משבר אוקראינה: האם יש להימנע בכל מחיר ממלחמת עולם שלישית?

אלו שמצהירים שלא יצאו למלחמת עולם עבור אוקראינה, צריכים לשאול את עצמם עבור מי ומה הם כן מוכנים לצאת למלחמה כזאת. אם התשובה היא "עבור שום דבר ואף אחד", אז ידם של רודנים שדווקא כן מוכנים להילחם תהיה תמיד על העליונה.

Credit: Osorio Artist, depositphotos.com

היה עליכם לבחור בין חרפה ומלחמה. בחרתם בחרפה – אך מן המלחמה לא תימלטו.

וינסטון צ'רצ'יל

בינשוף הקודם עמדתי כבר על הדמיון בין האסטרטגיות של ולדימיר פוטין באוקראינה כיום ואדולף היטלר בראשית שנות השלושים. כעת, ראוי לבחון האם תגובת המערב לתוקפנות אויביו רופסת כפי שהיתה אז. אמנם נוויל צ'מברלין, הארכיטקט של הסכם מינכן, לא היה שוטה נאיבי כפי שהוא מתואר לעיתים קרובות מדי בספרי ההיסטוריה. המטרה של הסכם מינכן היתה להרגיע את גרמניה לזמן קצוב, בכדי לאפשר לבריטניה להתחמש ולהיערך למלחמה. עם זאת, בריטניה לא הצליחה להעניש את היטלר ולגרום לו להבין שכיבוש טריטוריות זרות יעלה לגרמניה במחיר יקר, ובכך פיתתה אותו לנסות את אותו התכסיס בפעם הבאה. "היריבים שלי תולעים קטנות, ראיתי אותם במינכן", אמר הפיהרר לגנרלים שלו ערב הפלישה לפולין ב-1939, רגע לפני שנפתחה מלחמת העולם השנייה.

המצב היום דומה ושונה מאשר זה ששרר באירופה לפני חתימתו של הסכם מינכן. שונה – מפני שמדינות המערב אינן מפייסות את פוטין, ואף לא עומדות מולו בחיבוק ידיים. להפתעתו של הרודן הרוסי, ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי הטילו עליו סנקציות משתקות, שעלולות להביא את רוסיה כולה לפשיטת רגל. כרגע, מוסקבה לא יכולה להשתמש ברזרבות של הבנק המרכזי, לקנות ציוד הכרחי עבור התעשייה והצבא, ואפילו לא לרכוש חלקי חילוף למטוסים ולרכבות שלה. הבנקים הרוסיים קורסים ביחד עם ערך הרובל, וגרוע לא פחות, חברות פרטיות מערביות רבות עוזבות את רוסיה אפילו בלי שהסנקציות מאלצות אותן לעשות כן, כולל שחקני מפתח במגזר האנרגיה כמו של ובריטיש פטריוליום. איש לא הטיל סנקציות כאלו על היטלר ב-1938, ולמעשה, השוק העולמי המחובר והמקושר של היום מאפשר סנקציות כאלו הרבה יותר מאשר השוק המפורד של תקופת היטלר. באותם ימים, המשבר הכלכלי הגדול של 1929 לימד מדינות רבות שאוטרקיה כלכלית עדיפה להן מסחר בינלאומי, והכלכלות של מעצמות פשיסטיות כמו גרמניה או יפן תוכננו מראש כדי לעמוד זמן רב בבידוד יחסי. בניגוד למדינות מנודות כמו צפון קוריאה, הכלכלה הרוסית מחוברת למערב, ולכן סביר להניח שתיפגע יותר מהסנקציות. אם האוקראינים ימשיכו לעמוד בגבורה מול התוקפנות הרוסית, ואם ימשיכו לקבל נשק מהמערב, ובמיוחד בהתחשב בקשיי הלוגיסטיקה וכוח האדם שצבא פוטין סובל ממנו, יתכן שיוכלו להדוף את הפלישה במחיר חומרי ואנושי עצום, קשה מנשוא. מבחינה זו – העולם מגיב לתוקפנות של רודנים באופן טוב יותר מאשר ב-1938.

מפת המלחמה באוקראינה נכון ל-11 במרץ 2022, כפי ששורטטה בידי המכון לחקר המלחמה בארצות הברית. Credit: institute for the Study of War and AEI's Critical Threats Project

אולם מבחינה אחרת, גורלית לא פחות, תגובתם של ביידן ויתר מנהיגי המערב למלחמת אוקראינה דווקא דומה לתגובתו של צ'מברליין למשבר הסודטים. ראש ממשלה בריטניה דאז אמנם דיבר על "שלום בדורינו", אך כל מי שעקב אחרי האירועים הבין שמיד לאחר חתימת הסכם מינכן, הוא התחיל להתחמש ולהתכונן למלחמה מול גרמניה. באותה נשימה, הבהיר להיטלר שהתקפה על פולין, משמעותה מלחמה. בדיוק באותו האופן, מבהירים האמריקאים שהתקפה על מדינה שחברה בנאט"ו תוביל להפעלת סעיף חמש בחוקת הברית, קרי – מלחמה של כל העולם המערבי נגד רוסיה. הבעיה היא שבשני המקרים, משבר הסודטים ומשבר אוקראינה, רודנים לא נוטים לקבל צ'קים דחויים. טיפוסים כמו היטלר ופוטין נוטים להאמין שמי שלא מוכן להילחם נגדם כעת, לא יהיה מוכן לפרוע את צ'ק המלחמה גם בעתיד. לכן, היטלר לא נרתע מהערובות שצ'מברלין נתן לפולין, בדיוק כפי שפוטין לא בהכרח יירתע מהערובות של ביידן למדינות הבלטיות. יש לשים לב שלצד הערובות והאיומים, דובריו השונים של המערב מבהירים שהם מתכוונים לעשות הכל, כולל הכל, בכדי להימנע ממלחמת עולם. האמירות הללו, כמובן, נראות הגיוניות. מי רוצה מלחמת עולם שעלולה להחריב את האנושות כולה, ועוד בין מעצמות גרעיניות?

אולם למרבה הצער, כפי שרמז אתמול שר הביטחון לשעבר משה "בוגי" יעלון, דווקא הנחישות המערבית המוצהרת להימנע ממלחמת עולם עלולה להוביל למלחמה כזאת בדיוק. פוטין הרי יודע שיריביו פוחדים יותר מכל ממלחמה כזאת. הוא פלש לאוקראינה לאחר ש"ניסה את המים" מספר פעמים, בין אם במלחמה בגיאורגיה ב-2008, בפלישה לחצי האי קרים ב-2014, או בפרשת הנשק הכימי בסוריה, וראה שהמערב לא הגיב. לכן, לא התרשם גם מהאיומים הנוכחיים ופלש לאוקראינה. אם היה יודע שהמערב אינו חושש ממלחמת עולם, אולי היה מחשב את מהלכיו באופן שונה. אם, למשל, ארצות הברית היתה מנחיתה כוחות באוקראינה עוד לפני הפלישה, אפילו ל"תמרונים ידידותיים", פוטין היה עשוי להירתע מהפלישה. אולם ברגע שהנשיא ביידן הבהיר לו שלא יילחם עבור אוקראינה, הרודן הרוסי הסיק שמולו עומדים אנשים שלא מעוניינים במלחמה בשום מחיר, והוא התנהג בהתאם. ביידן אפילו הדגיש ואמר שלא ילחם באוקראינה בשום מצב ובשום תנאי, במקום לשמור על עמימות, ובכך הבהיר למעשה לפוטין שגם אם ישתמש בנשק כימי, גם אם יגייס שכירי חרב סורים, גם אם יכפה על בלארוס להיכנס למלחמה וגם אם יטחון את ערי אוקראינה לאבק רדיואקטיבי, לא תהיה התערבות צבאית אמריקאית. והסנקציות? דווקא בגלל השפעתן החונקת, פוטין עלול להתנהג כמו יפן בדצמבר 1941, כלומר, לנסות להרחיב את המלחמה ולפלוש למדינות סמוכות בכדי להשיג עוד משאבים ולשבור את המצור המוטל עליו.

אפילו לא שמר על עמימות – נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. Credit: Palin Chak, Depositphotos.com

מכל מקום, במצב שאנחנו נמצאים בו, הטיעון כאילו יש להימנע בכל מחיר ממלחמת עולם שלישית – בעייתי. מי שמעלה אותו, וסבור שאפשר להקריב את אוקראינה בכדי למנוע מלחמה כזאת, צריך לשאול את עצמו האם יהיה מוכן גם להקריב את פולין, את גרמניה ואת צרפת לרוסיה, את יפן ואת טייוואן לסין, או את דרום קוריאה לצפון קוריאה? היכן יעבור הגבול, שאחריו דווקא כן אפשר לצאת למלחמת עולם, אפילו נגד מעצמה גרעינית? ואם יש גבול כזה, מדוע לא להציב אותו מוקדם יותר, באוקראינה, לפני שולדימיר ולדימירוביץ' ורודנים כמותו ישתכנעו שאף אחד לא מוכן להילחם, להקריב, ולהעמיד מולם כוח צבאי של ממש?

למרבה הצער, נראה שהיחידים שזוכרים את המסורת המערבית הנכחדת של פטריוטיזם, אהבת מולדת ונכונות להקריב – קורבנות דם ממש – עבור חירות ועצמאות, הם האוקראינים עצמם. מי שמוכן להקריב את הגברים והנשים האמיצים הללו עבור שלום העולם, עלול לגלות בעתיד שחרפה אינה מונעת תמיד מלחמה. לפעמים, כמו שאמר צ'רצ'יל, היא דווקא מזרזת אותה.

לחימת גבורה: האוקראינים משמידים שיירה רוסית בברוווארי, ליד קייב

אודות דני אורבך

רוכים הבאים לינשוף! אני דני אורבך, היסטוריון צבאי מהחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית, וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ושאר אירועים עקובים מדם ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מי מכם שמתעניין במלחמת העולם השנייה, אולי נתקל בספר שלי, ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות. מחקר חדש, מעודכן ומורחב בנושא, The Plots against Hitler, יצא לאור השנה באנגלית ובאיטלקית, בנוסף לעדכון של של הספר העברי הקיים. מהדורות קינדל והארד-קופי של כל הספרים ניתן לקנות באמזון. כדי לראות את הפרופיל האקדמי שלי – מחקרים, מאמרים ועוד, לחצו כאן.

פורסמה ב-מרץ 12, 2022, ב-ינשוף היסטורי, ינשוף פוליטי-מדיני, ינשוף צבאי-אסטרטגי ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 14 תגובות.

  1. המערב מכר את אוקראינה ובמקביל, שולח נשק בתור פיצוי ניחומים עד שאוקראינה תיפול לידי הנבל הרוסי , ייתכן שבחסות בלארוס ( לפי דווחים מ 12.3). אולם ייתכן שכניסת בלרוס למלחמה, מדינה שלכאורה אין לה ענין לעשות זאת אבל היא שפוטה של רוסיה זה זמן רב, עשוי להיות שובר שווין.
    וייתכן , שצבא בלרוס עשוי להמנע ממלחמה כזו ולערוף בזדמנות זו את ראשו של הדיקטטור לוקשנקו שאחרי להתנוונו ה של בללרוס תמורת שמירת ראשו. הכל ייתכן ובשעה שרוסיה , עם צבאה שהתגלה במערומיו ובושתו הגדולה, לא תוכל לפתוח חזית נוספת במערב ובלארוס תיחלץ מציפורני פוטין סוף סוף.
    עם זאת, התנהלות ארצות הברית מלמד אותנו שיעור חשוב : העמדה ישראלית הותיקה- אל תסמוך לעולם על חבריך,כי לא ממש ברור שיבואו לעזרתך בעת צרה 0במיוחד כשהם משחבים את האינטרסים הגלובליים שלהם)..

    אירופה במיוחד גרמניה מתגלית תבור הצד החלש . מדינה שרוסיה חוררה אותה במרגלים ומשתפי פעולה כבר עשרות שנים והתמכרה לחלוטין לאנרגיה של רוסיה מגלה כעת במחיר יקר מאוד, איזו טעות זו היתה. שלא לדבר על השחיתות השלטונית בחסות קנצלר (לשעבר) תאב בצע שהתברג היטב בתעשיית האנרגיה הרוסית ומי ידע כמה סודות מכר לרוסיה( 0 או היה מרגל שלה בעצם כל השנים -זה לא חדש בגרמניה כזכור) וכמה משת"פים ומרגלים עזר להחדיר למסדרונות השלטון הגרמני הנוכחי.
    גם התנהלות מרקל, כשלאורה היתה מערבית ואנטי רוית, עומדת כעת בספק.
    אירופה בעליבותה בשביל עוד גז ונפט.

    • אתה מתעלם לחלוטין מהסנקציות חסרות התקדים ומהסיוע הצבאי שכמה שאינו מושלם מאפשר לאוקראינים להמשיך ולהילחם. זה לא שחור ולבן. חשוב לשמור על כוחך ולהיות מוכן להילחם באופן עצמאי, אבל לא פחןת חשוב לתרגם את בעוצמה הזאת להשגת בעלי ברית חזקים.

  2. האם סנקציות הועילו כנגד סדאם? כנגד צפון קוריאה? כנגד אירן? כנגד החמאס בעזה?

    • It all depends on the purpose of the sanctions. Economic sanctions have considerably weakened Saddam's Iraqi army. This prevented them from attacking his neighbors. But it did not end his regime.
      I advise you to read this: https://threadreaderapp.com/thread/1501676859741904898.html
      Sanctions against Russia serve to weaken Russia militarily. Because even the Russian army depends on Western technologies (like semi-conductors).
      And above all, an important effect: it dissuades other countries from acting like Russia. Indeed, because Russia is setting a dangerous precedent by destroying the modern international order. Other countries might try to do the same. But when they see how Russia is sanctioned, they will be much more cautious before acting.
      I am thinking of China and the invasion of Taiwan. It is obvious that the attitude of the West towards Russia will determine whether China decides to invade Taiwan or not. Too weak a response to Taiwan would encourage China to act.

  3. Biden is a disaster as president. It is largely his fault that Putin is invading Ukraine. He saw what a weakling Biden was who wanted to avoid wars at all costs. If the Russian army started to prepare the invasion after what happened in Afghanistan it is not for nothing. Indeed, it seems clear to me that if Biden had said that an invasion of Ukraine would result in an American military response, Putin would never have risked invading Ukraine. Who seriously believes that he would have deliberately started a war against the US over Ukraine? More US troops should have been sent to Ukraine BEFORE the invasion. Deterrence only works if the Russians think the Americans will actually act. For that to happen, the Americans have to be ready to really act. Having the best army in the world is of no use when the president is a coward.
    Setting red lines BEFORE they are crossed is important. Deterrence is a way to avoid war, but to do so, one must warn one's opponent BEFORE he actually acts that his action will result in a military response. Putin should have been told clearly the price he would have to pay for the invasion of Ukraine before this invasion.
    I am sure that if Trump was still president, Putin would never have invaded Ukraine. He would not have taken that risk with Trump, who is so unpredictable and has no problem using force.
    Even after the invasion of Ukraine, it is interesting to note that the US is in retreat. They are not the ones who have the leadership to manage the crisis. They are much more into following the European countries. Whereas usually, the European countries let the US manage the defense for them.
    Biden's refusal to give fighter planes to Ukraine is a disaster. He also refuses to give intelligence that would allow them to directly target the Russians. Biden in his response shows how weak he is.

  4. Acting firmly before the situation gets out of hand is a better way to avoid war than acting firmly after the situation has already gone wrong. The Baltic States are part of the European Union. However, the EU treaty has a clause that obliges other European states to defend a member country that is militarily attacked. So I don't think that Russia will invade the Baltic States. In any case, given the difficulties of the Russian army in Ukraine, I doubt that Russia will try other military adventures any time soon. In a way, Ukrainians are not only fighting for Ukraine but indirectly they are protecting other countries from military invasion.
    This is a big difference with Nazi Germany. Before the invasion of the USSR, Nazi Germany had no real military difficulties. Here, the Russian army is experiencing real difficulties. In reality, even in case of military victory (which could take months), Russia will have difficulty occupying Ukraine militarily. These difficulties will only push Russia to act less militarily elsewhere. They are in the process of removing their mercenaries from Africa and Syria and sending them to Ukraine because they need troops so badly. (They might even employ Syrians to fight in Ukraine)

  5. אכן, צריך להבהיר לפוטין שכל פלישה נוספת היא מלחמה בטוחה, צריך להבין שזה יכול להתפתח למלחמה גרעינית, לא כי מישהו ירצה אלא בגלל הפרנויה, מודיעין שגוי, הפחד שהשני יתקוף ראשון.

  6. אבל דני..ברמה האישית אתה לא מפחד ממלחמת עולם ? איך אתה חושב שניתן להתכונן (איכשהו לזה) לפחות מנטלית. ד"כ אתה כן תהיה בכנס בבנייני האומה ?

  7. תודה על המאמר. אוסיף באישורך כמה נקודות.

    1. תוצר לאומי גולמי של רוסיה שווה בערך לתוצר של דרום קוראה ואך קטן מתל"ג של ברזיל. הוא גם לא מגיע לממדים של תל"ג בריטי, צרפתי, גרמני או איטלקי. כלכלה רוסית קטנה פי 10 מכלכלת ארצות הברית. לא מובן, על איזו מלחמת עולם שלישית ניתן לדבר בהינתן המצב המתואר.

    2. אם מדינה כה חסרת אמצעים כרוסיה של היום יוזמת מלחמה – אז ככל הנראה היא קיבלה אבטחות מגורמים מסוימים במערב. ברור כי מדובר בהבטחות חשאיות וכי אין עליהן שום מידע ודאי. אולם בכל מקרה הייתי רוצה לשמוע לפחות כמה היפותזות בנושא מי פיו של היסטוריון מוסמך.

    3. ממש הפתיע אותי המשפט שלך על הקרבת גרמניה לפוטין. פעם האחרונה כאשר גרמניה הייתה לוחמת נגד רוסיה העולם הצטרך להתגייס דווקא לעזרתה של רוסיה. והפער הטכנולוגי בין שתי המדינות לא הצטמצם מתקופת מלחמת העולם השנייה.

    4. ולבסוף. מה שמתרחש בשטח כרגע – זה לא משחק Red Alert. יש אנשים שנהרגים וכרוש שנהרס. קרובי משפחה שלי יצאו מקייב שבועיים לאחר פרוץ המלחמה. אם התנגדות אוקראינית תימשך ויתנהלו קרבות רחוב בבירת אוקראינה, הם עלולים לאבד נדל"ן בשווי של כמה מאות אלפי דולרים.
    אם לשים תעמולה בצד, השאלה שנשאלת היא: האם בכלל שווה להילחם? אם הם יכבשו על ידי רוסיה, אוקראינים יעברו ממדינה בעלת מקום 98 במדד חופש הפרט (freedom index) למדינה בעלת מקום 126. לעומת זאת מבחינת תוצר לנפש הם יעלו ממקום 133 למקום 85.
    בגדול, מדובר בשתי מדינות לא חופשיות ויחסית עניות. אוסיף כי רוסיה של היום (בניגוד לברית המועצות) אכן מכירה ברכוש פרטי. כך, למשל, לאחר סיפוח של קרים תושבי המקום הצליחו לשמור על רכושם.

  8. אעיר באישורך עוד הערה לגבי מה מצפה הקורא מהיסטוריון במאה ה-21.

    במאה ה-20, לפני עידן האינטרנט ומחשבים אישיים, ילדים הסתובבו בחוץ בזמן הפנאי שלהם. כתוצאה, כמעט כל גבר עבר בילדותו את החוויה של קטטת רחוב. כאשר חבורת נערים הולכת מכות עם חבורה אחרת, בריון תוקפני ונחוש אכן יכול לכפות את רצונו על חמישה "חנונים".
    ילדים גדלים, מסיימים תואר בהיסטוריה ומעבירים את הניסיון הכואב של ילדותם לתחום המחקר. מכאן נולדים רודנים חסרי רסן ודמוקרטיות שחוששות לצאת למלחמה.
    קהל הקוראים, שעבר בילדותו את אותן החוויות הלא נעימות, מקבל את המודל.

    במאה ה-21, לעומת זאת, ילדים יושבים מול מחשב. גדל כבר דור שלם שכמעט לא ראה אלימות רחוב, אלא שיחק במשחקי אסטרטגיה מול אלגוריתם מתוחכם או אפילו מול אדם אחר.
    בעל רקע כזה פשוט לא יבין, איך שחקן ללא אמצעים יכול לפעול נגד רצונם של שחקנים הרבה יותר חזקים ממנו. מבחינתו של האדם המודרני קיים כאן משתנה סמוי, הסכם סודי שנחתם מאחורי הקלעים, והוא מצפה מהיסטוריון שלפחות יסביר לו במה מדובר.

    • אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון שלך.

      • הטיעון שלי הוא פשוט: אנשים נוטים לראות בקונפליקטים בין מדינות את אותו סוג של קונפליקט שהם נתקלים בו בחיי יום-יום.

        במאה ה-20 זה היה עימות פיזי, כמו קטטת רחוב. לכן הקורא במאה ה-20 לא היה מופתע לשמוע שקבוצת מדינות דמוקרטיות חוששת לפעול נגד רודן נחוש, למרות שיחס הכוחות הוא 3 ל-1 לטובתן. הכול מכיוון שהוא ראה במו עניין איך בריון תוקפני אחד מסוגל להפחיד חבורה של 3 אנשים רגילים.

        במאה ה-21 הקונפליקט הנפוץ ביותר שאדם רואה בחיי יום-יום – זה קונפליקט במשחק מחשב. אפילו במשחק כמו "ציוויליזציה" אתה לא יכול לפעול נגד אינטרס של שחקן שחזק ממך בלי להיחשף לתקיפה. לכן האדם המודרני כבר לא קונה את הסיפור של "רודן שהפחיד את כולם", אלא מבקש לדעת מה הם ההסכמים שנחתמו מאחורי הקלעים.

להגיב על arnaudaron לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: