המדריך לקבלת פליטים: את מי ישראל צריכה לקלוט, ולפי אלו קריטריונים?

האם יש לקלוט פליטים מאוקראינה, ואם כן, כמה? ינשוף פוליטי-מדיני מונה מספר קווים מנחים לקבלת פליטים: קרבה תרבותית, ידידותיות למדינת ישראל, מצב חירום שאינו שגרתי במדינה שהפליטים עזבו, ומעל הכל – שהייה זמנית. בהחלט יש מקום להבדיל בין פליט לפליט לפי קריטריונים ברורים, ולהבהיר שכל מי שנכנס לכאן יישאר באופן זמני בלבד, עד שיסתיים מצב החירום במדינתו. כבוד לעיקרון הזמניות יאפשר לישראל להכניס יותר פליטים, מכל העולם, ולקבל אותם ביד נדיבה יותר.

פליטים – תמונת אילוסטרציה. Credit: Prazisss, depositphotos.com

עשן מיתמר מעל שדות הקרב של אוקראינה, ובעוד רבים מאזרחיה, בעיקר נשים וילדים, נמלטים על נפשם מההתקפה חסרת הרחמים של הצבא הרוסי, עלתה גם כאן בישראל השאלה האם לקלוט פליטים אוקראנים, ואם כן – כמה. כרגיל השמאל קורא לפתוח את השערים, ועמו חלקים מהמרכז. הימין הממשלתי, המיוצג בידי שרת הפנים איילת שקד, מוכן לעשות זאת רק במשורה, וחלקים גדולים מהמחנה הלאומי קוראים לסגור את מדינת ישראל לחלוטין לכל מי שאינו יהודי.

בבואנו לדון בנושא, יש ללבן ראשית כל את הנחות היסוד שלנו. מבחינתי, ואני לא מתבייש לומר זאת, ישראל היא ראשית כל מדינה יהודית – המדינה היהודית היחידה בעולם – וחשוב לשמור על הרוב היהודי בתוכה. לפיכך, יש גבול מסויים לכמות הלא יהודים שהיא יכולה לקלוט. באותו הזמן, גם ערכי המוסר והאנושיות חשובים לי. ישראל היא חלק בלתי נפרד מהעולם המערבי, ועליה לשאת בחלק מהנטל של קליטת הפליטים האוקראינים בדיוק כמו פולין, גרמניה ומדינות אחרות שמקבלות את הנמלטים בנדיבות וביד רחבה.

מהנחות היסוד הללו נובעות מספר מסקנות, שעלולות להיות בלתי נוחות לימין ולשמאל כאחד. ראשית כל, צבוע ומגוחך לטעון, כפי שעושים חלק מכותבי הימין, שישראל תורמת את חלקה לאוקראינה בקבלת פליטים יהודים. בדיוק כפי שהאוקראינים נלחמים ומקריבים בחזית, כך יתר מדינות המערב צריכות להקריב למען אוקראינה. ראוי שישראל, שבגין האינטרסים שלה מול רוסיה לא נותנת לאוקראינה נשק הגנתי והתקפתי,  תסכים לשלם מחיר גבוה מזה שהיא מוכנה לשלם ממילא. כשאוקראינה נחרבת, זה יהיה ביזיון לדחות לא יהודים ולקבל רק זכאי חוק שבות שמתקבלים כאן בברכה בכל מקרה. אם מדינה אחרת היתה דוחה פליטים יהודים ומקבלת רק נוצרים, היינו מאשימים אותה בצדק באנטישמיות.

ישנו טיעון נוסף, שמגיע אף הוא בדרך כלל מצד ימין, שכדאי לבחון ולפרק מהיסוד. ההיסטוריון אלעד נחשון, חוקר מוערך של תולדות היישוב העברי בארץ ישראל ואחד מהקולות הצלולים והאינטליגנטיים בשיח הציבורי הימני, כתב לאחרונה שהעולם מלא פליטים. בני הרוהינגה המגורשים מבורמה, למשל, סובלים אפילו יותר מהאוקראינים, סוריה נאנקת תחת אסד ומיליציות אסלאמיות רצחניות, ובאתיופיה משתוללת מלחמת אזרחים. מדוע לקבל דווקא את האוקראינים, ולא פליטים מהמקומות הללו? מכיוון שישראל הקטנה לא יכולה לקבל את כל הפליטים הללו, ראוי שלא תקבל אף אחד שאינו יהודי. אולם הטיעון שאם אי אפשר לעזור לכולם אז לא כדאי לעזור לאיש, אינו מחזיק מים לדעתי. העולם לא מושלם, המקום מוגבל, וגם פליטים צריך לקבל לפי סדר עדיפויות.

סדר העדיפויות הזה ראוי שיושפע מאופיה התרבותי של ישראל, הזיקות המדיניות שלה והאינטרסים של תושביה. ראשית כל, ראוי לדעתי להעדיף פליטים שקרובים אלינו יותר מבחינה תרבותית, פשוט מפני שפליטים כאלו נקלטים בקלות ולא מהווים מקור לפשע ולבעיות אחרות. כן – עדיף לומר ללא כחל ושרק, שיותר קל לקלוט בישראל פליטים ממדינה אירופית מאשר מבורמה או מאתיופיה, והדבר נכון על אחת כמה וכמה לאוקראינים שיש להם קרובים או חברים בארץ. כמו כן, יש לתת עדיפות לפליטים ממדינות ידידותיות לישראל. לפי סקרים ומחקרים, אוקראינה היא אחת המדינות הכי ידידותיות ליהודים ולישראל באירופה. בניגוד לעבר, רמת האנטישמיות בה נמוכה מאד, היא הכירה בירושלים כבירת ישראל, תמכה בנו במבצע שומר חומות ורבים מתושביה מעריצים את ישראל ודמויות ציוניות חשובות מהעבר כמו גולדה מאיר. זה עניין מוסרי ודיפלומטי בסיסי לתעדף את ידידיך על אזרחי מדינות אויב, כמו סוריה למשל. בהקשר זה, יש לציין כי חלק גדול מההתנגדות לקליטת אפריקאים בישראל או סורים באירופה, נבעה מכך שמיעוט מקרבם פנה לפשע, לפונדמנטליזם או לטרור. מנגנון גירוש מיידי של פליטים שמעלו בהכנסת האורחים שניתנה להם, יוכל לפנות מקום ורצון טוב לאלו המעוניינים באמת ובתמים לכבד את החברה המארחת.

כמו כן יש לתת עדיפות לקורבנות של מצב חירום זמני, שיוכלו בסבירות גבוהה לשוב לארצותיהם לאחר שיסתיים. בעייתי לקבל נמלטים ממדינות שנאנקות תחת רודנויות יציבות כמו אריתריאה, מפני שבאופן תיאורטי רוב מוחלט של האוכלוסיה מעוניין לברוח מהן ולא לחזור. לא יתכן שישראל ומדינות אחרות יקלטו את רוב אזרחי אריתריאה לנצח. לעומת זאת, ובניגוד לאוקראינים שעזבו את ארצם בכדי למצוא עבודה בחו"ל, הפליטים שבורחים עכשיו מהארץ השסועה לא ניסו לעזוב את אוקראינה קודם לכן. יש להם חיים שלמים שם: עסקים, משפחות, חברים. בדרך כלל מדובר רק בנשים וילדים, כי לגברים אסור לעזוב את המדינה ועליהם להילחם בחזית. אנשים שהמדינה שלהם תקינה בדרך כלל, אך נקלעה למצב חירום זמני, קל יותר לקבל כפליטים מפני שסביר שיחזרו למולדתם בסופו של דבר.

ומעל הכל, יש להדגיש שפליטים – כל הפליטים – אמורים להישאר במדינה המארחת באופן זמני בלבד. אחת הסיבות שישראלים רבים, בעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטית, חוששים לקבל פליטים, היא מפני שהם למודי ניסיון מר מארגוני סיוע, עמותות חברה אזרחית ויתר שוחרי טוב שמריצים קמפיינים משפטיים בכדי להשאיר פליטים ומהגרי עבודה בישראל לנצח. ברגע שארגונים מהסוג הזה נלחמים להשאיר כאן אריתריאים ונאבקים כנגד כל פתרון העברה למדינה שלישית; ברגע שהם מתנגדים אפילו לגירוש עובדים זרים שהאשרה שלהם פגה "כי הילדים שלהם ישראלים ומדברים עברית בלי מבטא" או בולמים גירוש של כאלו שעברו על החוק ומעלו בהכנסת האורחים הישראלית, כך הם מפחיתים את הרצון של הציבור הרחב לקבל פליטים ביד רחבה. ככל שהציבור הישראלי ידע שפליטים הם אורחים ללילה שנשארים כאן באופן זמני, עד שמצב החירום במדינתם נגמר, כך יסכים לקבל יותר פליטים וביד נדיבה יותר. אם פליטים שהגיעו לישראל יעזבו כשיסתיים מצב החירום במדינותיהם (או במקרה של עובדים זרים, עם סיום אשרת העבודה שלהם), יהיה קל יותר לקבל פליטים אחרים במקומם, לא רק אוקראינים אלא גם בני עמים אחרים, רחוקים יותר מאיתנו. אלו שמנסים להשאיר פליטים כאן לנצח, ממאיסים את אלו על הציבור וסותמים את השער לקליטה של נמלטים נוספים.

אודות דני אורבך

רוכים הבאים לינשוף! אני דני אורבך, היסטוריון צבאי מהחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית, וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ושאר אירועים עקובים מדם ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מי מכם שמתעניין במלחמת העולם השנייה, אולי נתקל בספר שלי, ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות. מחקר חדש, מעודכן ומורחב בנושא, The Plots against Hitler, יצא לאור השנה באנגלית ובאיטלקית, בנוסף לעדכון של של הספר העברי הקיים. מהדורות קינדל והארד-קופי של כל הספרים ניתן לקנות באמזון. כדי לראות את הפרופיל האקדמי שלי – מחקרים, מאמרים ועוד, לחצו כאן.

פורסמה ב-מרץ 19, 2022, ב-ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. 24 תגובות.

  1. יש מספיק מקום באירופה לבעיות האירופאיות

  2. בסופו של דבר זה משחק של מספרים.
    מה המספר הנכון של פליטים לקבל? 50 אלף? 100 אלף? 200 אלף?
    אילו פליטים לקבל? עדיפות לנשים ולילדים או דווקא לאנשים בגיל העבודה? עדיפות לבעלי תואר ראשון? לרופאים? לדוברי אנגלית?
    הטווח מאוד מאוד רחב, וגם מי שטוען שצריך לקבל את *כולם* לא באמת מתכוון שיגיעו לפה 3 מיליון פליטים.
    לדעתי האישית, 200 אלף פליטים זה מספר סביר מאוד.
    לגבי עזיבה – בישראל, אנחנו יודעים –
    רטוב זה נקי, שמן זה טעים וזמני זה קבוע.

  3. איך בדיוק הפכנו למדינה שקולטת בשגרה פליטים מרחבי העולם? מתי פתרנו את הצרות הדמוגרפיות הפנימיות שכבר יש לנו כאן שהתחלנו לשקם גם אוכלוסיות זרות? המדינה הזאת מתפוררת מבחינה חברתית, מה ההזיה הזאת להוסיף לתבשיל המקדיח עוד נפשות אומללות? מה נסגר? הזוי, יומרני, מגוחך.

  4. המדינה מהבית שממול

  5. לא, זה בדיוק העניין.
    מה לנו ולאוקראינה? מחריג את היהודים מהדיון
    מה לנו ולאריתריאה? מה לנו ולמונגוליה?
    מה קשור להביא פליטים משם?
    לא איזה בודד אחד או שניים שנקלעו הנה, קהילות!

    • שאוקראינה היא מדינה ידידותית, שהכירה בירושלים כבירת ישראל, שתמכה בנו בזמן מבצע שומר חומות, שאנחנו מנהלים איתה יחסי סחר ענפים ושיש מאות אלפי ישראלים עם משפחה, קרובים וחברים שם. חוץ מזה כלום

      • נראה לי שכמו ברוב הדילמות הערכיות לכל אחד יש עמדה"אינטאיטיבית" שבעיקר מבוססת על תחושות ורגשות או מבנה אישיות, ואנו בעיקר עסוקים רוב הזמן בלנמק בדיעבד ולמצוא את ההצדקות הלוגיות והרציונליות כדי לבסס אותה. אני לא חושב שהסיבות שפירטת מצדיקות הבאה של פליטים – בכמות כזו שמצדיקה התלבטות סביב הנושא – לעומת אלטרנטיבות אחרות שיש כרגע להושיט להם סיוע, וזהו.
        כדי לשכנע אותי רציונלית בעמדתך תצטרך כנראה להציג פה טבלאות אקסל שמרכזות כמות כזו של נתונים ומידע שאין לי ספק שאין לך סבלנות לאסוף כל שכן לנתח, וגם לא לי.
        ובבניין ציון ננוחם 🙂

  6. אפשר להתווכח איתך על פרט כזה או אחר, אבל כיף לשמוע קול הגיוני בתוך כל הממבו ג'מבו שמסתובב סביב עניין הפליטים האוקראינים.. לגבי הפרטים – אני שואל את עצמי אם ישראל לא צריכה להקים מחנות פליטים, לבקש סיוע בינלאומי לטובת העניין, ולקלוט באמת כמות גדולה של פליטים מאוקראינה לשם. זה גם המעשה הנכון, וגם ימצב אותנו בעמדה טובה מבחינה בינלאומית. במחנות פליטים, גם יותר סביר שהפליטים לא ירצו להישאר כשתסתיים המלחמה..

    • אני חושב שמאחר ויש להם קרובים בישראל, אין טעם לקלוט אותם במחנות. אפשר לקלוט אותם בחברה באופן זמני, ולבקש מהם לחזור כשתסתיים המלחמה, אולי פלוס חודש-חודשיים חסד.

      • השאלה, כמה מה שאתה אומר יכול להתקיים במציאות. כפי שכתבת בעצמך במאמר, המציאות מלמדת שפליטים – או מהגרי עבודה – פה בארץ לא נוטים לעזוב..

  7. סך הכול הגיוני, אך המאמר מסתיים שהצגת הבעיה שהפריעה לי מלכתחילה – שישראל אינה באמת דמוקרטיה, שארגוני 'זכויות' בשיתוף החונטה המשפטית מכוונים את המדינה למקום מאוד ברור, והוא לא יהודי ולא ציוני. הפליטים מאוקראינה רק מכבידים על העניין הזה, וזה לא קל.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כרגיל מענין ומחכים. אבל: שתי בעיות מעשיות:
    1. מדברים על עשרות אלפי פליטים יהודים. לא בטוח שישראל ערוכה לקליטתם. איך נתמודד עם פליטים נוספים לא יהודים?
    2. כפי שכתבת בעצמך, "זמני" יהפוך ל"קבוע". לכן גם אם עקרונית יש טעם בדבריך, מעשית זה כנראה לא ישים, לפחות לא במתוה שהצעת
    כתבת גם שישראל היא מדינה יהודית. כנראה שנסתפק בכלל היהודי "עניי עירך קודמים".

    • אין בעיני כלל מאוס ומרושע יותר מ״עניי עירך קודמים״. הוא גם מהווה עצלנות אינטלקטואלית ומעשית, סוג של תירוץ סל למה אף פעם אי אפשר לעשות כלום עבור מישהו אחר.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        עניי עירך קודמים: אם הכלל הוא תרוץ להמנעות מעזרה, הוא יכול להיות "מאוס ומרושע … עצלנות". אבל לא התכוונתי ש"אף פעם אי אפשר לעשות כלום". הדגש הוא על מעשיות: אנו רוצים לעזור, אבל לא יכולים לספק עזרה לכולם. כשהשמיכה קצרה ואינה מספיקה לכולם, חייבים לתעדף ולהחליט למי לעזור ולמי לא. אז הכלל הזה מעשי וגם מוסרי.
        בעצמך העדפת אוקראינים על אריתראים מפני שהם קרובים יותר אלינו מבחינה תרבותית.
        זה גם עדיף כשהזמני יהפוך לקבוע.
        ישראל עוד לא קבעה לעצמה מדיניות עדכנית של כניסה לארץ, כולל הגירה, שהיה זמנית ועוד. בעצם פליטי מלחמה הם מקרה פרטי של בעיה גדולה יותר.

      • נראה לי שהמשמעות הנכונה של ״עניי עירך קודמים״
        אינה עניים שבקרבתך
        אלא עניים שאתה רואה יום יום בעיניך והם רואים אותך ואת יחסך אליהם
        כי
        בזמן שנאמר מאמר חכמים זה
        הערים היו קטנות כשכונות בימינו, ובכל עיר היה שוק פתוח במרכזה, אשר בו קנו כולם,
        וכולם ראו מי יכול לקנות מה.
        בשוק כזה עני שלא היה יכול לקנות מספיק אכל
        ראה איך העשיר לידו מתעלם ממנו, איש רעב, שלנגד עיניו,
        ולכן קבל עדיפות.

  9. עקרון הזמניות לא צריך להיות קדוש אלא פשוט להיות מיושם. כפי שציינת- פליט שעבר על חוקי המדינה צריך להיות מגורש. אם יש חוק לשהות של פליט גם הוא צריך להיות מיושם.
    למדינה, או לחלק מאזרחיה, יש עניין בהישארות פליטים מכיוון שכך נוצר מעמד עובדים לא מוגן וזמין לעבודות שירות בשכר נמוך. במקרה של אוקראינה שונה מכיוון שחלק לא קטן מהם לא מועמדים לעבודות שירות, בשונה מאפריקאים, וגם לא קלים לזיהוי…
    מעל לכל מרחפת בעיית הדימוי והתדמית: מדיניות אופורטוניסטית מתחברת לקמצנות לאומנית ביחסי אנוש. ישראל צריכה להחליט לא רק באיזה צד של ההיסטוריה לבחור אלא גם מה העקרונות האנושיים שעל פיהם היא מתקיימת. ספק גדול אם כשהתנאי הוא מדינה יהודית, כשלמעשה ההגדרה היא דתית ולא לאומית, אפשר בכלל להחליט.
    בפרפרזה על מאיר אריאל: בסוף כל משפט שתכתוב יושבת שאלת מי הוא (או מה הוא) יהודי. וכן, מי הוא ישראלי.

  10. Personally, I am not Israeli. So, I'm not going to give moral lessons to the Israelis. Both positions have good arguments. One important observation though: Israel is not especially the place the Ukrainians dream of. Both because Israel is much poorer than Western Europe but also because Israel is culturally much further away from Ukraine than other countries. A Ukrainian will find it much easier to integrate into Polish or Czech society than into Israeli society. Even in terms of language, it is easier. In short, the cultural and geographical distance and the fact that Israel is not particularly rich economically makes Israel in itself not very attractive for Ukrainians. Unless they are Jewish or have family in Israel.
    On the other hand, the Israeli right wing who claims that annexing the West Bank will not threaten the Jewish state but who thinks that thousands of Ukrainians are threatening the Jewish state are either hypocrites or completely stupid to the point of not understanding the inconsistency of reality. Because let's face it, Ukrainians are much more assimilable than Palestinians.
    And indeed, the fact that only Ukrainian women and children are fleeing the conflict makes it seem much more temporary than other refugee crises. (The various accounts I have read in the media show that these refugees intend to return to Ukraine).

    In short, I think that the situation of the Ukrainians is very different from the Eritreans who often leave not to return to their country. Here, the Ukrainians themselves seem to want to return to their country and the fact that the adult men stayed in Ukraine can only encourage them to return to Ukraine.
    Where very often, refugees in Europe are mostly young men who leave their countries for a better life. Here, it is women and children.
    I think that Israel would be well advised not to set quotas for Ukrainian refugees because I think that Israel is not their favorite destination. Israel is not really the most attractive country to immigrate to (unless you are Jewish).

    • dude you know hebrew? what your doing here?!

    • Thanks! I agree with most of what you said, but would like to offer one correction. In Israel there is a huge population (more than 1.5. million) of people of former Soviet roots, who speak the languages well and often have relatives and friends in Ukraine. In fact, everywhere in Israel there are Russian (and sometimes even Ukrainian) speakers. Most of the Ukrainians who arrive in Israel have friends and/or relatives in the country.

      Danny Orbach, PhD Associate professor in general history and East Asian studies, the Hebrew University of Jerusalem 972-527244538 dannyorbach@gmail.com

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: