"כבדו אותי כמו שאני": מתנגדי חיסונים ומלכודת העצלנות המודרנית

נתקלתם במישהו שמתהדר ב"חשיבה הביקורתית" שלו ומספר לכם שחיסונים הם מזימה לסדר עולמי חדש, או למצער גורמים לאוטיזם? הנה מה שתענו לו: מי שרוצה לחשוב באופן ביקורתי ולגבש דעה עצמאית במנותק מהקונצנזוס, צריך להשקיע קודם את המאמץ הדרוש בלימוד של תחום. ולא – אתה לא תקבל יחס שווה למי שכן למד את התחום, ואנחנו גם לא "נכבד אותך כמו שאתה". הינשוף על שנאת מאמץ, פינוק ודיקטטורה סנטימנטלית.

Credit: Slphotography, depositphotos.com

נניח, קוראים יקרים וקוראות יקרות של הבלוג, שהייתם זוכים להתחתן ברוסיה של המאה ה-19. אם איתרע מזלכם להשתייך למעמד הבינוני או הגבוה, סיכוי גדול שהייתם מקבלים במתנה את ספר הבישול הקלאסי של ילנה איוואנובנה מולוחובץ, שיצא לאחרונה במהדורה מחודשת. מי שמתעניין במטעמיה הקלאסיים של רוסיה, יהנה מאד מהספר, שזכה עם השנים לכינוי המקוצר "המולוחובץ", לצד היצירה מעוררת התיאבון של אניה פון ברמזן, אומנות הבישול הסובייטי: ממואר על אוכל וגעגועים. אבל לא על אוכל רוסי רציתי לדבר אתכם היום, אלא על משהו מעניין שהבחנתי בו במהלך עיון בספר, ויכול להשליך גם על חלק מבעיות העומק שלנו בעידן הקורונה, היום.

לא קשה לנחש שבישול במאה ה-19 היה תהליך קשה בהרבה מבישול היום, פשוט כי כלי המטבח המודרניים טרם הומצאו. לפיכך, חלק מהמתכונים של מולוחובץ מתחילים בפרקטיקות שמעט בשלנים מודרניים היו מעלים בדעתם כמו למשל שחיטה של חיות, חביצה ופעולות אחרות. בראייה היסטורית, מדהים כמה בני דורות קודמים, אפילו אנשים אמידים יחסית, היו רגילים לעבוד הרבה יותר קשה מאיתנו בחיי היומיום הפשוטים ביותר. אני כמובן ממש לא מתגעגע ל"זמנים הטובים ההם", ושמח מאד בטכנולוגיה המודרנית, אלא שלדברים טובים מתרגלים מהר ולוקחים אותם כמובנים מאליהם. בזמנה של ילנה מולוחובץ, אנשים היו יכולים למות גם משפעת ודלקת ריאות אפילו אם היו עשירים, מצליחים ובעלי עוצמה, ופשוטי עם מתו לעיתים קרובות בגילאים צעירים בהרבה. בניגוד לקורונה היום, מול מגיפת השפעת הספרדית שלאחר מלחמת העולם הראשונה, לא היה הרבה מה לעשות, ומתו ממנה כמאה מיליון איש. החיסונים, לצד המצאות רפואיות אחרות, שיפרו הן את איכות החיים, הן את אורח החיים והן את הביטחון שאנחנו מרגישים אלפי מונים. גם את ההישגים הללו אנשים לוקחים כמובנים מאליהם, כפי שיוכל לראות כל מי שקורא את הגיגיהם של מתנגדי החיסונים למיניהם, שעורגים ל"חיים הטבעיים של פעם" ומסרבים "להכניס לגופם חומרים כימיים", בלי להבין שבעולם הישן המוות היה תמיד מעבר לפינה.  

החיים היו קשים יותר – ספרה הקלאסי של ילנה מולוחובץ

הנוחות היחסית של העולם המודרני, שגורמת לאנשים לקחת דברים כמובנים מאליהם ולסלוד ממאמץ, משתלבת עם עוד תופעה, שגם היא מבורכת בפני עצמה אך בעייתית בשילובים מסויימים: הדגש הליברלי על עצמאות וחשיבה ביקורתית. מילדות, מחנכים לפחות את חלקנו שאנחנו צריכים לגבש את דעתנו בכוחות עצמנו ולא להאמין לגורמי סמכות (בוודאי שלא באופן אוטומטי). מומחי חינוך פרוגרסיבים כותבים שמטרת החינוך הוא לא לתת לילד ידע אלא להעניק לו "ארגז כלים" של חשיבה ביקורתית שתסייע לו בהמשך. אני לא נגד, ואפילו הדגשתי בעבר את העובדה שמטרת לימודי ההיסטוריה היא במידה רבה לטפח חשיבה כזאת בדיוק. אבל בעידן האינסטנט של היום, אנשים נוטים לשכוח שבכדי לגבש דעה באופן עצמאי, או חשיבה ביקורתית בנושא כלשהו, צריך גם לעבוד קשה. ואני לא מתכוון למספר שעות של צפייה בקליפים ביו-טיוב או קריאה של בלוגים, אלא באמת לעבוד קשה: ללמוד במשך מספר שנים נושא כלשהו, להכיר את ההקשר שלו, לדעת מה העמדה המקובלת, ואלו עמדות לא התקבלו, וכן לרכוש בהדרגה את המתודולוגיה וכלי המחקר של התחום. לאחר מכן, אם עדיין יש צורך, אפשר לערער על הקונצנזוס מתוך היכרות מעמיקה איתו, ולברור בחכמה בין ביקורת קולעת ואמיתית ובין פייק שנובע מבורות. חברי מרק לוגובסקוי כתב על כך היטב:

הנגשת ההשכלה, ובמיוחד מהפכת המידע המודרנית, גרמה לכך שהאדם המערבי הממוצע מתחנך להיות בעל אגו גבוה מאד. הוא משוכנע שהוא סופר ביקורתי ועצמאי, ושהוא יכול וצריך לבדוק כל דבר בעצמו ולהחליט לבד על כל דבר. הבעיה מתחילה בזה, שאצל רבים… אין את הזמן שצריך להשקיע כדי באמת ללמוד ולהבין נושא… בגלל הפער הזה הם לא מבינים ולא יודעים דברים מסויימים, אבל הם משוכנעים שהם מבינים ויודעים, ובגלל זה מסיקים שכל העולם מרמה אותם ושהם יודעים יותר טוב.

מעבר לכך, חשיבה ביקורתית אמיתית בנושא כלשהו מצריכה לא רק מאמץ, אלא גם הבנה מעמיקה של ההקשר שבתוכו הדברים נאמרים. קולו אור, אחד מהבלוגרים המעניינים ביותר שתוכלו לקרוא בנושא מדע, ניסח זאת באופן קולע, כדרכו:

מדהים, אני יודע, אבל זו האמת: למרות שאני אינטליגנטי, משכיל, רגיש וספונטני, ולמרות שאפילו ביליתי לא מעט בלימודים אקדמיים, קראתי עם השנים אלפי מחקרים בעיון ואפילו יצא לי לכתוב עבור מדע גדול בקטנה ועבור הזרוע לחינוך מדעי במכון ויצמן, הידע שלי בתחום [האימונולוגיה] לא משתווה לידע של מישהו שלמד כמה שנים אינטנסיביות רפואה ואחרי כן הקדיש עוד מספר שנים להתמחות באימונולוגיה. מישהו שבניגוד אלי יכול להסתכל על גרף או מחקר בתחום ומיד לראות את הקונטקסט, להבין מה הגיוני ומה לא ואיפה יש טעות או אולי הצגה מגמתית או שגויה של דברים. מישהו שלמד כמויות עתק של חומר, טכניקות מעבדה, מנגנונים חיסוניים. מישהו ששולט בהיסטוריה ובהווה של הפיתוח והשימוש בחיסונים, בבעיות ובפתרונות, בבדיקות הסרולוגיות ובחקירות האפידמיולוגיות. בקיצור – מישהו שהוא אימונולוג. לא לי ולא למגיבים ששלחו לי את החומרים אין את הכלים לנתח ולהעריך חומר כזה באמת… בוער בדמכם להוכיח לעולם את טעותו? מעולה. גם אני וגם אתם יודעים בדיוק מה צריך לעשות: לגשת לאימונולוג, ביולוג או כל איש אקדמיה אחר ויחד לפרסם מאמר פורץ דרך… זו הדרך לייצר ראיות משכנעות – מחקר רציני, בפרסום רציני, בביקורת עמיתים וכל מה שנדרש.

הטענה המושמעת תדירות ש"למומחים יש אינטרסים" וש"כל מחקר ניתן להטות" אינה אלא תירוץ לעצלנות יהירה. ראשית כל, קשה להניח שלמספר כל כך גדול של מומחים יהיה אינטרס יחיד. שנית, אותם אנשים משתמשים לרוב בתירוץ "האינטרסים" כדי לצטט את אלו שיאששו את דעותיהם המוקדמות (לעיתים קרובות שרלטנים מכל מיני סוגים). טענת ההטייה והאינטרסים, בהקשר הזה, אינה הטלה של ספק בריא בבעלי סמכות אלא טכניקה להונאה עצמית.

הטענה ש"כל החוקרים מוטים" אינה אלא טכניקה להונאה עצמית. חוקרים במעבדה – תמונת אילוסטרציה. Credit: Wavebreakmedia, depositphotos.com

אבל הדברים, כמובן, לא עוצרים כאן. בזמן האחרון, יצא לי להתווכח לא מעט עם מתנגדי חיסונים ומפיצי פייק ניוז בעידן הקורונה. במהלך הדיון נדהמתי לראות כיצד אחד מהם, אומן מוכשר בתחומו, לא רק פולט רצף של טעויות מביכות בנושא חיסונים, אלא גם נעלב שמתקנים אותו. "אתה מקטין אותי", הוא אמר, "רק בגלל שאין לי תארים, אתה חושב שאני טמבל". כשניסיתי לומר לו שגם אני, כמי שאינו אפידמיולוג, לא טוען לידע מקורי בנושא, ובסך הכל מסתמך על אלו שכן מבינים בו, הוא הגיב בתביעה נרגזת ליחס שווה לאותם המומחים, והציע לי "ללמוד גם ממנו משהו". כלומר, לא רק שאותו אדם מסרב ללמוד, לא רק שהוא מגדיל לעשות ומזלזל בעצם הערך של מאמץ ארוך שנים, אלא גם תובע שיעריכו אותו בדיוק כפי שהוא. פובליציסט אחד (שאני בדרך כלל מאד לא מחבב את כתיבתו) קרא לכך פעם דיקטטורה סנטימנטלית, כינוי הולם בהחלט.

כך שאני ממליץ לענות לאנשים מהסוג הזה בדיוק כפי שעניתי לאותו אומן: לא – אתה לא טמבל, ולא – אני לא מזלזל בך או "מקטין אותך". אם תדבר איתי על התחום האומנותי שהשקעת בו שנים רבות, יש לך אינסוף דברים ללמד אותי. אין בעיה לדון גם על תחומים שלא השקעת בהם. אחרי הכל, אין לכולנו זמן להשקיע בהכל, אבל מתוך סקרנות, ענווה וכבוד לאלו שכן השקיעו. מה שאתה לא יכול לעשות, זה לנסות לגבש דעה עצמאית ונחרצת במנותק מהקונצנזוס, בתחומים מורכבים שאתה לא מבין בהם דבר וחצי דבר.  

חשוב להדגיש פעם נוספת: אני לא מתנגד בשום פנים ואופן לחינוך לחשיבה עצמאית וביקורתית. לצד ידע, זה אחד הדברים העיקריים שאוניברסיטה למשל צריכה להקנות. גם בבתי הספר אפשר להתחיל לפתח מיומנויות כאלו, באופן מבוקר והדרגתי. אבל אסור לשכוח שחשיבה ביקורתית דורשת משמעת, ידע, התמדה ומאמץ בכדי לבנות את ההקשר האינטלקטואלי שייתן לה משמעות. ותרו על כל אלו, וקיבלתם את אלו "שמתוך קריאה ומחקר עצמאי" הגיעו למסקנה שהחיסון משתיל בכולנו צ'יפים של ביל גייטס.

אודות דני אורבך

רוכים הבאים לינשוף! אני דני אורבך, היסטוריון צבאי מהחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית, וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ושאר אירועים עקובים מדם ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מי מכם שמתעניין במלחמת העולם השנייה, אולי נתקל בספר שלי, ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות. מחקר חדש, מעודכן ומורחב בנושא, The Plots against Hitler, יצא לאור השנה באנגלית ובאיטלקית, בנוסף לעדכון של של הספר העברי הקיים. מהדורות קינדל והארד-קופי של כל הספרים ניתן לקנות באמזון. כדי לראות את הפרופיל האקדמי שלי – מחקרים, מאמרים ועוד, לחצו כאן.

פורסמה ב-פברואר 13, 2021, ב-ינשוף היסטורי, ינשוף פוליטי-מדיני, ינשופי מגדל השן: סיפורים מתוך האקדמיה ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 50 תגובות.

  1. מעניין ביל גיטס עוד ב2004 אמר שתהיה מגפה נוספת וזה היה צפוי. ב-2020 2019 הייתה בעולם מגפה קשה של דלקת ראות ואיש לא דיבר עליה, בתי החולים היו מלאים במונשמים.
    ההתנגדות לחיסון נובעת בעיקר מהמהירות בה החיסון יוצר, ההחלטה לחסן קודם א הגיל השלישי, להטיל סגר על השאר ללא ידיעה שסגר יביא לתמותה אחרת כמו התאבדות דיכאונות לא עלינו רצח והשורה ארוכה.
    אני התחסנתי בחיסון ראשון ותופעות הלוואי לא נעימות גם שעברו 3 שבועות, אז יש לי והייתה לי התלבטות לחיסון שני, לשאלתי את מי שמטפלים בי באיכילוב וגם בקופ"ח לא קבלתי תשובה עניינית למעט תתחסני , מה שיהיה יהיה.
    תשובות הססניות או העדר תשובה במקרים רבים שנובעים מחוסר ידע של המערכת לגבי תופעות לוואי לחיסון שני ותופעות לעתיד, הן הגורם. ואף אחד במערכת לא נותן תשובות כי אין מספיק מידע.
    מדוע לא חיסנו ילדים?
    הכי קל לחסן את הגיל השלישי שמצבו במקרים רבים עם מחלות רקע?
    רק סעיף זה גורם להתלבטויות אצל לא מעט אנשים.
    ישנם גם הרבה רופאים שלא התחסנו ולא מתכוונים להתחסן, מדוע לא מחייבים גם אותם להתחסן?
    מעולם לא התחסנתי לשפעת ובחיי חליתי אולי פעם אחת בשפעת. לעומת מתחסנים שחלו בצורה קשה לאחר החיסון.
    שהגיע HIV ו- SARS העולם לא עצר מלכת. וקוביד ידוע משנות ה-60 .

    יש מדינות שלא מחסנות ואין תחלואה. לעומתן לעולם העני יגיע חיסון בעזרת תרומות בתקווה.

    והשאלה הכי גדולה , מה מסתירים מאתנו ל-30 שנה.

    העדר שקיפות, היא הבעיה.
    רק בריאות.

    • שלום אתי,

      אני לא יודע אם ביל גייטס חזה שתהיה מגיפה, אבל זה לא כל כך קשה. רבים חזו שזה יהיה אחד האתגרים שהמין האנושי יצטרך להתמודד איתו, כפי שהדבר מתרחש כל כמה עשרות שנים. החיסון יוצר באופן בטוח לחלוטין ולא בחיפזון – זה אחד מהפייקים שהאנשים שהזכרתי בפוסט מפזרים ברשת. למעשה, השלבים היחידים ש"דילגו" עליהם היה גיוס מימון (יש מימון בשפע בגלל חומרת המגיפה), ובירוקרטיה שבדרך כלל לוקחת זמן (בדקו הכל מיד כי נתנו לזה עדיפות עליונה). לא היו שום חיפופים לא ביעילות ולא בבטיחות, ותוכלי לקרוא על זה הרבה מאד חומר מקצועי של אנשי מדע, אימונולוגים או לפחות כאלו שמסכמים באופן אמין את המחקר המדעי בנושא.

      לא מחסנים עדיין ילדים מסיבה מאד פשוטה: הם לא נכללו בניסויים המקוריים של פייזר ומודרנה, בעיקר מסיבות אתיות (לפי חוקי האתיקה יש לנסות קודם כל עם מבוגרים). עכשיו עורכים ניסויים גם עם ילדים, וברגע שיהיה אישור – הם יחוסנו. לעומת זאת, לאנשים מהגיל השלישי היתה נוכחות חזקה בניסויים של פייזר ומודרנה, כולל לאנשים עם מחלות רקע. שימי לב שאלו האנשים שזקוקים לחיסון יותר מכל, מפני שמבחינתם הסכנה של קורונה היא הגבוהה ביותר.

      אין "הרבה" רופאים שלא התחסנו ולא מתכוונים להתחסן, אלא מיעוט קטן ומבוטל. רוב מוחלט של הצוותים הרפואיים התחסנו. יש רופאים שלא מתמחים בנושא הספציפי הזה ובלעו חלק מהפייק שרץ ברשתות.

      נכון, לחיסון יש תופעות לוואי לא נעימות. גם לי היו. לעומת זאת, אנחנו יודעים שתופעות הלוואי של מחלת הקורונה *הרבה* יותר גרועות. גם כאן תוכלי למצוא מידע אמין ומפורט, למשל באתרים של אגודת מדעת, מכון דייוידסון והבלוג של קולו אור, שקישרתי אליו. אם לא תתחסני, בסופו של דבר תלקי בקורונה, וזה יהיה הרבה יותר גרוע מכל תופעת לוואי של החיסון.

      בנושא הפרוטוקולים – *כל* הפרוטוקולים של *כל* ישיבות הממשלה ב*כל* נושא שהוא חסויים לשלושים שנה. אין לכך שום קשר לקורונה.

      בקיצור: לכי ותתחסני במנה שנייה. גם כדי לשמור עליך ועל הקרובים לך, שאת עלולה להדביק בלא ידיעתם, ממחלה קשה ומוות, גם כדי שתקבלי דרכון ירוק ולא תהיה מבודדת ומוגבלת כשהמשק ייפתח.

      ועוד דבר, אתי. יש בהחלט מספיק מידע על החיסון: גם בניסויים הקליניים שהתבצעו במלמעלה מ-100,000 בכל העולם, וגם על 80 מיליון איש בכל רחבי העולם שכבר קיבלו את החיסון. כל המידע מצביע לכיוון אחד, והמומחים הרלוונטיים מסכימים: החיסון יעיל מאד ובטוח לחלוטין. לכי ותתחסני במנה שנייה כמתוכנן.

      • בהצלחה עם החיסון השני והצטערתי לשמוע על תופעות הלוואי שהיו לך לאדמת. אבל מה
        שאמרתי היה שונה: שמעולם לא הופיעו תופעות לוואי לחיסון זמן ארוך לאחר שניתן.

        בתאריך יום א׳, 14 בפבר׳ 2021 ב-13:06 מאת הינשוּף :

        >

      • ערב טוב מר אורבך
        לצערי תועות הלוואי אינן רק שלי והיום זה 41 שנה מההדבקה באדמת למרות שכל מי שחלה בבית החולים קבל חיסון לאדמת.
        תופעות הלוואי של מי שחוו אקמו הזכירו לי ממש את תופעות הלוואי שהיו לנו מהאדמת.
        כמובן ששיתפתי את הנוגעים בדבר ובקשתי שיקחו דם או דגימות אחרות כדי לבדוק אם האדמת לא = קוביד כל הוא..
        לאורך השנים היו תופעות לוואי לכל מיני מחלות רק שלא דווחו עליהן.
        לפני שנה ושנתיים הייתה מגפה קשה של דלקת ריאות, ואיש לא דבר ואני שואלת מדוע.
        ויש עוד הרבה תהיות, מי שלא עלינו נדרס גם נכנס לסטטיסטיקה של קורונה שלא בצדק, כך העלו את המספרים. ההפרש אם בודקים בעשור האחרון השנה יש אולי 200 נפטרים יותר משנים קודמות, מס האוכלוסיה גדל, ורב הנסתר על הגלוי.
        הילדים אבדו שנה של לימודים, לרבים אין אפשרות ללמוד באוניברסיטה, יש רבים שכמו ועזבו את הארץ כי יש מדינות שם יש שמירה שפויה והרוב פתוח גם בסין,
        כמו שהגיע כך תיעלם
        רק בריאות.
        ותודה לעידוד.

      • כל זה לא קשור בכלל לחיסון – המחלה תיעלם רק כאשר כולם ייקחו אותו.

      • כלכל לא בטוח, יש דברים שמסתירים מהציבור, היו כאן שוב שחפת, למרות החיסון, פוליו , וגם ידו על מקרים בודדים של צרעת שלא נדע.
        טוב שהציבור לא מודע.
        ביום הראשון אמרתי שיהיה עלינו ללמוד לחיות עם זה. ויש תופעות לוואי לקורונה חלקן בנות שנה. אמא שלי זל הייתה אומרת שאנחנו אורחים בכדור העגול שנקרא ארץ:) ויש עוד המן שאיננו יודעים.
        רק בריאות.

      • סליחה, אבל אין שום ראיות לתופעות לוואי ארוכות טווח לשום חיסון.

  2. מאמר נפלא, שמסביר מצויין למה חייבים לקבל חיסון, ולמה הילדים עדיין לא מקבלים את החיסון. כדי לשכנע את ה"מומחים", שיודעים "הכל", די בלהחליף את המילה קורונה, בשיתוק ילדים-פוליו. איך היינו נראים היום בלי החיסון למחלה הנוראה הזאת. היום כל תינוק מקבל עם היוולדו חיסון נגד פוליו, וכן בוסטרים כשהוא גדל. בורים הביאו המון אסונות לעולם.

  3. ואתה בטח חושב שזה בגלל שאנו חיים בחברה פוסט מודרנית וכל הגנאי שבלעת על זה מאנשים טחרים ברשת.

  4. לא יודעת. מהיכרותי (הקרובה מדי) עם כמה חובבי קונספירציות מכחישי קורונה מתנגדי חיסונים אני מתרשמת שלא עצלות היא הבעיה. אחת מהן שאני מכירה היטב בטוחה שהיא מקריבה את עצמה למען בריאות משפחתה בכך שהיא מקדישה שעות רבות ביום ל"מחקר". דהיינו, קריאת "מאמרים", צפייה ב"מומחים" ביוטיוב, "התעמקות" בנושא וכיו"ב. היא ממש לא מתעצלת. אני חושבת שהבעיה טמונה בחוסר הבנה מוחלט של מהו מחקר, מהו מדע, אפילו מהו טיעון ומהן ראיות. לצד זה ובגלל זה חוסר היכולת להעריך מקורות מידע. וכמובן, התכונה האנושית כל כך – הרצון למצוא ראיות למה שאנחנו נוטים להאמין בו לכתחילה, בלי קשר לכלום…

    • הבעיה היא שהם לא מגדירים נכון את המילה "השקעה". השקעה בתחום מדעי מסובך כולל לימודים של כמה שנים במוסד אקדמי, ומעבר של מסלול מכשולים מפרך. פעם, אפילו האוטודידקט היה צריך לכתת רגליים לפחות לספריה העירונית. אבל היום, בגלל שכל המידע נגיש וקל כל כך, אנשים יכולים לבלבל בין קריאת פוסטים בפייסבוק וצפייה בקליפים ביו-טיוב (אפילו כמה שעות מדי יום) למידת ההשקעה שבאמת דרושה מהם.

  5. אולי תוכל לעזור לי ולכוון אותי למידע, אם קיים (הזמנתי יעוץ מהרופא בקופ"ח אבל זה יקרה עוד 10 ימים):
    אני מתקרבת לגיל 60 וטרם התחסנתי. אני קוראת את קולו אור, את מדעת, את מכון דוידסון, את רועי צזנה ועוד כמה ואני לא קוראת שום דבר מההזיות של לס, רותם ענבר והרב אשרוב ושאר הירקות.
    מה שמונע ממני כרגע להתחסן זה אי-הידיעה בדבר תפוגת החיסון. האם יש לפייזר ומודרנה כבר תשובות לגבי התוקף מעבר לחצי שנה? האם הם כבר התחילו לחסן מחדש את הנסיינים משלב 3 שכבר יש להם ותק של יותר מחצי שנה? מישהו יודע מה קורה אם מחסנים כל חצי שנה בשתי מנות?
    *מזכירה שיש המון מתלבטים שאינם מכחישני קורונה. הבליץ שהממשלה והמדענים עושים כדי לגרום לכולם ללכת עכשיו להתחסן, בלי לתת מידע לגבי מה כן ידוע ומה לא ידוע, ממש מפספס את האנשים מסוגי.
    תודה רבה ושבוע טוב!

    • תודה רבה על התגובה! כמובן אני לא רופא ולא מומחה, ולא מוסמך בשום צורה לייעץ בעניין הזה. ממה שאני קורא, ושימי לב שזו לא עמדה מקצועית, החיסון עובד *לפחות* לשישה עד שמונה חודשים. ייתכן שהוא עובד ליותר זמן (יש כאלה שמעריכים שנה), אבל לפחות לזמן הזה. לא שמעתי שפייזר או מודרנה מחסנים מחדש את הנסיינים. כלומר שכרגע לא ידוע על תאריך תפוגה של החיסון. אני גם לא חושב שיש נזק בחיסונים שגרתיים. הרי גם לשפעת מחסנים מדי שנה.

      בכל מקרה, אני לא כל כך מבין מדוע השאלה האם החיסון יפוג בעוד שמונה חודשים, שנה או שנתיים אמור להשפיע על ההחלטה שלך כרגע. בכל מקרה הוא מגן עליך ועל הסביבה שלך בפני מחלה קשה מאד לחודשים ארוכים. אני ממליץ לך גם לשאול את השאלה הזאת בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים", שם מומחים יוכלו לתת מידע לך מידע עדכני ומוסמך.

      • תודה על המענה, דני.
        לגבי חיסוני שפעת – מעולם לא התחסנתי אז אין מקום להשוואה, אצלי לפחות.
        לגבי בעיית התפוגה – באופן אישי אין לי בעיה להמתין עד שיצטבר יותר מידע מהימן (מה לעשות שעוד לא עברה שנה, ובחינת חיסון דורשת את הזמן כדי לאמוד נזקים ארוכי טווח) ובינתיים להמשיך להתבודד ולהיזהר. מה שכן יוצר לי בעיה הוא אירוע שאני חייבת להשתתף בו בסביבות אוקטובר ולכן חייבת להיות מחוסנת. אם הייתי יודעת שזה לגיטימי לחכות עוד 3-4 חודשים כדי להתחסן, זה היה משמח אותי. המתקפה התקשורתית גורמת לי לחשוב שאולי לא יחסנו כבר בעוד כמה חודשים. אני ממש לא אוהבת את דף המסרים האחיד הזה…

      • אני רוצה להדגיש שהחיסון בטוח ויעיל לחלוטין לפי כל המחקרים המדעיים, ולא יהיו
        לו נזקים ארוכי טווח. למעשה לשום חיסון עד היום לא היו נזקים ארוכי טווח,
        ובמנגנון של החיסון אין שום דבר שיכול לגרום לנזקים כאלו. מידע מהימן כבר
        הצטבר ובשפע, ואין סיבה שלא להתחסן. אני מפציר בך להתחסן למענך ולמען כולנו
        ואשמח להפנות למידע נוסף.

  6. אני מחלק את מתנגדי החיסונים לשניים. יש את אלה שבונים כל מיני תאוריות קונספירציה: רוצים להכניס לגוף שלנו צ'יפים, ביל גייטס מנסה לדלל את האוכלוסיה וכד'. אין לי מושג איך להתמודד איתם, אין לי אפילו נקודת מוצא אחת משותפת שממנה אפשר להתחיל לנהל דו שיח או ויכוח. החלק השני הוא זה שחושש מהחיסון משום שהוא פותח במהירות. אני אמנם לא מסכים איתם, ולא חושב שה- FDA והאיחוד האירופאי יעגל פינות כדי שחברות התרופות יגדילו את רווחיהן, אבל אני יכול להבין אותם. הדבר היחיד שאני יכול להגיד לאותם אנשים זה שכבר מליונים התחסנו, והנתונים שנצברו מראים שהחיסונים אינם מסוכנים לטווח הקצר, ושהסיכון מהקורונה יותר משמעותי מהסיכון מהחיסונים.

    • לפעמים שתי הקבוצות מתערבבות. אנשי תיאוריות הקונספירציה בוודאי מעלים (בעיקר במעגלים רחבים יותר) טיעונים מהסוג השני. יש לענות לטיעונים הללו גם שהמהירות שהחיסון פותח בה לא נבעה מעיגול פינות, אלא רק משפע מתנדבים, מימון נדיב מאד וקיצור הליכים בירוקרטיים.

  7. ויש את אבשלום אליצור שהתקבל לדוקטורט בפיזיקה בלי לעשות אפילו תואר ראשון כלשהו, שעל הדרך חשב על ניסוי שהיו מצוטט בכל קורס אלמנטרי בתורת הקוואנטים והמשיך הלאה לאין ספור מחקרים מצוטטים. יש גם כאלה.
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8

  8. הבעיה האמיתית היא ש"מומחים" בכל כך הרבה נושאים טועים כל כך הרבה ומטעים כל כך הרבה אנשים עם מודלים שגויים, תחזיות שקריות ("יהיו 50,000 מתים" "ברקזיט יוביל להרס בריטניה ולרעב ברחובות" "להילארי 95% סיכוי לנצח בבחירות" "לא היו זיופים בבחירות בארה"ב ב2020" "טראמפ הוא סוכן רוסי"), הגזמות פראיות וגם פשוט שקרים.

    כשאתה לא יכול לסמוך על מומחים, לא יכול להאמין לשום עיתון או ערוץ חדשות, לא נותר אלא לקרוא ולהקשיב לאנשים רנדומליים ביוטיוב… המדיה אשמה בחוסר האמון של הציבור והרוויחה אותו ביושר רב.

  9. תודה רבה על הפוסט מעורר המחשבה, דני!
    שתי נקודות:
    1. אני חושב שלחובבי הקונספירציות בסוגיות החיסונים יש תעלול נוסף בשרוול, ותהיתי מה אתה מציע לענות להם: התעלול הוא "יש מומחים ויש מומחים". הם ימצאו איזשהו מישהו הזוי שיגיד שהחיסון עלול לגרום למחלה אוטואימונית, או שיש "חורים ברקורד המאובנים" (מכחישי אבולוציה) וכיוצא בזה. "אז הנה", הם יגידו, "אנחנו לא מומחים. אבל יורם לס הוא מומחה גדול וזו דעתו". והם לא יקנו את הטיעון שהמומחים האלה הם מיעוט שבמיעוט, כי כידוע לאמת לא אכפת אם רוב האנשים מאמינים בשקר.
    2. מחשבה יותר אסטרטגית – אני חושב שצריך להטמיע באנשים שלצד הערך של "ספקנות", חשוב שיהיה ערך שיאזן אותו – "יושרה אינטלקטואלית". בכך אני מתכוון שאסור לעשות קטיף דובדבנים בנתונים ("הנה! 6 אנשים שהתחסנו מתו!"), ואם מישהו מביא טיעון שמפריך את תיאוריה X ("החיסון מסוכן!"), ואז עוד טיעון, ואז עוד טיעון, מגיע השלב שצריך לדחות את תיאוריה X ולא להמשיך לחפש לה עדויות.

    • בדיוק מהסיבה הזאת צריך לחפש את הקונצנזוס ולהדגיש את המתודולוגיה. ייתכן שהמיעוט טועה. אבל לאדם מן השורה, שאין לו את המומחיות הדרושה, עדיף להקשיב לרוב המומחים מאשר למיעוט, פשוט מסיבה פשוטה של ניהול סיכונים. וככל שהקונצנזוס גורף יותר – כך ביתר שאת. מי שרוצה לאתגר את הקונצנזוס, בבקשה – שילמד את התחום וייכתוב מאמר מדעי בשיטות המקובלות.

  10. הבעיה שלי לפחות ב"ויכוח" עם מתנגדים זה ההרגשה שהצד הנגדי בחר לעודד קבוצה לפי מה שנוח לו וקיבע את דעתו בנושא.

  11. תודה על עוד מאמר מצויין דני! זה מזכיר לי את הסיפור על סטיבן הוקינג, שאחרי הרצאה שנתן באסטרופיזיקה ניגשה אליו אישה זקנה ואמרה לו "בחור צעיר, כל מה שאתה אומר נחמד מאוד, אבל זה קשקוש מוחלט! ידוע שהעולם שטוח ועומד על שני צבים ענקיים…" "ועל מה עומדים הצבים?" שאל אותה הוקינג.. "מה זאת אומרת? יש צבים כל הדרך עד למטה( נשמע כמובן יותר מוצלח באנגלית)"
    יש אנשים שפשוט עדיף לענות להם שיש צבים כל הדרך עד למטה

  12. הכותב טוען שקשה להניח שלמספר כל כך גדול של מומחים יהיה אינטרס יחיד.
    ואז ממשיך ומסתמך על כך בתור עובדה שהוכחה ובונה על כך בניין שלם,
    שגולת הכותרת שלו החיסון הוא בטוח.
    אבל דווקא לא קשה להניח שמספר גדול של מומחים ולמעשה רובם מקבל משכורת מחברות התרופות,
    בעצם זה המצב לאשורו ולכן בהחלט יתכן שדעתם מוטית ושיש סיכונים ידועים שלא מפרסמים לציבור.
    לצפות מחוקר שמתפרנס מחיסונים להודות בסכנות של חיסונים משול ללצפות מיצרן סיגריות להודות שסיגריות מסרטנות. זה וגם זה ילחמו בכל כוחם, על ידי מחקרים מוטים להוכיח שמרכולתם בריאה.
    אני לא מהתחום ולכן אני לא יודע מה האמת,
    אבל ברור שבכל פרוצדורה רפואית יש סיכון.
    וגם בקורונה יש סיכון. מה יותר גדול? קטונתי.
    רק שתמימותו של הכותב נוגעת ללב,
    והביטחון העצמי המלא שלו בנושא שבו הוא לא מבין,
    גורם לכך שקשה לקחת את דבריו ברצינות.

    • מהיכן הראיות שלך שרוב המומחים, האימונולוגים והאפדמיולוגים ברחבי העולם "מקבלים משכורת מחברות התרופות"? זה קשקוש. מעבר לכך, לחברות התרופות עצמן יש אינטרס שהחיסון יהיה יעיל ובטוח, מכיוון שכל העולם מסתכל עליהן כרגע והמוניטין שלהן ייהרס אם ימכרו מוצר שלא יעבוד. לבסוף, אינני מתיימר להיות מומחה לאפידמיולוגיה: אבל בניגוד אליך, אני קורא להקשיב לאלו ש*כן* מבינים.

    • נניח שאכן כל המומחים מושחתים ומקבלים כסף מחברות התרופות.
      אבל רגע, יש המון חברות תרופות! והן מתחרות!
      בתור מומחה בכיר לחיסונים (שמקבל משכורת מאסטרזנקה), אני קובע בנחרצות שהחיסון של פייזר לא בטוח!
      או שאתה חושב שפייזר ומודרנה קנו את כולם? או שכל היצרנים עשו יד אחת במחשכים?
      חסוך לנו.

  13. האם היית תחומך באותו ההגיון של השמעות לקונצנזוס המדעי גם במקרה של, נגיד…. אני לא יודע… אקלים?

    • שים לב שאני מדבר על הקונצנזוס המדעי בכל מה שנוגע לקביעות פוזיטיביות (החיסון מועיל ובטוח), לא בהכרח בשאלות של מדיניות. אז כתשובה לשאלתך, בהחלט אקבל את הקונצנזוס המדעי שכדור הארץ מתחמם ושהסכנות הכרוכות בכך משמעותיות מאד. השאלה איזה טרייד-אופס צריך לעשות בכדי למתן את ההתחממות ובאיזה מחיר – היא כבר שאלה של מדיניות חוץ ומדיניות כלכלית, לא שאלה מדעית.

  14. כחלק ממחקרים שהחלו לפני כעשור לפתוגנזה של ארתרופתיה חריפה בעקבות חיסון אדמת והמחלה הטבעית, ניסו טינגל ועמיתיו (1983) לתאם בין ארתרופתיה עם נוגדנים ספציפיים לאדמת. שבע נשים עם דלקת פרקים חוזרת נבדקו בדיעבד, ו -24 אנשי בית חולים נבדקו באופן פרוספקטיבי. המבחן הרגיל להערכת נוגדנים בשברי IgG ו- IgM, עיכוב המוגלוזה (HAI) וניתוח חיסוני קשור יותר לאנזים (ELISA) שימש לחקר הנוגדן 6 שבועות ושישה חודשים לאחר החיסון. לא היו הבדלים בין אותם מקבלים שחוו ביטויים משותפים לבין אלה שלא עשו זאת. יותר מאוחר, אצל 10 מתוך 37 נשים בוגרות מתנדבות שהיו בסרונינגטיביות בבדיקת HAI ואשר פיתחו דלקת פרקים חריפה לאחר חיסון RA 27/3, Tingle ועמיתיהן (1983) גילו נוגדנים נגד חיסון על ידי ELISA. מתוך הנחה שהבדיקה הסטנדרטית (HAI) לא הצליחה לגלות נוגדנים אצל חלק מהאנשים הקדם-ימיוניים שבדקו חיובי על ידי ELISA הרגישים יותר, הציעו המחברים כי האסטרופטיה החריפה יכולה להיות תוצאה של זיהום מחדש ולא של זיהום ראשוני. בצעדי השערה זו, טינגל ועמיתיהם חקרו שש נשים עם דלקת מפרקים כרונית חוזרת, המתבטאת בדלקת מפרקים רב-חלקית החל 12 יום עד שלושה שבועות לאחר החיסון. דלקת מפרקים כרונית נצפתה שנתיים לאחר החיסון אצל אישה אחת שקיבלה את הזן RA 27/3 ו -4 עד 7 שנים לאחר החיסון אצל שלוש נשים שקיבלו את זן ה- HPV-77 (DE). אישה אחרת דיווחה על דלקת פרקים כרונית יותר משש שנים לאחר קבלת זן ה- HPV-77 (DE). סרות נגד חיסון של שלוש נשים בקבוצה זו היו חיוביות על ידי ELISA; הסרה של הנשים האחרות הייתה שלילית (Tingle et al., 1985).
    במחקר פרוספקטיבי מאוחר יותר, השוו טינגל ועמיתיו (1986) שיעורי שכיחות בשתי קבוצות: הראשונה כללה 23 נשים ו 23 גברים, בגילאים 11 עד 54 שנים (גיל ממוצע, 19.2 שנים), אשר סבלו מזיהום טבעי בסוג הבר. נגיף אדמת בשנת 1983, כולם עברו המרה סרוק. דַלֶקֶת פּרָקִים(סחף מפרקים, הגבלת תנועה, חום או אריתמה) וארתרגלגיה, חריפים וכרוניים כאחד, התרחשו בתדירות גבוהה יותר בעקבות זיהום בנגיף אדמת הבר מהסוג הפראי מאשר לאחר החיסון. בקרב הנשים שעברו את הזיהום הטבעי, 52 אחוזים (12 מתוך 23) חלו בדלקת מפרקים חריפה וב -13 אחוז (3 מתוך 23) היו דלקת פרקים בלבד. בקרב הגברים 65 אחוזים (15 מתוך 23) היו בעלי ביטויים משותפים, 9 אחוז (2 מתוך 23) סבלו מדלקת פרקים, ו- 48 אחוזים (11 מתוך 23) חלו בדלקת פרקים בלבד. סימנים ותסמינים אלה התגלו תוך 7 עד 10 יום לאחר הופעת הפריחה. שמונה עשרה חודשים לאחר מכן, 30 אחוזים (7 מתוך 23) מהנשים היו עם ביטויים משותפים; מבין 7 הנשים הללו, 4 סבלו מדלקת פרקים ושלוש מהן סבלו מדלקת פרקים. בקרב הגברים, 8 אחוזים (2 מתוך 23) היו בעלי ביטויים משותפים; מבין שני הגברים האלה, אחד מהם סבל מדלקת פרקים או דלקת פרקים. הקבוצה השנייה כללה 44 סטודנטיות, בנות 17 עד 33 שנים (גיל ממוצע, 23.1 שנים), בהינתן החיסון RA 27/3. הם נבדקו במרווחים שבועיים. בתוך ארבעה שבועות לאחר החיסון, 14 אחוזים (6 מתוך 44) חלו בדלקת מפרקים חריפה ו- 41 אחוז (18 מתוך 38) חלו בדלקת פרקים בלבד, בסך הכל 55 אחוזים (24 מתוך 44) של ביטויים במפרקים. שמונה עשרה חודשים לאחר מכן, 5 אחוזים (2 מתוך 44) היו בעלי ביטויים משותפים; לא צוין אם מדובר בדלקת פרקים או בדלקת פרקים.
    במחקר שנערך על מגיפת האדמת משנת 1985, בדק טינגל (AJ Tingle, אוניברסיטת קולומביה הבריטית, תקשורת אישית, 1991) 191 ממירי סרוק, מתוכם 103 גברים ו- 88 נשים. ארבעים וארבעה אחוז מהנשים (39 מתוך 88) ו -7 אחוז (7 מתוך 103) מהגברים סבלו מדלקת פרקים חריפה. 24 חודשים לאחר מכן, 30 אחוז מהנשים עדיין סבלו מהופעות משותפות; לא צוין אם מדובר בדלקת פרקים או בדלקת פרקים.
    בניתוח רטרוספקטיבי של תגובות החיסון לחיסון נגד חצבת-אדמת (MMR) שניתנו ל -700,000 ילדים בשבדיה, דיווחו טרנגר ווילהולם (1984) רק על מקרה אחד של דלקת פרקים כרונית. המטופל היה ילד בן 12 שפיתח "דלקת מפרקים שגרונית לנוער" שנתיים לאחר שקיבל את החיסון. טיפוס ה- HLA שלו היה B27 שקשור לדלקת מפרקים כרונית. החוקרים הגיעו למסקנה כי מקרה זה של דלקת פרקים לא היה קשור בסיבה לחיסון, אלא מקרי.
    מאתיים שמונה-עשר מקרים של דלקת פרקים (ICD 9 קוד 716.9) שהתרחשו תוך 28 יום מיום החיסון עם אדמת מונובלנטית, חצבת-אדמת (MR) או MMR חיסון דווחו באמצעות מערכת MSAEFI של ה- CDC משנת 1978 עד 1990, תקופה בה בערך 28.8 מיליון מנות של חיסונים נגד אדמת ניתנו באמצעות מנגנונים ציבוריים בארצות הברית (J. Mullen, Centers for Disease Control, תקשורת אישית, 1990). אישור מקרים אלה בצורה של אבחנת רופא לא נדרש. מתוך 218 מקרים אלה, 43 (20 אחוזים) מקרים קיבלו לפחות חיסון אחד נוסף בזמן חיסון אדמת. שנה לאחר החיסון דווח על 13 (6 אחוזים) מתוך 218 המקרים המקוריים כ"לא התאוששו " 1; 15 מקרים נוספים אבדו למעקב בשנה הראשונה.
    מחקר מבחן אפידמיולוגי מבוקר פולק ועמיתיו (1982), בהשוואה המבוקשת והמבוקרת של תגובות המפרקים אצל 112 נשים סרונגטיביות שקיבלו חיסון HPV-77 (DEV) או RA 27/3 שתוארו לעיל, לא דיווחו על מקרים של דלקת פרקים כרונית או חוזרת או דלקת פרקים. עם זאת, משך המעקב הממוצע של המחקר היה 6 שבועות בלבד, ולכן יתכן כי לא התגלו מקרים חוזרים.
    עדויות ממחקרים בבעלי חיים
    נתונים ממחקרים ניסויים בבעלי חיים אינם זמינים, מכיוון שלא ניתן היה לפתח מודל של בעלי חיים לזיהום אדמת.
    מנגנונים אפשריים
    ההצעה לפיה מעורבות משותפת קשורה איכשהו לשלב של המחזור החודשי, אך אין שום עדות שתומכת בהשערה זו (Best et al., 1974; Lerman et al., 1971; Swartz et al., 1971) .
    פתוגנזה של מעורבות המפרקים היא ככל הנראה זיהום ישיר של הממברנה הסינוביאלית, מכיוון שהנגיף התאושש מנוזל המפרק של חולים עם פרקים חוזרים ונשנים של דלקת פרקים במשך עד 3 עד 4 חודשים לאחר החיסון עם זן HPV-77 (אוגרה ו- הרד, 1971). זה היה נכון גם במקרים של אדמת שנגרמה על ידי זן הנגיף מסוג הבר (Ogra et al., 1975). צ'נטלר, טינגל ועמיתיהם בודדו את נגיף האדמת מפני לויקוציטים mononuclear בדם היקפי של מספר חולים עם דלקת מפרקים מתמשכת לאחר חיסון אדמת (Chantler et al., 1981, 1982; Tingle et al., 1985). שניים מהחולים הללו קיבלו את המתח RA 27/3. במחקר אחד, נגרם נגיף אדמת מליוקוציטים של חמש מתוך שש נשים הסובלות מדלקת פרקים עד חמש שנים לאחר שקיבלו את החיסון HPV-77 (DEV) (Chantler et al., 1982). במחקר נפרד בודד נגיף אדמת האדמה מליוקוציטים חד-מוחיים מדם, נוזל סינוביאלי, או שניהם אצל 7 מתוך 19 ילדים הסובלים מדלקת פרקים כרונית מסיבה לא ידועה (Chantler et al., 1985). לא הייתה היסטוריה של זיהום נגד אדמת או חיסון נגד אדמת לאחרונה, למרות שרוב החולים קיבלו בעבר חיסון נגד אדמת נגד HPV-77 (DEV). זן האדמת המדבקת (חיסון לעומת סוג בר) לא זוהה ולא זוהה אצל שאר הנבדקים שדווחו כי הם סבלו מפרקים לאחר חיסון אדמת. למרות שרוב החולים קיבלו בעבר חיסון נגד אדמת HPV-77 (DEV). זן האדמת המדבקת (חיסון לעומת סוג בר) לא זוהה ולא זוהה אצל שאר הנבדקים שדווחו כי הם סבלו מפרקים לאחר חיסון אדמת. למרות שרוב החולים קיבלו בעבר חיסון נגד אדמת HPV-77 (DEV). זן האדמת המדבקת (חיסון לעומת סוג בר) לא זוהה ולא זוהה אצל שאר הנבדקים שדווחו כי הם סבלו מפרקים לאחר חיסון אדמת.
    במחקר אחד הוצע תפקידם של קומפלקסים חיסוניים במחזור הדם בדלקת מפרקים של אדמת אדמת, בה 11 מתוך 33 (33 אחוזים) ילדים עם דלקת מפרקים לאחר הריאות סבלו מ- CICs המכילים אנטיגן אדמת, בניגוד ל -3 מתוך 19 בלבד ( 16 אחוזים) שלא חוו דלקת פרקים (Coyle et al., 1982). במחקר שנערך על מבוגרים – 44 נשים שחוסנו עם זן RA 27/3 ו 23 גברים ו 23 נשים שהבריאו מזיהום אדמת פראית – לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים במחקר ה- CIC בין אלה שהופיעו במפרקים לבין אלו שלא . הכותבים הגיעו למסקנה כי הנתונים שלהם " אינם תומכים בתפקיד ישיר עבור רמות CIC שהועלו בפתוגנזה של דלקת מפרקים הקשורה לאדמת או דלקת פרקים "(Singh et al., 1986, p. 115).
    לימפוציטים בדם מ -15 ילדים שחלו בדלקת פרקים חריפה או דלקת פרקים לאחר חיסון אדמת, הציגו תגובות טרנספורמציה מדוכאות לנגיף אדמת בהשוואה לתגובות של לימפוציטים מביקורת שלא סבלו מסיבוכים בעקבות החיסון. ממצא זה מצביע על כך שדלקת פרקים יכולה להיווצר כתוצאה מדיכאון סלקטיבי בחסינות בתיווך התא של הנבדק בזמן המפגש הראשוני עם הנגיף (Chiba et al., 1976). מצד שני, התגובות הלימפוציטים לאנטיגן אדמת אצל שש נשים בוגרות שחלו שוב ושובדלקת מפרקים במשך 9 חודשים לפחות לאחר חיסון נגד אדמת HPV-77 (DEV) היו מוגברים יחסית (Ford and Tingle, 1980; Tingle et al., 1983). יתכן כי האנטיגנים ששימשו בשתי האוכלוסיות היו שונים זה מזה. עם זאת, שני הדיווחים אינם בהכרח משתנים, מכיוון שצפוי לחסינות תקינה או מודגשת תאים לתאים לנגיף במהלך דלקת חוזרת ונשנית, חוזרת ונשנית אצל אדם רגיל אחרת. בכל מקרה, לא ברור כרגע האם חולים המפתחים דלקת פרקים, חריפה או מתמשכת, לאחר חיסון אדמת, סובלים ממום ספציפי של מערכת החיסון המונע ממערכותיהם לנקות את הנגיף באופן תקין.
    סיכום
    דלקת מפרקים חריפה ודלקת פרקים
    גוף הראיות הנוגע לקשר האפשרי בין חיסון אדמת לבין ביטויים במפרקים חריפים כולל מספר סדרות מקרים ומחקרים ניסויים המשווים זני חיסון נגד אדמת. מחקרים אלה מצביעים על קשר ישיר ועקבי של כל זני החיסונים נגד אדמת הן לארתרופתיה חריפה והן לדלקת פרקים חריפה, כאשר חיסוני HPV-77 שהופסקו קשורים לשיעורי התגובה הגבוהים ביותר. שיעורי ההיארעות לאחר מתן זן החיסון הנוכחי RA 27/3 לנשים מבוגרות ממוצעים של 13 עד 15 אחוזים. שיעורים ממוצעים נמוכים בהרבה בקרב ילדים, עולה עם הגיל, והם גבוהים יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים. גם מפרקים חריפים וגם דלקת מפרקים חריפה הם מצבים שהאבחונים שלהם אמינים למדי; לפיכך, חשיפת החיסון ככל הנראה קדמה להופעת תופעות לוואי אלה ברוב המקרים.
    דלקת פרקים כרונית
    גוף הראיות הנוגע לקשר האפשרי בין חיסון לחיסון MMR או מרכיב אדמתו לבין דלקת פרקים כרונית מוגבל. ישנם מספר דוחות מקרים וסדרות מקרה, סדרת מקרים השוואתית ומחקר מבוקר אחד עם מיסוך כפול. מרבית החולים המתוארים בפרסומים אלה קיבלו זן חיסון HPV-77 (DEV). דווח על שלושה או ארבעה מקרים של דלקת פרקים כרונית בעקבות חיסון עם זן RA 27/3. מספר רב של מקרים לא מאושרים של דלקת פרקים כרונית בעקבות מתן זן RA 27/3 דווחו למוסד יחיד. כל המקרים היו נשים בוגרות.
    בסדרת המקרים ההשוואתיים, דיווחו טינגל ועמיתיהם (1986) על שיעורי שכיחות של ביטויים במפרקים אצל 67 נשים צעירות, לאחר זיהום טבעי בנגיף אדמת הבר, או קבלת זן RA 27/3. הם דיווחו על ארתרופתיה חוזרת יותר מ- 18 חודשים לאחר זיהום טבעי או חיסון, עם שיעורי שכיחות של 30 ו -5 אחוזים (שני חולים), בהתאמה. בשני החולים האחרונים היו "דלקת פרקים או דלקת פרקים" שלא תוארו אחרת (Tingle et al., 1986, p. 113). במחקר עם מסיכה כפולה שנערך בקרב 112 נשים שקיבלו אחד משני זני חיסון נגד אדמת, דיווחו פולק ועמיתיהם (1982) על מקרים של דלקת פרקים כרונית או חוזרת או דלקת פרקים. עם זאת, משך המעקב היה 6 שבועות בלבד, ומקרים שעלולים היו לחזור בהמשך לא היו מתגלים. בשני המחקרים,
    אחת הנשים הסובלות מדלקת פרקים כרונית לאחר חיסון עם זן RA 27/3 חלתה בנגיף אדמת מבודדת מתאים חד-גרעיניים בדם ומחלב אם 7 עד 9 חודשים לאחר החיסון. אישה שנייה שדיווחה על דלקת פרקים חוזרת שנתיים ו -9 חודשים לאחר שקיבלה את החיסון RA 27/3, חלתה גם בנגיף אדמת מבודדת מלוקוציטים בדם היקפיים (Tingle et al., 1985).
    חוסר ההבנה הנוכחי של ההיסטוריה הטבעית והגורמים המרובים לדלקת מפרקים וחוסר ההבחנה בין מקרים של דלקת פרקים לדלקת פרקים בכמה דיווחים מפחיתים את הספציפיות של האיגוד המשוער. קשה גם לקבוע אם החיסון באמת קדם לאירוע השלילי במקרים רבים. הקשר של דלקת פרקים כרונית עם דלקת אדמת טבעית והחלמת נגיף אדמת מליוקוציטים מדם היקפי ונוזל סינוביאלי של נשים עם דלקת פרקים ממושכת בעקבות חיסון אדמת, מעיד, עם זאת, על קשר ביולוגי מתקבל על הדעת בין חיסון אדמת נגד דלקת פרקים כרונית. יתרה מזאת, כמה מקרים תועדו בהם דלקת פרקים שנחשבה בסופו של דבר להיות כרונית, החלה שבועיים עד שלושה שבועות לאחר החיסון,
    מסקנות
    העדויות מצביעות על קשר סיבתי בין זן החיסון נגד אדמת המשמש כיום (RA 27/3) לדלקת מפרקים חריפה. על פי הערכות, שיעורי ההיארעות ממוצעים של 13 עד 15 אחוזים בקרב נשים מבוגרות לאחר חיסון RA 27/3 עם רמות נמוכות בהרבה שנצפו בקרב ילדים, מתבגרים וגברים בוגרים.
    העדויות תואמות את הקשר הסיבתי בין זן החיסון נגד אדמת המופעלת כיום (RA 27/3) לבין דלקת פרקים כרונית אצל נשים בוגרות, למרות שהראיות מוגבלות בהיקפן ומוגבלות לדיווחים ממוסד אחד. 2 ניסויים פרוספקטיביים, מבוקרים עם מסכות, מבוקרים, בהם נבדקים נבדקים לפחות 12 חודשים לאחר חיסון אדמת, על מנת לבסס קשר ביולוגי מתקבל על הדעת. אלמנטים נוספים של מחקר סופי יכללו ניסיונות לבודד את נגיף האודלה מנוזל הסינוביאלי של המפרקים הנגועים של מקרים של פרקים ומפרקים, וניתוח מולקולרי-גנטי כדי לקבוע אם הזן המבודד הוא זה שהוזרק, זן שמקורו בזריקות זן, או זן לא קשור.
    לך ל:
    רדיקולונוריטיס ונוירופטים אחרים
    תיאור קליני
    Radiculoneuritis הוא מונח נוח המשמש לתיאור שילוב של נוירופתיה היקפית עם כאב שורש הגבי (עצב עמוד השדרה). דוגמא לכך הוצעה תסמונת "כורע התפסן", שהיא כאבי ברכיים הקלים במידה מסוימת על ידי כריעה. תנאים קשורים אחרים, כולל פוליאנאורופתיה, paresthesias ותסמונת התעלה הקרפלית, מתרחשים באופן ספורדי יחד עם זיהום אדמת אדומה (Bailey, 1962; Brodribb, 1963; Courtenay, 1962; Haire and Hadden, 1970; Heathfield, 1962; Hodges, 1940 ; מוילן-ג'ונס ופני, 1962; וויטני, 1940).
    אפידמיולוגיה תיאורית
    דלקת בקיבה היא לא שכיחה, אך היא יכולה להופיע בכל גיל. שיעורי שכיחות של מצבים נוירולוגיים קשורים פורסמו עבור אוכלוסיות מוגדרות (Beghi et al., 1982, 1985; Stevens et al., 1988).
    עדויות ממחקרים בבני אדם
    דוחות תיקים וסדרות תיקים
    היו דיווחים על מקרים של paresthesias (Chin et al., 1971; MortonKute, 1985; Tingle et al., 1985) וכאב הכרוך בזרועות ובברכיים, שהאחרון הוליד את תסמונת "crouch's crouch" (Deinard et. אל., 1973; Spruance et al., 1972; Thompson et al., 1971) בעקבות חיסון נגד אדמת. שלושה מהם התרחשו לאחר קבלת זן RA 27/3 (MortonKute, 1985; Tingle et al., 1985). תנאים קשורים אחרים, המדווחים במקרים בודדים, הם תסמונת התעלה הקרפלית בעקבות שני זנים של HPV-77 (DK) (Chin et al., 1971; Thompson et al., 1971) ו- RA 27/3 stam (Tingle et al., 1985 ), שני מקרים של דלקת נוירית אופטית בעקבות מתן חיסון HPV-77 במקרה אחד (Kazarian and Gager, 1978) וחיסון נגד אדמת לא מוגדרת במקרים האחרים (Kline et al., 1982),תסמונת גווילין-בארה לאחר חיסון MMR שכלל את זן ה- HPV-77 (DEV) (Gunderman, 1973).
    על המקרה של נוירופתיה היקפית בעקבות חיסון אדמת דווח בשנת 1984 על ידי טרנגר ו- Wiholm (1984). סוגיית הנוירופתיות ההיקפיות הקשורות לחיסונים נגד אדמת נבדקה במאמר של שפנר ועמיתיו (1974), שבדק דיווחים על 299 מקרים. המחקר התרכז ב -32 ילדים הסובלים מנוירופתיות שעקבו אחריהם עד 32 חודשים. עשרים מילדים אלה התאוששו במלואם ולא היו להם הישנות. 10 היו תלונות קלות שנמשכו במהלך תקופת המעקב, ו -2 פיתחו הישנות של תסמונת "התפסן" לאחר 32 ו -33 שבועות, בהתאמה. מרבית 299 המקרים הכוללים ו- 32 המקרים שנבדקו בפירוט עקבו אחר מתן החיסון ל- HPV-77 (DK). החוקרים העריכו כי שיעור הסיבוכים הללו היה 2.2 ל -1,000 מנות ו -0.1 ל -1,
    מקרה אחד של ראדיקוליטיס (ICD 9 קוד 723.4) שהתרחש תוך 28 יום ממועד החיסון עם חיסון MR, דווח באמצעות מערכת MSAEFI של CDC משנת 1978 עד 1990, תקופה בה ניתנו כ 28.8 מיליון מנות של חיסון המכיל אדמת באמצעות מנגנונים ציבוריים ב ארצות הברית (ג'. מולן, מרכזים לבקרת מחלות, תקשורת אישית, 1990). לא בוצע מעקב אחר המקרה ולא נדרשה אבחנת רופא.
    סיכום
    גוף הראיות הנוגעות לקשר האפשרי בין חיסון עם אדמת מונובלנטית או חיסון MMR ורדיקולוניוריטיס ונוירופתיות אחרות מוגבל לדיווחים על מקרה וסדרות מקרים. התדרים של נוירופתיות היקפיות הוערכו מסדרות המקרה כ- 2.2 ו -0.1 לכל 1,000 מנות של חיסונים נגד HPV-77 (DK) ו- HPV-77 (DEV), בהתאמה. היעדר קבוצות השוואה במחקרים אלה מונע הערכת הסיכונים היחסיים של נוירופתיות ביחס לזנים אלה. לגבי זן RA 27/3 הנמצא בשימוש כיום בארצות הברית, שיעורי radiculoneuritis ונוירופתיות אחרות לאחר קבלתו אינם זמינים. דווח על שלושה מקרים לאחר מתן זן חיסון זה. עדויות לסבירות ביולוגית מורכבות מהתצפית ש- radiculoneuritis ונוירופתיות אחרות יכולות להופיע,
    סיכום
    אין מספיק ראיות המצביעות על קשר סיבתי בין החיסון נגד אדמת המשמש כיום (RA 27/3) לרדיקולוניאוריטיס ונוירופתיות אחרות.
    לך ל:
    טהורבוציטופנית
    תיאור קליני
    תפקוד טרומבוציטופנימציג כמו דימום פטכיה, פורטורה או רירית המשנית לירידה במספר הטסיות בדם. זה דווח בשיתוף אדמת מולדת ונרכשת (Heggie and Robbins, 1969; Morse et al., 1966). השכיחות המשוערת היא מקרה אחד של טרומבוציטופניה ב -3,000 מקרים של אדמת אדמה טבעית (Bayer et al., 1965). סיבוך זה אינו ייחודי לאדמת הטבעית, מכיוון שההערכה היא כי 70 אחוז מהמקרים של תרומבוציטופניה נובעים ממחלות נגיפיות שונות (Cohn, 1976). מנגנונים אפשריים לתפקוד טרומבוציטופני הנגרם על ידי נגיף כוללים יצירת נוגדנים לאנטיגן נגיפי אשר מגיבים בין כמה אנטיגן דומה לטסיות הדם, וכתוצאה מכך הרס הטסיות (Baldini, 1966). הנגיף עצמו או מתחמי החיסון הכוללים את הנגיף עלולים לפגוע או לשנות באופן אחר את פני הטסיות, מה שהופך אותו לרגיש להסרת הטחול. עם זאת, עדיין נותר לקבוע את תרומתה של תפקוד לקוי של טסיות-דם בתיווך נוגדנים לחולים עם תסמונת תרומבוציטופנית אידיופתית (George and Shattil, 1991).
    אפידמיולוגיה תיאורית
    תפקוד תרומבוציטופני יכול להופיע בכל גיל. לא זוהו שכיחות או שיעורי שכיחות מבוססי אוכלוסייה.
    עדויות ממחקרים בבני אדם
    דוחות מקרה
    העדויות לפורפורומבוציטופני בעקבות חיסון אדמת הן נדירות יותר מזו של זיהום טבעי ומוגבלת לדיווחים על מקרה בודד. ברטוס (1972) תיאר מקרה של תפקוד תרומבוציטופני אצל נקבה בת 26 שחוסנה בחיסון חד-מונוליטי. דווח על ארבעה מקרים נוספים של פורומבוציטופני אצל ילדה בת שנה (שרמה, 1973), ילד בן 16 חודשים וילדה בת 16 חודשים, ששניהם קיבלו את המתח RA 27/3 ( Azeemuddin, 1987), וילדה בת 18 חודשים (Neiderud, 1983) בעקבות מתן החיסון המשולב ל- MMR. כל חמשת החולים, שהיו אסימפטומטיים למחלות נגיפיות לפני החיסון, פיתחו דימום של פטכיה, פורפורורה או רירית 10 ימים עד 3 שבועות לאחר חיסון. הטסיות הופחתו באופן ניכר, אך ספירת תאי הדם האדומים והלבנים ההיקפיים והמורפולוגיה היו תקינים. במטופלים שנבדקו, הגדילו את המיגקריוציטים בדרך כלל עם מח עצם רגיל אחרת. בכל המקרים, התרומבוציטופניה לאחר החיסון הייתה חולפת. במקרים אלה לא הודגמו תסביכי חיסון המכילים וירוסים או נוגדנים נגד טסיות דם.
    עשרים ושש מקרים של תפקוד טרומבוציטופני שהתרחשו תוך 28 יום מההתחסנות עם חיסונים המכילים אדמת, דווחו באמצעות מערכת MSAEFI של CDC משנת 1978 עד 1990, תקופה בה ניתנו כ 28.8 מיליון מנות של חיסון נגד אדמת באמצעות מנגנונים ציבוריים בארצות הברית (ג'יי מולן, מרכזים לבקרת מחלות, תקשורת אישית, 1990). הם דווחו כלאדיופטיים (ICD 9 קוד 287.3). כולם מלבד 1 מתוך 26 המקרים קיבלו לפחות אנטיגן אחד נוסף בזמן חיסון אדמת. לא בוצע מעקב אחר המקרים ולא נדרשה אבחנת רופא.
    הדוח "פיצויים בגין פציעות הקשורות לחיסון " (Office of Technology Assessment, 1980) מפרט את תרומבוציטופניה כאירוע שלילי "אפשרי" לאחר חיסון, אך לא מציין כל התייחסות או הוכחה למסקנה זו. בכרטיס החבילה Meruvax II (Rubella Virus Vaccine Live, Merck Sharp & Dohme) נכתב, " לאור הירידות בספירת טסיות הדם שדווחו, תפקוד תרומבוציטופני מהווה סכנה תיאורטית, 'אך הוא גם לא מציין שום עדות לאמירה זו (מרק שארפ ודוהם, ווסט פוינט, פנסילבניה).
    סיכום
    גוף הראיות הנוגע לקשר האפשרי בין חיסון עם זן החיסון נגד אדמת RA 27/3 לבין תפקוד תרומבוציטופני מוגבל לשניים או שלושה מקרים שדווחו בספרות ובמקרים לא מאושרים שדווחו באמצעות מערכת MSAEFI של CDC . ההצגה הקלינית החד משמעית של הפורפורומבוציטופני מרמזת כי חשיפת החיסון באמת קדמה לאירוע. הקשר מתקבל על הדעת מבחינה ביולוגית מכיוון שמאמינים כי פורומבוציטופני מופיע לעיתים נדירות כסיבוך של זיהום אדמת טבעית.
    סיכום
    אין מספיק ראיות המצביעות על קשר סיבתי בין החיסון נגד אדמת המשמש כיום (RA 27/3) לבין תפקוד תרומבוציטופני.
    לך ל:
    הפניות
    • אוסטין SM, Altman R, Barnes EK, Dougherty WJ. 1972. תגובות משותפות בילדים שחוסנו נגד אדמת. I. השוואה בין שני חיסונים . כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה 95: 53-58. [ PubMed ]
    • Azeemuddin S. 1987. Thombombytytopenia purpura לאחר חיסון משולב נגד חצבת, חזרת ואדמת . רופאי ילדים קליניים 26: 318. [ PubMed ]
    • ביילי ג '1962. תסמונת התעלה הקרפלית (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 1: 1207.
    • Baldini M. 1966. purpura thrombocytopenic אידיופתי . כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד 274: 1245-1251. [ PubMed ]
    • בלפור HH, בלפור CL, אדלמן CK, ריירסון PA. 1976. הערכת חיסון Wistar RA 27/3 נגד אדמת אצל ילדים . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 130: 1089-1091. [ PubMed ]
    • בלפור HH, Groth KE, אדלמן CK. 1980. חיסון RA 27/3 נגד אדמת . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 134: 350-353. [ PubMed ]
    • Barnes EK, Altman R, Austin SM, Dougherty WJ. 1972. תגובות משותפות בילדים שחוסנו נגד אדמת. מחקר II: השוואה בין שלושת החיסונים . כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה 95: 59-66. [ PubMed ]
    • Bartos HR. 1972. תרומבוציטופניה הקשורה לחיסון אדמת . כתב העת לרפואה של מדינת ניו יורק 72: 499. [ PubMed ]
    • באייר WL, שרמן FE, Michaels RH, Szeto ILF, Lewis JH. 1965. פורפורה באדמת מולדת ונרכשת . כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד 273: 1362-1366. [ PubMed ]
    • Beghi E, Kurland LT, Mulder DW. 1982. שכיחות של דלקת חולית רוחבית חריפה ברוצ'סטר, מינסוטה, 1970-1980, והשלכות ביחס לחיסון נגד שפעת . נוירואפידמיולוגיה 1: 176-188.
    • Beghi E, Kurland LT, Mulder DW, Nicolosi A. 1985. נוירופתיה של מקלעת ברכוס באוכלוסיית רוצ'סטר, מינסוטה, 1970-1981 . Annals of Neurology 18: 320-323. [ PubMed ]
    • בהאן פו. 1977. מיאליטיס מפוזרת הקשורה לחיסון אדמת (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 1: 166. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • Best JM, Banatvala JE, Bowen JM. 1974. חיסון נגד אדמת יפנית חדשה: ניסויים השוואתיים . כתב העת הרפואי הבריטי 3: 221-224. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • ברודריב HS. 1963. רובלה (1962) בשלושה פנימיות: סיבוכיה וסוגיה . כתב העת הבריטי לפרקטיקה קלינית 17: 726-730. [ PubMed ]
    • Chantler JK, Ford DK, Tingle AJ. 1981. דלקת מפרקים קשורה באדמתית: חילוץ נגיף אדמת מלימפוציטים בדם היקפיים שנתיים לאחר חיסון . זיהום וחסינות 32: 1274-1280. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • Chantler JK, Ford DK, Tingle A. 1982. זיהום אדמת אדמת ודלקת פרקים הקשורה לאדמת . לנצט 1: 1323-1325. [ PubMed ]
    • Chantler JK, Tingle AJ, Petty RE. 1985. זיהום אדמת מתמשך עם דלקת פרקים כרונית אצל ילדים . כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד 313: 1117-1123. [ PubMed ]
    • Chiba Y, Sadeghi E, Ogra P. 1976. חריגות בתגובה החיסונית התאית בדלקת מפרקים הנגרמת על ידי חיסון אדמת . כתב העת לאימונולוגיה 177 (5, חלק 1): 1684-1687. [ PubMed ]
    • צ'ין ג'יי, ורנר ס.ב., קוסומוטו ח.ה., לנט EH. 1971. סיבוכים של חיסון אדמת אצל ילדים . כתב העת לרפואה המערבית 114: 7-12. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • Cohn J. 1976. Thrombocytopenia בילדות: הערכה של 433 חולים . כתב העת סקנדינבי למטולוגיה 16: 226-240. [ PubMed ]
    • קופר LZ, Ziring PR, Weiss HJ, Matters BA, Krugman S. 1969. דלקת פרקים חולפת לאחר חיסון אדמת . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 118: 218-225. [ PubMed ]
    • Courtenay MJF. 1962. תסמונת התעלה הקרפלית (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 1: 1698.
    • קויל PK, וולינסקי JS, בוימוביצ'י-קליין E, Moucha R, Cooper LZ. 1982. מתחמי חיסון ספציפיים לרובלה לאחר זיהום מולדת וחיסון . זיהום וחסינות 36: 498-503. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • קנינגהם אל, פרייזר ג'.ר. 1985. זיהום נגיף אדמת אדמה בתאי סינוביאלי אנושי שעובדו במבחנה . כתב העת למחלות זיהומיות 151: 638-645. [ PubMed ]
    • Deinard AS, Hoban TW, Venters HD. 1973. תגובות קליניות בילדים לאחר חיסון אדמת . דוחות שירותי בריאות 88: 457-462. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • דודג'ון ג'יי, מרסל WC, Peckham CS. 1969. ניסויי חיסון נגד אדמת אצל מבוגרים וילדים . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 118: 237-242. [ PubMed ]
    • פורד DK, Tingle AJ. 1980. תגובות חיסוניות בתיווך תאים בחולים עם דלקת פרקים חוזרת לאחר חיסון אדמת . Journal of Rheumatology 7: 225-230. [ PubMed ]
    • פוקס ג'יי.פי, רייני HS, הול לספירה, ריי CG, פטרסון מ.ג. 1976. חיסון נגד רובלה בנשים דחויות: ניסיון במדינת וושינגטון המערבית . כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני 236: 837-843. [ PubMed ]
    • פריסטון DS, פרידי ג'יי, המילטון-סמית 'SG, לורנס ג' 1971. חיסון של מבוגרים עם חיסון נגד אדמת Wistar RA 27/3 . Journal of Hygiene 69: 471-477. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • ג'ורג 'ג'.נ., שאטיל ש.י. 1991. החשיבות הקלינית של מומים נרכשים בתפקוד הטסיות . כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד 324: 27-39. [ PubMed ]
    • גרנד MG, Wyll SA, Gehlbach SH, Landrigan PJ, Judelsohn RG, Zendel SA, Witte JJ. 1972. תגובות קליניות בעקבות חיסון אדמת . כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני 220: 1569-1572. [ PubMed ]
    • Gunderman JR. 1973. תסמונת גווילין-בארה: התרחשות בעקבות חיסון משולב נגד חזרת-אדמת . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 125: 834-835. [ PubMed ]
    • Haire M, Hadden DSM. 1970. תגובות אימונוגלובולינים אצל אדמת וסיבוכיה . כתב העת הרפואי הבריטי 3: 130-132. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • הרט H, מרמיון BP. 1977. נגיף רובלה ודלקת מפרקים שגרונית . דלקת מפרקים ושגרון 5: 378-383.
    • הית'פילד KWG. 1962. תסמונת התעלה הקרפלית (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 2:58.
    • הגי לספירה, רובינס פ.צ. 1969. אדמת אדמה טבעית שנרכשה לאחר הלידה: מאפיינים קליניים וסיבוכים . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 118: 12-17. [ PubMed ]
    • הודס GMW. 1940. נוירטיס ברכיאלית בעקבות אדמת (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 1: 548.
    • הולט ס, הודגינס ד ', קרישנן KR, קריטשלי EMR. 1976. מיאליטיס מפוזרת הקשורה לחיסון אדמת . כתב העת הרפואי הבריטי 2: 1037-1038. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • הורסטמן ד.מ., ליבבר ה., קוורן EI. 1970. חיסון לאחר לידה של נשים רגישות אדמת . לנצט 2: 1003-1006. [ PubMed ]
    • קזריאן אל, גגר WE. 1978. דלקת עצבים אופטית המסבכת חצבת, חזרת וחיסון נגד אדמת . כתב העת האמריקאי לרפואת עיניים 86: 544-547. [ PubMed ]
    • Kilroy AW, Schaffner W, Fleet WF, Lefkowitz LB, Karzon DT, Fenichel GM. 1970. שתי תסמונות בעקבות חיסון אדמת: תצפיות קליניות ומחקרים אפידמיולוגיים . כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני 214: 2287-2292. [ PubMed ]
    • Kline LB, Margulies SL, Oh SJ. 1982. דלקת עצבים אופטית ומיאליטיס בעקבות חיסון אדמת . ארכיונים לנוירולוגיה 39: 443-444. [ PubMed ]
    • לי יחסי ציבור, בארנט א.פ., שולר ג'יי.פי, בריינר ס, קלארק ווה. 1960. דלקת מפרקים רובלה: מחקר שנערך בעשרים מקרים . רפואה מקליפורניה 93: 125-128. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • לרמן SJ, Nankervis GA, Heggie AD, Gold E. 1971. תגובה אימונולוגית, הפרשת וירוסים ותגובות מפרקים עם חיסון נגד אדמת: מחקר שנערך בקרב נערות ונערות צעירות שניתנו לחיסון נגד נגיף מנוכי חי (HPV-77: DE-5) . Annals of Internal Medicine 74: 67-73. [ PubMed ]
    • Martenis TW, Bland JH, Phillips CA. 1968. דלקת מפרקים שגרונית לאחר אדמת . דלקת מפרקים ושגרון 11: 683-687. [ PubMed ]
    • Monto AS, Cavallaro JJ, Whale EH. 1970. תדירות דלקת פרקים אצל נשים שקיבלו אחד משלושה חיסונים נגד אדמת . ארכיונים לרפואה פנימית 126: 635-639. [ PubMed ]
    • Morse EE, Zinkham WH, DP DP. 1966. פורפורומביה טרומבוציטופנית בעקבות זיהום אדמת אצל ילדים ומבוגרים . ארכיונים לרפואה פנימית 117: 573-579. [ PubMed ]
    • Morton-Kute L. 1985. חיסון נגד רובלה ופרזזות פנים (מכתב) . Annals of Internal Medicine 102: 563. [ PubMed ]
    • Moylan-Jones RJ, Penny PT. 1962. סיבוכים של אדמת (מכתב) . לנצט 2: 355.
    • המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. 1964. מחזור I של סקר בדיקת הבריאות הלאומית, מדגם ותגובה, ארצות הברית, 1960-62 . סטטיסטיקות חיוניות ובריאות, סדרה 11, מס '1. פרסום PHS מס' 1000. שירות בריאות הציבור. וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב. [ PubMed ]
    • המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. 1973. תוכנית והפעלת סקר בדיקת הבריאות והתזונה הלאומית, ארצות הברית, 1971-73 . סטטיסטיקות חיוניות ובריאות, סדרות 1, מס '10 א ו -10 ב. פרסום DHEW מס '(HSM) 73-1310. שירותי בריאות ומינהל בריאות הנפש. וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב.
    • המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. 1978. תוכנית ומבצע סקר הגדלת NHANES I מבוגרים 25-74 שנים, ארצות הברית, 1974-75 . סטטיסטיקות חיוניות ובריאות, סדרה 1, מס '14. פרסום DHEW מספר (PHS) 78-1314. שירות בריאות הציבור. וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב.
    • המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. 1988. הערכות נוכחיות מסקר הראיונות הלאומי לבריאות, ארצות הברית, 1987 . סטטיסטיקות חיוניות ובריאות, סדרה 10, מס '166. פרסום DHHS מספר (PHS) 88-1594. שירות בריאות הציבור. וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב.
    • המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. 1989. הערכות נוכחיות מסקר הראיונות הלאומי לבריאות, ארצות הברית, 1988 . סטטיסטיקות חיוניות ובריאות, סדרה 10, מס '173. פרסום מס' DHHS (PHS) 89-1501. שירות בריאות הציבור. וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב.
    • Neiderud J. 1983. Purpurocytopenic purpura לאחר חיסון משולב נגד מורבילי, פרוטיטיס ואדמת . Acta Paediatrica Scandinavica 72: 613-614. [ PubMed ]
    • המשרד להערכה טכנולוגית. 1980. פיצויים בגין פגיעות הקשורות לחיסון: מזכר טכני . וושינגטון הבירה: משרד הדפוס של ממשלת ארה"ב.
    • Ogra PL, Herd JK. 1971. דלקת פרקים הקשורה לזיהום אדמת המושרה . Journal of Immunology 107: 810-813. [ PubMed ]
    • Ogra PL, Chiba Y, Ogra SS, Dzierba JL, Herd JK. 1975. דלקת בנגיף רובלה בדלקת מפרקים שגרונית לנוער . Lancet 1: 1157-1161. [ PubMed ]
    • Peltola H, Heinonen OP. 1986. תדירות של תגובות לוואי אמיתיות לחיסון נגד חצבת-אדמת: ניסוי מבוקר פלצבו-סמוי כפול עיוור בתאומים . לנצט 1: 939-942. [ PubMed ]
    • פלוטקין SA. 1988. חיסון נגד רובלה . בתוך: פלוטקין SA, עורך; , מורטימר EA, עורך. , עורכים. חיסונים . פילדלפיה: WB Saunders Co.
    • פולק BF, Modlin JF, White JA, DeGirolami PC. 1982. השוואה מבוקרת של תגובות המפרקים בקרב נשים שקיבלו אחד משני חיסונים נגד אדמת . כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה 115: 19-25. [ PubMed ]
    • Rowlands DF, Freestone DS. 1971. חיסון נגד אדמת של ילדות רגישות בקריאה . Journal of Hygiene 69: 579-586. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • Schaffner W, Fleet WF, Kilroy AW, Lefkowitz LB, Herrmann KL, Thompson J, Karzon DT. 1974. פוליאורורופתיה בעקבות חיסון אדמת: מחקר המשך ובדיקת הבעיה . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 127: 684-688. [ PubMed ]
    • Sharma ON. 1973. תרומבוציטופניה בעקבות חיסון נגד חצבת – חזרת אדמת אצל תינוק בן שנה . רופאי ילדים קליניים 12: 315. [ PubMed ]
    • Singh VK, Tingle AJ, Schulzer M. 1986. דלקת מפרקים הקשורה ברובלה. ב. הקשר בין רמות מורכבות של מערכת החיסון לבין ביטויים במפרקים . Annals of the Rheumatic Diseases 45: 115-119. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • סמית CA, פטי רי, טינגל איי ג'יי. 1987. נגיף רובלה ודלקת מפרקים . מרפאות מחלות ראומטיות בצפון אמריקה 13: 265-274. [ PubMed ]
    • Spruance SL, Smith CB. 1971. סיבוכים משותפים הקשורים בנגזרות של חיסון נגד נגיף HPV-77 . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 122: 105-111. [ PubMed ]
    • Spruance SL, Klock LE, Bailey A, Ward JR, Smith CB. 1972. תסמיני מפרקים חוזרים ונשנים בילדים שחוסנו בחיסון נגד אדמת HPV-77DK12 . Journal of Pediatrics 80: 413-417. [ PubMed ]
    • Spruance SL, Metcalf R, Smith CB, Griffiths MM, Ward JR. 1977. מפרקים כרוניים הקשורים לחיסון אדמת . דלקת פרקים ושיגרון 20: 741-747. [ PubMed ]
    • סטיבנס ג'יי.סי, סאן ס, בירד CM, אופלון WM, קורלנד LT. 1988. תסמונת התעלה הקרפלית ברוצ'סטר, מינסוטה, 1961 עד 1980 . נוירולוגיה 38: 134-138. [ PubMed ]
    • Swartz TA, Klingberg W, Goldwasser RA, Klingberg MA, Goldblum N, Hilleman MR. 1971. ביטוי קליני לפי גיל בקרב נשים שנקבעו חיסון נגד ברווז HPV-77 . כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה 94: 246-251. [ PubMed ]
    • Taranger J, Wiholm BE. 1984. Litet antal biverkningar rapporterade efter חיסון mot massling-passjuka-roda hund . Lakartidningen 81: 1936-1937.
    • תומפסון GR, פריירה א ', בראקט RG. 1971. דלקת מפרקים חריפה המסבכת את החיסון נגד אדמת . דלקת פרקים וראומטיזם 14: 19-26. [ PubMed ]
    • תומפסון GR, ווייס ג'יי ג'יי, שיליס ג'יי.ל, בראקט RG. 1973. דלקת פרקים לסירוגין לאחר חיסון אדמת: מעקב לשלוש שנים . כתב העת האמריקני למחלות ילדים 125: 526-530. [ PubMed ]
    • Tingle AJ, Ford DK, Price GE, Kettyls DWG. 1979. א. דלקת פרקים ממושכת בתאומים זהים לאחר חיסון אדמת (דוח קצר) . Annals of Internal Medicine 90: 203-204. [ PubMed ]
    • טינגל AJ, Kettyls GDM, Ford DK. 1979. ב. מחקרים על דלקת מפרקים אדמתית הנגרמת מחיסון: ממצאים סרולוגיים לפני ואחרי חיסון . דלקת פרקים וראומטיזם 22: 400-402. [ PubMed ]
    • Tingle AJ, Yang T, Allen M, Kettyls GD, Larke RP, Schulzer M. 1983. הערכה אימונולוגית פרוספקטיבית של דלקת מפרקים הנגרמת על ידי חיסון נגד אדמת . זיהום וחסינות 40: 22-28. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • Tingle AJ, Pot CH, Chantler JK. 1984. דלקת פרקים ממושכת, וירמיה, היפוגלובלינמיה והיפר-סרוק כושל בעקבות חיסון אדמת (מכתב) . לנצט 1: 1475-1476. [ PubMed ]
    • Tingle AJ, Chantler JK, Pot KH, Paty DW, Ford DK. 1985. חיסון נגד אדמת לאחר לידה: קשר להתפתחות של דלקת פרקים ממושכת, רצפים נוירולוגיים, וירמיה של אדמת כרונית . כתב העת למחלות זיהומיות 152: 606-612. [ PubMed ]
    • טינגל AJ, אלן M, פטי רי, קטילס GD, צ'אנטלר ג'יי.קיי. 1986. דלקת מפרקים הקשורה ברובלה. I. מחקר השוואתי של ביטויים במפרקים הקשורים לזיהום אדמת אדמת וחיסון נגד אדמת RA 27/3 . Annals of the Rheumatic Diseases 45: 110-114. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • Valensin PE, Rossolini GM, Cusi MG, Zanchi A, Cellesi C, Rossolini A. 1987. דפוסי נוגדנים ספציפיים במשך תקופה של שנתיים לאחר חיסון אדמת עם חיסון RA 27/3 חי מנוכה . חיסון 5: 289-294. [ PubMed ]
    • וואלאס RB, Libert P, Ibrahim M, Isacson P. 1972. תסמינים משותפים בעקבות קמפיין חיסון נגד אדמת שטח: דו"ח של סקר . כתב העת האמריקאי לבריאות הציבור 62: 658-661. [ מאמר חינם של PMC ] [ PubMed ]
    • וויבל רי, סטוקס ג'יי, בויאנק EB, הילמן מר. 1972. השפעת הגיל על התגובה הקלינית לחיסון נגד ברזל HPV-77 . כתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני 222: 805-807. [ PubMed ]
    • Weibel RE, Villarejos VM, Klein EB, Buynak EB, McLean AA, Hilleman MR. 1980. מחקרים קליניים ומעבדתיים עם חיסון RA 27/3 ונגיף אדמת אדמת HPV 77-DE לחיות . הליכי החברה לביולוגיה ניסויית ורפואה 165: 44-49. [ PubMed ]
    • Witney EW. 1940. נוירטיס בעקבות אדמת (מכתב) . כתב העת הרפואי הבריטי 1: 831.
    לך ל:
    הערות שוליים
    1
    יש צורך בזהירות בפירוש קטגוריה זו, מכיוון שמקרים של דלקת פרקים עם קומברידיות, למשל אמצעי הדלקת נגד דלקת בשחיקה – המדווחים בזמן החיסון הראשוני ונמשכו בגיל שנה היו מסומנים כ"לא התאוששו ", גם אם דלקת המפרקים הייתה נפתרת. סקירה של קבוצה קודמת של מקרים בדלקת מפרקים חריפה, שכותרתה לאחר מכן "לא התאוששה" בגיל שנה, הראתה שהרוב נבעו מתחלואה מתמשכת שאינה דלקת פרקים (ג'. מולן, מרכזים לבקרת מחלות, תקשורת אישית, 1991).
    2
    כאשר כל זני החיסונים נגד אדמת, כולל זני ה- HPV-77 (DK) ו- HPV-77 (DEV), נחשבים כקבוצה, הראיות מצביעות על קשר סיבתי לדלקת מפרקים כרונית אצל נשים בוגרות.
    זכויות יוצרים © 1991 על ידי האקדמיה הלאומית למדעים.
    מזהה מדף ספרים: NBK234372
    תוכן

    • שתף בפייסבוק
    • שתף בטוויטר
    • שתף ב- Google+
    צפיות
    • PubReader
    • תצוגת הדפס
    • ציטוט עמוד זה
    • גרסת PDF לתואר זה (4.8M)
    • השבת קישורי מילון מונחים
    בעמוד זה
    • דַלֶקֶת פּרָקִים
    • רדיקולונוריטיס ונוירופטים אחרים
    • טהורבוציטופנית
    • הפניות
    כותרות אחרות באוסף זה
    • אוסף האקדמיות הלאומיות: דוחות הממומנים על ידי מכוני הבריאות הלאומיים
    מידע קשור
    • PMC
    • PubMed
    פעילות אחרונה
    ברורלכבות
    • עדויות הנוגעות לחיסונים נגד אדמת ודלקת פרקים, רדיקולוראוריטיס ופקקת …
    ראה עוד…
    מרכז תמיכהמרכז תמיכה
    קישור חיצוני. אנא עיין במדיניות הפרטיות שלנו .
    NLM
    NIH
    DHHS
    USA.gov
    המרכז הלאומי למידע על ביוטכנולוגיה , הספרייה הלאומית האמריקאית לרפואה8600 רוקוויל פייק , MDesda MD , 20894 ארה"ב
    מדיניות והנחיות | איש קשר

  15. השורה התחתונה מבחינתי היא שיש חשש לסיכונים בחיסון, וגם יש סיכונים בקורונה, והשאלה רק מה יותר גדול.
    לגבי הקורונה, ככל שהאדם צעיר יותר, כן הסיכון נמוך יותר.
    ומבחינתי אין להתחסן מסיבות מופשטות כמו כדי להגן על הזולת או לחזור לשיגרה,
    אותי מעניינת רק הבריאות של אישתי והילדים.
    אז די ברור שההורים שלי בסכנה גדולה מהקורונה וצריכים להתחסן,
    הילדים שלי כמעט לא בסיכון ומיותר להם (וסתם מוסיף סיכון) להתחסן, כולל אלה שבצבא.
    ואני ואישתי בתחום האפור וכנראה נמתין עם החיסון כי אנחנו לא סומכים על הממסד הרפואי בגרוש,
    ולשנינו יש מערכת חיסונית טובה.
    למעשה אני מאוד חושש שהממסד ישמח לקחת סיכון סטטיסטי קטן (עד בינוני), רוחבי על כל האוכלוסיה,
    כדי לקדם כל מיני מטרות לא לעניין כמו להראות שהמחליט הספציפי הוא שמרני ואחראי.

    • לא, ועוד פעם לא – זה פייק מסוכן ומזיק. הסיכון שבחיסון אפסי, והסכנה של המחלה
      חמורה בהרבה בכל קבוצות הגיל, גם אצל צעירים. וגם לא להדביק אנשים בסביבתך
      שעלולים למות זה ערך.
      Danny Orbach, PhD
      Senior lecturer in general history and East Asian studies, the Hebrew
      University of Jerusalem
      972-527244538
      dannyorbach@gmail.com

      • היום רועי צזנה כותב בפייסבוק משהו חשוב, לפחות בעיניי, על רמז ראשון שאולי החיסון לא יפתור את בעיית המוטציות אלא ההיפך. הוא כותב את זה עם כל הזהירות (נו, כדי שלא יבואו ההזויים) ומדגיש שעוד לא ברור לגמרי אבל יכול להיות שיש בעיה. אני באמת מציעה לא להדהד דף מסרים שהחיסון נבדק והוכח מעל כל ספק. זה בסדר ללכת להתחסן גם אם יש חששות אבל אין צורך לדרבן את האנשים שמוכנים ויכולים להתבודד עוד כמה חודשים עד שהתמונה תתבהר יותר.
        https://www.facebook.com/roey.tzezana

      • עם כל הכבוד לרועי צזנה, הוא לא רופא ולא אימונולוג. כדי שיהיו פחות מוטציות, צריך שיהיו פחות הדבקות. היינו – שכולם יתחסנו מהר ככל האפשר. כל מי ש״מחכה כמה חודשים״ או שטות דומה לא רק מסכן את עצמו ואת סביבתו, לא רק הופך לרוצח ומפיץ מחלות בפוטנציה, ולא רק יצטרך לסבול מנידוי חברתי וחרם כלכלי, אלא גם מסייע להפיץ את המוטציות. מדהים כמה תירוצים אנשים מחפשים מהגורן ומהיקב.

      • ושימי לב שצזנה כותב שהדרך למנוע מוטציות כאלו הוא להתחסן כמה שיותר מהר. כמו כן, טכנולוגיית החיסון היא כזו שניתן להתאימה במהירות לכל מוטציה.

  16. רק ראיתי את הפוסט עכשיו :(.

    לא נראה לי שהתנגדות לחיסונים היא תוצר של החברה המודרנית. להיפך, נושא החיסונים היה שנוי במחלוקת מאז המצאת החיסון. משבאה הואריולאציה לאירופה היו ספקות לגבי השימוש בה כיוון שבערך, וצרפת אסרה עליה, על אף שהיא היתה הרבה יותר בטוחה מלחלות באבעבועות השחורות. אחרי המצאת החיסון של ג׳נר, החיסון היה עוד הרבה יותר בטוח מהואריולאציה, אבל הואריולאציה כבר התקבעה כמסורת ובריטניה נאלצה לאסור עליה ב-1840, 42 שנה אחרי המצאת החיסון; בקולוניות, השימוש המסורתי נמשך עד סוף המאה ה-19, ובשנות ה-70 למאה העשרים עוד גילו קהילות מסורתיות בפקיסטן ואפגניסטן שהשתמשו בואריולאציה.

    ברמה הפוליטית, מפלגות שמרניות, כגון נוצריות-דמוקרטיות, התנגדו לחוקים שהטילו חובת חיסון, מטעמים של התנגדות לזכות הממשלה להגיד להורים איך לגדל את ילדיהם. המפלגות האלו עברו מודרניזציה במאה ה-20, אבל שרידים לא מודרניים ממשיכים להתנגד לחיסונים, כגון מפלגת SGP בהולנד. היום, ההתנגדות הכי חזקה בעולם לחיסון, שבגללה למשל הדברת הפוליו לא מצליחה, באה מקהילות ג׳יהאדיסטיות בפקיסטן (וצפון ניגריה אבל שם כן הצליחו להדביר את הפוליו לפני כמה שנים). השמאל לפעמים מסנגר על הקהילות האלה מטעמי התנגדות גאופוליטית לאימפריאליזם, אך מתנגדי החיסונים עצמם לא משתמשים בשום טיעון שמאלני, פוסטקולוניאלי, או פוסטמודרני – הם אומרים שחיסונים זה קונספירציה יהודית בינלאומית לסרס גברים מוסלמים. בישראל החרדים בדומה לא זוכים לאוטונומיה מסיבות פוסטמודרניות – להיפך, בן-גוריון הנהיג את האוטונומיה והשמאל החדש הקים את רצ האנטי-דתית.

    מה שכן, עד שנות ה-60 למאה העשרים, לא היתה התנגדות לחיסונים או לבידוד משום כיוון שמאלי או ליברלי. ברם, תת-תרבויות של מתנגדי חיסונים ומאמיני תיאוריות קונספירציה עוזבות את השמאל האירופאי והאמריקאי. בארה״ב מאמיני תיאוריות קונספירציה נדדו ימינה אחרי בחירת אובמה (למשל האתר InfoWars התנגד לבוש ומשם עבר להתנגדות לאובמה ותמיכה בטראמפ) ובארה״ב של טראמפ עוד לפני הקורונה התנגדות לחיסונים היתה יותר ימין משמאל. בבריטניה, הקו של הגרדיאן הוא אנטי-קונספירציה ובעד חובת חיסון. בגרמניה של היום, מכחישי קורונה מצביעים בעיקר לימין הקיצוני, וגם מכחישי קורונה שהצביעו לירוקים בבחירות קודמות נוטשים את המפלגה, שדווקא צומחת בסקרים על בסיס של בורגנות עירונית ליברלית שמכבדת את הדעה המדעית.

    בישראל זה שונה ויש הרבה תיאוריות קונספירציה בשמאל. לא 100% ברור לי למה, אבל למשל במחאה החברתית היו כבר שמאלנים שציטטו ימין ליברטריאני אמריקאי שמאמין בתיאוריות קונספירציה על גובה האינפלציה. גם זכור לי שהיו שהביעו תרעומת על חיסון מוחלש לעומת חיסון מומת, וכמובן שהיום יש הרבה מכחישי קורונה שבטוחים שביבי בדה את הכל.

    הניחוש שלי הוא שזה קשור להתחממות כדור הארץ והזהות ההולכת וגוברת בין כבוד למדע ותמיכה במדיניות להקטנת פליטת גזי חממה, שזה נושא שנוי במחלוקת בארה״ב ואירופה אבל לא בישראל. כמו שהצלחות בריאות הציבור מתחילת המאה העשרים ועד שנות ה-60 יצרו אקלים בו לא היה צריך יותר לבודד אנשים בעולם הראשון וכמו כן אנשים שכחו את התמותה הנוראית מהחצבת ועל כן השמאל החדש התמלא באנשים שמתנגדים לרעיון שבכלל צריכה להיות מדינה, ב-20 שנים האחרונות התחממות כדור הארץ יצרה אקלים בו להקשיב לקונצנזוס המדעי ולהפנים זה חשוב. בדומה, אמריקאים ואירופאים שהתנגדו לנאט״ו בתקופת מלחמות וייטנאם ועירק זזים חזרה לכיוון של נאט״ו בתגובה למלחמת האזרחים בסוריה ולמדיניות של שי ופוטין.

  17. אתה כמובן צודק דני.

    אבל לטעמי היית צריך יותר להדגיש שעדיין יש סכנה באד-ורקונדיאם, פנייה לסמכות כתחליף לדיון. ולא רק פנייה לסמכות שלא רלוונטית, אלא גם פנייה לסמכות בנידון דידן.

    יש סכנה של השתקת מומחים שחושבים אחרת בגלל שיש מומחים בעלי שם יותר גדול שחושבים אחרת או שרוב המומחים בתחום חושבים אחרת (יש הרבה דוגמאות מכל התחומים: איינשטיין והקוואנטים, דן שכטמן והגבישים, גרשם שלום והיחס לקבלת המאה ה20 ועוד ועוד).

    יישר כוח על התכנים המעניינים באתר!

    • אני אכן חושב שיש סכנה באד-ורקונדיאם, ובתחומים שנוגעים למדיניות ציבורית אני גם נגדה. אבל בתחומים שקשורים למדע קשה, במיוחד לרפואה, שדרושה מומחיות רצינית מאד בכדי להבינם, האם מבחינת ניהול סיכונים לא כדאי לאדם הממוצע להסתמך על הקונצנזוס המדעי בתחום?

להגיב על מזדקנת אחת לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: