים יותר גבוהים ותוצאות יפות. ובכל מקרה להגיד "חינוך איכותי" על מדינה שלמה, זה קצת כמו להגיד "מדינה של אנשים יפים", כאילו שיש דרך להשוות בין היופי של אנשים שגרים באסיה לבין היופי של אלה שגרים באפריקה. מדינה צריכה לקבוע לעצמה קריטריונים ברורים של מה היא רוצה להשיג ולפי אילו עקרונות. זה לא פסול מהיסוד להחליט לשים דגש גדול יותר על מקצועות הומניים מאשר על מתמטיקה לדוגמה. זה לא פסול מהיסוד להחליט להוריד את הדוושה מעקרון המבחן-ציון-מבחן-ציון שמחרפן את ילדי ישראל (ישנן שיטות חינוך ללא מבחנים כמעט עד הסוף). אפילו הקוריאנים מבינים שאולי עדיף סטודנט הומני מדשדש חי על פני מהנדס איכותי שתלה את עצמו מרוב דיכאון.
        אני באמת ובתמים חושב, ואני מאמין הנתונים מגבים אותי, שהדבר הטוב ביותר שהמדינה יכולה לעשות בשביל להבטיח שבלי שום קשר, מצב החינוך כאן יישתפר כאן (ועוד שלושים דברים אחרים), זה קודם כל להפחית פערים כלכליים-חברתיים. הרי זאת הפואנטה שאתה מנסה להשיג עם הוואוצ'רים, רק כאשר האקוסיסטם כולו פועל לטובת קבוצה מצומצמת, הוא גם יידאג לכך שהקבוצה הזאת תמשיך להנות בפער גדול מהשאר.
        זה לא יעזור אם אתה נותן הנחה למועדון הכושר למי שאין לו כסף לקנות נעלי ספורט, זמן פנוי להתאמן, או אמצעי תחבורה להגיע לשם.
        לינקים אקראיים למדי:
        http://esr.oxfordjournals.org/content/13/3/305.short
        http://www.russellsage.org/blog/r-mascarenhas/examining-effects-inequality-educational-outcomes-interview-greg-duncan-and-richa

      • אז תן מלגות ממשלתיות לעניים, כדי שיוכלו להירשם לבתי ספר פרטיים טובים יותר. דאג לצדק חלוקתי באמצעות תגבור מערכת החינוך הציבורית. אבל אל תהפוך אותה למונופול, ואל תכריח את כולם לשקוע בבינוניות בשם השוויון. וכן, גם לעשירים יש זכות לחנך את ילדיהם כרצונם.

      • ואולי פשוט תקבע משכורת מינימום גבוהה יותר כדי שיוכלו לרשום את הילדים שלהם לבי"ס טוב יותר, ואולי גם לגור ליד בית הספר הזה וכו' וכו'? ואולי תקבע מסים גבוהים יותר על רווחי הון ומשכורות גבוהות, כדי שמוסדות החינוך לא יוכלו להעלות את המחירים כרצונם, כי תמיד יש קבוצה קטנה שיכולה להרשות לעצמה מחירים כאלה?
        תבין, ישנם מחקרים שמראים שצעירים עשירים עם ציונים נמוכים מתברגים למשרות יוקרתיות יותר מאשר צעירים עניים עם ציונים גבוהים *באותם מוסדות חינוך* (ארה"ב). כל עוד אתה מאפשר חברה עם פערים חברתיים קיצוניים, אתה יכול לתת להם ואוצ'רים עד מחר. הפער יישמר.
        ביום שבו אתה תצטרך לנסוע חצי שעה אקסטרה (כפול שתיים, כמובן) בשביל לשים את הילד שלך בגן או בי"ס איכותי יותר מאשר זה שליד הבית, אתה תתחיל להבין ששכר הלימוד הוא פרמטר אחד מני כמה. תאמין לי, אני יודע.

    • מה שקרה בצ'ילה הוא לא בדיוק הפרטה וקשה מאוד לייצר הקבלה בין צ'ילה לישראל בנושא הזה. תקציב החינוך בישראל הוא יותר מפי חמש מהתקציב שאכן מושקע בחינוך (משכורת המורים+עלויות מבנה+עלויות תחזוקה+מנהלה סבירה). תגמול המורים הוא לעולם לא לפי איכותם אלה לפי הוותק שלהם.
      קשה לי לראות איך זה אפשרי לייצר מצב יותר מושחת ולא יעיל מהמצב הקיים אלה אם כן ינתן רשיון לפתיחת בתי ספר רק למספר קטן של גורמים שייצרו בינהם קרטל. אם ינתן לכל מי שירצה לפתוח בתי ספר אז בהכרח כוחות השוק יצרו מצב בריא של תחרות שלא יאפשר בזבוז כזה של משאבי הציבור.

    • אנשים אומרים שההפרטה דירדרה את מערכת החינוך השוודית, אבל זה לא נכון.

      • Free school choice is a contributing factor. The system, introduced 20 years ago, allows parents to choose between municipal schools and independent schools, all financed by tax money. The aim was to increase quality by competition, but it has also led to the best students flocking to the same schools.
        http://www.economist.com/news/europe/21588959-swedish-pupils-have-fallen-behind-their-international-peers-fixing-swedens-schools

        כאילו שזה לא היה צפוי.
        איפה שיש אי שוויון יהיה ממוצע נמוך. מה לעשות? אם יש מעט עשירים ולעשירים הכל קל יותר, מי אמור לתקן את הממוצע ועם מה בדיוק?

      • http://www.nationalreview.com/agenda/383304/sweden-has-education-crisis-it-wasnt-caused-school-choice-tino-sanandaji

        מה שאמרת לא מוכיח סיבתיות. זה שעשו וואוצ'רים, ואז הייתה התדרדרות במצב החינוך, לא אומר שהוואוצ'רים גרמו לזה.
        יכולות להיות לכך המון סיבות אחרות.

      • יואב, זה קצת מביך. אתה מתעקש לקרוא בדברים שלי טיעונים שהוואוצ'רים דירדרו את מערכת החינוך השוודית. כל מה שכתבתי (וציטטתי) זה שהם לא פתרו את הבעייה הבסיסית של אי השיוויון, ומהווים פלטפורמה בשביל העשירים להמשיך ולנצל את כוחם בשביל להגיע לבתי הספר הטובים יותר.
        יתרה מזאת, העובדות הפשוטות בשטח מעידות, שאפילו אם הוואוצ'רים לא אשמים בכלל בשום דבר, הרי שבוודאי ובוודאי הם כשלו במטרה המקורית שלהם, שהיא לשפר את המצב, או לכל הפחות לא לדרדר אותו. כל מה שהמאמר טוען הוא, שאפשרות הבחירה של בתי הספר (שזה לא וואוצ'רים!) היא מוצלחת, במיוחד כי רוב ההורים מרוצים ממנה. שיהיה. זה לא עזר לציונים של השוודים בכלום.

        המאמר שאתה מספק הוא בדיוק הטענה הבסיסית שלי. וזה עוד מגיע ממישהו מאוניברסיטת שיקגו(!).
        "Professor Fisman’s criticism of system design and the implementation of privatization is entirely accurate. If anything, he understates the corruption caused by the lack of control."

        וכל זה עומד בניגוד די גמור לטיעון הבסיסי של דני. המדינה *חייבת* לפקח ובצורה הדוקה על מערכת החינוך. בוודאי ובוודאי כאשר מדובר על החינוך הפרטי. עקרונות בסיסיים של כלכלה פשוט לא עובדים על מערכות כמו חינוך. לא מעצמם. גם זה כתוב במאמר.

        אבל בשביל לפקח צריך גם לדעת מה לדרוש. צריך להיות כיוון, הוא צריך להיות ברור, יציב ועקבי לאורך זמן (כל מה שלא מתקיים אצלנו). בין אם אתה רוצה שהמדינה תחנך לערכי היהדות האורתודוכסית, ובין אם אתה רוצה שהיא תחנך לליברליזם (כמו דני), היא צריכה לעשות את זה מקרוב, תוך הגדרת יעדים ברורים ובקרה על השטח.

        ואם אתה רוצה שהציונים יישתפרו ואיכות מערכת החינוך תעלה באופן גורף, זה יכול להתקיים רק במציאות שבה הכלכלה המקומית מכוונת לטובת הכלל ולא המיעוט.

      • סליחה, אבל מי אמר שהמטרה העיקרית היא לחסל את אי השוויון דווקא? אולי המטרה
        שלנו היא לעודד מצויינות, עם מנגנונים שידאגו לכך שהמוכשרים בשכבות הנמוכות
        יוכלו להתנייד למעלה? ואולי גם החירות להורים לבחור ממערכות חינוך וערכים
        שונות לילדיהם חשובה כאן?

      • אין שום בעיה, דני. ברגע שתמצא דרך לעודד מצויינות ולנייד חברתית בקלות במציאות של אי-שיוויון מהגבוהים בעולם, אתה מוזמן לכתוב מאמר על איך זה אפשרי. בינתיים הנתונים והעובדות בשטח נגדך בצורה מובהקת לחלוטין.
        החופש לבחור בבי"ס איכותי, אין משמעותו "היכולת לבחור". אם בשביל לשים את הילדים שלך בבי"ס לפי רצונך אתה תיאלץ לבזבז עוד שעתיים ביום על הכביש, אתה פשוט לא תעשה את זה. העשיר ייקנה בית ליד ביה"ס (שלא לדבר על הנטייה של בתי הספר האלה להיפתח באזורים עשירים מלכתחילה).

      • אני מסכים איתך, שצריך פיקוח על מערכת החינוך בשביל שיהיה חינוך איכותי.

  3. הקשר בין החלק הראשון והשני של הכתבה קצת מאולץ. האם משמעותו שהגבלת רובוטים של מין היא חינוך של העם ועלינו לתת לעם לחנך ולעשות מה שעולה בדעתו? הרי הבקשה בחלק הראשון של הכתבה שלך נופלת תחת צנזורה. שנים היתה צנזורה על חומר פורנוגרפי. וזה קצת יותר מזה, זה נופל למחלקה של איסור על הפלות או נשואים חד מיניים. עלינו לחנך את העם לחיי משפחה וכל מה שאיננו משפחה הוא סטיה. לגיטימי.
    לגבי הזכות של כל אחד לחנך את ילדין איך שהוא רוצה קימים חוקים המחייבים לשלוח ילד לחינוך בבית ספר מוכר ומחייבים טיפול רפואי הולם. יש קריסטיאן סיאנטיסט שעומדים לדין כי ילדם נפגע מכיון שלא לקחו אותו לרופא בזמן בשל סיבות דתיות. עברנו את תקופת ילדי הפרחים שגדלו בטבע והשגיהם היו מתחת לממוצע, יש שרותי רווחה שלוקחים הורים לא ראויים מילדיהם. בסופו של דבר כן צריך את המדינה שתבדוק אם לכל ילד יש את הטוב ביותר גם אם הוא נולד להורים מרחפים. הרי גם לרוצחים מטורפים ורמאים יש ילדים. לא כל אשה שהופכת להיות אמא אוטומטית מקבלת איקיו של אלברט אינשטיין למרות שלא מעט מהן חושבות שכן.
    וגם יש לא מעט שרלטנים שמנצלים כספי המדינה להקמת מוסדות חינוך שמטרתם לדאוג לרווחת היזמים.
    זכורה לי הפריחה של בתי ספר לברמנים מרגע שהסתבר שהמדינה מממנת לימודים כמענק שחרור גם בבתי ספר שכאלו.
    אצלנו אומנם יש עוינות כלפי לימודי פרטיים מהסיבות הלא נכונות. גם אם בית ספר יוקרתי יגדל ילדים להיות אליטות מתנשאות, החברה היא סלט ויש וראוי שיהיה בה כל מיני ירקות.,
    לגבי זכויות מחשבים, זו רק שאלה של זמן.
    לא ניתן למנוע יצור רובוטים של מין וזה יוביל לנשואים עם רובוט, זכות ירושה לרובוט, תביעות ירושה משפחתיות נגד מישהו שהתחתן עם רובוט צעירה ממנו ב 50 שנה הוריש לה את רכושו ולאחר מותו היא החליטה להשאר רווקה ל 300 השנים הבאות או העבירה את הרכוש ליצרן שכמו חברת פולקסווגן בימים אלו יצטרך לספק הסברים

  4. כמתנגד לצנזורה, אין לי כוונה לתמוך בקריאה מהסוג של ריצ'רדסון ובילינג, אבל כחוקר תקשורת אני חייב לציין שההנחה שלהם אינה מופרכת מיסודה – החיבור בין תעשיית הרובוטיקה לתעשיית הפורנוגרפיה אכן יכול להשפיע על התפיסה של המשתמשים בכל הנוגע ליחסי גברים-נשים, דימויים חברתיים של גברים ונשים ועוד. למעשה, הייתי מרחיק לכת ואומר ש*אין ספק* שתהיה לו השפעה כזו – השאלה היא האם היא באמת תחרוג מההשפעה שיש לתעשיית הפורנוגרפיה מזה שנים. וזה החיסרון הגדול בקריאה של שני החוקרים הנכבדים – כפי שצוין פה בתגובות, הם אפילו לא טרחו לבדוק את הנושא (ואגב, הקריאה שלהם מתמקדת בהשפעה שלילית על הדימוי הנשי – מה גורם להם לחשוב שפורנוגרפיה מהסוג הזה תהיה נחלתם של גברים בלבד?…).
    ואם כבר, המלצה – ממש השנה יצא לאקרנים (לא בישראל) סרט מדע בדיוני דל-תקציב בשם "אקס מאכינה" של הבמאי הבריטי אלכס גרלנד. הסרט הוא אמנם יותר מטאפורה ליחסי גברים-נשים בעולם הטכנולוגי העכשווי מאשר ניסיון להגיד משהו על טכנולוגיה עתידנית, אבל העלילה שלו עוסקת בניסוי דומה מאוד לזה שריצ'ארדסון ובילינג היו מבצעים ככל הנראה אם הם היו רוצים לתמוך בקריאה שלהם. הסרט מצריך קצת סבלנות מצד הצופה, אבל הוא בהחלט מרתק.

    • הסרט מצויין. כדאי לראות (ולא יותר מדי איטי – אחרי טרקובסקי או אנגלופולוס, שום דבר לא איטי…).

      אגב כל נושא הפורנו, מה מושך בו (אין ספרים על זה!) ומידת השפעתו, בקושי נחקרים – וזה מדהים כי התעשיה הזו באמריקה מגלגלת עשרות מילארדים – יותר מתעשיית הסרטים ומשחקי הוידאו *ביחד*.

      המיניות האנושית נחקרת כיום בשני מישורים מאוד נבדלים – האנתרופולוגי-פוליטי (כמו בכתבה ב'הארץ' – http://www.haaretz.co.il/gallery/lifestyle/date/1.2734075), והמדעי-אבולוציוני.

      לא ניתן להגיע למסקנות קונקרטיות או רלוונטיות במישור האנת'-פוליטי, כי הוא מוכוון אידיאולוגיה ו'יאמת' רק את נקודת המוצא של החוקרים.
      אבל המישור המדעי-אבולוציוני יכול להפיק מסקנות מרתקות, ויש מקום למחקר כאן – מעריך שמי שירים את הכפפה, יצליח בשוק.

      באשר לחוקרים – ניתן לצרף אותם לשורות האימבצילים, שלרוע המזל מוצאים מקלט באקדמיות.

    • תודה על ההמלצה לסרט!

      לעניין עצמו, בהחלט עלולות להיות לבובות מין רובוטיות השפעות על התפיסה של המשתמשים בהן כלפי נשים, בדיוק כפי שלסרטים, משחקי מחשב, וצורות בידור אחרות יש השפעה כזאת. אבל עצם הרעיון שהמדינה תאסור פרקטיקה מסויימת, שלא פוגעת בפועל באף אחד, כי היא מחדירה לדעתה ערכים שליליים נראית לי אנטי-דמוקרטית באופן חמור ביותר.

  5. נדמה לי שקצת קפצת מהר מדי מחלקו הראשון של הפוסט לסופו. יש בכל זאת הבדל בין סוגי טהרנות ותקינות פוליטית כמו איסור על סקס עם רובוטים (?!), לבין חינוך ממלכתי שמטרתו ליצור שוויון הזדמנויות לכל ילדי המדינה, גם אלה שידם אינה משגת לקבל חינוך פרטי. הבעיה בחינוך פרטי היא שהוא מפר את מה שמכונה "המשוואה הרפובליקאית". אם לנוצרים מותר, למה לא לחרדים? ואם לחרדים, למה לאנטרופוסופים? וכך עד שמי שנותר במערכת הממלכתית הם רק העניים, ואז גם רמתו של החינוך יורדת, כמו גם יכולתו למשוך תקציבים. אני לא מציע לבטל לחלוטין לאלתר את בתי הספר החוץ-ממלכתיים (מה גם שזה לא ריאלי מבחינה פוליטית), אבל זה קצת לא הוגן להשוות אותם להזויים בהתחלה.

    • נדב, הפוסט עסק ברעיון שלפיו לממשלה יש זכות, לגיטימציה או חובה לדאוג לחינוך העם, לעודד ערכים חיוביים בעיניה ולחסום ערכים שליליים. כמו כל רעיון, יש כאלו שלוקחים אותו לרמות הזויות (כמו ריצ'רדסון ובילינג) ויש כאלו שמשתמשים בו באופן מדוד יותר. עם זאת, במקרה הזה, הביקורת שלי היא על עצם הרעיון, ולא בהכרח על אופן השימוש בו.

      אני חושב גם שצריך להבדיל בין שתי התנגדויות שונות לבתי ספר פרטים. אחת, של אנשים שמאמינים ב"חינוך ממלכתי" במובן המילולי של המילה, היינו, שלמדינה ולמוסדותיה יש זכות לקבוע לכל ההורים במדינה איך בדיוק יחונכו ילדיהם. ההתנגדות השנייה קשורה לשוויון וצדק חלוקתי. לפעמים הן הולכות יד ביד, אבל לא תמיד. בפוסט דנתי בעיקר בהתנגדות מהסוג הראשון. כשמדברים על הסוג השני, יש דרכים לפתור את נושא הצדק החלוקתי, למשל שיטת הואוצ'רים (ראה תגובתי לגיל לעיל), או דרישה מבתי הספר הפרטיים לתת מכסה מסויימת של מלגות לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי חלש. או – לחילופין – להפסיק לרדוף בתי ספר פרטיים, אבל במקביל לחזק גם את מערכת החינוך הממלכתית. זה לא בשמיים: יש מדינות שבהן מערכת החינוך הממלכתית טובה יותר מרוב בתי הספר הפרטיים.

  6. כפי שציינו בתגובות יש עולם של הבדל בין כפיית ערכים ובין חתירה לחינוך שוויוני. בלי להיכנס לשאלות מאוד סבוכות של מערכת חינוך ממלכתי ככלי לעיצוב עתיד החברה, די ברור ששיטת הואוצ'רים תביא ליצירת בתי ספר אליטיסטיים ולעומתם בתי ספר נחשלים וזנוחים. שום אפליה תקציבית מתקנת לא תשנה את זה. כדי לשפר השגים לימודיים וחינוכיים יש דרך קשה – להשקיע, לחדש, להתייעל ולהצטיין ודרך קלה – להנשיר את החלשים, השונים והחריגים.

    • גם היום יש בתי ספר נחשלים ובתי ספר אליטיסטיים. רק שהמערכת פוגעת בבתי הספר המצטיינים, או ליתר דיוק, לא נותנת למי שבאמת רוצה להצטיין להמריא למעלה, ולא באמת עוזרת לאלו שנחשלים.

  7. דני, שוב שמת את האצבע על נושא חשוב ועשית קישור מעניין, אך גם לי הרשומה נראית די לקטנית ועם קשר רופף בין תחילתה- בדוגמת הרובוטים- לסופה. נראה לי שבדרך התעלמת מכמה וכמה אבחנות חשובות:
    א. ההבדל בין פגיעה בזכות, בייחוד מסוג חירות, לבין מימון ציבורי. בכך יש ממש בעמדתה של מירי רגב המוזכרת, אם כי במקרה שלה ההבחנה לא מצדיקה בשום אופן את מסקנותיה. זוהי אבחנה חשובה ויסודית. בעוד שלפגיעה בחירות האישית מטעמים של חינוך לערכי המוסר המקובלים על הכותב אין כל הצדקה (אם כי גם המשפט הזה מנוסח בצורה מעט פשטנית), תפישה מוסרית של הגורמים הבכירים ברשות המחוקקת והמבצעת בהחלט יכולה להצדיק, בכפוף למגבלות מסוימות כגון שוויון, החלטה על מימון או אי-תקצוב מאוצר המדינה.
    ב. מהדוגמות שלך עולה בצורה ברורה גם הבחנה מתבקשת בין החלטה על מימון על פי התאמה לסרגל הערכים של המחליט מול שיקולים מבניים. הראשון הרבה יותר בעייתי. לעומת זאת, לגיטימי לחלוטין, ובעיניי אף הגיוני ונכון -אם כי כמובן נתון לויכוח, שהמדינה תחליט לממן אך ורק את בתי הספר הממלכתיים, כלומר אלה שבבעלות ובניהול המדינה. פירוש הדבר הוא שאין כל בעיה עקרונית עם החלטה לממן ב-100% בתי ספר ממלכתיים ואף לא שקל אחד לבתי ספר שאינם. ברור, שגם כאן יש מגבלות כגון שוויון, למשל: לא ייתכן לתקצב רק חרדים, סיקריקים או טבעונים, אבל באופן כללי זה בסדר גמור.

    • הלוואי שמדינת ישראל היתה רק שוללת מימון ממוסדות פרטיים. בפועל, רודפים אותם בכל דרך אפשרית, מגבילים אותם בתקנות מתקנות שונות, ועושים הכל כדי שלא ימריאו, ראה פרשת בית הספר חברותא. מסכים איתך שהמדינה יכולה להחליט שלא לתקצב, אבל כפי שגם אתה סבור, הקריטריונים חייבים להיות שוויוניים. לא הגיוני שהחרדים יקבלו תקצוב מלא (לא 75%, מלא) בלי ללמד ליבה בכלל, ואילו בתי הספר הכנסייתיים שכן מלמדים ליבה יקבלו 29% בפועל.

      אז או שהמדינה תתקצב רק את החינוך הממלכתי, ולא תתקצב אף בית ספר פרטי (גם לא חרדי), וגם תפסיק לרדוף בתי ספר פרטיים בתקנות מתקנות שונות, או שתיתן תקצוב חלקי לפרטיים לפי קריטריונים שוויוניים. המדיניות הנוכחית, כרגיל בישראל, היא הרע שבכל העולמות.

  8. דני,

    תהיה עקבי.

    המשמעות של מה שכתבת תחילת הפסקה האחרונה היא – "אני בעד שהממשלה תחנך לערכים, אבל רק לערכים שאני מסכים אליהם (בעיקר ערכים ליברליים)". אמירה זו לוקה בדיוק באותן בעיות שציינת.

    • כן, אני לא מנסה להסתיר את זה. לדעתי, ערכים ליברליים של סובלנות בסיסית (לא של רלטיביזם או של רב-תרבותיות) הם תנאי הכרחי לחיים ביחד בחברה מקוטבת. כמו שגם בנט אמר, כל אחד יכול וצריך להחזיק באמיתות שלו ובתרבות שלו, ולהנחיל את הערכים האלה לילדיו, אבל הדבק הליברלי חשוב כדי שכל הקבוצות הללו יוכלו לחיות בדו קיום אחת עם השנייה.

      • זו כמובן עמדה לגיטימית, אך היא סותרת לחלוטין את הטענות שלך בפוסט (וזה ממש לא משנה מה בנט אמר או לא אמר).
        מהרגע שאתה מנסה להנחיל דווקא את הערכים שחשובים לך, קשה לטעון טענות כאלו כנגד גורמים ששואפים להנחיל את הערכים שלהם כדי לקדם מטרות חברתיות משלהם (בין אם מדובר בשוויון, יהדות,טבעונות או מוסר מיני שמרני).

  9. דני, לא אעסוק (רק כאן!) ביחסי-מין עם רובוט. ישר אודה על אמירתך האמיצה נגד היומרה "לחנך" ילדים. זה יעשו הוריהם. בית-ספר צריך ללמד, לא לחנך. וזה אכן יושג, כדבריך, "הפתרון הטוב ביותר, לדעתי, הוא מתן ואוצ'רים ממשלתיים להורים, שיוכלו לרשום את ילדיהם לכל בית ספר, ממלכתי או פרטי, שמלמד את תוכנית הליבה". אבל – היזהר, כי זו עמדה של "ישראל ביתנו".

    • תודה! רק אתקן ואבהיר, שאין לי שום בעיה עם בתי ספר שגם מחנכים לערכים ולא רק מנחילים ידע. אני רק רוצה שההורים יוכלו לבחור בחופשיות ממגוון של בתי ספר עם מטען ערכי שונה (או ללא אג'נדה ערכית מובהקת) לפי רצונם, במקום ששר החינוך יחליט אלו ערכים לכפות על כולם.

    • כדאי שיחנכו, כי בבית אין חינוך היום. אצטט דברים שאמר מחנך אחד שבא מההיי-טק וניהל בית ספר עד שסולק ע"י משרד החינוך (חדשני מדי עבורם) –

      '…אם עוד 20 שנה העם ייראה כפי שהוא מחונך כיום בבתי הספר, זה לא יהיה מקום שכדאי להילחם עליו.'
      http://www.themarker.com/news/education/1.2421108

      לא נוכל לחנך את ההורים – הם כבר נדפקו; אבל נוכל להציל את הילדים.

  10. "חינוך לאזרחות בסיסית וערכי פלורליזם בסיסיים שיאפשרו לקבוצות השונות בחברה הישראלית לחיות ביחד בלי לפגוע זו בזו" – כלומר בדיוק אותם ערכים שאתה מאמין בהם וחושב שצריך לכפות אותם על כולם.

    ולמה מי שמקבל מימון ממשלתי צריך להתיישר לפי האג'נדה הערכית של הממשלה? הכסף הוא לא של הממשלה לחלק. הכסף הוא של משלמי המסים. זה מתכון בטוח לבינונית שאתה מדבר עליה, שבסופה כולם לאומנים, אזרחים צייתנים, לא מדברים סרה, ומתיישרים לפי המרכז הרדיקלי.

    "משלמי מסים", "מצביעים בבחירות" ו-"ממשלה" הן 3 קבוצות שלא בהכרח קשורות זו לזו. לא סתם אומרים ש-ש"ס היתה בשיא כוחה דווקא שהיו לה 6 מנדטים והיא היתה לשון המאזניים של הקואליציה. ש"ס זו סתם דוגמא כמובן, זה תקף לכל מפלגה שיכולה להיות בעמדת מפתח להציב תנאים למימון חינוך לפי הערכים שלה.

    אני לא רואה באיזו זכות הממשלה מחלקת כסף לפי ערכים או אג'נדה זמניים. אולי מלמדים על הזכות הזו באזרחות בסיסית.

  11. תודה על המאמר

    אזכיר דברים שכתבתי בתגובה למאמר הקודם – יש אינטרס חזק של המדינה להשקיע בחינוך שיקדם את ערכי השילטון, שמעוניין ליצור המשכיות לעצמו דרך חינוך.
    לכן תמיד תהיה למדינה בעיה עם חינוך עצמאי (אלא אם יש מנטאליות תרבותית שונה, כמו באמריקה שמתעבת שליטה פדראלית, שבה החוק מתיר חינוך פרטי).

    בדמוקרטיות זה אומר פלוראליזם בדרך כלל. במקומות אחרים – החינוך מייצר את הקיצוניות.

    תודה אגב על ההפניה לכתבה על אוניב' קולומביה. למרות האלמנטים המיקרו-אגרסיים, נראה שהתוכנית חסרת תועלת, כי לא נבנתה ע"י פסיכולוגים או מי שעסקו בטראומות ושיטות התמודדות ריאליות. כך שהיא יותר כיסוי-תחת תעמולתי, ולא דבר אמיתי.

    אבל הנטיה לכפיה בהחלט בדרך. מעריך שלא ירחק היום שמרצה יצטרך להחתים סטודנטים על נייר רשמי, שיאפשר לו חופש דיבור מבלי תביעות/האשמות פוטנציאליות.

    צמד החוקרים כמובן הזוי. מצער שיש כאלה – אבל זה מחיר ה'דעה החופשית', כידוע.

    • דווקא התוכנית של קולומביה כן נבנתה לדעתי ע"י פסיכולוגים ומומחים. זה לא עושה אותה פחות מגוחכת.

      • לא מצאתי אלמנטים כאלה, ככל שהובאו בכתבה (וככל שאני מכיר אותם מקריאה כללית בנושא). המונחים שהוזכרו היו יפים על הנייר, בלי ערך מעשי.

        יש פרוטוקולים מאוד ספציפיים לטיפול בנפגעי טראומה, ואיך לשקם אותם. לא היה להם סימן שם.

        אם באמת היו רוצים לשנות את התרבות המינית בקמפוסים, היו מחייבים את הסטודנטים לעבור סדנאות מעשיות, עם פסיכודרמה, הדגמות וכן שיחות מצד מי שנפגעו. כמו שמטפלים באלכוהוליסטים, גברים אלימים ועוד. אלה שיטות שעובדות. מה שהוזכר שם, הוא בדיוני.

  12. השאלה של הגבלת החופש של בני אדם ע"מ למנוע נזק חברתי היא, כמובן, שאלה מורכבת, שממש אינה מתמצית בסקס עם רובוטים או בכפיית ערכים כאלה ואחרים. למשל, תופעת הג'נדרסייד (http://gendap.org/faq.html) מתבטאת לא רק ברצח של תינוקות ממין נקבה אלא גם בהפלות סלקטיביות של עובריות ממין נקבה (כן, התוודעתי לנושא הזה דרך הכתבה ב"דה מרקר", אבל אני לא מצליח להעלות קישור אליה). לכאורה, הפלה — עד שלב מסוים בהריון — היא ביטוי לזכות האישה על גופה. בפועל, אם הנשים בחברות מסוימות יממשו את הזכות הזאת, אותן חברות ייקלעו בדור הבא לחוסר איזון מגדרי העלול ליצור בעיות חברתיות קשות. לכן, פעילות נגד הפלות תלויות מגדר היא מוצדקת, וכך גם הוצאתן מחוץ לחוק (כפי שאכן נעשה בסין ובהודו; עד כמה החוקים האלה נאכפים, זו כבר שאלה אחרת).

    לגבי בתי ספר פרטיים, הבעיה היא לא רק נטייתם לסנן תלמידים לפי עובי הארנק של הוריהם אלא גם האפשרות שיש להם לשלם למורים משכורות גבוהות יותר מהחינוך הציבורי. כי אם בית ספר רוצה לגייס כסף וכל מיני גורמים רוצים לשלם לו מעבר למה שהוא מקבל מתקציב המדינה, אז תימצא הדרך לגייס את הכסף. אולי זה לא יהיה דרך תשלומי הורים אלא דרך עמותות שונות (וינק-וינק, כולנו מבינים שלהורים עשירים לא תהיה בעיה להקים עמותה נחמדה לקידום החינוך, או משהו). אז, מורים מוכשרים יותר יתקבצו בבתי ספר של עשירים וילמדו בתנאים טובים יותר ובכיתות נמוכות יותר. ואילו בתי הספר הציבוריים יוכלו להתחרות במערכת החינוך הפרטית עם יד אחת קשורה לאחור ורגליים קשורות בהצלב. התחרות אינה פתרון לכל בעיה.

    • אז הפיתרון הוא להכריח את כולם לשקוע בביצה של בינוניות חינוכית בשם השוויון הקדוש?

      • הפתרון? כל פתרון צריך להתייחס למצב הקיים בתור נקודת ההתחלה, לא לנסות להכתיב איזשהו מצב חדש מדף חלק (הכתבה מ"דף חלק" היא בד"כ זו המאפיינת תנועות רדיקליות, לא?).
        ומבחינת המצב הקיים, החינוך הממלכתי בישראל הוא דווקא די בסדר, לפחות במגזר היהודי — למרות הקינות על בינוניות. אחרי הכל, זה החינוך שיצר את שני הדורות האחרונים של הישראלים הבוגרים, עם היקפים של פעילות מדעית ותרבותית ושל תעשייה עתירת ידע שבהחלט מרשימים עבור מדינה בת 8.5 מיליון תושבים.
        במגזר הערבי, החינוך הממלכתי סובל מחוסר משאבים. כיוון שכל ניסיון של רפורמה דורש השקעת משאבים (ולו לשם תכנון), יש טעם רב להפנות כל שקל פנוי בתקציב לשיפור החינוך הממלכתי הערבי במקום לתכנן תוכניות להגברת התחרות הקדושה. כמובן, רצוי שהקצאת המשאבים לחינוך הערבי תיעשה תוך התייעצות עם נציגי המגזר.
        במגזר החרדי, הבעיה העיקרית היא סירוב ללימודי הליבה. גם כאן רצוי להגיע לאיזשהו תהליך מוסכם של שינוי, כי מי שחושב שאפשר לכפות את לימודי הליבה במחי החלטת הממשלה או הבג"ץ הוא פנטזיונר.

  1. פינגבק: הדרישה לאסור פיתוח רובוטים לתעשיית המין... - התנועה הליברלית החדשה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: