כחלק ממחקרים שהחלו לפני כעשור לפתוגנזה של ארתרופתיה חריפה בעקבות חיסון אדמת והמחלה הטבעית, ניסו טינגל ועמיתיו (1983) לתאם בין ארתרופתיה עם נוגדנים ספציפיים לאדמת. שבע נשים עם דלקת פרקים חוזרת נבדקו בדיעבד, ו -24 אנשי בית חולים נבדקו באופן פרוספקטיבי. המבחן הרגיל להערכת נוגדנים בשברי IgG ו- IgM, עיכוב המוגלוזה (HAI) וניתוח חיסוני קשור יותר לאנזים (ELISA) שימש לחקר הנוגדן 6 שבועות ושישה חודשים לאחר החיסון. לא היו הבדלים בין אותם מקבלים שחוו ביטויים משותפים לבין אלה שלא עשו זאת. יותר מאוחר, אצל 10 מתוך 37 נשים בוגרות מתנדבות שהיו בסרונינגטיביות בבדיקת HAI ואשר פיתחו דלקת פרקים חריפה לאחר חיסון RA 27/3, Tingle ועמיתיהן (1983) גילו נוגדנים נגד חיסון על ידי ELISA. מתוך הנחה שהבדיקה הסטנדרטית (HAI) לא הצליחה לגלות נוגדנים אצל חלק מהאנשים הקדם-ימיוניים שבדקו חיובי על ידי ELISA הרגישים יותר, הציעו המחברים כי האסטרופטיה החריפה יכולה להיות תוצאה של זיהום מחדש ולא של זיהום ראשוני. בצעדי השערה זו, טינגל ועמיתיהם חקרו שש נשים עם דלקת מפרקים כרונית חוזרת, המתבטאת בדלקת מפרקים רב-חלקית החל 12 יום עד שלושה שבועות לאחר החיסון. דלקת מפרקים כרונית נצפתה שנתיים לאחר החיסון אצל אישה אחת שקיבלה את הזן RA 27/3 ו -4 עד 7 שנים לאחר החיסון אצל שלוש נשים שקיבלו את זן ה- HPV-77 (DE). אישה אחרת דיווחה על דלקת פרקים כרונית יותר משש שנים לאחר קבלת זן ה- HPV-77 (DE). סרות נגד חיסון של שלוש נשים בקבוצה זו היו חיוביות על ידי ELISA; הסרה של הנשים האחרות הייתה שלילית (Tingle et al., 1985).
במחקר פרוספקטיבי מאוחר יותר, השוו טינגל ועמיתיו (1986) שיעורי שכיחות בשתי קבוצות: הראשונה כללה 23 נשים ו 23 גברים, בגילאים 11 עד 54 שנים (גיל ממוצע, 19.2 שנים), אשר סבלו מזיהום טבעי בסוג הבר. נגיף אדמת בשנת 1983, כולם עברו המרה סרוק. דַלֶקֶת פּרָקִים(סחף מפרקים, הגבלת תנועה, חום או אריתמה) וארתרגלגיה, חריפים וכרוניים כאחד, התרחשו בתדירות גבוהה יותר בעקבות זיהום בנגיף אדמת הבר מהסוג הפראי מאשר לאחר החיסון. בקרב הנשים שעברו את הזיהום הטבעי, 52 אחוזים (12 מתוך 23) חלו בדלקת מפרקים חריפה וב -13 אחוז (3 מתוך 23) היו דלקת פרקים בלבד. בקרב הגברים 65 אחוזים (15 מתוך 23) היו בעלי ביטויים משותפים, 9 אחוז (2 מתוך 23) סבלו מדלקת פרקים, ו- 48 אחוזים (11 מתוך 23) חלו בדלקת פרקים בלבד. סימנים ותסמינים אלה התגלו תוך 7 עד 10 יום לאחר הופעת הפריחה. שמונה עשרה חודשים לאחר מכן, 30 אחוזים (7 מתוך 23) מהנשים היו עם ביטויים משותפים; מבין 7 הנשים הללו, 4 סבלו מדלקת פרקים ושלוש מהן סבלו מדלקת פרקים. בקרב הגברים, 8 אחוזים (2 מתוך 23) היו בעלי ביטויים משותפים; מבין שני הגברים האלה, אחד מהם סבל מדלקת פרקים או דלקת פרקים. הקבוצה השנייה כללה 44 סטודנטיות, בנות 17 עד 33 שנים (גיל ממוצע, 23.1 שנים), בהינתן החיסון RA 27/3. הם נבדקו במרווחים שבועיים. בתוך ארבעה שבועות לאחר החיסון, 14 אחוזים (6 מתוך 44) חלו בדלקת מפרקים חריפה ו- 41 אחוז (18 מתוך 38) חלו בדלקת פרקים בלבד, בסך הכל 55 אחוזים (24 מתוך 44) של ביטויים במפרקים. שמונה עשרה חודשים לאחר מכן, 5 אחוזים (2 מתוך 44) היו בעלי ביטויים משותפים; לא צוין אם מדובר בדלקת פרקים או בדלקת פרקים.
במחקר שנערך על מגיפת האדמת משנת 1985, בדק טינגל (AJ Tingle, אוניברסיטת קולומביה הבריטית, תקשורת אישית, 1991) 191 ממירי סרוק, מתוכם 103 גברים ו- 88 נשים. ארבעים וארבעה אחוז מהנשים (39 מתוך 88) ו -7 אחוז (7 מתוך 103) מהגברים סבלו מדלקת פרקים חריפה. 24 חודשים לאחר מכן, 30 אחוז מהנשים עדיין סבלו מהופעות משותפות; לא צוין אם מדובר בדלקת פרקים או בדלקת פרקים.
בניתוח רטרוספקטיבי של תגובות החיסון לחיסון נגד חצבת-אדמת (MMR) שניתנו ל -700,000 ילדים בשבדיה, דיווחו טרנגר ווילהולם (1984) רק על מקרה אחד של דלקת פרקים כרונית. המטופל היה ילד בן 12 שפיתח "דלקת מפרקים שגרונית לנוער" שנתיים לאחר שקיבל את החיסון. טיפוס ה- HLA שלו היה B27 שקשור לדלקת מפרקים כרונית. החוקרים הגיעו למסקנה כי מקרה זה של דלקת פרקים לא היה קשור בסיבה לחיסון, אלא מקרי.
מאתיים שמונה-עשר מקרים של דלקת פרקים (ICD 9 קוד 716.9) שהתרחשו תוך 28 יום מיום החיסון עם אדמת מונובלנטית, חצבת-אדמת (MR) או MMR חיסון דווחו באמצעות מערכת MSAEFI של ה- CDC משנת 1978 עד 1990, תקופה בה בערך 28.8 מיליון מנות של חיסונים נגד אדמת ניתנו באמצעות מנגנונים ציבוריים בארצות הברית (J. Mullen, Centers for Disease Control, תקשורת אישית, 1990). אישור מקרים אלה בצורה של אבחנת רופא לא נדרש. מתוך 218 מקרים אלה, 43 (20 אחוזים) מקרים קיבלו לפחות חיסון אחד נוסף בזמן חיסון אדמת. שנה לאחר החיסון דווח על 13 (6 אחוזים) מתוך 218 המקרים המקוריים כ"לא התאוששו " 1; 15 מקרים נוספים אבדו למעקב בשנה הראשונה.
מחקר מבחן אפידמיולוגי מבוקר פולק ועמיתיו (1982), בהשוואה המבוקשת והמבוקרת של תגובות המפרקים אצל 112 נשים סרונגטיביות שקיבלו חיסון HPV-77 (DEV) או RA 27/3 שתוארו לעיל, לא דיווחו על מקרים של דלקת פרקים כרונית או חוזרת או דלקת פרקים. עם זאת, משך המעקב הממוצע של המחקר היה 6 שבועות בלבד, ולכן יתכן כי לא התגלו מקרים חוזרים.
עדויות ממחקרים בבעלי חיים
נתונים ממחקרים ניסויים בבעלי חיים אינם זמינים, מכיוון שלא ניתן היה לפתח מודל של בעלי חיים לזיהום אדמת.
מנגנונים אפשריים
ההצעה לפיה מעורבות משותפת קשורה איכשהו לשלב של המחזור החודשי, אך אין שום עדות שתומכת בהשערה זו (Best et al., 1974; Lerman et al., 1971; Swartz et al., 1971) .
פתוגנזה של מעורבות המפרקים היא ככל הנראה זיהום ישיר של הממברנה הסינוביאלית, מכיוון שהנגיף התאושש מנוזל המפרק של חולים עם פרקים חוזרים ונשנים של דלקת פרקים במשך עד 3 עד 4 חודשים לאחר החיסון עם זן HPV-77 (אוגרה ו- הרד, 1971). זה היה נכון גם במקרים של אדמת שנגרמה על ידי זן הנגיף מסוג הבר (Ogra et al., 1975). צ'נטלר, טינגל ועמיתיהם בודדו את נגיף האדמת מפני לויקוציטים mononuclear בדם היקפי של מספר חולים עם דלקת מפרקים מתמשכת לאחר חיסון אדמת (Chantler et al., 1981, 1982; Tingle et al., 1985). שניים מהחולים הללו קיבלו את המתח RA 27/3. במחקר אחד, נגרם נגיף אדמת מליוקוציטים של חמש מתוך שש נשים הסובלות מדלקת פרקים עד חמש שנים לאחר שקיבלו את החיסון HPV-77 (DEV) (Chantler et al., 1982). במחקר נפרד בודד נגיף אדמת האדמה מליוקוציטים חד-מוחיים מדם, נוזל סינוביאלי, או שניהם אצל 7 מתוך 19 ילדים הסובלים מדלקת פרקים כרונית מסיבה לא ידועה (Chantler et al., 1985). לא הייתה היסטוריה של זיהום נגד אדמת או חיסון נגד אדמת לאחרונה, למרות שרוב החולים קיבלו בעבר חיסון נגד אדמת נגד HPV-77 (DEV). זן האדמת המדבקת (חיסון לעומת סוג בר) לא זוהה ולא זוהה אצל שאר הנבדקים שדווחו כי הם סבלו מפרקים לאחר חיסון אדמת. למרות שרוב החולים קיבלו בעבר חיסון נגד אדמת HPV-77 (DEV). זן האדמת המדבקת (חיסון לעומת סוג בר) לא זוהה ולא זוהה אצל שאר הנבדקים שדווחו כי הם סבלו מפרקים לאחר חיסון אדמת. למרות שרוב החולים קיבלו בעבר חיסון נגד אדמת HPV-77 (DEV). זן האדמת המדבקת (חיסון לעומת סוג בר) לא זוהה ולא זוהה אצל שאר הנבדקים שדווחו כי הם סבלו מפרקים לאחר חיסון אדמת.
במחקר אחד הוצע תפקידם של קומפלקסים חיסוניים במחזור הדם בדלקת מפרקים של אדמת אדמת, בה 11 מתוך 33 (33 אחוזים) ילדים עם דלקת מפרקים לאחר הריאות סבלו מ- CICs המכילים אנטיגן אדמת, בניגוד ל -3 מתוך 19 בלבד ( 16 אחוזים) שלא חוו דלקת פרקים (Coyle et al., 1982). במחקר שנערך על מבוגרים – 44 נשים שחוסנו עם זן RA 27/3 ו 23 גברים ו 23 נשים שהבריאו מזיהום אדמת פראית – לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים במחקר ה- CIC בין אלה שהופיעו במפרקים לבין אלו שלא . הכותבים הגיעו למסקנה כי הנתונים שלהם " אינם תומכים בתפקיד ישיר עבור רמות CIC שהועלו בפתוגנזה של דלקת מפרקים הקשורה לאדמת או דלקת פרקים "(Singh et al., 1986, p. 115).
לימפוציטים בדם מ -15 ילדים שחלו בדלקת פרקים חריפה או דלקת פרקים לאחר חיסון אדמת, הציגו תגובות טרנספורמציה מדוכאות לנגיף אדמת בהשוואה לתגובות של לימפוציטים מביקורת שלא סבלו מסיבוכים בעקבות החיסון. ממצא זה מצביע על כך שדלקת פרקים יכולה להיווצר כתוצאה מדיכאון סלקטיבי בחסינות בתיווך התא של הנבדק בזמן המפגש הראשוני עם הנגיף (Chiba et al., 1976). מצד שני, התגובות הלימפוציטים לאנטיגן אדמת אצל שש נשים בוגרות שחלו שוב ושובדלקת מפרקים במשך 9 חודשים לפחות לאחר חיסון נגד אדמת HPV-77 (DEV) היו מוגברים יחסית (Ford and Tingle, 1980; Tingle et al., 1983). יתכן כי האנטיגנים ששימשו בשתי האוכלוסיות היו שונים זה מזה. עם זאת, שני הדיווחים אינם בהכרח משתנים, מכיוון שצפוי לחסינות תקינה או מודגשת תאים לתאים לנגיף במהלך דלקת חוזרת ונשנית, חוזרת ונשנית אצל אדם רגיל אחרת. בכל מקרה, לא ברור כרגע האם חולים המפתחים דלקת פרקים, חריפה או מתמשכת, לאחר חיסון אדמת, סובלים ממום ספציפי של מערכת החיסון המונע ממערכותיהם לנקות את הנגיף באופן תקין.
סיכום
דלקת מפרקים חריפה ודלקת פרקים
גוף הראיות הנוגע לקשר האפשרי בין חיסון אדמת לבין ביטויים במפרקים חריפים כולל מספר סדרות מקרים ומחקרים ניסויים המשווים זני חיסון נגד אדמת. מחקרים אלה מצביעים על קשר ישיר ועקבי של כל זני החיסונים נגד אדמת הן לארתרופתיה חריפה והן לדלקת פרקים חריפה, כאשר חיסוני HPV-77 שהופסקו קשורים לשיעורי התגובה הגבוהים ביותר. שיעורי ההיארעות לאחר מתן זן החיסון הנוכחי RA 27/3 לנשים מבוגרות ממוצעים של 13 עד 15 אחוזים. שיעורים ממוצעים נמוכים בהרבה בקרב ילדים, עולה עם הגיל, והם גבוהים יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים. גם מפרקים חריפים וגם דלקת מפרקים חריפה הם מצבים שהאבחונים שלהם אמינים למדי; לפיכך, חשיפת החיסון ככל הנראה קדמה להופעת תופעות לוואי אלה ברוב המקרים.
דלקת פרקים כרונית
גוף הראיות הנוגע לקשר האפשרי בין חיסון לחיסון MMR או מרכיב אדמתו לבין דלקת פרקים כרונית מוגבל. ישנם מספר דוחות מקרים וסדרות מקרה, סדרת מקרים השוואתית ומחקר מבוקר אחד עם מיסוך כפול. מרבית החולים המתוארים בפרסומים אלה קיבלו זן חיסון HPV-77 (DEV). דווח על שלושה או ארבעה מקרים של דלקת פרקים כרונית בעקבות חיסון עם זן RA 27/3. מספר רב של מקרים לא מאושרים של דלקת פרקים כרונית בעקבות מתן זן RA 27/3 דווחו למוסד יחיד. כל המקרים היו נשים בוגרות.
בסדרת המקרים ההשוואתיים, דיווחו טינגל ועמיתיהם (1986) על שיעורי שכיחות של ביטויים במפרקים אצל 67 נשים צעירות, לאחר זיהום טבעי בנגיף אדמת הבר, או קבלת זן RA 27/3. הם דיווחו על ארתרופתיה חוזרת יותר מ- 18 חודשים לאחר זיהום טבעי או חיסון, עם שיעורי שכיחות של 30 ו -5 אחוזים (שני חולים), בהתאמה. בשני החולים האחרונים היו "דלקת פרקים או דלקת פרקים" שלא תוארו אחרת (Tingle et al., 1986, p. 113). במחקר עם מסיכה כפולה שנערך בקרב 112 נשים שקיבלו אחד משני זני חיסון נגד אדמת, דיווחו פולק ועמיתיהם (1982) על מקרים של דלקת פרקים כרונית או חוזרת או דלקת פרקים. עם זאת, משך המעקב היה 6 שבועות בלבד, ומקרים שעלולים היו לחזור בהמשך לא היו מתגלים. בשני המחקרים,
אחת הנשים הסובלות מדלקת פרקים כרונית לאחר חיסון עם זן RA 27/3 חלתה בנגיף אדמת מבודדת מתאים חד-גרעיניים בדם ומחלב אם 7 עד 9 חודשים לאחר החיסון. אישה שנייה שדיווחה על דלקת פרקים חוזרת שנתיים ו -9 חודשים לאחר שקיבלה את החיסון RA 27/3, חלתה גם בנגיף אדמת מבודדת מלוקוציטים בדם היקפיים (Tingle et al., 1985).
חוסר ההבנה הנוכחי של ההיסטוריה הטבעית והגורמים המרובים לדלקת מפרקים וחוסר ההבחנה בין מקרים של דלקת פרקים לדלקת פרקים בכמה דיווחים מפחיתים את הספציפיות של האיגוד המשוער. קשה גם לקבוע אם החיסון באמת קדם לאירוע השלילי במקרים רבים. הקשר של דלקת פרקים כרונית עם דלקת אדמת טבעית והחלמת נגיף אדמת מליוקוציטים מדם היקפי ונוזל סינוביאלי של נשים עם דלקת פרקים ממושכת בעקבות חיסון אדמת, מעיד, עם זאת, על קשר ביולוגי מתקבל על הדעת בין חיסון אדמת נגד דלקת פרקים כרונית. יתרה מזאת, כמה מקרים תועדו בהם דלקת פרקים שנחשבה בסופו של דבר להיות כרונית, החלה שבועיים עד שלושה שבועות לאחר החיסון,
מסקנות
העדויות מצביעות על קשר סיבתי בין זן החיסון נגד אדמת המשמש כיום (RA 27/3) לדלקת מפרקים חריפה. על פי הערכות, שיעורי ההיארעות ממוצעים של 13 עד 15 אחוזים בקרב נשים מבוגרות לאחר חיסון RA 27/3 עם רמות נמוכות בהרבה שנצפו בקרב ילדים, מתבגרים וגברים בוגרים.
העדויות תואמות את הקשר הסיבתי בין זן החיסון נגד אדמת המופעלת כיום (RA 27/3) לבין דלקת פרקים כרונית אצל נשים בוגרות, למרות שהראיות מוגבלות בהיקפן ומוגבלות לדיווחים ממוסד אחד. 2 ניסויים פרוספקטיביים, מבוקרים עם מסכות, מבוקרים, בהם נבדקים נבדקים לפחות 12 חודשים לאחר חיסון אדמת, על מנת לבסס קשר ביולוגי מתקבל על הדעת. אלמנטים נוספים של מחקר סופי יכללו ניסיונות לבודד את נגיף האודלה מנוזל הסינוביאלי של המפרקים הנגועים של מקרים של פרקים ומפרקים, וניתוח מולקולרי-גנטי כדי לקבוע אם הזן המבודד הוא זה שהוזרק, זן שמקורו בזריקות זן, או זן לא קשור.
לך ל:
רדיקולונוריטיס ונוירופטים אחרים
תיאור קליני
Radiculoneuritis הוא מונח נוח המשמש לתיאור שילוב של נוירופתיה היקפית עם כאב שורש הגבי (עצב עמוד השדרה). דוגמא לכך הוצעה תסמונת "כורע התפסן", שהיא כאבי ברכיים הקלים במידה מסוימת על ידי כריעה. תנאים קשורים אחרים, כולל פוליאנאורופתיה, paresthesias ותסמונת התעלה הקרפלית, מתרחשים באופן ספורדי יחד עם זיהום אדמת אדומה (Bailey, 1962; Brodribb, 1963; Courtenay, 1962; Haire and Hadden, 1970; Heathfield, 1962; Hodges, 1940 ; מוילן-ג'ונס ופני, 1962; וויטני, 1940).
אפידמיולוגיה תיאורית
דלקת בקיבה היא לא שכיחה, אך היא יכולה להופיע בכל גיל. שיעורי שכיחות של מצבים נוירולוגיים קשורים פורסמו עבור אוכלוסיות מוגדרות (Beghi et al., 1982, 1985; Stevens et al., 1988).
עדויות ממחקרים בבני אדם
דוחות תיקים וסדרות תיקים
היו דיווחים על מקרים של paresthesias (Chin et al., 1971; MortonKute, 1985; Tingle et al., 1985) וכאב הכרוך בזרועות ובברכיים, שהאחרון הוליד את תסמונת "crouch's crouch" (Deinard et. אל., 1973; Spruance et al., 1972; Thompson et al., 1971) בעקבות חיסון נגד אדמת. שלושה מהם התרחשו לאחר קבלת זן RA 27/3 (MortonKute, 1985; Tingle et al., 1985). תנאים קשורים אחרים, המדווחים במקרים בודדים, הם תסמונת התעלה הקרפלית בעקבות שני זנים של HPV-77 (DK) (Chin et al., 1971; Thompson et al., 1971) ו- RA 27/3 stam (Tingle et al., 1985 ), שני מקרים של דלקת נוירית אופטית בעקבות מתן חיסון HPV-77 במקרה אחד (Kazarian and Gager, 1978) וחיסון נגד אדמת לא מוגדרת במקרים האחרים (Kline et al., 1982),תסמונת גווילין-בארה לאחר חיסון MMR שכלל את זן ה- HPV-77 (DEV) (Gunderman, 1973).
על המקרה של נוירופתיה היקפית בעקבות חיסון אדמת דווח בשנת 1984 על ידי טרנגר ו- Wiholm (1984). סוגיית הנוירופתיות ההיקפיות הקשורות לחיסונים נגד אדמת נבדקה במאמר של שפנר ועמיתיו (1974), שבדק דיווחים על 299 מקרים. המחקר התרכז ב -32 ילדים הסובלים מנוירופתיות שעקבו אחריהם עד 32 חודשים. עשרים מילדים אלה התאוששו במלואם ולא היו להם הישנות. 10 היו תלונות קלות שנמשכו במהלך תקופת המעקב, ו -2 פיתחו הישנות של תסמונת "התפסן" לאחר 32 ו -33 שבועות, בהתאמה. מרבית 299 המקרים הכוללים ו- 32 המקרים שנבדקו בפירוט עקבו אחר מתן החיסון ל- HPV-77 (DK). החוקרים העריכו כי שיעור הסיבוכים הללו היה 2.2 ל -1,000 מנות ו -0.1 ל -1,
מקרה אחד של ראדיקוליטיס (ICD 9 קוד 723.4) שהתרחש תוך 28 יום ממועד החיסון עם חיסון MR, דווח באמצעות מערכת MSAEFI של CDC משנת 1978 עד 1990, תקופה בה ניתנו כ 28.8 מיליון מנות של חיסון המכיל אדמת באמצעות מנגנונים ציבוריים ב ארצות הברית (ג'. מולן, מרכזים לבקרת מחלות, תקשורת אישית, 1990). לא בוצע מעקב אחר המקרה ולא נדרשה אבחנת רופא.
סיכום
גוף הראיות הנוגעות לקשר האפשרי בין חיסון עם אדמת מונובלנטית או חיסון MMR ורדיקולוניוריטיס ונוירופתיות אחרות מוגבל לדיווחים על מקרה וסדרות מקרים. התדרים של נוירופתיות היקפיות הוערכו מסדרות המקרה כ- 2.2 ו -0.1 לכל 1,000 מנות של חיסונים נגד HPV-77 (DK) ו- HPV-77 (DEV), בהתאמה. היעדר קבוצות השוואה במחקרים אלה מונע הערכת הסיכונים היחסיים של נוירופתיות ביחס לזנים אלה. לגבי זן RA 27/3 הנמצא בשימוש כיום בארצות הברית, שיעורי radiculoneuritis ונוירופתיות אחרות לאחר קבלתו אינם זמינים. דווח על שלושה מקרים לאחר מתן זן חיסון זה. עדויות לסבירות ביולוגית מורכבות מהתצפית ש- radiculoneuritis ונוירופתיות אחרות יכולות להופיע,
סיכום
אין מספיק ראיות המצביעות על קשר סיבתי בין החיסון נגד אדמת המשמש כיום (RA 27/3) לרדיקולוניאוריטיס ונוירופתיות אחרות.
לך ל:
טהורבוציטופנית
תיאור קליני
תפקוד טרומבוציטופנימציג כמו דימום פטכיה, פורטורה או רירית המשנית לירידה במספר הטסיות בדם. זה דווח בשיתוף אדמת מולדת ונרכשת (Heggie and Robbins, 1969; Morse et al., 1966). השכיחות המשוערת היא מקרה אחד של טרומבוציטופניה ב -3,000 מקרים של אדמת אדמה טבעית (Bayer et al., 1965). סיבוך זה אינו ייחודי לאדמת הטבעית, מכיוון שההערכה היא כי 70 אחוז מהמקרים של תרומבוציטופניה נובעים ממחלות נגיפיות שונות (Cohn, 1976). מנגנונים אפשריים לתפקוד טרומבוציטופני הנגרם על ידי נגיף כוללים יצירת נוגדנים לאנטיגן נגיפי אשר מגיבים בין כמה אנטיגן דומה לטסיות הדם, וכתוצאה מכך הרס הטסיות (Baldini, 1966). הנגיף עצמו או מתחמי החיסון הכוללים את הנגיף עלולים לפגוע או לשנות באופן אחר את פני הטסיות, מה שהופך אותו לרגיש להסרת הטחול. עם זאת, עדיין נותר לקבוע את תרומתה של תפקוד לקוי של טסיות-דם בתיווך נוגדנים לחולים עם תסמונת תרומבוציטופנית אידיופתית (George and Shattil, 1991).
אפידמיולוגיה תיאורית
תפקוד תרומבוציטופני יכול להופיע בכל גיל. לא זוהו שכיחות או שיעורי שכיחות מבוססי אוכלוסייה.
עדויות ממחקרים בבני אדם
דוחות מקרה
העדויות לפורפורומבוציטופני בעקבות חיסון אדמת הן נדירות יותר מזו של זיהום טבעי ומוגבלת לדיווחים על מקרה בודד. ברטוס (1972) תיאר מקרה של תפקוד תרומבוציטופני אצל נקבה בת 26 שחוסנה בחיסון חד-מונוליטי. דווח על ארבעה מקרים נוספים של פורומבוציטופני אצל ילדה בת שנה (שרמה, 1973), ילד בן 16 חודשים וילדה בת 16 חודשים, ששניהם קיבלו את המתח RA 27/3 ( Azeemuddin, 1987), וילדה בת 18 חודשים (Neiderud, 1983) בעקבות מתן החיסון המשולב ל- MMR. כל חמשת החולים, שהיו אסימפטומטיים למחלות נגיפיות לפני החיסון, פיתחו דימום של פטכיה, פורפורורה או רירית 10 ימים עד 3 שבועות לאחר חיסון. הטסיות הופחתו באופן ניכר, אך ספירת תאי הדם האדומים והלבנים ההיקפיים והמורפולוגיה היו תקינים. במטופלים שנבדקו, הגדילו את המיגקריוציטים בדרך כלל עם מח עצם רגיל אחרת. בכל המקרים, התרומבוציטופניה לאחר החיסון הייתה חולפת. במקרים אלה לא הודגמו תסביכי חיסון המכילים וירוסים או נוגדנים נגד טסיות דם.
עשרים ושש מקרים של תפקוד טרומבוציטופני שהתרחשו תוך 28 יום מההתחסנות עם חיסונים המכילים אדמת, דווחו באמצעות מערכת MSAEFI של CDC משנת 1978 עד 1990, תקופה בה ניתנו כ 28.8 מיליון מנות של חיסון נגד אדמת באמצעות מנגנונים ציבוריים בארצות הברית (ג'יי מולן, מרכזים לבקרת מחלות, תקשורת אישית, 1990). הם דווחו כלאדיופטיים (ICD 9 קוד 287.3). כולם מלבד 1 מתוך 26 המקרים קיבלו לפחות אנטיגן אחד נוסף בזמן חיסון אדמת. לא בוצע מעקב אחר המקרים ולא נדרשה אבחנת רופא.
הדוח "פיצויים בגין פציעות הקשורות לחיסון " (Office of Technology Assessment, 1980) מפרט את תרומבוציטופניה כאירוע שלילי "אפשרי" לאחר חיסון, אך לא מציין כל התייחסות או הוכחה למסקנה זו. בכרטיס החבילה Meruvax II (Rubella Virus Vaccine Live, Merck Sharp & Dohme) נכתב, " לאור הירידות בספירת טסיות הדם שדווחו, תפקוד תרומבוציטופני מהווה סכנה תיאורטית, 'אך הוא גם לא מציין שום עדות לאמירה זו (מרק שארפ ודוהם, ווסט פוינט, פנסילבניה).
סיכום
גוף הראיות הנוגע לקשר האפשרי בין חיסון עם זן החיסון נגד אדמת RA 27/3 לבין תפקוד תרומבוציטופני מוגבל לשניים או שלושה מקרים שדווחו בספרות ובמקרים לא מאושרים שדווחו באמצעות מערכת MSAEFI של CDC . ההצגה הקלינית החד משמעית של הפורפורומבוציטופני מרמזת כי חשיפת החיסון באמת קדמה לאירוע. הקשר מתקבל על הדעת מבחינה ביולוגית מכיוון שמאמינים כי פורומבוציטופני מופיע לעיתים נדירות כסיבוך של זיהום אדמת טבעית.
סיכום
אין מספיק ראיות המצביעות על קשר סיבתי בין החיסון נגד אדמת המשמש כיום (RA 27/3) לבין תפקוד תרומבוציטופני.
לך ל:
הפניות
• אוסטין SM, Altman R, Barnes EK, Dougherty WJ. 1972. תגובות משותפות בילדים שחוסנו נגד אדמת. I. השוואה בין שני חיסונים . כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה 95: 53-58. [ PubMed ]
• Azeemuddin S. 1987. Thombombytytopenia purpura לאחר חיסון משולב נגד חצבת, חזרת ואדמת . רופאי ילדים קליניים 26: 318. [ PubMed ]
• ביילי ג '1962. תסמונת התעלה הקרפלית (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 1: 1207.
• Baldini M. 1966. purpura thrombocytopenic אידיופתי . כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד 274: 1245-1251. [ PubMed ]
• בלפור HH, בלפור CL, אדלמן CK, ריירסון PA. 1976. הערכת חיסון Wistar RA 27/3 נגד אדמת אצל ילדים . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 130: 1089-1091. [ PubMed ]
• בלפור HH, Groth KE, אדלמן CK. 1980. חיסון RA 27/3 נגד אדמת . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 134: 350-353. [ PubMed ]
• Barnes EK, Altman R, Austin SM, Dougherty WJ. 1972. תגובות משותפות בילדים שחוסנו נגד אדמת. מחקר II: השוואה בין שלושת החיסונים . כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה 95: 59-66. [ PubMed ]
• Bartos HR. 1972. תרומבוציטופניה הקשורה לחיסון אדמת . כתב העת לרפואה של מדינת ניו יורק 72: 499. [ PubMed ]
• באייר WL, שרמן FE, Michaels RH, Szeto ILF, Lewis JH. 1965. פורפורה באדמת מולדת ונרכשת . כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד 273: 1362-1366. [ PubMed ]
• Beghi E, Kurland LT, Mulder DW. 1982. שכיחות של דלקת חולית רוחבית חריפה ברוצ'סטר, מינסוטה, 1970-1980, והשלכות ביחס לחיסון נגד שפעת . נוירואפידמיולוגיה 1: 176-188.
• Beghi E, Kurland LT, Mulder DW, Nicolosi A. 1985. נוירופתיה של מקלעת ברכוס באוכלוסיית רוצ'סטר, מינסוטה, 1970-1981 . Annals of Neurology 18: 320-323. [ PubMed ]
• בהאן פו. 1977. מיאליטיס מפוזרת הקשורה לחיסון אדמת (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 1: 166. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• Best JM, Banatvala JE, Bowen JM. 1974. חיסון נגד אדמת יפנית חדשה: ניסויים השוואתיים . כתב העת הרפואי הבריטי 3: 221-224. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• ברודריב HS. 1963. רובלה (1962) בשלושה פנימיות: סיבוכיה וסוגיה . כתב העת הבריטי לפרקטיקה קלינית 17: 726-730. [ PubMed ]
• Chantler JK, Ford DK, Tingle AJ. 1981. דלקת מפרקים קשורה באדמתית: חילוץ נגיף אדמת מלימפוציטים בדם היקפיים שנתיים לאחר חיסון . זיהום וחסינות 32: 1274-1280. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• Chantler JK, Ford DK, Tingle A. 1982. זיהום אדמת אדמת ודלקת פרקים הקשורה לאדמת . לנצט 1: 1323-1325. [ PubMed ]
• Chantler JK, Tingle AJ, Petty RE. 1985. זיהום אדמת מתמשך עם דלקת פרקים כרונית אצל ילדים . כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד 313: 1117-1123. [ PubMed ]
• Chiba Y, Sadeghi E, Ogra P. 1976. חריגות בתגובה החיסונית התאית בדלקת מפרקים הנגרמת על ידי חיסון אדמת . כתב העת לאימונולוגיה 177 (5, חלק 1): 1684-1687. [ PubMed ]
• צ'ין ג'יי, ורנר ס.ב., קוסומוטו ח.ה., לנט EH. 1971. סיבוכים של חיסון אדמת אצל ילדים . כתב העת לרפואה המערבית 114: 7-12. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• Cohn J. 1976. Thrombocytopenia בילדות: הערכה של 433 חולים . כתב העת סקנדינבי למטולוגיה 16: 226-240. [ PubMed ]
• קופר LZ, Ziring PR, Weiss HJ, Matters BA, Krugman S. 1969. דלקת פרקים חולפת לאחר חיסון אדמת . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 118: 218-225. [ PubMed ]
• Courtenay MJF. 1962. תסמונת התעלה הקרפלית (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 1: 1698.
• קויל PK, וולינסקי JS, בוימוביצ'י-קליין E, Moucha R, Cooper LZ. 1982. מתחמי חיסון ספציפיים לרובלה לאחר זיהום מולדת וחיסון . זיהום וחסינות 36: 498-503. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• קנינגהם אל, פרייזר ג'.ר. 1985. זיהום נגיף אדמת אדמה בתאי סינוביאלי אנושי שעובדו במבחנה . כתב העת למחלות זיהומיות 151: 638-645. [ PubMed ]
• Deinard AS, Hoban TW, Venters HD. 1973. תגובות קליניות בילדים לאחר חיסון אדמת . דוחות שירותי בריאות 88: 457-462. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• דודג'ון ג'יי, מרסל WC, Peckham CS. 1969. ניסויי חיסון נגד אדמת אצל מבוגרים וילדים . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 118: 237-242. [ PubMed ]
• פורד DK, Tingle AJ. 1980. תגובות חיסוניות בתיווך תאים בחולים עם דלקת פרקים חוזרת לאחר חיסון אדמת . Journal of Rheumatology 7: 225-230. [ PubMed ]
• פוקס ג'יי.פי, רייני HS, הול לספירה, ריי CG, פטרסון מ.ג. 1976. חיסון נגד רובלה בנשים דחויות: ניסיון במדינת וושינגטון המערבית . כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני 236: 837-843. [ PubMed ]
• פריסטון DS, פרידי ג'יי, המילטון-סמית 'SG, לורנס ג' 1971. חיסון של מבוגרים עם חיסון נגד אדמת Wistar RA 27/3 . Journal of Hygiene 69: 471-477. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• ג'ורג 'ג'.נ., שאטיל ש.י. 1991. החשיבות הקלינית של מומים נרכשים בתפקוד הטסיות . כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד 324: 27-39. [ PubMed ]
• גרנד MG, Wyll SA, Gehlbach SH, Landrigan PJ, Judelsohn RG, Zendel SA, Witte JJ. 1972. תגובות קליניות בעקבות חיסון אדמת . כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני 220: 1569-1572. [ PubMed ]
• Gunderman JR. 1973. תסמונת גווילין-בארה: התרחשות בעקבות חיסון משולב נגד חזרת-אדמת . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 125: 834-835. [ PubMed ]
• Haire M, Hadden DSM. 1970. תגובות אימונוגלובולינים אצל אדמת וסיבוכיה . כתב העת הרפואי הבריטי 3: 130-132. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• הרט H, מרמיון BP. 1977. נגיף רובלה ודלקת מפרקים שגרונית . דלקת מפרקים ושגרון 5: 378-383.
• הית'פילד KWG. 1962. תסמונת התעלה הקרפלית (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 2:58.
• הגי לספירה, רובינס פ.צ. 1969. אדמת אדמה טבעית שנרכשה לאחר הלידה: מאפיינים קליניים וסיבוכים . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 118: 12-17. [ PubMed ]
• הודס GMW. 1940. נוירטיס ברכיאלית בעקבות אדמת (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 1: 548.
• הולט ס, הודגינס ד ', קרישנן KR, קריטשלי EMR. 1976. מיאליטיס מפוזרת הקשורה לחיסון אדמת . כתב העת הרפואי הבריטי 2: 1037-1038. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• הורסטמן ד.מ., ליבבר ה., קוורן EI. 1970. חיסון לאחר לידה של נשים רגישות אדמת . לנצט 2: 1003-1006. [ PubMed ]
• קזריאן אל, גגר WE. 1978. דלקת עצבים אופטית המסבכת חצבת, חזרת וחיסון נגד אדמת . כתב העת האמריקאי לרפואת עיניים 86: 544-547. [ PubMed ]
• Kilroy AW, Schaffner W, Fleet WF, Lefkowitz LB, Karzon DT, Fenichel GM. 1970. שתי תסמונות בעקבות חיסון אדמת: תצפיות קליניות ומחקרים אפידמיולוגיים . כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני 214: 2287-2292. [ PubMed ]
• Kline LB, Margulies SL, Oh SJ. 1982. דלקת עצבים אופטית ומיאליטיס בעקבות חיסון אדמת . ארכיונים לנוירולוגיה 39: 443-444. [ PubMed ]
• לי יחסי ציבור, בארנט א.פ., שולר ג'יי.פי, בריינר ס, קלארק ווה. 1960. דלקת מפרקים רובלה: מחקר שנערך בעשרים מקרים . רפואה מקליפורניה 93: 125-128. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• לרמן SJ, Nankervis GA, Heggie AD, Gold E. 1971. תגובה אימונולוגית, הפרשת וירוסים ותגובות מפרקים עם חיסון נגד אדמת: מחקר שנערך בקרב נערות ונערות צעירות שניתנו לחיסון נגד נגיף מנוכי חי (HPV-77: DE-5) . Annals of Internal Medicine 74: 67-73. [ PubMed ]
• Martenis TW, Bland JH, Phillips CA. 1968. דלקת מפרקים שגרונית לאחר אדמת . דלקת מפרקים ושגרון 11: 683-687. [ PubMed ]
• Monto AS, Cavallaro JJ, Whale EH. 1970. תדירות דלקת פרקים אצל נשים שקיבלו אחד משלושה חיסונים נגד אדמת . ארכיונים לרפואה פנימית 126: 635-639. [ PubMed ]
• Morse EE, Zinkham WH, DP DP. 1966. פורפורומביה טרומבוציטופנית בעקבות זיהום אדמת אצל ילדים ומבוגרים . ארכיונים לרפואה פנימית 117: 573-579. [ PubMed ]
• Morton-Kute L. 1985. חיסון נגד רובלה ופרזזות פנים (מכתב) . Annals of Internal Medicine 102: 563. [ PubMed ]
• Moylan-Jones RJ, Penny PT. 1962. סיבוכים של אדמת (מכתב) . לנצט 2: 355.
• המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. 1964. מחזור I של סקר בדיקת הבריאות הלאומית, מדגם ותגובה, ארצות הברית, 1960-62 . סטטיסטיקות חיוניות ובריאות, סדרה 11, מס '1. פרסום PHS מס' 1000. שירות בריאות הציבור. וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב. [ PubMed ]
• המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. 1973. תוכנית והפעלת סקר בדיקת הבריאות והתזונה הלאומית, ארצות הברית, 1971-73 . סטטיסטיקות חיוניות ובריאות, סדרות 1, מס '10 א ו -10 ב. פרסום DHEW מס '(HSM) 73-1310. שירותי בריאות ומינהל בריאות הנפש. וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב.
• המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. 1978. תוכנית ומבצע סקר הגדלת NHANES I מבוגרים 25-74 שנים, ארצות הברית, 1974-75 . סטטיסטיקות חיוניות ובריאות, סדרה 1, מס '14. פרסום DHEW מספר (PHS) 78-1314. שירות בריאות הציבור. וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב.
• המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. 1988. הערכות נוכחיות מסקר הראיונות הלאומי לבריאות, ארצות הברית, 1987 . סטטיסטיקות חיוניות ובריאות, סדרה 10, מס '166. פרסום DHHS מספר (PHS) 88-1594. שירות בריאות הציבור. וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב.
• המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. 1989. הערכות נוכחיות מסקר הראיונות הלאומי לבריאות, ארצות הברית, 1988 . סטטיסטיקות חיוניות ובריאות, סדרה 10, מס '173. פרסום מס' DHHS (PHS) 89-1501. שירות בריאות הציבור. וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב.
• Neiderud J. 1983. Purpurocytopenic purpura לאחר חיסון משולב נגד מורבילי, פרוטיטיס ואדמת . Acta Paediatrica Scandinavica 72: 613-614. [ PubMed ]
• המשרד להערכה טכנולוגית. 1980. פיצויים בגין פגיעות הקשורות לחיסון: מזכר טכני . וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב.
• Ogra PL, Herd JK. 1971. דלקת פרקים הקשורה לזיהום אדמת המושרה . Journal of Immunology 107: 810-813. [ PubMed ]
• Ogra PL, Chiba Y, Ogra SS, Dzierba JL, Herd JK. 1975. דלקת בנגיף רובלה בדלקת מפרקים שגרונית לנוער . Lancet 1: 1157-1161. [ PubMed ]
• Peltola H, Heinonen OP. 1986. תדירות של תגובות לוואי אמיתיות לחיסון נגד חצבת-אדמת: ניסוי מבוקר פלצבו-סמוי כפול עיוור בתאומים . לנצט 1: 939-942. [ PubMed ]
• פלוטקין SA. 1988. חיסון נגד רובלה . בתוך: פלוטקין SA, עורך; , מורטימר EA, עורך. , עורכים. חיסונים . פילדלפיה: WB Saunders Co.
• פולק BF, Modlin JF, White JA, DeGirolami PC. 1982. השוואה מבוקרת של תגובות המפרקים בקרב נשים שקיבלו אחד משני חיסונים נגד אדמת . כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה 115: 19-25. [ PubMed ]
• Rowlands DF, Freestone DS. 1971. חיסון נגד אדמת של ילדות רגישות בקריאה . Journal of Hygiene 69: 579-586. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• Schaffner W, Fleet WF, Kilroy AW, Lefkowitz LB, Herrmann KL, Thompson J, Karzon DT. 1974. פוליאורורופתיה בעקבות חיסון אדמת: מחקר המשך ובדיקת הבעיה . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 127: 684-688. [ PubMed ]
• Sharma ON. 1973. תרומבוציטופניה בעקבות חיסון נגד חצבת – חזרת אדמת אצל תינוק בן שנה . רופאי ילדים קליניים 12: 315. [ PubMed ]
• Singh VK, Tingle AJ, Schulzer M. 1986. דלקת מפרקים הקשורה ברובלה. ב. הקשר בין רמות מורכבות של מערכת החיסון לבין ביטויים במפרקים . Annals of the Rheumatic Diseases 45: 115-119. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• סמית CA, פטי רי, טינגל איי ג'יי. 1987. נגיף רובלה ודלקת מפרקים . מרפאות מחלות ראומטיות בצפון אמריקה 13: 265-274. [ PubMed ]
• Spruance SL, Smith CB. 1971. סיבוכים משותפים הקשורים בנגזרות של חיסון נגד נגיף HPV-77 . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 122: 105-111. [ PubMed ]
• Spruance SL, Klock LE, Bailey A, Ward JR, Smith CB. 1972. תסמיני מפרקים חוזרים ונשנים בילדים שחוסנו בחיסון נגד אדמת HPV-77DK12 . Journal of Pediatrics 80: 413-417. [ PubMed ]
• Spruance SL, Metcalf R, Smith CB, Griffiths MM, Ward JR. 1977. מפרקים כרוניים הקשורים לחיסון אדמת . דלקת פרקים ושיגרון 20: 741-747. [ PubMed ]
• סטיבנס ג'יי.סי, סאן ס, בירד CM, אופלון WM, קורלנד LT. 1988. תסמונת התעלה הקרפלית ברוצ'סטר, מינסוטה, 1961 עד 1980 . נוירולוגיה 38: 134-138. [ PubMed ]
• Swartz TA, Klingberg W, Goldwasser RA, Klingberg MA, Goldblum N, Hilleman MR. 1971. ביטוי קליני לפי גיל בקרב נשים שנקבעו חיסון נגד ברווז HPV-77 . כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה 94: 246-251. [ PubMed ]
• Taranger J, Wiholm BE. 1984. Litet antal biverkningar rapporterade efter חיסון mot massling-passjuka-roda hund . Lakartidningen 81: 1936-1937.
• תומפסון GR, פריירה א ', בראקט RG. 1971. דלקת מפרקים חריפה המסבכת את החיסון נגד אדמת . דלקת פרקים וראומטיזם 14: 19-26. [ PubMed ]
• תומפסון GR, ווייס ג'יי ג'יי, שיליס ג'יי.ל, בראקט RG. 1973. דלקת פרקים לסירוגין לאחר חיסון אדמת: מעקב לשלוש שנים . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 125: 526-530. [ PubMed ]
• Tingle AJ, Ford DK, Price GE, Kettyls DWG. 1979. א. דלקת פרקים ממושכת בתאומים זהים לאחר חיסון אדמת (דוח קצר) . Annals of Internal Medicine 90: 203-204. [ PubMed ]
• טינגל AJ, Kettyls GDM, Ford DK. 1979. ב. מחקרים על דלקת מפרקים אדמתית הנגרמת מחיסון: ממצאים סרולוגיים לפני ואחרי חיסון . דלקת פרקים וראומטיזם 22: 400-402. [ PubMed ]
• Tingle AJ, Yang T, Allen M, Kettyls GD, Larke RP, Schulzer M. 1983. הערכה אימונולוגית פרוספקטיבית של דלקת מפרקים הנגרמת על ידי חיסון נגד אדמת . זיהום וחסינות 40: 22-28. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• Tingle AJ, Pot CH, Chantler JK. 1984. דלקת פרקים ממושכת, וירמיה, היפוגלובלינמיה והיפר-סרוק כושל בעקבות חיסון אדמת (מכתב) . לנצט 1: 1475-1476. [ PubMed ]
• Tingle AJ, Chantler JK, Pot KH, Paty DW, Ford DK. 1985. חיסון נגד אדמת לאחר לידה: קשר להתפתחות של דלקת פרקים ממושכת, רצפים נוירולוגיים, וירמיה של אדמת כרונית . כתב העת למחלות זיהומיות 152: 606-612. [ PubMed ]
• טינגל AJ, אלן M, פטי רי, קטילס GD, צ'אנטלר ג'יי.קיי. 1986. דלקת מפרקים הקשורה ברובלה. I. מחקר השוואתי של ביטויים במפרקים הקשורים לזיהום אדמת אדמת וחיסון נגד אדמת RA 27/3 . Annals of the Rheumatic Diseases 45: 110-114. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• Valensin PE, Rossolini GM, Cusi MG, Zanchi A, Cellesi C, Rossolini A. 1987. דפוסי נוגדנים ספציפיים במשך תקופה של שנתיים לאחר חיסון אדמת עם חיסון RA 27/3 חי מנוכה . חיסון 5: 289-294. [ PubMed ]
• וואלאס RB, Libert P, Ibrahim M, Isacson P. 1972. תסמינים משותפים בעקבות קמפיין חיסון נגד אדמת שטח: דו"ח של סקר . כתב העת האמריקאי לבריאות הציבור 62: 658-661. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
• וויבל רי, סטוקס ג'יי, בויאנק EB, הילמן מר. 1972. השפעת הגיל על התגובה הקלינית לחיסון נגד ברזל HPV-77 . כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני 222: 805-807. [ PubMed ]
• Weibel RE, Villarejos VM, Klein EB, Buynak EB, McLean AA, Hilleman MR. 1980. מחקרים קליניים ומעבדתיים עם חיסון RA 27/3 ונגיף אדמת אדמת HPV 77-DE לחיות . הליכי החברה לביולוגיה ניסויית ורפואה 165: 44-49. [ PubMed ]
• Witney EW. 1940. נוירטיס בעקבות אדמת (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 1: 831.
לך ל:
הערות שוליים
1
יש צורך בזהירות בפירוש קטגוריה זו, מכיוון שמקרים של דלקת פרקים עם קומברידיות, למשל אמצעי הדלקת נגד דלקת בשחיקה – המדווחים בזמן החיסון הראשוני ונמשכו בגיל שנה היו מסומנים כ"לא התאוששו ", גם אם דלקת המפרקים הייתה נפתרת. סקירה של קבוצה קודמת של מקרים בדלקת מפרקים חריפה, שכותרתה לאחר מכן "לא התאוששה" בגיל שנה, הראתה שהרוב נבעו מתחלואה מתמשכת שאינה דלקת פרקים (ג'. מולן, מרכזים לבקרת מחלות, תקשורת אישית, 1991).
2
כאשר כל זני החיסונים נגד אדמת, כולל זני ה- HPV-77 (DK) ו- HPV-77 (DEV), נחשבים כקבוצה, הראיות מצביעות על קשר סיבתי לדלקת מפרקים כרונית אצל נשים בוגרות.
זכויות יוצרים © 1991 על ידי האקדמיה הלאומית למדעים.
מזהה מדף ספרים: NBK234372
תוכן

• שתף בפייסבוק
• שתף בטוויטר
• שתף ב- Google+
צפיות
• PubReader
• תצוגת הדפס
• ציטוט עמוד זה
• גרסת PDF לתואר זה (4.8M)
• השבת קישורי מילון מונחים
בעמוד זה
• דַלֶקֶת פּרָקִים
• רדיקולונוריטיס ונוירופטים אחרים
• טהורבוציטופנית
• הפניות
כותרות אחרות באוסף זה
• אוסף האקדמיות הלאומיות: דוחות הממומנים על ידי מכוני הבריאות הלאומיים
מידע קשור
• PMC
• PubMed
פעילות אחרונה
ברורלכבות
• עדויות הנוגעות לחיסונים נגד אדמת ודלקת פרקים, רדיקולוראוריטיס ופקקת …
ראה עוד…
מרכז תמיכהמרכז תמיכה
קישור חיצוני. אנא עיין במדיניות הפרטיות שלנו .
NLM
NIH
DHHS
USA.gov
המרכז הלאומי למידע על ביוטכנולוגיה , הספרייה הלאומית האמריקאית לרפואה8600 רוקוויל פייק , MDesda MD , 20894 ארה"ב
מדיניות והנחיות | איש קשר