רשומה זו מבוססת, באופן חלקי, על מאמר שפרסמתי בזמנו ב"הארץ" תחת הכותרת "עלילות רב העיר צפת". המאמר התפרסם גם באתר "במחשבה שנייה".

הרב שמואל אליהו- כל איש וה"אמת" שלו

האמת של הרב אליהו

מדי פעם בפעם צץ הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת, ומגיח לחיינו הציבוריים, לרוב בהתבטאות גזענית כזאת או אחרת. פעם תובע הרב לסלק ערבים ממכללת צפת, רק בשל מוצאם, פעם תומך בקול גדול ברצח חפים מפשע אם הם פלסטינים, ורק לאחרונה קרא לצאן מרעיתו שלא להשכיר דירות לערבים.  בתגובה לתמיהות על כך שפקיד ציבור בכיר, המקבל משכורת מהמדינה, מרשה לעצמו לדבר בשפה שלא היתה מביישת פוליטיקאי אנטישמי ברוסיה של תחילת המאה העשרים, טוען הרב אליהו כי הוא "איש אמת". "אני בסך הכל אומר את האמת שלי, את מה שכתוב בתורה," הוא מתגונן.

לאור זאת, יהיה מעניין לבחון הן את השימוש הפוליטי ב"אמת" מצד הרב אליהו וחוג מקורביו, והן את טיבה של אותה אמת. כדי להקדים את המאוחר- הטענה שלי במאמר זה שהרב אליהו אינו רק פונדמנטליסט מסוכן, אלא גם מפיץ בלתי נלאה של שקרים. מעבר לאגדה על רחל אמנו שעזרה לחיילים במבצע עופרת יצוקה, אחראי הרב אליהו באופן ישיר גם להפצתו ברבים של מסמך מזוייף. אלו דברים קשים, אולם כפי שאנסה להראות בהמשך, ניתן להוכיח אותם שחור על גבי לבן.

הרב אליהו- מראשי החץ של הפונדמנטליזם היהודי החדש

לאחרונה, ישראל מתחילה להשתלב במזרח התיכון, אולם לא בדיוק בהתאם לחזונם של הנשיא פרס או יוסי ביילין. מסתבר שגל הפונדמנטליזם ששוטף מדינות כמו מצרים או תוניסיה לא פוסח גם עלינו, ותנועה של פונדמנטליזם יהודי חדש, מעין "אחים יהודים" עולה כגל גועש ועכור על ביצורי החוף הרעועים של הדמוקרטיה הישראלית. כמו מקביליהם בארצות ערב, גם נביאי הפונדמנטליזם היהודי החדש, אנשים כמשה פייגלין או ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) אינם מהססים להשתמש בדמוקרטיה לצרכיהם. אולם מחוייבותם לערכיה, כפי שהראיתי במאמר קודם, כאן ב"ינשוף", פחותה אף מזו של האחים המוסלמים במצרים. שלום בוגלובסקי מציע בבלוג שלו ניתוח מעניין של התופעה:

"בדומה למקורותיו בציונות הדתית, הפונדמנטליזם היהודי מוכן לסבול אורח חיים שונה משלו כל זמן שמקבלים את סמכותו ומנהיגותו. להבדיל מהציונות הדתית הקלאסית, הפונדמנטליזם לא מוכן "לרכך" את האידיאולוגיה כדי להתקרב לציבור אותו הוא מתיימר להנהיג. את חוסר הגמישות הם שואבים ממקורותיהם החרדיים, אבל להבדיל מהחרדים הקלאסיים, הם לא מוותרים על עמדת ההנהגה הפליטית ועל תפוצה רחבה של משנתם בתמורה לקיומה בצורה ה"טהורה" ביותר ע"י קבוצה של "מובחרים" אלא שואפים להכניס תחת שליטתם גם את הכופרים. בכך, הפונדמנטליזם היהודי אימץ את האלמנטים הגרועים ביותר משלושת מקורותיו: הציונות הדתית, החרדים והמדינה היהודית.

שמואל אליהו בונה את עצמו כממשיכו של אביו, שכבר עשה כברת דרך ב"החדרת" משנתו, שאיננה אלא כהניזם ללא כהנא, למיינסטרים הישראלי. לא רק שהיה רב ראשי, הוא היה הרב הראשון שנהנה ממעמד של אדמו"ר בציבור הכיפות הסרוגות, שמסורתית לא ייחס לרבנים משקל כזה. מעל מאה אלף איש השתתפו בלוויה שלו ועכשיו, חוג מקורביו ושמואל בראשם טורחים לעשות לו קנוניזציה, להופכו לקדוש פוסט-מורטם ולמנף את הקדושה לטובת שאיפותיו הפוליטיות של הבן."

חשיבותו של הרב אליהו בתנועה הפונדמנטליסטית החדשה הופכת אותו לדמות מפתח בעולם הפוליטי הישראלי, ונותנת תמריץ ממשי לבחון אותו ואת משנתו בשבע עיניים.

משני צידי הגבול: מיצירותיו של הרב אליהו

בקיץ 2009 הפיץ הרב שמואל אליהו ברבים מסמך מזוייף. היינו- הוא שיקר לציבור במצח נחושה. ואיש, כמעט, לא פצה פה וצפצף.

משני צידי הגבול: סיפורו של קצין חיזבאללה שריגל למען ישראל. האמנם?

באותו הקיץ, כתב הרב אליהו אחרית דבר לחוברת בשם "משני צידי הגבול" שהופצה במשך זמן מה בבסיסי צה"ל. מג"ד נחשון, סא"ל תמיר שלום, אפילו כתב לספרון הזה הקדשה קצרה, ועד היום אפשר למצוא אותו בקלות באינטרנט. ואכן, מדובר בספרון מרתק ואף מבדר למדי שמגולל, כביכול, את עדותו של לוחם החיזבאללה אבראהים, שריגל עבור המוסד, ברח לישראל ולבסוף התגייר ושינה את שמו ל"אבי". עד לסוף הטוב, עובר "אבי" הרפתקאות מסמרות שיער בין  "מחבלי חיזבאללה" כמיטב המסורת של סרטי ג'יימס בונד. בין היתר, מספר "אבי" כי השתתף במשלחת חשאית מטעם נסראללה לאפיפיור ומנהיגים אירופים, כדי לתכנן ביחד איתם את חיסול מדינת ישראל.   האפיפיור מתכנן לעשות זאת, ניחשתם נכון, על ידי מימון ארגוני שמאל בתוך המדינה כדי "לפוררה מבפנים" (הקרן החדשה לישראל?)

 לפי עדותו של חייל מילואים ל"הארץ", חיילים שקראו את החוברת השתכנעו בנכונות הכתוב בה ואף קבעו כי "זו האמת על הערבים" (שרובם מוצגים בה כמפלצות רצחניות וצמאות דם). הרב שמואל אליהו לא רק כתב את אחרית הדבר לחוברת, אלא גם טען כי הוא עצמו גייר את "אבי" – ובכך נטל אחריות על הסיפור כולו. עוזרו של הרב, דוד מנחמוב, אף אישר את הדברים בשיחה עם "הארץ", והבהיר כי "אבי" אכן התגייר, אבל אם תהיתם, אז אל דאגה – "הוא עדיין מתנהג כמו ערבי".

אלא שכל המעיין בחוברת בביקורתיות מה, יווכח במהרה כי מדובר בזיוף מגושם, שפוברק ככל הנראה על ידי הרב אליהו ואנשי חוגו. הטקסט, למשל, עמוס לעייפה בטעויות מביכות על האיסלאם והמזרח התיכון ששום אדם בעל רקע ערבי לא יעשה: ארגון חיזבאללה השיעי הופך, במחי יד, ל"סניף של האחים המוסלמים, אין הבדל בין מחנות פליטים פלסטינים לכפרים שיעים, כובש ירושלים צלאח א-דין הופך ל"נאצר א-דין", ואפילו האיראנים מוגדרים כ"ערבים". גם הרעל והשנאה שנשפכים מהחוברת כנגד אירופה והאפיפיור מזכירים באופן חשוד את עלוני השבת החרדיים-לאומיים הרבה יותר מאשר את השיח המוסלמי הרלוונטי. מעניין לציין, שכותבי החוברת מוצאים בכל זאת נקודת זכות אחת באיסלאם הפונדמנטליסטי האיראני – חוקי ה"צניעות". כנראה שיש ברבנות הראשית צפת כאלו שרוצים להכיל את חוקי הרעלה האיראניים גם בישראל.

כדאי אם כן, שכל תלמידיו של אותו "איש אמת", תושבי צפת והציבור כולו, יידעו כי הוא אינו רק גזען וקנאי אלא גם זייפן. אולם הדברים גרועים מכך: בספרון, טוען "אבי" כי הפליטים הערבים ברחו ב-1948 לא בגלל שגירשו אותם או בשל אימת המלחמה, אלא משום שהבינו שאלוהים נתן את הארץ ליהודים. כך, מקושרת התביעה הדתית לארץ ישראל לשלילה מוחלטת של זכות הערבים לגור בה, "כי כך החליט אלוהים". הרב אליהו אף הדגיש נקודה זו במאמר נוסף שפרסם בעקבות הפצת החוברת. לאור זאת, לא ניתן אלא לתהות האם הרב הראשי לצפת מכשיר את הקרקע האידיאולוגית לטיהור אתני עתידי של ערבים ממניעים דתיים. זו היא בושה וסכנה למדינה וצה"ל שספרון השטנה הזה הופץ בבסיסיו, ולו לזמן קצר. גם הממשלה צריכה להסיק מסקנות בנוגע להתאמתו של הרב אליהו לתפקיד הציבורי שלו בצפת – ויפה שעה אחת קודם.

האדם הזה צריך להיות מוקע בראש חוצות.

 לפני פרסום המאמר, ניסיתי, לשווא, ליצור קשר עם הרב שמואל אליהו כדי להשיג את תגובתו. האימייל של המועצה הדתית צפת, בראשותו, אינו פעיל, וגם אתרים שמפרסמים את שיעוריו אינם יודעים כיצד ליצור איתו קשר. מכיוון שעוזרו של הרב אליהו הודה באחריות לפרסום החוברת "משני צידי הגבול" במאמר ל"הארץ", הרגשתי שזכות התגובה כבר ניתנה ולפיכך החלטתי לפרסם את הרשומה מחדש, בגירסה מורחבת. ובכל זאת, אם הרב אליהו או מישהו מטעמו ירצה להגיב, אשמח לפרסם את התגובה במלואה, כאן ב"ינשוף". אם יוכיח שאני טועה, אשמח לתקן את הטעות ולהתנצל בפומבי.