האם נתניהו הודח על ידי מערכת המשפט? מיתוס ושברו

בימין הפוליטי, יש רבים הסבורים שבנימין נתניהו "הודח" מתפקידו על ידי מערכת המשפט. בטור קצר לינשוף, טוען חנן גרשוני שיש בעיה אחת מרכזית עם התיאוריה הזאת: אין שום קשר בינה לבין העובדות.

בנימין נתניהו. תמונה לשימוש חופשי. קרדיט: שגרירות ארצות הברית בישראל.

נתניהו הודח מתפקידו על ידי מערכת המשפט – כך טוענים לא מעט ימנים. אז מכיוון שהרעיון התחיל לקנות לו שביתה בימין, כדאי להזכיר כמה עובדות. המשבר הפוליטי, שבסופו נתניהו מצא את עצמו מחוץ לכס רה"מ, התחיל ב-2019. בשלב הזה עוד לא הוגש שום כתב אישום. נתניהו ניצח בבחירות ברוב משכנע – 65 מנדטים. הכל היה בסדר מבחינתו עד שליברמן החליט לפרוש והשאיר את נתניהו עם 60 מנדטים בלבד. הסיבה הרשמית היתה אי הסכמה בקשר לחוק הגיוס, טענה לא רשמית היא שזו היתה נקמה של ליברמן בנתניהו בגלל שחשב שנתניהו התלונן נגדו במשטרה. כך או כך, הפרישה לא קרתה בגלל החקירות של נתניהו. לא זה מה שהפריע לליברמן, שקצת לפני כן היה נאשם בעצמו ובהזדמנות אחרת הורשע. בזה אפשר לסיים, מכיוון שזו הסיבה שנתניהו נכשל במשך ארבע מערכות בחירות בניסיון להקים ממשלה בראשותו. בכל אחת מהן, אם ישראל ביתנו היתה חלק מהקואליציה, לגוש הימין היה רוב מוצק.

המכה הבאה לנתניהו היתה הפרישה של גדעון סער והקמת תקווה חדשה. סער הכריז כבר בתחילת הקמפיין שלא יישב עם נתניהו, אבל הסיבות שהוא מנה היו שהליכוד הפך לכלי שרת של נתניהו, שנתניהו מציב את טובתו האישית לפני טובת המדינה ושהוא פוגע בממלכתיות ובאחדות. הוא אכן טען בשלב מסוים שלא טוב שנאשם בפלילים מכהן כראש ממשלה, אבל זו בהחלט לא היתה הסיבה המרכזית. ואם כל הסיבות שסער מנה לפסילה לא היו נכונות, הרי שהסיבה האמיתית היתה היחס המכוער של נתניהו כלפיו. אבל גם הפרישה של ישראל ביתנו מגוש נתניהו, וגם זו של תקווה חדשה, לא הספיקו בשביל להקים ממשלה בלי נתניהו.

הממשלה ששלחה אותו לאופוזיציה הוקמה בזכות הצטרפותן של עוד שתי מפלגות – ימינה ורע"מ. והנה, גם שתי המפלגות האלו לא נימקו את בחירתן בכך שקיימים אישומים נגד נתניהו, שתיהן לא פסלו אותו בשל כך ושתיהן גם קיימו איתו משא ומתן. כלומר המפלגות שהפילו את נתניהו – או שלא פסלו את נתניהו, או שפסלו – אבל לא בגלל החקירות נגדו.

ומה לגבי מפלגות המרכז והשמאל? הן הרי הודיעו שיחרימו את נתניהו בגלל כתב האישום נגדו. אם כן האם לא בגלל זה הוא נכשל בניסיון להרכיב ממשלה? זו טענה נכונה, אבל היא סובלת מזיכרון קצר: עד לפני כמה חודשים, הן כחול לבן והן העבודה ישבו בממשלה אחת עם הנאשם נתניהו. החרם נשבר. ואז, לא מלאך ולא שרף ולא כתב אישום ולא חקירות – נתניהו בכבודו ובעצמו בחר להפר את ההסכם הקואליציוני ולפרק את הממשלה. הוא כנראה חשב, כמו מהמר כפייתי, שאמנם שלוש פעמים הוא לא הצליח להשיג רוב בלי ישראל ביתנו, אבל בפעם הרביעית הוא יצליח. לצערו, התכנית המבריקה הזו נכשלה. אם גנץ לא מוכן מאז לעשות עסקים עם נתניהו, וזאת למרות שהוצעו לו הצעות מפליגות מאוד מכיוון הליכוד, לא מנדלבליט הוא האשם בזה.

נשארה רק מפלגה אחת שגם החרימה את נתניהו בגלל כתבי האישום וגם לא שברה את החרם, והיא יש עתיד. אכן אפשר לטעון שזאת הסיבה שנתניהו עכשיו באופוזיציה, אבל צריך להזכיר שנתניהו, באופן משפיל, פיטר בשידור חי את יו"ר המפלגה, והאירוע קרה הרבה לפני כל החקירות. יטענו שבגללן הוא הפסיד מצביעים. ובכן, האמת קצת שונה. בבחירות 2015 הליכוד קיבל 30 מנדטים. מאז, בכל מערכת בחירות המספר עלה, עד שהגיע לשיא של 36 מנדטים בבחירות 2020, שהתקיימו אחרי הגשת כתב האישום. כלומר, אם האישומים השפיעו על מספר המנדטים של הליכוד הרי שהם השפיעו לחיוב. בקיצור: לא, מערכת המשפט לא הפילה את נתניהו. הוא הפסיד את הכיסא שלו באופן פוליטי לחלוטין – נערכו בחירות לכנסת, והכנסת הביעה אמון בממשלה שאינה בראשותו. האמת העצובה היא שהאדם שאחראי יותר מכל על נפילת נתניהו הוא בנימין נתניהו. אכן, יש מקום לטענה שההליכים הפליליים נגד נתניהו תרמו תרומה כלשהי לתוצאה הסופית, אבל הם וודאי לא היו הגורם היחיד או המרכזי בה. כשהשמאל הפסיד בבחירות 96 הוא רקח אגדה שמספרת שנתניהו הפך לראש הממשלה בזכות רצח רבין. אם הימין רוצה להיות אינפנטילי פחות, כדאי שיזנח את האגדה החדשה ויתחיל להתמודד עם העובדות.

אודות דני אורבך

רוכים הבאים לינשוף! אני דני אורבך, היסטוריון צבאי מהחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית, וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ושאר אירועים עקובים מדם ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מי מכם שמתעניין במלחמת העולם השנייה, אולי נתקל בספר שלי, ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות. מחקר חדש, מעודכן ומורחב בנושא, The Plots against Hitler, יצא לאור השנה באנגלית ובאיטלקית, בנוסף לעדכון של של הספר העברי הקיים. מהדורות קינדל והארד-קופי של כל הספרים ניתן לקנות באמזון. כדי לראות את הפרופיל האקדמי שלי – מחקרים, מאמרים ועוד, לחצו כאן.

פורסמה ב-דצמבר 18, 2021, ב-ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 41 תגובות.

  1. יש לי שאלה

  2. לולא הגיהאד של מערכת המשפט נגדו היה זוכה להרבה יותר מנדטים. מקווה שזה ברור.

      • תחושת בטן כזאת שרצח אופי בלתי פוסק, בעצימות גבוהה במשך שנים ללא הפסקה, כמו זה שהיה עם נתניהו, כן משפיע.

      • בעיניך זה רצח אופי, ובעיני – ביקורת מוצדקת לחלוטין. עובדה היא שגם שותפיו הקרובים התרחקו ממנו. בכל מקרה אין ראיות להשפעה ממשית.

    • לגוש של נתניהו לא היה רוב גדול אף פעם. הפעמים היחידות שבהן הוא הצליח להרכיב ממשלות רחבות היו כאשר הוא חבר למפלגות מרכז–שמאל.

      ב־1996 הוא הרכיב ממשלה אבל סכסוכים בקואליציה מוטטו אותה. ב־2009 הוא הכניס לקואליציה את מפלגת העבודה. ב־2013 הוא הכניס את יש עתיד. ב־2015 הוא הרכיב קואליציה צרה (בחלק מהזמן: 61, שאפשרה לאורן חזן ואחרים לסחוט אותו).

      אז מה שקרה הוא שנתניהו הידק את הברית עם החרדים. וליברמן ראה שם הזדמנות.

  3. כדי לקבל מושג אמיתי בנושא כתבתם, אני מציע לאדונים אורבך וגרשוני לעיין בכתבותיו של יואב יצחק עורך אתר News1, על החשדות לשחיתות אישית כנגד מר ליברמן ובני משפחתו. אליבא דיצחק, חסינותו של ליברמן מפני חקירה היא שעמדה ברקע התנערותו משותפותו עם נתניהו, מרצונו להפיס את דעת חוקריו הפוטנציאליים.
    ניתן להוסיף על כך פרסומים על העדר חקירה כלשהי של שהב"ט גנץ (המימד החמישי), המוחזק ככל הנראה בציציותיו גם ע"י הנדיב הידוע רביב דרוקר (המעיד על עצמו כי 'אין לו הרשות לפרסם מידע על הנ"ל השמור עימו'); של יאיר לפיד בהקשר לענייניו שלו עם מילצ'ן (ויומן פגישותיו המחוק בחלקו); של איציק שמאלי ואיתן כבל בעניין טובות הנאה תקשורתיות מ'ידיעות אחרונות', ושל כל החבורה כולה בעניין חוק 'ישראל היום'.
    ממש, לחקירות מחד גיסא ולהעדרן מאידך גיסא לא הייתה כל השפעה על דעת הקהל ועל ההצבעה למפלגות השונות.
    עם זאת, החברים דלעיל צודקים, מנהיגי המפלגות ה'דמוקטטוריות' הם אדוני המנדטים, והם יעשו בהם כבשלהם. אולם הבגד שטרם היה כדוגמתו בארצנו, השפעתו על האמון ב"דמוקרטיה" הנה אסונית. הנחמה היא שהצופת הזאת (כדוגמת נבחרי 'קדימה') תימחה לעד מעל בימת הכנסות הבאות. לא שתהיה בכך משום בשורה לימין האידאולוגי.

  4. נראה לי שתגובת המראה היא טענות השמאל שנתניהו נפל בגלל הפגנות בלפור. גם לטענה הזו אין שחר. הפגנות בלפור אולי הלחיצו מאד את גנץ וחבורתו, אבל הם לא הפילו את נתניהו.

  5. הטור הזה הוא ברמה של שיחת סלון, לא מוסיף, לא מחדש, לא מעלה רעיון לדיון. טענה יבבנית.

    גם התגובה של אורבך לאלעד "מאין לך?" מראה שאין טעם בכלל נהל דיון ואלעד אומנם לא מבזבז את זמנו.

    • אלו סיסמאות. הטור מביא עובדות.

      • פוליטיקה זו מערכת מרובת משתנים. הטענה שאחד המשתנים לא קיים כי יש משתנים נוספים לא מחזיקה מים. פוסט מיותר וחסר ערך

      • בעיקר, פוסט שנוגע להרבה אנשי ימין בנקודה רגישה, ולכן הוא בעל ערך עצום. לא די לומר שיש הרבה משתנים, צריך לבדוק איזה מהם חשוב או מכריע יותר מאחרים. וכאן, כל העדויות מראות שהמשפטים אינם משתנה מכריע.

      • "בעיקר, פוסט שנוגע להרבה אנשי ימין בנקודה רגישה, ולכן הוא בעל ערך עצום" המשפט הזה שלך סותר את הטענה של הפוסט (למשפט אין ערך). אני טוען שלא ניתן לכמת כל משתנה בפרד. אתה בעצמך טוען שמדובר במשתנה רב ערך. היועמ"ש בעצמו סותר את הנטען בפוסט באמירותיו על הצלת הדמוקרטיה

      • מה זה משנה מה הוא אמר? הפוסט בודק את האימפקט בשטח. התוצאה: אין כזה. אתה
        חושב אחרת? מוזמן להביא נתונים אחרים או לפרש את הנתונים אחרת. בינתיים זה סתם
        נפנופי ידיים.

      • הפוסט לא בדק דבר. הוא התייחס לנתונים פוליטיים וקבע באופן שרירותי שלמשפט לא היתה השפעה עליהם. אתה טוען שהמשפט (והחשדות שקדמו לו) לא השפיעו על הדת"לים וייס והראל? על הנסיכים בגין ודיאמנט?
        האם בנט וסער היו עורקים מהמחנה ללא התמיכה שזכו לה מהנ"ל? האם היו סבורים שנתניהו הוא סוס מת אלמלא המשפט?
        די מפתיע שהיסטוריון ברמתך נלהב מפוסט כזה רדוד. נראה שגם לגביך המשפט הוא בעל ערך עצום אבל בכיוון ההפוך

      • הוא קבע עם נימוקים מאד ברורים. קשה להניח שלמשפט היתה השפעה על ליברמן מכיוון שהוא עצמו חלק עם נתניהו פחות או יותר אותו יחס למערכת אכיפת החוק, הוא החליט לערוק לפני המשפט, וכל הסיבות שהוא מנה – שונות לחלוטין. גם הסיבות הלא רשמיות שנמנו – שונות לחלוטין. אפשר לסכם אותן בענייני דת ומדינה וסכסוך אישי עם נתניהו. כדי להניח שהמשפט השפיע בצורה כלשהי על ליברמן, יש צורך בראיה וראיה כזאת אינה בנמצא. בנט ועבאס, כאמור, ניהלו עם ביבי משא ומתן רציני מאד למרות כתבי האישום, ומעולם לא הזכירו את אלו כחלק משיקוליהם. סער אמנם הזכיר אותם, אבל כחלק מרשימה ארוכה מאד, ולא פרש מהליכוד זמן רב למרות כתבי האישום. מדוע הוא פרש כשפרש? אם מאמינים לו – בגלל התנהלות שערורייתית של נתניהו בניהול המדינה והליכוד. אם לא מאמינים לו – בגלל היחס האישי שספג. בכל מקרה המשפטים היו גורם שולי מאד כאן, וכל הראיות לדעתי מצביעות לכיוון הזה.

        בעיני המשפט הוא לא בעל ערך, לכאן או לכאן, מעבר לעובדה שהוא מאשש (לדעתי) את ההנחה שהנ"ל אינו כשיר להיות ראש ממשלה.

      • אתה מסתמך על אמירות כאלו או אחרות של פוליטיקאים ומתעלם מאמירות אחרות (סותרות). השאלה המהותית שאתה מתעלם ממנה היא האם בנט וסער היו עורקים בידיעה ברורה שהמעשה יביא להכחדה פוליטית שלהם. אם תשובתך על כך היא שלילית (כמו גם שלי) עליך להסביר כיצד צפו לעצמם עתיד פוליטי אם משפט נתניהו חסר השפעה

      • בנט, כאמור, היה מוכן לשבת עם נתניהו – משפט או בלעדיו. הוא מעולם לא סירב
        לעשות זאת. הוא הלך לאופציה אחרת רק לאחר שראה שעצם ישיבתו עם נתניהו לא תועיל
        ושאין לנתניהו ממשלה, בעזרתו האדיבה של סמוטריץ'. סער הלך מראש על הטיקט של לא
        לשבת עם נתניהו בהנהגה, וכאמור – המשפטים היו רק סעיף אחד מבין סעיפים רבים.
        אם יש אמירות סותרות – מוזמן להביא אותן.
        Danny Orbach, PhD
        Associate professor in general history and East Asian studies, the Hebrew
        University of Jerusalem
        972-527244538
        dannyorbach@gmail.com

      • בנט היה מוכן לשבת עם נתניהו אבל עשה כל מה שביכולתו (מאחורי הקלעים) כדי להכשיל את האפשרות שנתניהו ירכיב ממשלה. אתה שוב ושוב מתעלם מהטענה שללא המשפט בנט וסער לא היו מעיזים לחצות את הקווים. יש אין ספור ציטוטים של בנט, סער ואלקין שמהללים את נתניהו, הם חסרי חשיבות כמו גם הציטוטים שאתה מביא. הנושא החשוב הוא התמריצים

      • בנט לא היה צריך לחצות את הקווים כי הוא היה מוכן לשבת עם נתניהו ממילא. זה לא היה עוזר. אין שום ראיות שחיבל (ואיך היה יכול?) מלבד אמירות בעלמא של יריביו המושבעים.

  6. דני שלום.
    אחרי חיבוטים רבים אני כותב תגובה לטור שלך.
    אני מודה שאני עושה זאת בלב כבד בעיקר כיוון שלצערי, בכל פעם שאני מבקש להביא דעה שונה מהמקובלת אני נתקל בתגובה זועמת ורגשית מצד רבים מחברי. אם אתה מרגיש שאינך מעוניין בהחלפת דעות אנא אמור לי בבקשה ונשאר ידידים.
    אני חושב שבטור יש כמה בעיות טיעוניות. כיוון שזהו מאמר דעה ולא מאמר מתחום ההתמחות של שנינו, חשוב לדייק בעובדות ולהבהיר טענות.
    ראשית, ההתייחסות לכך שאלו "טענות הימין" היא בעייתית. הטענה שמערכת המשפט בהגדרתה הרחבה בישראל מסמנת מטרות ומתנכלת לדמויות פוליטיות אינה טענה חדשה ושותפים לה טוענים מגוונים שונים של הקשת הפוליטית בישראל. מתוכן אני מבקש להזכיר שלושה בולטים שאינם נמנים עם מחנה הימין בישראל והם רות גביזון ודניאל פרידמן מתחום המשפטים ואבי בראלי מתחום ההיסטוריה של תנועת העבודה. לא ננתח כאן את תתי הטענות של כל אחד מהם אבל ראוי להזכיר כי הטענות מתייחסות גם לאירועים בתחום ההיסטוריה הקרובה וגם כיום.
    שנית, הוא השתלשלות העניינים והעניין התקשורתי והמשפטי של תיקי נתניהו.
    אני מביא ציטוטים ממאמרך ואז מתייחס אליהם:

    "המשבר הפוליטי, שבסופו נתניהו מצא את עצמו מחוץ לכס רה"מ, התחיל ב-2019."

    ענייני כתבי האישום של נתניהו לא החלו ב2019 אלא בכתבתו של גידי ווייץ בהארץ באוקטובר 2015. (במאמר מוסגר יש לציין שהרבה קודם לכן פרסם שוקי טאוסיג בהעין השביעית מאמר משמעותי בהרבה ביחס להתנהלות של מפלגת יש עתיד מול ידיעות אחרונות ולא זכה לשום התייחסות באמצעי התקשורת. מצרף כאן שתי כתבות בנושא, את הכתבה המקורית של אטוסיג וכתבת המשך בודדת בוואלה: https://b.walla.co.il/item/2671233, https://www.the7eye.org.il/72127 ).
    למעשה מרגע זה החלו תהליכים תקשורתיים, פוליטיים ומשפטיים רבים שלפחות חלקם גלויים לעין הציבורית והם הסיקור המתמשך של החקירות באמצעי התקשורת, והדרישה הציבורית לחקירה והגשת כתבי אישום (ההפגנות מול ביתו של היועמ"ש). לא ניתן לומר שדברים אלו אינם פוליטיים ואין להם קשר להליך המשפטי. הדברים האלה הם ללא ספק חלק מלחץ ציבורי גדול מאוד שמשפיע על נבחרי ציבור בקבלת החלטות. השפעה על נבחרי ציבור זה דבר מבורך אבל צריך לזכור שזה החל הרבה זמן לפני התאריך שנקבת.

    "בשלב הזה עוד לא הוגש שום כתב אישום."

    הטעות המשמעותית ביותר שלך בעיני היא שאולי לא פורסם ב2019 כתב אישום אבל פורסם משהו אחר שהוא במידה רבה חמור בהרבה. בפברואר 2019 פורסם נגד נתניהו כתב חשדות. זהו איננו כתב אישום אלא כתב חשדות. זהו הליך שאיננו מוכר במשפט הישראלי ואין דבר כזה "כתב חשדות" או פרסומו בהליך הפלילי בישראל למיטב ידיעתי. כתב האישום נגד נתניהו הוגש בינואר 2020, שנה לאחר שאותו "כתב חשדות" פורסם. כאן לדוגמא כתבה אחת מני רבות מאוד על כתב החשדות https://www.maariv.co.il/news/law/Article-687129. אני חושב שדי ברור שפרסום של דבר כזה שהוא משפטי במהותו (גם אם אין לו אח ורע במשפט בישראל) יש לו השפעה פוליטית אדירה.

    "אבל הסיבות שהוא מנה היו שהליכוד הפך לכלי שרת של נתניהו, שנתניהו מציב את טובתו האישית לפני טובת המדינה ושהוא פוגע בממלכתיות ובאחדות."

    בעשרים וחמש השנים האחרונות מוכרות לא פעם מפלגות שונות שעונות להגדרה "מרכז ימין" כלומר נמצאות משמאל לליכוד אך חוברות אליו. שתי הדוגמאות המובהקות הן הדרך השלישית של אביגדור קהלני שחברה לממשלת נתניהו הראשונה ומפלגת כולנו של משה כחלון. העובדה שמפלגת ימין מרכז של שבעה מנדטים מחרימה את המפלגה הגדולה בכנסת יש בה בהחלט כדי להיות אירוע פוליטי בקנה מידה משמעותי. ברור לחלוטין שמפלגת תקווה חדשה נשענת על כתבי האישום נגד נתניהו בציטוטים אותם הבאת כיוון שבבירור מפלגה זו אמורה להיות מפלגת ימין וההחרמה המופגנת של נתניהו והליכוד על ידי תקווה חדשה יצרה מראש מצב שבו אין לגוש הימין רוב. הספירה של המנדטים של הליכוד לבדו מסתכלת בצורה צרה על הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו ואגב כך מעלה תמונה מטרידה של חוסר האמון שרוחש קהל גדול של מצביעים לתהליך המשפטי.

    "עד לפני כמה חודשים, הן כחול לבן והן העבודה ישבו בממשלה אחת עם הנאשם נתניהו. החרם נשבר"

    ההתבוננות על מפלגת העבודה ועל כחול לבן היא כמובן התבוננות פוליטית אבל גם כאן, אני חושב שניתן להתבונן על הדברים אחרת ממה שאתה מציג אותם. גם יש עתיד, גם העבודה וגם כחול לבן היו חלק מממשלות נתניהו השונות. מה גרם לכולן באופן מתגלגל להחרים אותו? ראשונה החלה יש עתיד שהיתה חלק מממשלת נתניהו ב2013 – 2015 ואחריה המשיכו בזו אחר זו שאר המפלגות לאורך השנים. למעשה הן לא שברו חרם אלא הידקו את החרם. ניתן להתבונן על ראשה של הסיכה או על משק כנפי הפרפר ולהתייחס רק להתנהגות האישית של נתניהו כלפי אישיות כזו או אחרת אבל אני חושב שדווקא המחקרים ההיסטוריים ששנינו אמונים עליהם יובילו אותנו למסקנה שמדובר במשהו מורכב בהרבה. שוב, אני לא חושב שהם שברו את החרם אלא הצטרפו והידקו את החרם וזה קרה בדיוק בשל ההתגלגלות של התהליכים המשפטיים נגד נתניהו ולא היחס האישי (אם כי אני בטוח שגם לזה יש משקל).

    לאור דברים אלו ורבים אחרים אני חולק על עיקרי הטיעון שלך במאמר. אין כאן מיתוס ושברו אלא יש להתמקד בעובדות באופן דקדקני ואני מודה שהדברים שאני קורא ביחס למשפט הזה מעלים אצלי תחושות אי נוחות מרובות.
    בנוסף לכך אני חייב לציין שאין מה לציין את הימין כ"אינפנטילי". כמי שככל הנראה קרוב אליך לפחות בחלק מתפיסות העולם עלינו לכבד את היריבים האידאולוגיים שלנו וכך גם לכבד את עצמנו.
    יום טוב

    • ראשית כל, אמיר – לא אני כתבתי את המאמר אלא חנן גרשוני. אני אותיר לו להגיב באופן מפורט לדבריך.

    • א. אני מסכים שהתנהל נגד נתניהו מסע דיג, ונעשו בתיקים שלו דברים חמורים כגון מסכת הלחצים שהופעלה על ניר חפץ, אבל העובדה הזו לא מלמדת על כוונה להפיל אותו ובטח שלא על כך שזו הסיבה לכך שהופל.

      ב. בחרתי להתייחס למשבר הפוליטי. להתחיל את הסיפור מתחילת החקירות זו בחירה שהיא לאו דווקא שגויה אבל היא בהחלט הסתכלות אחרת.

      ג. הטענה שבבחירות הראשונות עוד לא הוגשו כתבי אישום דווקא לא משמעותית. באותו שלב כבר היינו אחרי בחקירות ואחרי המלצות המשטרה. הנקודה היא שהמניעים של ליברמן, יהיו אשר יהיו, לא כללו את תיקי נתניהו, ככל הידוע לנו.
      "אני חושב שדי ברור שפרסום של דבר כזה שהוא משפטי במהותו יש לו השפעה פוליטית אדירה" – בזה עוסק הטור. כי אם טוענים שהיתה השפעה אדירה, צריך להראות איפה ואיך היא השפיעה. "ברור" הוא לא טיעון משכנע.

      ד. "העובדה שמפלגת ימין מרכז של שבעה מנדטים מחרימה את המפלגה הגדולה בכנסת יש בה בהחלט כדי להיות אירוע פוליטי בקנה מידה משמעותי". נכון, מי אמר אחרת?
      "ברור לחלוטין שמפלגת תקווה חדשה נשענת על כתבי האישום" – כאמור "ברור" אינו טיעון. האם הם טענו שההחרמה היא בגלל כתבי האישום? לא. אם אתה טוען אחרת תצטרך לבסס את דבריך.

      ה. אם הם נשבעו שלא יישבו עם נתניהו ובסוף ישבו איתו, נשגב מבינתי איך הפעולה הזאת היא לא שבירת החרם אלא הידוק שלו.

      ו. טכנית, דווקא לשמאל קראתי אינפנטילי

    • > בפברואר 2019 פורסם נגד נתניהו כתב חשדות. זהו איננו כתב אישום אלא כתב חשדות. זהו הליך שאיננו מוכר במשפט הישראלי ואין דבר כזה "כתב חשדות" או פרסומו בהליך הפלילי בישראל למיטב ידיעתי.

      לפי הכתבה שקישרת מה שפורסם הוא כתב אישום לפני שימוע. מדובר על הליך מקובל לאישי ציבור. השווה לדוגמה משה קצב: „ב-23 בינואר 2007 פרסם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, את טיוטת כתב האישום, ובה האשמות באונס, הטרדה מינית, מעשה מגונה בכוח ובעילה אסורה תוך ניצול יחסי מרות כלפי ארבע מתלוננות […] קצב הכחיש את כל המיוחס לו בטיוטת כתב האישום ועבר שימוע אצל היועץ המשפטי לממשלה, שבעקבותיו הוסכם להגיע להסדר טיעון (מתוך הערך על קצב בוויקיפדיה).

      מעבר לכך,

  7. נתנאל פישלר

    חנן גרשוני כהרגלו נוטה להמציא איש קש שטוען משהו שמעולם לא נטען. לא, הפרקליטות לא הדיחה את נתניהו, מנדלבליט יכל להורות על נבצרות ולא עשה זאת. נתניהו איבד את כיסא ראש הממשלה בגלל תרגיל הנוכלות וגנבת הקולות של אנשי ימינה בראשות בנט ושקד.
    הבנטיסיטים כדוגמת חנן גרשוני ושות' נוטים להזכיר לנו שאמנם בנט הפר כמעט את כל הבטחותיו לבוחר אך היתה התחייבות נוספת שלא תהיינה בחירות חמישיות שאכן קויימה, זה בדיוק תרגיל הנוכלות לחלק הבטחות שלא ניתן לקיימן, כמו בעל אולם שמנסה למכור את ליל ט"ו באב לחמשה זוגות תמורת תשלום מראש וכשמגיע מועד החתונה הוא מתקשר לארבעה מהם ואומר סליחה אבל יש לי התחייבויות קודמות ולכן תשכחו מהכסף ומהחתונה.
    ואם תאמרו הרי כל ההבטחות היו ידועות לבוחר, מסתבר שלא ומסתבר שרבים מן הבוחרים חשים מרומים כולל בכירי ימינה כמו אלון דוידי ועמיחי שיקלי שהביאו לא מעט מנדטים לימינה.

  8. נראה שלא הימין אינפנטילי כדברי הכותב(התבטאות גסת רוח), אלא הכותב. מה שמנע מהליכוד בראשות נתניהו לנצח בצורה ברורה בבחירות הייתה התנהלות כנופיית שלטון החוק שמכונה פרקליטות ומשטרה, שבכל נקודת זמן קריטית לפני בחירות, דאגו להדליף הדלפות פליליות ומגמתיות נגד נתניהו, תוך הפעלה ופיטום "כתבי משפט" בורים במיידע מגמתי שפגע בנתניהו והימין.

  9. הפוסט נבחר והומלץ באתר פרפרים במסגרת בלוג אורח:
    https://isra-parparim.blogspot.com/

  10. בעניין הסיקור התקשורתי של משפט נתניהו, מגמותיו, מידת האובייקטיביות שלו ונגזרותיו מספר הערות:
    1. כשמעלים טיעונים שבינם לבין כתב האישום אין שום קשר כך למשל אם מר פלוני מואשם בקבלת שוחד ובמהדורת החדשות יטענו שאינו חובב חתולים ומתעב את הביטלס עובדות שאין בינן לבין האישום עצמו דבר וחצי דבר. אבל: מי שמעלה טענה כזו מגמתו ברורה, הוא מנסה להמאיס את הנאשם על הצופים או המאזינים. אז איך זה קשור למשפט נתניהו? בכך שתוך כדי מהלך המשפט ובעיקר בימים האחרונים "מגלים" אנשי תקשורת ש -שרה שולטת בנתניהו" או "יאיר הבן המופרע עושה מה שבא לו או "זו משפחה איך לומר, לא הכי מאוזנת בעולם". טוב, כל הטענות האלה נלעסו עד דק אבל להעלות אותן במהלך המשפט לא יזיק, יש מספיק רפי שכל שיסיקו שאם "שרה שולטת בנתניהו" ו"יאיר מופרע" אז המסקנה המתבקשת שנתניהו אשם. מ.ש.ל.
    2. עכשיו מגיע שלב עוד יותר הזוי: לפני מספר ימים רואיין איזה פסיכולוג על ידי מראיינת שנונה ואינטיליגנטית באחד מערוצי הטלויזיה (לא זוכר כרגע איזה, אפשר לבדוק) ששאלה אות ולגבי היחסים בין יאיר (להלן המופרע) לבין אביו, נתניהו. אז אותו פסיכולוג ניתח את היחסים שאותם הגדיר כאדיפליים ומופרעים משהו ועוד הוסיף כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה עליו מבלי שיכיר ולו באופן שיטחי את מושאי "מחקרו". ובניגוד ליחסים שבין נתניהו ליאיר כשנשאל משום מה על היחסים בין ראש הממשלה הנוכחי לבין אביו ז"ל טומי לפיד, מסקנותיו של הפסיכולוג היו שונות לחלוטין שכן הוא סבור -שוב מבלי להכיר כלל לא את רה"מ הנוכחי ולא את אביו – שהיחסים ביניהם, כמובן בניגוד ל ליחסים הבעייתיים שבמשפחת נתניהו היו טובים אמיצים וכנים.הנה לכם סיקור אובייקטיבי, נטול כוונות,שכל כולו נסיון כנה לנתח יחסים פנים משפחתיים.
    3. עכשיו מגיע רביב דרוקר העיתונאי העשוי ללא חת וחושף פרשיה שבה מעורב ראש המוסד לשעבר שבה, כך נטען, התקיים או לא התקיים, איזה קשר רומנטי בינו לבין, שומו שמיים! אישה נשואה! אז הצדקן רביב דרוקר, שמעולם לא שמענו ממנו ציוץ לגבי מעלליו של רוה"מ (זה שהפך לנשיא בסוף ימיו) בשדה הרומנטיקה עם נשים נשואות ולא נשואות, הטרדת הנשים (כפי שגילתה לאחרונה קולט אביטל) מגלגל עיניו לשמים ומאשים את ראש המוסד לשעבר בחוסר מוסריות. אבל כל מי שעיניו בראשו מבין שהמטרה העיקרית של רביב אינה יוסי כהן ככזה אלא יוסי כהן כיורשו של נתניהו, שהרי פרשיות של רומנים מהצד יש למכביר אצל פוליטיקאים ואישי ציבור אז למה מכולם דווקא בחר ביורשו המיועד של נתניהו. מוזר, לא?
    אז למה לא לנסות לחסל אותו פוליטית כבר מעכשיו? מה רב היה תסכולו של הרביב שאפילו הקולגות שלו מהברנזה העיתונאית ניערו חוצנם ממנו וסירבו לפרסם את התחקיר למרות שפרסום כזה היה עשוי, קרוב לודאי לפגום בסיכוייו של יוסי כהן להיות ממשיך דרכו של נתניהו.
    עיון בשלושת הפרשיות המתוארות כאן מעלה ניחוח קל של נסיונות של הטיה תקשורתית אובייקטיבית שמשום מה היא נוטה קצת לכיוון אחד.

  11. מדהים איך אנשים ממשיכים להתעלם משתי עובדות ברורות שעולות במאמר: א. נתניהו הצליח למנף את האשמות הפרקליטת והתקשורת לטובתו לחיזוק ״תחושת הנרדפות״ שהיא הדבק שמחבר בין תומכיו – לראיה מספר המנדטים שלו הלך ועלה מאז שהפרשות התפוצצו. ב. מאז עזיבתו של ליברמן לנתניהו אין מספיק מנדטים להקים ממשלת ימין. ועל זה כמובן אפשר להוסיף טעויות בשיקול הדעת (בלחץ המשפחה) שהלכו ורבו – כמו למשל ההתעללות בסער שהביאה לעזיבתו והקמפיין האגרסיבי נגד בנט ושקד שלא עברו את אחוז החסימה ומנעו הקמת ממשלת ימין ועוד. בין לבין, בימים אלו נתניהו מבקש ביוזמתו עסקת טיעון שבמהלכה הוא יודה באשמות נגדו

  12. לא הגיע הזמן לפוסט תיקון לפוסט הזה?

    • לא. בטח לא עד שיהיו מסקנות לועדת החקירה, ובהתחשב בזה שהמשטרה האזינה לכולם פחןת או יותר. זה גם לא אומר כלום לגבי ההשלכות הפוליטיות.

      • המשטרה האזינה לכולם זו עבירה חמורה. המשטרה קשרה קשר עם הפרקליטות בסיוע נלהב של המדיה כדי להדיח ראש ממשלה מכהן זה פוטש. לעבירת האזנות נוספה עוד שורה של עבירות חמורות כמו אישור בדיעבד ובעל פה לחקירות, התעמרות וסחיטה באיומים של עדים, אי מסירת חומרים לסניגוריה, הדלפות יומיות מחקירת העדים (שפתחו יום יום את מהדורות הידשות בשלושת ערוצי הטלוויזיה החשובים) בתקופת הבחירות. כיצד אתה מסביר את נסיונו של מנדלבליט לטייח את העבירות באמצעות חקירה של העוזרת שלו שהוגבלה מראש לשנתיים האחרונות?

      • אין כאן שום פוטש, אלא מקסימום חקירה שנעשה בה שימוש בכלים לא חוקיים (ודוק: הראיות לא מזוייפות), ואין גם שום ראיה שהיא השפיעה על הבחירות לרעת נתניהו, או על המו״מ הקואליציוני. סלח לי שאני לא מתרשם מיללות המתקרבנים.

      • התשובה שלך שייכת לעולם "התירוץ גרוע מהעבירה". בוצעה האזנה לבני משפחתו ולמקורביו של נתניהו ולא נמצאה שום ראיה שמצאה את דרכה למשפט. הרי אי מציאת ראיה מעידה שלא היה כלום והמניע לחקירה היה פוליטי. דרך אגב, אם יוכח שהאזינו גם ליוסי כהן הרי מדובר בריגול חמור

      • ומה זה קשור לשאלת אשמתו של הנאשם נתניהו?

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        דני ידידי, לא ראוי לכתוב על תגובה מכובדת ומכבדת שהיא יללות של מתקרבנים. בוא נשמור על הדיון. אתה יודע שאני כותב את זה בגלל שאני מעריך אותך.

      • כדי שתהיה אשמה המאשימה צריכה לבוא בידיים נקיות אחרת מדובר במשפח ולא במשפט
        אם בהתקרבנות עסקינן, מה דעתך על זה?

להגיב על צפריר כהן לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: