לולא הגיהאד של מערכת המשפט נגדו היה זוכה להרבה יותר מנדטים. מקווה שזה ברור.

נראה לי שתגובת המראה היא טענות השמאל שנתניהו נפל בגלל הפגנות בלפור. גם לטענה הזו אין שחר. הפגנות בלפור אולי הלחיצו מאד את גנץ וחבורתו, אבל הם לא הפילו את נתניהו.

דני שלום.
אחרי חיבוטים רבים אני כותב תגובה לטור שלך.
אני מודה שאני עושה זאת בלב כבד בעיקר כיוון שלצערי, בכל פעם שאני מבקש להביא דעה שונה מהמקובלת אני נתקל בתגובה זועמת ורגשית מצד רבים מחברי. אם אתה מרגיש שאינך מעוניין בהחלפת דעות אנא אמור לי בבקשה ונשאר ידידים.
אני חושב שבטור יש כמה בעיות טיעוניות. כיוון שזהו מאמר דעה ולא מאמר מתחום ההתמחות של שנינו, חשוב לדייק בעובדות ולהבהיר טענות.
ראשית, ההתייחסות לכך שאלו "טענות הימין" היא בעייתית. הטענה שמערכת המשפט בהגדרתה הרחבה בישראל מסמנת מטרות ומתנכלת לדמויות פוליטיות אינה טענה חדשה ושותפים לה טוענים מגוונים שונים של הקשת הפוליטית בישראל. מתוכן אני מבקש להזכיר שלושה בולטים שאינם נמנים עם מחנה הימין בישראל והם רות גביזון ודניאל פרידמן מתחום המשפטים ואבי בראלי מתחום ההיסטוריה של תנועת העבודה. לא ננתח כאן את תתי הטענות של כל אחד מהם אבל ראוי להזכיר כי הטענות מתייחסות גם לאירועים בתחום ההיסטוריה הקרובה וגם כיום.
שנית, הוא השתלשלות העניינים והעניין התקשורתי והמשפטי של תיקי נתניהו.
אני מביא ציטוטים ממאמרך ואז מתייחס אליהם:

"המשבר הפוליטי, שבסופו נתניהו מצא את עצמו מחוץ לכס רה"מ, התחיל ב-2019."

ענייני כתבי האישום של נתניהו לא החלו ב2019 אלא בכתבתו של גידי ווייץ בהארץ באוקטובר 2015. (במאמר מוסגר יש לציין שהרבה קודם לכן פרסם שוקי טאוסיג בהעין השביעית מאמר משמעותי בהרבה ביחס להתנהלות של מפלגת יש עתיד מול ידיעות אחרונות ולא זכה לשום התייחסות באמצעי התקשורת. מצרף כאן שתי כתבות בנושא, את הכתבה המקורית של אטוסיג וכתבת המשך בודדת בוואלה: https://b.walla.co.il/item/2671233, https://www.the7eye.org.il/72127 ).
למעשה מרגע זה החלו תהליכים תקשורתיים, פוליטיים ומשפטיים רבים שלפחות חלקם גלויים לעין הציבורית והם הסיקור המתמשך של החקירות באמצעי התקשורת, והדרישה הציבורית לחקירה והגשת כתבי אישום (ההפגנות מול ביתו של היועמ"ש). לא ניתן לומר שדברים אלו אינם פוליטיים ואין להם קשר להליך המשפטי. הדברים האלה הם ללא ספק חלק מלחץ ציבורי גדול מאוד שמשפיע על נבחרי ציבור בקבלת החלטות. השפעה על נבחרי ציבור זה דבר מבורך אבל צריך לזכור שזה החל הרבה זמן לפני התאריך שנקבת.

"בשלב הזה עוד לא הוגש שום כתב אישום."

הטעות המשמעותית ביותר שלך בעיני היא שאולי לא פורסם ב2019 כתב אישום אבל פורסם משהו אחר שהוא במידה רבה חמור בהרבה. בפברואר 2019 פורסם נגד נתניהו כתב חשדות. זהו איננו כתב אישום אלא כתב חשדות. זהו הליך שאיננו מוכר במשפט הישראלי ואין דבר כזה "כתב חשדות" או פרסומו בהליך הפלילי בישראל למיטב ידיעתי. כתב האישום נגד נתניהו הוגש בינואר 2020, שנה לאחר שאותו "כתב חשדות" פורסם. כאן לדוגמא כתבה אחת מני רבות מאוד על כתב החשדות https://www.maariv.co.il/news/law/Article-687129. אני חושב שדי ברור שפרסום של דבר כזה שהוא משפטי במהותו (גם אם אין לו אח ורע במשפט בישראל) יש לו השפעה פוליטית אדירה.

"אבל הסיבות שהוא מנה היו שהליכוד הפך לכלי שרת של נתניהו, שנתניהו מציב את טובתו האישית לפני טובת המדינה ושהוא פוגע בממלכתיות ובאחדות."

בעשרים וחמש השנים האחרונות מוכרות לא פעם מפלגות שונות שעונות להגדרה "מרכז ימין" כלומר נמצאות משמאל לליכוד אך חוברות אליו. שתי הדוגמאות המובהקות הן הדרך השלישית של אביגדור קהלני שחברה לממשלת נתניהו הראשונה ומפלגת כולנו של משה כחלון. העובדה שמפלגת ימין מרכז של שבעה מנדטים מחרימה את המפלגה הגדולה בכנסת יש בה בהחלט כדי להיות אירוע פוליטי בקנה מידה משמעותי. ברור לחלוטין שמפלגת תקווה חדשה נשענת על כתבי האישום נגד נתניהו בציטוטים אותם הבאת כיוון שבבירור מפלגה זו אמורה להיות מפלגת ימין וההחרמה המופגנת של נתניהו והליכוד על ידי תקווה חדשה יצרה מראש מצב שבו אין לגוש הימין רוב. הספירה של המנדטים של הליכוד לבדו מסתכלת בצורה צרה על הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו ואגב כך מעלה תמונה מטרידה של חוסר האמון שרוחש קהל גדול של מצביעים לתהליך המשפטי.

"עד לפני כמה חודשים, הן כחול לבן והן העבודה ישבו בממשלה אחת עם הנאשם נתניהו. החרם נשבר"

ההתבוננות על מפלגת העבודה ועל כחול לבן היא כמובן התבוננות פוליטית אבל גם כאן, אני חושב שניתן להתבונן על הדברים אחרת ממה שאתה מציג אותם. גם יש עתיד, גם העבודה וגם כחול לבן היו חלק מממשלות נתניהו השונות. מה גרם לכולן באופן מתגלגל להחרים אותו? ראשונה החלה יש עתיד שהיתה חלק מממשלת נתניהו ב2013 – 2015 ואחריה המשיכו בזו אחר זו שאר המפלגות לאורך השנים. למעשה הן לא שברו חרם אלא הידקו את החרם. ניתן להתבונן על ראשה של הסיכה או על משק כנפי הפרפר ולהתייחס רק להתנהגות האישית של נתניהו כלפי אישיות כזו או אחרת אבל אני חושב שדווקא המחקרים ההיסטוריים ששנינו אמונים עליהם יובילו אותנו למסקנה שמדובר במשהו מורכב בהרבה. שוב, אני לא חושב שהם שברו את החרם אלא הצטרפו והידקו את החרם וזה קרה בדיוק בשל ההתגלגלות של התהליכים המשפטיים נגד נתניהו ולא היחס האישי (אם כי אני בטוח שגם לזה יש משקל).

לאור דברים אלו ורבים אחרים אני חולק על עיקרי הטיעון שלך במאמר. אין כאן מיתוס ושברו אלא יש להתמקד בעובדות באופן דקדקני ואני מודה שהדברים שאני קורא ביחס למשפט הזה מעלים אצלי תחושות אי נוחות מרובות.
בנוסף לכך אני חייב לציין שאין מה לציין את הימין כ"אינפנטילי". כמי שככל הנראה קרוב אליך לפחות בחלק מתפיסות העולם עלינו לכבד את היריבים האידאולוגיים שלנו וכך גם לכבד את עצמנו.
יום טוב