פה מפיק מרגליות: הגבר-גבר החדש של השמאל

אראל מרגלית מנסה להראות לבוחרים שהוא גבר, ומזמין אותם להתפקד למפלגת העבודה עם סרטון גדוש בקללות ובצווחות. אלא שכמו סופרים שמאכילים את הקוראים שלהם בכפית, פוליטיקאים שמלעיטים מסרים מלאכותיים לגרונם של הבוחרים, כאילו היו אווזים בחוות פיטום, לא מרשימים אף אחד. ינשוף פוליטי-מדיני על הטוען החדש לכתר השמאל הישראלי.

300px-Goose_fat

הניסיון הראשון שלי במחקר היסטורי היה בימי התיכון, כאשר כתבתי עבודת גמר על ההתנגדות הגרמנית להיטלר – קבוצת אנשים שהערצתי מאד באותה התקופה. הטיוטה הראשונה שהגשתי למנחה שלי היתה מלאה בסופרלטיבים לאותם לוחמים אמיצים שהקריבו את חייהם במאבק כנגד הנאציזם, ובין היתר כיניתי אותם "גיבורים". המנחה שלי, איציק מירון ז"ל, החזיר לי את העבודה עם הערה חשובה שנשארה איתי מאז. "אם אתה רוצה לשכנע אותי שלוחמי ההתנגדות הגרמנית היו גיבורים," הוא הקשה, "סופרלטיבים ומחמאות לא יעזרו לך. זה נראה מלאכותי, מעושה ולא אמין. תוכיח שהם היו גיבורים דרך העובדות שאתה מספר, דרך המעשים והמילים שלהם, בלי לומר את זה במפורש." מי שמכיר את תחום הכתיבה היוצרת, יודע שכך עובדים סופרים טובים. הם לא מאכילים את הקורא שלהם בכפית ודוחפים לגרונם הגיגים אינסופיים על הפסיכולוגיה והמחשבות הכמוסות של הדמויות. התמונה הפסיכולוגית של הדמויות ברומנים טובים תמיד מצטיירת מתוך מה שהן אומרות ועושות, הרבה יותר מאשר מה שהסופר כותב עליהן.

חבל שח"כ אראל מרגלית ממפלגת העבודה לא זכה להכיר את המנחה שלי מימי התיכון, או לשמוע ממישהו אחר שצופים שונאים שמפטמים אותם כמו אווזים. מרגלית מתכנן לכבוש את מפלגת העבודה מידיו הכושלות של בוז'י הרצוג, ולשם כך שכר את שירותיו של היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט – איש ימין שאחראי בין היתר לקמפייני השנאה של אם תרצו, כמו גם למיתוג מחדש של הבית היהודי. ככל הנראה, קלוגהפט לא מקדיש יותר מדי תשומת לב ללקוחות מהצד השני של המפה הפוליטית, אחרת קשה להסביר את סרטון המיתוג התמוה שסייע למרגלית להכין. בסרטון הנ"ל, מרגלית מקלל את אנשי הימין הקיצוני, קובל שהשמאל לא נלחם בהם באגרסיביות הראויה, וקורא להתפקד למפלגת העבודה "כדי להחזיר לנו את המדינה". הבה נתעלם לרגע מהאיוולת האלקטורלית שבסיסמה "גנבו לנו את המדינה", זו שמיד מעלה אצל בוחרי המרכז והימין הרך את דמותו של המאפייניק הבכיין והמתוסכל, המאמין שנולד לשלטון שהמזרחים גנבו לו (ולא, אראל, האיזכור המלאכותי של הפנתרים השחורים בסרטון לא יעזור לך להסוות את זה). נתעלם גם מהשפה השוביניסטית הבוטה, שמשפילה בוחרות ועלולה להרחיקן.

במקום להתעסק בכשלים המובנים הללו, מעניין יותר להתמקד באסטרטגית הליבה של מרגלית. הלה הבין, ככל הנראה, שהרצוג לא נתפס בעיני רוב הציבור כמועמד ראוי לראשות ממשלה בגלל שהוא "רכרוכי" ו"סיסי"; ויש בכך משהו. ישראל היא חברה קשוחה, שנמצאת במצב מלחמה מאז הקמתה, והמזרח התיכון הוא שכונה קשוחה בהרבה. כתוצאה של המגמות הללו, בשילוב עם חרדת ההשמדה של חלקים גדולים מהציבור, מנהיגים שנתפסים כרכרוכיים מדי נוטים לסבול בבחירות. מכיוון שהרצוג לא השכיל לנצל יתרונות שהיו מסוגלים לאזן את הפגם הבסיסי הזה באישיותו, ועוד הוסיף חטא על פשע והחל לקרוץ לימין באופן פתטי ומלאכותי שלא שכנע איש (ואני לא מדבר אפילו על הראיון עם הדובי או על "נתניהו מאוחדת") – תדמיתו כרכרוכי ולא כשיר התקבעה בציבור. מרגלית מזהה את הפגם הזה, ומנסה להעמיד את עצמו כאלטרנטיבה מצ'ואיסטית וגברית להרצוג. בהעדר הילת גבורה צבאית, הוא מנסה לעשות זאת על ידי גסויות, צווחות וניבולי פה, וכל מי שמעוניין לראות דוגמאות מוזמן לצפות בסרטון שלו.

3510791497

אלא שהציבור הפוטנציאלי של מפלגת העבודה, או המרכז הישראלי בכללותו, אינו לה-פמיליה, ואינו מתרשם משפה גסה ואלימה כשלעצמה. לכל היותר, במצבים מסויימים, שפה כזאת לא תפריע לו. הניסיון לבנות לעצמך תדמית של גבר מצ'ואיסטי ונחוש באמצעות מילים כאלו, מקביל לניסיון של סופר לגרום לקוראים שלו לחבב דמות באמצעות שלל סופרלטיבים ומחמאות – מלאכותי, מעושה ולא אמין. מרגלית רוצה להרשות נחישות, רצח בעיניים ודורסנות פוליטית מהסוג שבוחרים מסויימים אוהבים? אין בעיה. בניגוד ללב הפוליטיקלי-קורקט המדמם של כותבים מסויימים, אני לא חושב שמדובר באסטרטגיה פגומה בהכרח. אבל מי שרוצה ליצור תדמית כזאת, צריך לבנות אותה בהדרגה באמצעות מעשים, ולא רק רצף היסטרי של קללות וניבולי פה. הוא צריך לגלות אומץ פוליטי, להרשים בוחרים עם תוכניות פוליטיות נועזות, עימותים עם יריבים וביקורת חסרת רחמים על בעלי הכוח, ביחד עם יכולת לקבל החלטות קשות ואכזריות. במקום לקלל את הצל ואנשי להבה, למשל, אפשר להנהיג פעילים ולעמוד מולם ברחובות. כך, לא מדברים על נחישות וקרביות אלא מפגינים אותן. לאראל מרגלית, אדם אינטליגנטי, מוכשר ורב פעלים, יש פוטנציאל לבנות לעצמו תדמית באמצעות מעשים. אבל הוא בחר בדרך הקלה. כשלעצמו, הסרטון שפרסם לא משנה תדמית אלא מעורר גיחוך. הוא לא סולל את דרכו לראשות הממשלה, ואפילו לא למפלגת העבודה. מקסימום למועצת התלמידים של גן ריקי.

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-אפריל 21, 2016, ב-ינשוף פוליטי-מדיני, ללא קטגוריה ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 21 תגובות.

  1. מדויק. תודה.

    ניטפיקיניג – אראל (עם סגול ב-א׳ הראשונה) ולא הראל.

  2. אני מקוה שזה אכן לא קולע לרוב העם, אבל חושש שיש סיכוי שכן… שהבעיה אצלינו, בעלי התבונה – שאיננו מסוגלים לראות עד כמה התדרדרה המדינה, עד שרק קמפיין כזה יוכל לעבוד.

    אבל לא סביר שזה יעבוד, כי מה שעבד עד כה היה ביטחוניזם טהור: רק זה הביא את רבין וברק (ובעקיפין גם ליפקין-שחק, אם כי הוא רכב על הסוס הלא נכון) לשילטון, מטעם המרכז-שמאל.
    גם הרקע הביטחוניסטי של ביבי הוא הקלף החזק שלו (כמו גם של שרון קודמו; אולמרט עלה רק בגלל ששרון חטף קומה).

    מהבחינה הזו, רק דמות ביטחוניסטית כבדה כמו אשכנזי, יכולה להחזיר את העבודה לשילטון. אילו אני מייעץ למרגלית, הייתי ממליץ לו להוציא מהבוידם את מדי הצבא שלו ולהתחיל להצטלם במפקדות עם משקפת…

    אפילו שטייניץ בנה לעצמו קריירה פוליטית דרך התבטאויות (נטולות כל היגיון, אגב) בנושא איסטרטגיה בשעתו (אפילו דרוקר השתכנע ממנו – באחד הכשלים הכבדים של הקריירה שלו).
    רק הביטחוניזם המזוייף שיצר לעצמו, קידם אותו בתוך הליכוד והפך אותו לשר 'לגיטימי' (למרות שתמיד שימש כבובה של ביבי). לכן אני מאמין שרק הדרך הזו תעבוד בארץ.

    • יובל, שים לב שכל האנשים שהזכרת (למשל אשכנזי) הרוויחו את התדמית הקשוחה שלהם בגלל פועלם במשך שנים רבות, ולא בגלל שקיללו וצווחו קיבינימאט באיזה סרטון.

  3. לא יודע, דווקא יש מועמדים בבחירות בארצות ברית שמראים שצווחנות תביא אותך דיי רחוק.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מפלגת העבודה לא הצליחה להגיע להישגים משמעותיים מאז אהוד ברק, כמה זמן עבר מאז?
    אם למפלגת העבודה יש שאיפה כלשהיא לחזור לעמדת השלטון היא צריכה להראות שהיא אלטרנטיבה ראויה להנהגה. השיח כאן מליטריסטי והציבור ברובו בעל דעה שדרוש מנהיג חזק או לפחות כריזמטי.
    העבודה הקריצו בפריימריז אשה מן התקשורת ועורך דין רכרוכי, ראיתם כמה זה הצליח….
    בנתיים התדמית של מפלגת העבודה בקרשים, אולי האליטות המשכילות הוא לא מתרשמות מנאומים הבנויים ממסרים חסרי משמעות, אבל האליטה היא המיעוט בקרב ציבור פשטני שנוטה ללכת אחרי מסרים שכאלו

    • נכון, אבל גם הציבור שאוהב כוחנות הוא לא מטומטם, ולא קל לסבן אותו. הוא רוצה פוליטיקאים שיפגינו את התכונה הזאת במעשים ובהתנהלות, ולא כאלו שמעולם לא היתה להם תדמית כזאת, אז הם מנסים לבנות אותה באמצעות קללות וצווחות. לא חושב שזה ישכנע מישהו.

      • אני חייב להודות שאני לא בטוח. קצת צווחות וכוחניות כנגד הצל ולהבה לגמרי עושות את העבודה. אני מאמין שהצעד הבא שלו יהיה לרכב על אתוס ישראלי חדש ומבריק לא פחות מאיש הצבא המשופשף- כוכב ההייטק והעסקים. השילוב של גאון היי טקיסטי יחד עם "אופי-שלא-נכנע-לפסיכופטים" (אין לי כינוי יותר תמציתי מזה). את היכולת ההייטקיסטית (והחברתית, יש להודות) אי אפשר לקחת ממנו.

        אבל קודם כל- לעשות רעש ו"פאס" עם הסרטון הכוחני. אני עוקב בעניין רב.

      • זימיזים, הלוואי שאתה צודק ואני טועה. אם הקמפיין הזה יעבוד – אשמח מאד להודות בטעות. במידה רבה, אפילו אם אני צודק והסרטון הזה בעייתי מאד, הרבה תלוי במהלכים הבאים שלו.

  5. הוא הצליח להפוך לויראלי
    זה כבר הרבה יותר מכל אחד אחר בשמאל(וחבל שבמת הויראליות ניתנת שוב ושוב למי שיורד הכי נמוך, בכל המחנות)

    • ויראליות אין פירושה תועלת אלקטורלית. היא יכולה להיתרגם לתועלת אלקטורלית במצבים מסויימים. דוגמא: ארץ חדשה. היו מעט מאד דברים יותר ויראליים מהסרטונים שלהם, אבל הם לא עברו את אחוז החסימה.

  6. מאיפה אתה יודע?

    לו היית טוען שקמפיין כזה לא ראוי, או מספר שהוא לא משכנע בעיניך – ניחא. אבל "לא אפקטיבי"? היכן הראיות לכך? מה מביא אותך למסקנה הזו?

    אני חושד שמשה קלוגהפט, על אף היותו אחד השחקנים המאוסים ביותר בפוליטיקה הישראלית לדעתי, יודע היטב מה הוא עושה כאשר מדובר בבניית תדמית ושיווק פוליטי. אני לא רואה שום אינדקציה לכך שכאן הוא פישל, ואף להפך: אני רואה הרבה אינדיקציות לכך שהוא אפקטיבי כהרגלו (אינדיקציות בדמות התגובות לסרטון אליהן נחשפתי, כולל הפוסט הספציפי הזה תחתיו אנחנו דנים).

    • אתה יכול לראות בזה תחזית פוליטית, שנסמכת על ניסיון ועל הנימוקים שקראת בפוסט. תשומת לב אינה זהה לתועלת אלקטורלית, ומי שהופך את עצמו לקוריוז יתקשה להגיע לעמדת הנהגה למרות הבאאז התקשורתי. כמובן, אם מרגלית יצליח לצבור מומנטום ציבורי אשמח להודות שטעיתי, אבל אני בספק רב מאד. תדמית של מאצ'ו זה דבר שבונים באמצעות מעשים במשך זמן, ולא באמצעות סרטון קללות מרוכז.

      • קיבלתי. ועל אף שה-qualifications שלך בנושא טובים בהרבה משלי, אני בכל זאת מחזיק בתחזית ההפוכה. נמתין ונראה מה יקרה 🙂

        אני מתאר לעצמי שמטרת הסרטון הזה, וכנראה מטרת השלב הזה של הקמפיין, אינה לעורר דיון ציבורי, אלא למקסם את הנראות הציבורית של אראל מרגלית. אני משער שהתדמית אליה הוא מכוון אינה מצ'ואיסטית-בטחוניסטית אלא תדמית של "איש-מעשה" בניגוד לאיש דיבורים (וכאן דווקא יש לו רזומה של ממש להשען עליו), ואני מעריך שהמטרה האולטימטיבית של הקמפיין היא כבר עכשיו ראשות הממשלה, ולא רק ראשות העבודה. נראה שאחת המטרות המרכזיות של הסרטון היא לנער ממנו את הסטריאוטיפים שהימין עמל לשייך לשמאל (בוגדים, רכרוכיים וכו') ולהשתלב בשיח-הציבורי השבטי (הרדוד, כן) של "אנחנו מול הם" כאחד ששייך בברור ל-"אנחנו" ולא כאחד מ-"ההם".

  7. דני, צריך לשאול פה את שאלת התכלית של המהלך, ואת התכלית להבין מתוך ההקשר שלו: ההקשר הוא של התמודדות עתידית של מועמד מדרג שני-שלישי במפלגה (הן מבחינת תפקידים והן מבחינת היותו דמות ציבורית) על תפקיד יו"ר המפלגה. במובן הזה, הסרטון היה מאוד אפקטיבי מבחינת החשיפה (בזכות הפרובוקציה הקולגהאפטית), וקהל היעד שאליו הוא פונה הוא לא האינטלקטואלים שבזים לגישת "לקחו לנו את המדינה" אלא חברי המפלגה מהשורה, שבהחלט יכולים להתחבר בנוחות למסר כזה.

  8. תשאל את זקני המפלגה בסניף גבעתיים. הם קהל היעד של מרגלית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: