ארכיון הבלוג

ישראל מול איראן – הגישה העקיפה

האם אפשרית גישה אחרת במלחמתה של ישראל מול הרפובליקה האסלאמית? בזמנים של מבוכה וחרדה קיומית, יועיל לנו להיעזר ברעיונותיו של סיר באזיל לידל-הארט, ובתיאוריה האסטרטגית המקורית שלו: "הגישה העקיפה". מאמר זה פורסם בויי-נט לפני כשבוע, וזכה לתגובות מגוונות, ביניהן נאצות של אינספור טוקבקיסטים. אולם ממש לפני מספר ימים, התבטא מנהיגה של איראן, האייתוללה עלי חמנאי, באופן המאושש את הכתוב בו.

מאמר זה פורסם לאחרונה בויי-נט. ניתן לקרוא אותו גם באתר במחשבה שנייה

שוב, תופי המלחמה מכים באזורינו. יודעי דבר בעיתונות מבטיחים "חדשות" בנושא האיראני ממש בקרוב, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי אומר שאם היה איראני "היה מודאג בשבועות הקרובים", ונתניהו מצהיר בנחישות ש"רק הוא יקבע" מתי יוצאים או לא יוצאים למערכה מול הרפובליקה האיסלאמית. שר הביטחון אהוד ברק, בעדינות הרגילה שלו, מבטיח לנו שמלחמה לא תהיה נוראה במיוחד – רק כמה מאות הרוגים בעורף.

צריך לפחד? נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד

לא צריך להיות איש שמאל כדי להעלות סימני שאלה בנושא נחיצותה ומחירה של המלחמה הקרבה. למעשה, רבים מבכירי הממסד הבטחוני בעבר ובהווה, ממאיר דגן ויובל דיסקין ועד גבי אשכנזי עושים זאת. ממצאי ועדת וינוגרד בנושא חוסר מוכנותו של צה"ל במהלך מלחמת לבנון השנייה מחזקים את סימני השאלה הללו, ועוד יותר מכך – דו"ח מבקר המדינה באשר למוכנות העורף. בצדק תמה ח"כ דב חנין, כיצד ישראל מעזה אפילו לחשוב על יציאה למלחמת טילים, כאשר שירותי כיבוי האש שלה (למשל) נתונים במצב כה מחפיר. ועוד לא דיברנו על הסתבכות בפעולה האווירית, מלחמה נגררת עם מדינות אחרות, אפשרות לתבערה מזרח תיכונית וכיוצא בזה.

אולם בכל זאת, יש צדק גם בדבריהם של תומכי המלחמה. בעית הגרעין האיראני היא אכן בעיה רצינית: לא רק האפשרות (הקלושה) שאיראן תשליך פצצת אטום על ישראל, אלא גם הסכנה של מירוץ גרעין אזורי, זליגת חומרים רדיואקטיביים לידי ארגוני טרור ועוד כיד הדמיון הטובה. לפיכך, שומא על מתנגדי המלחמה להציע פתרונות אחרים.

המשך הרשומה

פנס בירכתיים

ההיסטוריון בן עמי שילוני טוען כי פצצה גרעינית איראנית תתרום לשלום וליציבות במזרח התיכון, תוך הסתמכות על הנחות היסטוריות הלקוחות מהמציאות של המלחמה הקרה. האם הוא צודק, או שמא הניתוח שלו מבוסס על השלכה בעייתית של העבר על ההווה?

מאמר זה פורסם גם באתר "במחשבה שנייה"

לאחרונה, כתב פרופ' בן עמי שילוני, מומחה בינלאומי נודע להיסטוריה של יפן המודרנית, מאמר בעיתון הארץ ובו טען כי גרעין איראני לא רק שלא יסכן את השלום במזרח התיכון, אלא להיפך- יתרום לו ויייצב אותו. למותר לציין, ששילוני לא התכוון לגרעין אזרחי, אלא דווקא לפצצה גרעינית של ממש. לדברי שילוני, המפתח ליציבות אזורית הוא איזון גרעיני. פצצות הגרעין של ברית המועצות וארצות הברית תרמו להרתעה הדדית והפחיתו את הסיכויים למלחמת עולם שלישית. באותו האופן, גם ההרתעה הגרעינית ההדדית של הודו ופקיסטן מונעת מלחמה רחבת היקף בדרום אסיה, ובהקשר זה יש לציין כי לפני פיתוח הפצצות, שתי המעצמות האזוריות הללו נלחמו זו בזו ישירות לפחות שלוש פעמים. זאת ועוד: אפילו פצצה גרעינית שפותחה בידי "מדינה מטורפת" כמו צפון קוריאה, לא פגעה בסופו של דבר ביציבות במזרח אסיה. להיפך: הפצצה הצפון קוריאנית אפשרה למשטר קים ג'ונג איל להרגיש בטוח יותר, ובכך הפחיתה את התמריצים להרפתקאות צבאיות מול ארצות הברית, דרום קוריאה או יפן. איראן, מרגיע שילוני את קוראיו, לא תשליך פצצת אטום על ישראל. האוכלוסיה הפלסטינית הצפופה וקרבתם של האתרים הקדושים בירושלים בוודאי ירתיעו משטר דתי מוסלמי, כמו זה האיראני, מלעשות זאת.

המשך הרשומה

%d בלוגרים אהבו את זה: