אודותי
ברוכים הבאים לינשוף!
אני דני אורבך, היסטוריון צבאי מהחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית, וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ושאר אירועים עקובים מדם ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מי מכם שמתעניין במלחמת העולם השנייה, אולי נתקל בספר שלי, ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות. מחקר חדש, מעודכן ומורחב בנושא, The Plots against Hitler, יצא לאור השנה באנגלית ובאיטלקית, בנוסף לעדכון של של הספר העברי הקיים. מהדורות קינדל והארד-קופי של כל הספרים ניתן לקנות באמזון. כדי לראות את הפרופיל האקדמי שלי – מחקרים, מאמרים ועוד, לחצו כאן.
על הבלוג
הבלוג הזה נועד להוות במה לדיון בפוליטיקה, היסטוריה ושאר נושאים מעניינים. אשמח מאד לתגובותיכם! אני מפרסם בדרך כלל מאמר חדש כל סוף שבוע.
מאמרים אורחים
חדש! הינשוף פותח את שעריו למאמרי אורח. רק המאמרים הטובים ביותר ייכנסו. בעיקרון, האתר ישקול מאמרים העוסקים בפוליטיקה, פילוסופיה דת, צבא וביטחון, היסטוריה, ביקורות ספרים, מאכל ומשקה, מסעות בעולם או כל נושא מעניין אחר. פינה חמה בלב שמורה גם למאמרים העוסקים באגדות ומיתוסים. אם המאמר יתקבל, הוא עשוי לעבור עריכה. אני שומר לעצמי את הזכות לקבל ולדחות מאמרים אורחים, לפי מיטב השפיטה, ומומלץ לשאול אותי מראש אם הנושא קביל. אין כללי ברזל לאורך המאמרים, או מספר מילים מקסימלי, אבל על הכותבים להתאים את עצמם, פחות או יותר, לאורך ממוצע של מאמר בינשוף. מאמר אורח שיתקבל יפורסם ביום רביעי בבוקר, לפי תור שייקבע מראש. אם אתם חושבים שיש לכם מאמר מקורי, רהוט ומרתק, ורוצים לפרסם אותו בינשוף, צרו איתי קשר.
למעוניינים, הדוא"ל שלי הוא: dannyorbach@gmail.com.
הינשוּף 
שלום דני!
קראתי את הכתבה אודותיך ואודות הכנס האנטישמי בהרוורד.
למדתי בקיימברידג' שבאנגליה, וזכור היטב "Occupation Week", שלפני ש"נחטף" על ידי המחאה החברתית שימש למחאה נגד ישראל.
למזלי באוניברסיטה שלי הגיבו באדישות-עד-עצבים לפעולות המחאתיות שהפריעו למהלך הלימודים התקין ולבסוף גורשו המוחים בכוח משטח הקמפוס.
רציתי ליצור איתך קשר כדי להביע את תמיכתי, אפילו שבישראל אני מוגדר "שמאלן", גם אני הייתי דובר נחרץ וציוני בנושאים שפוגעים בסלע קיומינו כמדינה ולא אחת התאכזבתי מטיפולן של הקהילות היהודיות החזקות באוניברסיטה בהתקפות אנטישמיות. כמו בהתאם לתסמין "היהודי הגלותי" שמעדיף להוריד פרופיל, נראיתי כמו נץ מחרחר ריב ליד היהודים הבריטיים, כשקראתי להחרים "דיון לגיטימי, בין פתרון של שתי מדינות למדינה אחת". בגלל שכמו ששנינו יודעים, דיון על פתרון של מדינה אחת (כמו שהציע המנהיג הדגול ופעיל זכויות האדם, מועמר קדאפי) הוא לגיטימי בערך כמו דיון "שואה – בעד ונגד".
אני מחזק את ידיך ומציע תמיכתי בכל דרך אפשרית.
בכבוד רב,
קובי רומנו
קובי, תודה על התמיכה.
אני לא חושב שמדינה אחת, עד כמה שמדובר בדבר נורא ואיום, פירושה שואה. אצלנו זה הרבה יותר גרוע מאצלכם, משום שאין שום ויכוח בין שתי מדינות למדינה אחת. מדובר פשוט בכנס תעמולה עם עמדה אחת ויחידה.
דני היקר,
האמן לי, על אף הכותרת לכנס, כל קשר בינה לבין "דיון" או "ויכוח" אמיתי היה מקרי בהחלט. השם הנבחר קצת שונה אך הרטוריקה והלך הדברים זהות לחלוטין: בישראל צריכה להיות מדינה אחת, שמה פלסטין, כל מי שפונה מביתו מכל סיבה שהיא וכל צאצאיו צריך לחזור אליו, לקבל בעלות על האדמה, ולהתאזרח.
אולי הפרזתי בהשוואה לשואה, ואולי לא – אינני רוצה לתאר איך יראו חיי היהודים/הישראלים במדינה אחת בה יש רוב פלסטיני עוין שיבחר בשלטון חמאס בבחירות דמוקרטיות. בכל מקרה, אני חושב ששנינו נסכים שהמשמעות היא סופה של מדינת ישראל? הלא אתה עצמך ציטטת את נורמן פינקלשטיין בכתבה.
הדוגמה של קדאפי, שקידם רעיון זה בלהיטות רבה, יכולה לשמש כלי טוב לניגוח עקרונות המוסר והאג'נדה האמיתית שמסתתרת מאחורי הרעיון המסוכן הזה, ומאחורי המקדמים אותו.
כל אותם "הנאורים" מקשת המפה השמאלי באירופה ובארה"ב, שיתנו יד לכל "משט לשחרור פלסטין" אך לא ידירו שינה מעיניהם על 7000 הרוגים בסוריה, מעלים בי תחושות קבס וגועל, אך אין לי ספק שעל המשכילים ואשפי-ההתנסחות מהצד שלנו להילחם בהם בערוצים שלהם.
ניסית להציע עצמך כדובר בכנס, ולהציג את עמדותיך? כמו כן, האם שמעת על ארגון UnWatch? אולי תוכל לפנות עליהם בבקשת עזרה, הם עושים באו"ם מה שנקרא "עבודת קודש".
קובי
להציע את עצמי כדובר בכנס? הרי אפילו אנשי שמאל רדיקלי שתומכים בשתי מדינות הם לא הכניסו לשם.
לא שמעתי את הארגון הזה- אני בהחלט אברר.
דני שלום, האם תוכל להעביר אלי כתובת אימייל או טלפון שלך שאוכל לדבר איתך?
תודה, יזהר באר, מנכ"ל קשב
בהחלט. כתובת האימייל שלי כתובה ב"אודותי": dannyorbach@gmail.com. אני כרגע בחו"ל לתקופה ארוכה (ברגע זה בגרמניה, אבל אני נע בין ארצות די מהר ובקרוב אשהה שנה שלמה ביפן), אבל תמיד זמין באימייל. אפשר גם לדבר בסקייפ אם תרצה.
לידיעתך אתמול היה מצעד של אופוזיציה קרוב ל14000 אנשים במוסקבה, 0.0014% מכל האוכלוסייה היו שם הומואים,קומוניסטים,ניאונאצים (שבזמן החופשי נותנים מכות ליהודים), בדיוק אלו שמקבלים גראנטים מאמריקה של ניסיון החלפת שלטון של פוטין.
דבר אחד אתם לא מבינים אתם מה זה חולייה קטנה שיוצאת נגד עם הכי חזק של מיליונים, אתם חושבים שתעבדו עליהם?
איך אתה יודע מי בדיוק היו שם, ספרת בעצמך? או שאתה מסתמך על עיתונות החצר של פוטין?
האם אני יכול להשמש בתמונת הפליטים הפלסטינאים מ 1948 עבור הרצאה מקומית בהתנדבות
הי ראובן, למיטב ידיעתי כל התמונות שצולמו בארץ ישראל לפני 1948 נחשבות לשימוש חופשי. אם אין קרדיט אתה יכול להשתמש חופשי. התמונה בכל מקרה לא שייכת לי.
אני כבר מחכה לראות אם תגיב לכתבה של עמית קרביץ במוסף תרבות וספרות של יום שישי האחרון.
אני מצטט:
דומה שאחד האופנים המובהקים ביותר שבהם בא עניין זה לידי ביטוי הוא בחירתו של מאן (גולו) שעוררה ביקורות לא מעטות להתמקד דווקא בהתנגדות הגרמנית להיטלר, שהייתה כידוע שולית למדי.
תודה שהסבת את תשומת ליבי. עוד לא קראתי את המאמר – יגיע בקרוב. רק בנוגע לשוליות של ההתנגדות הגרמנית להיטלר, תמיד מדהים אותי שהטיעון הזה חוזר כל הזמן. הרי היום מתפרסמים ספרים, שזוכים בצדק לשבחים ומחמאות מקיר לקיר, שעוסקים בחייהם של טוחנים בעיירות פרובינציאליות באיטליה וצרפת בימי הביניים, ללא ספק נושאים "שוליים" יותר מאשר ההתנגדות הגרמנית להיטלר מבחינת השפעתם על ההיסטוריה. אבל אלו נושאים מרתקים – ולכן צריך ורצוי לעסוק בהם. משום מה שרק כשזה מגיע להתנגדות להיטלר, ועוד מאנשי ימין, אז כל הסיפור הופך לשולי ובלתי ראוי לאיזכור. אני מקווה להתייחס לנושא הזה בעתיד.
קראתי את ספרך המרתק והתרשמתי, כך שאני ב"צד שלך", אם אפשר לקרוא לזה כך.
אולם, אני חושש שגם אתה מתבצר בעמדתך ולו בשל התגובה האחרונה שבה אתה טוען שלהתנגדות הגרמנית להיטלר היתה השפעה על ההיסטוריה. לעניות דעתי, לא היתה לה השפעה במיליגרם, משום שהם נכשלו בשתי המטרות העיקריות שלהם: הם לא הצליחו להרוג את היטלר, ובוודאי שלא הצליחו לסחוף אחריהם את העם הגרמני שנותר עד הרגע האחרון שבוי בקשקושים של היטלר וחבורתו, כך שכל פועלם מוכר רק להיסטוריונים העוסקים בנושא.
בכל מקרה, אשמח לקרוא את תגובתך לכתבתו של קרביץ לכשתקראנה.
אבי, יש כאן אי הבנה. אני מסכים שלתנועת ההתנגדות לא היה אימפקט ממשי על התפתחות האירועים, אם כי לקשר כאייקון תרבותי היתה השפעה משמעותית על התפתחות השיח בגרמניה אחרי המלחמה. אפשר גם לייחס השפעה מסויימת לטיהור הדמים לאחר הקשר, אבל זה לא עניין דרמטי. מה שאני טוען זה שהעדר אימפקט על האירועים עדיין לא הופך נושא לשולי. בדיוק מסיבה זו אנחנו לומדים גם היסטוריה של מפסידים, או היסטוריה של אנשים פשוטים. כי המטרה היא גם לראות מבנים ולאבחן תופעות היסטוריות וחברתיות ואינטלקטואליות, לא להסתפק רק בהשפעה על האירועים הפוליטיים הגדולים.
אני חותם על כל מילה. אין ספק שיש מקום לחקור את ההתנגדות להיטלר ולכתוב עליה, גם אם לא היתה לה השפעה כלשהי וספק אם.ניתן היה למצוא בגרמניה בזמן המלחמה, יותר מכמה עשרות תומכים או מאות בודדות לכל היותר.
הפניתי את תשומת לבך, דווקא בשל המילה "כידוע" שהוסיף קרביץ ברוב חשיבות. ידוע למי? לקרביץ כמובן ולחברים שלו. זהו דבר בלתי נסבל אצל הנומנקלטורה הזו ששולטת באקדמיה. מצד אחד, אין עובדות. הכל נראטיבים וכל אחד שיחשוב מה שהוא רוצה, אבל כשיש איזו דעה שחושב הפרופסור התורן, הוא מיד מכתיר אותה כעובדה ו"כידוע", כאילו מדובר על העובדה שבצהריים יש שמש בשמיים או שבעלות הברית ניצחו במלחמה.
בהחלט! כאמור, "it is generally believed" מיתרגם בדרך כלל ל"אני ועמיתיי חושבים…"
אולי יעניין אותך :
http://sharp-thinking.com/2014/06/12/%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/
למה להרוס מיתוס יפה עם הסבר רציונלי?
אני חושב שהבלוג הזה הרבה יותר טוב מאתר "ה", ששמו לא אזכיר פה. המנהל של האתר הזה מלא גאווה עושה נזק לאנשים, וכלום לא מחדש לי, ואילו אתה במאמר אחד קטן על הויקנגים חידשת לי 16 דברים שלא ידעתי. בעיקר אני עוסק עכשיו באוטודידקטיקה ולימוד שפות. השפות המרכזיות שלי עברית אנגלית ורוסית.
המון תודה! אני מאד שמח שאתה נהנה מהבלוג, ובמיוחד מהמאמר על הויקינגים. כתבתי אותו בעקבות קורס של פרופ' סטיבן מיצ'ל על המסורת הנורדית ההירואית באוניברסיטת הרווארד.
למרות שאנו טרודים פה במבצע הצבאי, יש לזכור שהיום מציינים 70 שנה לנסיון ההתנקשות בהיטלר, ומן הראוי שתכתוב רשומה על כך, ואף כמה דברים חדשים שיש לך להוסיף מאז פרסמת את הספר.
ואם כבר הזכרנו את המבצע הצבאי, תרשה לי לספר לך ששמעתי במסדרונות האוניברסיטה משפט בסגנון של "אנחנו צריכים פה שטאופנברג". ללמדך.
אני באמת צריך לכתוב רשומה על 20 ביולי – אבל יהיה לכך זמן כשהמבצע יסתיים.
רותקתקי למאמר האחרון בענין לוחמי דעאש .
לצערי לא מצאתי היכן ניתן להירשם לקבלת התראות לבלוג המצוין הזה .
אשמח אם תוכל ליידע אותי בכל פעם שפוסט יתפרסם.
ארי.
רותקתי
תודה!
ארי, זה מאד פשוט. כשאתה נכנס לבלוג, יש לך תפריט מימין. האייטם העליון בתפריט הוא "עקוב אחר הבלוג באימייל". תלחץ על הכפתור follow.
סופסוף בלוג לעניין! אני אומנם רק בת 21, בלי טייטל מרשים, מלבד יוצאת צבא. אבל עכשיו יש לי מקום טוב ואמין להעשיר את הידע שלי.
תודה רבה דני!
היי דני
הבלוג שלך מאוד מעניין וכל כתבה באמת נותנת חומר למחשבה וציפייה לפוסט הבא.
יש לי שאלה, האם יכול להיות שמלחמת האזרחים בסוריה היא המקבילה האיסלמית של מלחמת האזרחים בספרד? הנהירה של "מערביים" למלחמה מזכירה את הנהירה של האנארכיסטים לעזור במלחמה.
אני לא מבין גדול בהיסטוריה אבל נראה לי שיש קווים מקבילים, אשמח לשמוע את דעתך.
תום
תודה, תום!
חשבתי הרבה על ההקבלה הזאת. כלומר, יש הרבה מאד הבדלים בין המקרים והנסיבות שלהם, אבל קו דמיון ברור אחד הוא סכסוך מקומי שמעורבים בו כוחות בינלאומיים רבים, ולפיכך מהווה נייר לקמוס לשינוי ביחסי הכוחות הגלובליים. ובכל זאת, ההקבלה הזאת היתה נכונה יותר כאשר אסד והמורדים ניצבו זה מול זה. עכשיו, הכניסה של ISIS סיבכה את כל העניין באופן משמעותי. לא היה שום דבר מקביל במלחמת האזרחים הספרדית.
כבר כמעט שנה עברה מאז פירסם הנסן את ספרו Disobeying Hitler, ועד כה אף מילה ממך. מפתיע.
הי אבי, הסיבה היא שעדיין לא קראתי! בהחלט מביש, ויתוקן בקרוב.
חבל על הטרחה. בינוני במקרה הטוב.
בכל מקרה אני חייב לקרוא את זה לפני שהגירסה האנגלית של ואלקירי תתפרסם (בעוד
שנה וחצי בערך).
דני שלום,
בחיפושיי מידע אודות נושא הפיאודליזם היפני, הגעתי לבלוגך העשיר והמעניין.
אני מחפשת חומר מקור.
ואשמח אם תפנה אותי לסוג זה של מאמרים או ספרי עיון, כי אף אחד בסביבתי לא ידע לעשות זאת.
בשמחה ובברכה,
קרני קרן
הי קרני, אפשר להתחיל ביפן המסורתית של בן עמי שילוני . ספר מרתק אבל מאד אמין על הפיאודליזם היפני בצורתן המאוחרת, משולב עם נרטיב היסטורי כתוב היטב, הוא Sakamoto Ryoma and the Meiji Restoration by Marius Jansen .
אם מעניינים אותך דברים יותר ספציפיים אני אשמח להפנות אותך גם למאמרים .
דני שלום,
תודה על המענה וההסברים
המטרה שלי היא להגיע לחומר העוסק באוסף אירועים וסיבות המביאים למצב של פיאודליזם. לשם כך פניתי ליפן, אולי שם אמצא איזה שהוא חומר תיעודי, מקורי או מאמרים העוסקים בתהליך זה.
אם יש לך אפשרות להפנות אותי לכיוון הזה, אשמח מאד.
תודה,
קרני
דני שלום,
ראשית, רציתי להודות לך מקרב לב על רשימותיך המחכימות והמהנות לקריאה. השכלתי לא מעט מהקריאה בבלוג זה. רציתי להציע לך להקדיש מדור שבו תפרט ספרים ובלוגים מומלצים, חדשים וישנים כאחד, שלדעתך עשויים לעניין את הקוראים. במהלך הקריאה עלתה לי לא פעם המחשבה כי הייתי שמח לקבל תשתית ידע בסיסית ומסודרת יותר בתחומים בו עוסק בלוג זה – למשל, היסטוריה צבאית ואסטרטגיה, או היסטוריה של תרבויות מסוימות עליהן אתה מרבה לכתוב. אני חושב שאני וקוראים אחרים נצא נשכרים מרשימה כזאת.
בברכה,
עדן
רעיון מצויין! צריך לנסות אותו. תודה על ההצעה.
שלום דני. שתי הערות טכניות. אני לא מכיר את גירסת המחשב הנייח של האתר, אבל בגירסה ה'ניידת' שלו, נראה לי שהיה יותר נוח אם במקום שיובא כל המאמר, יובא רק תקציר שלו (או תחילתו), מה שיאפשר מעבר יותר נוח ומהיר על המאמרים ובחירה מה לקרוא.
שנית, אם וורדפרס מאפשרת, נראה היה לי כי עדיף שמעבר לבלוגים קודמים, שאינם מופיעים בעמוד, יתבצע בעמוד חדש, ולא יתווסף לעמוד הנוכחי. שוב, הדבר הזה יאפשר יותר בקלות לקרוא מאמרים קודמים לפי הסדר, ובמידת הצורך, להמשיך לעבור עליהם מהעמוד שהקורא הפסיק.
תודה וכל טוב
הי מגיב,
אתה צודק- ושתי ההערות נכונות. לדעתי, ההצעה השנייה אינה מתאפשרת בפורמט של וורדפרס. בנוגע לראשונה, אני אבדוק איך בדיוק עושים את זה. רק אציין, שלכל מאמר יש עמוד משלו. פשוט צריך ללחוץ על הכותרת.
ושוב תודה!
שלום וברכה אחי היקר באמת למרות חילוקי הדעות בנינו… ההיתי מצפה מאדם כמוך שמעריך את עצמו כחוקר ומברר דברים לעומקם ואמיתותם …שבאמת תברר ותחקור לעומק לפני שאתה יורד על נתונים ודברים שנאמרו על ידי מי שלא חושב כמוך ולפחות תברר איתו בצורה עינינית לגבי אמיתות הנתונים לפני שאתה שופט לשלילה את מה שנאמר … זה לא אמיתי ולא מוסרי ולא אינטלקטואלי … ואני כותב את זה לא משינאה אלא כאח אל אח ששואף לאמת.!!! שתזכה להצלחה אמיתית בכל ענינך
הראל, אני משער שהתגובה שלך רלוונטית לפוסט "אל תתחילו עם אחותי". אם כן, רצוי להגיב שם.
לעניין עצמו, כתבתי כרגיל בהתאם לכל המקורות הכתובים שעמדו בפני – כולל מאמרים באתרים המזוהים עם עמדותיך. במקרה שיש לך ראיות סותרות, אשמח לראות ולתקן במידת הצורך.
יפה. התרשמתי והודאגתי.
שלום, אשמח לדבר איתך לגבי הרצאות בבית תרבות אינטימי שהקמתי אצלנו במשק במושב כפר ורבורג , מתי אתה יכול לדבר? תודה רבה, יעל פרידלר, אנזו בית קטן לתרבות 050-9252579
הי יעל,
אשמח לדבר. תוכלי לשלוח לי אימייל ל-dannyorbach@gmail.com.
דני
איך משאירים פה תגובה?
סיימתי היום את קריאת "ואלקירי" והמחשבות הראשונות שחלפו במוחי, תוך כדי ולאחר הקריאה, היו אפסות ההתנגדות מול קולוסליות המאורעות. אפסות, לא מבחינת אומץ אישי של מתנגד משטר זה או אחר אלא אפס התוצאות. אחד הפרקים האחרונים הדן בקשיים שעמדו בפני אותם מתנגדי שלטון הרשע, הוא כמעט מובן מאליו ועדיין מתוך האומה הגרמנית של שנות ה-40 במאה הקודמת אפשר היה לצפות ליותר. כנראה שהדעה המדברת על כך שהאומה הגרמנית כולל מרבית מתנגדי המשטר או שתמכו ואהדו את המשטר ובכל מקרה לא חשבו שצריך להחליפו. אני מקבל את הערתו של חיים רוזן " אכן קרן אור חלשה שאין בה כדי לפזר את האפלה הדחוסה". ועדיין בהחלט ייתכן שבלב המאפליה היו אנשים, גם בצבא הנאצי שפועלם, על בסיס אישי ראוי לתואר "חסיד אומות עולם". הספר דן כמה וכמה פעמים בהתלבטויות הקושרים בדבר כן או להרוג את המפלצת או רק לעצרו ולהעמידו לדין. ושוב מול האירועים, שהמלה זוועות חיוורת מידי לתארם , דיון מתחסד שכזה רק מחזק את נקודת ההשקפה שאני מנסה להציג. גם הדיון אם יפגעו אנשים נוספים תוך כדי נסיון החיסול, הוא כמעט מגוחך בהקשרים הנידונים.
בברכה
זאב פביאן
תל-אביב
טל. 0544768406
שלום זאב, תודה על התגובה. השאלה אם לדעתך, צריך לשפוט חשיבות היסטורית או מוסרית של מעשים רק באמצעות מבחן התוצאה? האם היית מכיל את אותו הסטנדרט גם על מרד גטו וורשה למשל?
באשר לדיון על חיסולו של היטלר, הוא מגוחך מנקודת מבט יהודית. מסכים. אבל בהיסטוריה, כל הקטע לדעתי זה להסתכל על האירועים גם מנקודת המבט של האנשים אותם אנו חוקרים. כשאתה גרמני, בתקופת מלחמה, לרצוח את ראש המדינה שלך זה לא עניין פשוט. וגם השאלה של נזק קולטרלי אינה מגוחכת : הקושרים פוצצו או עמדו לפוצץ חדרים שבהם היו לפעמים חברים קרובים ועמיתים שלא ידעו על הפיצוץ. ובכל זאת החליטו להמשיך עם התוכנית .
ד"ר דני אורבך הנכבד. אתמול שמעתי את הרצאתך המדהימה בנושא מבצע ואלקירי בביתהתרבות בסביון.. פתחת לנו צוהר לכל מה שהביא לפתיחת מלחמת העולם השניה. התאורים צמררו אותי. ידעתי והבנתי אבל אתה בידיעות הרבות שלך לימדת אותנו המון והבנת ההיסטוריה. אני נגשתי אליך והתנצלתי שאעזוב מוקדם יותר ולא אקשיב לקטע של ואלקירי שבגללו באתי להרצאה. ספרתי לך שאני מתכוונת לבקר "במאורת הזאב" עוד סימן זיהוי שלי היא ששאלתי אם תהיה מוכן לתת לנו בדיור מוגן גני תקוה הרצאה בקשתי אם יש באפשרותך לשלוח לי חומר על מאורת הזאב. בתודה וסוף שבוע נפלא רינה ברוטפלד
שלום רינה,
המון תודה שהגעת לשמוע את ההרצאה, ואני מאד שמח שנהנית. מידע מאד מפורט על מאורת הזאב כפי שהיתה במלחמה העולם השנייה אפשר למצוא כאן:
http://www.thirdreichruins.com/wolfschanze.htm
וכמובן גם בספר שלי, "ואלקירי – ההתנגדות הגרמנית להיטלר".
מידע תיירותי מפורט מאד על האתר אפשר למצוא כאן:
http://www.dark-tourism.com/index.php/poland/15-countries/individual-chapters/534-wolfsschanze-wielczy-szaniec-poland
ואשמח מאד להרצות בדיור המוגן. אנא היי איתי בקשר: dannyorbach@gmail.com
דני
ד"ר אורבך שלום,
סיימתי לאחרונה לקרוא את ספרך המרתק ביותר, המרענן והחשוב בעניין וליקארי (במהדורה החדשה), לרבות ההתייחסות לפוטש בארדואן. קראתי אותי בשקיקה ונהנתי מכל רגע.
2 שאלות בעניין:
הראשונה – טכנית בבליל הדרגות והתפקידים בצבא הגרמני באותן שנים- הפיקודים, הגנרלים למינהם הסמכויות – שאינני חי אותם ואין לי שום מידע לגביהם – ועל מנת להבין את חלקם של אנשי הצבא, היחס הכמותי והאיכותי בין "המורדים" לשאר אנשי הצבא ו, המרכזיות שלהם והדומיננטיות שלהם (או לא) בצבא הגרמני – הקשר לתנועת המרד האזרחית – היה מאוד עוזר לי ונראה לי בכלל שיהיה או אם קיים תרשים זרימה של אנשי המרד בינם ובין עצמם ובינם ליתר הצבא הגרמני – קצת איבדתי באיזה שלב על רקע מכלול השמות והתפקידים הרבים הנזכרים – "את הכיוונים" – ואם קיים כזה דבר אז זה היה מאוד עוזר לי.
השניה – את התיכון שלי סיימתי מזמן – אני לא יודע ולא זוכר, אם לומדים על הפרטים הללו בתיכון, האם מקדישים לאירועים הללו התייחסות כלשהי – וככל שכן באיזו רמה – הייתי מאוד מעוניין לשמוע את התייחסותך ודעתך בעניין –
תודה ובברכה,
עדי קרונפלד
הי עדי, המון תודה על הקריאה בספר, ואני מאד שמח שאהבת אותו. אתה צודק לחלוטין בנוגע לתרשים! אין לי באמת תירוץ, אבל העדרו הוא שילוב של עצלנותי, העדר כישרון גרפי כלשהו, וקשיים טכניים מבחינת ההוצאה. אתה צודק שתרשים כזה היה עוזר מאד. שנית, בתיכון כמעט לא מלמדים על כך דבר, לפחות לא כשאני למדתי לתיכון. בספר הלימוד הרלוונטי היחיד, "השואה ומשמעותה", היתה חצי שורה על ניסיון ההתנקשות ב-20 ביולי 1944, וגם היא היתה שגויה.
שלום דני,
אני רוצה להעיר לגבי לימוד אירוע ההתנקשות בהיטלר בבית הספר התיכון. כשאני לימדתי היסטוריה, תמיד ציינתי בהרחבה את האירוע שיש בו באופן טבעי גם מן הסקרנות לפיקנטריה וגם מהצמאון לנקמה כפי שהבחנתי בהקשבתם המלאה של תלמידי. ספר הלימוד מעולם לא שימש נר לרגלי. התעניינותי האישית בנושא הנאציזם והשואה (בספרייתי יש מאות ספרים) הם שהביאוני ללמד בכיתה בהרחבה. זה מאוד תלוי באישיותו של המורה. נתקלתי במורים מאוד בינוניים שכל מטרתם הייתה ללמד בצמצום ובצמוד לספר הלימוד הבעייתי.
כל טוב.
משה פריגן
משה, זה מעולה לשמוע. שמח מאד שלימדת על האירוע החשוב הזה.
כל כך שמח שלימדת על זה
בקשה לקבלת התראה על פוסטים חדשים
הי אלי, בתפריט מימין יש כפתור הרשמה לבלוג. אם תירשם תקבל עדכוני אימייל כאלה
שלום דני
שלחתי תגובה לבלוג האחרון על הפציפיזם ומשום מה לא אישרת אותו. אשמח לדעת מדוע?
תודה
רוני בן שלמה
סליחה, פספסתי את התגובה קודם. אישרתי אותה עכשיו.
שמעתי במוצ"ש את ההרצאה שלך מלחמת העולם השנייה וכניעת יפן.
מרתק מעניין מרחיב דעת.
ללק את השפתים.
יישר כח.
תודה יונה!
מבקש לקבל הודעה על פירסום בבלוג. תודה!
יש כפתור שמאפשר לך להיכנס אימייל ולקבל הודעות באופן אוטומטי
מעוניינת לקבל אימל כשיש פוסטים חדשים. תודה
בינתיים כבר ראיתי את כפתור ההרשמה. תודה
סליחה, ראיתי רק עכשיו. היום מפרסם פוסט חדש.
פינגבק: ביקורת על הספר "חיילי רפאים" מאת גל פרל פינקל | על הכוונת
פינגבק: הפשיטה הכינועזת והכי נשכחת מאת גל פרל פינקל – על הכוונת
פינגבק: הפשיטה הכי נועזת והכי נשכחת מאת גל פרל פינקל – על הכוונת
פינגבק: הפשיטה הכי נועזת והכי נשכחת מאת גל פרל פינקל – על הכוונת
פינגבק: הפשיטה הכי נועזת והכי נשכחת | מאת גל פרל פינקל – על הכוונת