כפי שחלק מכם יודעים, לאחרונה חזרתי ממסע ברחבי רומניה: ארץ של מפלים, אגמים צלולים והרים נישאים, מנזרים וטירות, תיאטראות וארמונות, בתי עץ מימי הביניים וארכיטקטורה קומוניסטית מגלומאנית.  אבל הפעם, אני רוצה להתמקד פחות באתרי התיירות, ויותר בפינות הנסתרות, הדאחקות המסופרות בין כוסיות יין משובח וצואיקה, ברנדי השזיפים המקומי, והסיפורים הנודדים בין רומניה וישראל: מסימטאות בני ברק ועד לרחובותיה הרחבים של בוקרשט ושבילי הכפר הציוריים בבּוּקוֹבִינָה. השבוע הזה יתמקד בישראל דרך עיניים רומניות, והשבוע הבא- ברומניה עצמה.

נוף לנהר הביסטריצה, בוקובינה

המשך הרשומה ←