כל הפחדים כולם: סוד כוחה של דאע"ש

צבא דאע"ש, המדינה האיסלאמית החדשה בעיראק, שוטף אזורים שלמים וערים עתיקות, כובש, טובח ומחריב. אולם מהו סוד כוחם של הלוחמים המסתופפים תחת הנס השחור? כדי להבין את המתכון, כדאי להרחיק ולהתבונן שמונה מאות שנים אחורה. ינשוף פוליטי-מדיני על אימה צרופה, פלורליזם אתני והקשר הנסתר שבין השניים.

Iraq_ISIS_Abu_Wahe_2941936b

העיירה הקטנה שארייה שבצפון עיראק היתה בעבר יישוב שכוח אל וסחוף רוחות, ניסוי בהנדסה חברתית מטעם שלטונו חסר הרחמים של סדאם חוסיין. במסגרת "פרוייקט הערביזציה שלו", פינה הרודן העיראקי את בני המיעוט הכורדי-יאזידי מבתיהם, והכריח אותם להתיישב בכפרים מתוכננים תחת פיקוח והשגחה. עד לא מזמן, איש לא התעניין במיוחד באירועים שהתרחשו בשארייה. אולם בימים האחרונים, מדווח החוקר האמריקאי מתיו בארבר, התמלאה העיירה הקטנה עד אפס מקום. ברחובותיה המאובקים של שארייה, הבחין בארבר בטורים אינסופיים של מכוניות, טנדרים וכלי תחבורה אחרים, כולם עמוסים עד להתפקע בפליטים יאזידים כורדים שברחו מעמק סינג'אר. הצבא האכזרי של דאע"ש, "המדינה האסלאמית", הטביע את עמק סינג'אר בדגליו השחורים וכוח האש האינטנסיבי שלו. מצויידים בנשק אמריקאי שנפל שלל בידיהם ממחסני הצבא העיראקי, הגיפו חייליו של הח'ליף אבו באכר אל-בגדאדי את יחידות הפשמרגה, הצבא הכורדי ששמרו על סינג'אר. הפשמרגה (מילולית: אלו שמתעמתים עם המוות) תמיד היתה ידועה כצבא מקצועי, נחוש ואמיץ, אך הלוחמים והלוחמות שלו מצויידים בעיקר בנשק סובייטי מיושן ומזדקן. לפי עדויות המפקדים הכורדים, הם הופתעו מכוח האש של דאע"ש ולא הצליחו לעמוד מולו. סינג'אר לא נמצאת בכורידסטאן העיראקית אלא מחוץ לה, אולם המדינה הצעירה שבדרך – אחד האזורים המתפקדים היחידים בגיהנום העיראקי – עומדת מול סכנה מיידית ומוחשית. כוחות דאע"ש נמצאים במרחק של ארבעים קילומטרים מארביל, בירת החבל הכורדי ואחד ממרכזי העצבים שלו.

אומץ לב, רוח קרב ונשק מיושן: לוחמות פשמרגה

אומץ לב, רוח קרב ונשק מיושן: לוחמות פשמרגה

כוחות הפשמרגה עדיין מגנים על גבולות כורדיסטאן העיראקית, ואפילו חיל האוויר האמריקאי הגיע כדי להצניח אספקה ולהפציץ את עמדות דאע"ש. אבל מי שקורא את דיווחו העגום של בארבר, שם לב לעובדה מטרידה אף יותר, אם כי נסתרת במעט מהעין. דאע"ש, כידוע, שם לעצמו למטרה לטבוח בכל ה"כופרים" ו"אלו שחזרו בהם מהאסלאם" (מורתידון). היאזידים הם מטרה ברורה, אולם גם שיעים, נוצרים ואפילו מוסלמים סונים שלא מקבלים את הקו הנוקשה של הארגון נשחטים ללא רחמים. בארבר הבחין כי הפליטים הנוצרים והיאזידים נעים במעגלים. אלו מהם שלא מצליחים לברוח לארביל, שעומדת אף היא בסכנה, או לטורקיה, עוברים מעיירה לעיירה, לעיתים עקב שמועות מוגזמות על נצחונות של דאע"ש. רשויות כורדיסטאן וארגונים בינלאומיים התחילו לארגן סיוע לפליטים בשארייה, אולם כעבור מספר ימים העיירה התרוקנה עקב שמועה על התקדמות כוחות דאע"ש. לאחר מספר ימים חזרו אליה רבים מהפליטים, ואחרים התפזרו בין יישובים אחרים באזור או בהרים הצחיחים.  כוחות דאע"ש נעים מסביבם כמו זאבים המקיפים עדר כבשים מפוחד, מריצים אותו במעגלים ומרכזים אותו במקום אחד לקראת השחיטה.

נעים במעגלים: פליטים יאזידים בהרי סינג'אר

נעים במעגלים: פליטים יאזידים בהרי סינג'אר

אולם עוצמתו של אותו צבא קיצוני עד טירוף אינו נובע רק מכוח אש או מנוכחותם של קצינים מנוסים. הוא קשור בשתי אסטרטגיות יסוד: לוחמה פסיכולוגית חסרת מעצורים ופלורליזם אתני. נראה לכם סותר? לא כל כך. אם נרצה להבין את סוד כוחו של דאע"ש, אויב שבקרוב עשוי להידפק על סף דלתנו, כדאי להבין את האסטרטגיה הכפולה הזאת לעומק, ולשם כך יש לחזור לאלו שהשתמשו בה ביעילות לפני כשמונה מאות שנה: הפרשים מטילי האימה של האימפריה המונגולית.

האימפריה המונגולית היתה אחת הקיסרויות האדירות ביותר בתולדות האנושות, ממלכה שנבנתה בשובל של דם שנטף מחרבותיהם של לוחמים אכזריים ולמודי קרבות. ג'ינג'יס חאן, הכובש הגדול שאיחד את השבטים המונגוליים והפך אותם לאימפריה בינלאומית, עשה כמעט את הבלתי אפשרי. בהנהגתו, קבוצה קטנה של פרשים כבשה במהירות חלקים אדירים מהגלובוס, מנפצת לרסיסים ממלכות ואימפריות אדירות שאיתרע מזלן לעמוד בדרכו. יורשיו של ג'ינג'יס חאן כבשו את סין, השמידו את בגדאד המעטירה והכניעו תחת שבטיהם חלקים אדירים מהמזרח התיכון, איראן, רוסיה ומרכז אסיה.

אימה צרופה ופלורליזם: ג'ינג'יס חאן, מייסד האימפריה המונגולית

אימה צרופה ופלורליזם: ג'ינג'יס חאן, מייסד האימפריה המונגולית

במחקר שלה על אימפריות ומעצמות על, כתבה ההיסטוריונית איימי צ'ואה כי האימפריה המונגולית נבנתה על פלורליזם אתני: הכובשים החדשים השכילו לאמץ לשורותיהם לוחמים, מדענים ומתכננים בלי הבדל עם, גזע ודת, ובכך שדרגו אוסף זעיר של פרשים לצבא בלתי מנוצח ולאחר מכן לממלכה. אבל הפלורליזם האתני הזה, שעמד בבסיס הקיסרות המונגולית, לא היה יכול להתקיים ללא אסטרטגיה מחושבת אך קיצונית של לוחמה פסיכולוגית. המונגולים הצליחו לצרף רבים כל כך לשורותיהם, רק משום שהכניעו ערים וממלכות אינספור, במקרים רבים ללא קרב של ממש. והסיבה שהצליחו להכניע ממלכות וערים ללא קרב היתה הנשק הסודי שהפעילו: אימה צרופה. כאשר צבאו של ג'ינג'יס חאן נלחם בחבל הארץ של חורסאן (מזרח איראן), הוא השית עונשים מחרידים על כל עיר שלא הסכימה להיכנע, ועוד יותר מכך – על ערים שנכנעו ובגדו לאחר מכן. האומנים השימושיים נשלחו למונגוליה, הנשים והילדים נמכרו לעבדות, ויתר הגברים נטבחו בדם קר.  לפעמים העונש היה מחריד אף יותר. בקרב על העיר נישאפור נהרג אחד מנכדיו של ג'ינג'יס, והכובשים שחטו כל נפש חיה בסביבה, כולל כלבים וחתולים. לעיתים קרובות נתנו המונגולים לפליטים לברוח ולהפיץ את הסיפורים על מעשי הטבח הללו ברבים. הערים האחרות, ששמעו על הגורל הצפוי להן, מיהרו להיכנע בטרם יהיה מאוחר. הפחד המשתק, שהוגבר אלף מונים באמצעות שמועות מוגזמות, היה הנשק הקטלני ביותר של המונגולים, אף יותר מהסוס, החרב והקשת. כך, בסופו של דבר, הצליחו ליצור בסיס טריטוריאלי לאימפריה הרב תרבותית והרב לאומית שלהם.

אימה צרופה: ייצוג פרסי של לוחמים מונגולים

אימה צרופה: ייצוג פרסי של לוחמים מונגולים

עבור דאע"ש, הטלת אימה היא נשק ראשון במעלה, והוא עובד בממדים רבים יותר מאשר אפשר לדמיין. כולנו ראינו את הסרטים המזעזעים שמפיצים לוחמי דאע"ש, והסיפורים שהם משאירים אחריהם. בדיוק כמו הפליטים שברחו מהערים העשנות והפיצו את מעלליהם של המונגולים ברבים, יוטיוב מביא לכל בית את סיפורו של הבסיס הסורי שנכבש וחייליו חסרי המזל, שראשיהם נערפו אחד אחד. כולנו מכירים את הנערה הנוצריה האומללה שראשה הוסר מעליה בשידור חי, את המסגדים העתיקים שעולים בסערה השמיימה, את שוק העבדים הגדול שבו מוכרים אנשי דאע"ש את הנשים והנערות כשפחות מין ללוחמי ג'יהאד אכזריים. הסיפורים, כדרכם של סיפורים, מועצמים אלף מונים, וקהילות שלמות נעקרות. הפליטים בצפון עיראק בורחים בעיקר לכורדיסטאן, הישות המתפקדת היחידה באזור, ומעיקים על הכלכלה הצעירה שלה עד לנקודת השבירה. יתר על כן, כפי שכותב בארבר, גלי הפליטים האינסופיים, הנוצרים והיאזידים, יוצרים אווירה של בלבול ודה-מורליזציה במחנה הכורדי. בניגוד למוסלמים הכורדים, שבוטחים בכוחות הפשמרגה שיגנו עליהם, ליאזידים ולנוצרים אין ביטחון כזה. ראשית כל, הפשמרגה היא מוסלמית, חרף נכונותם המסורתית של אנשיה להגן על מיעוטים דתיים נרדפים. שנית, מבחינת הנוצרים והיאזידים, עולם ומלואו עומד על כף המאזניים. אם דאע"ש תגיע חלילה לכורדיסטאן, המוסלמים הכורדים יחוו מעשי טבח ושיעבוד איום, אבל הנוצרים והיאזידים יושמדו עד האחרון שבהם. האימה שמפיצה דאע"ש, כמו גלי צונאמי, מגדילה את מספר הפליטים יום יום, וכך מחלישה את אויביה ומרככת אותם לקראת המכה הסופית.

גלים של אימה: אנשי דאע"ש טובחים בשבויים

גלים של אימה: אנשי דאע"ש טובחים בשבויים

באופן מפתיע, אי אפשר להבין את הצלחתה של דאע"ש בלי לתת את הדעת גם למרכיב השני במתכון המונגולי: הפלורליזם האתני. בתודעה המערבית, דאע"ש נתפסת כגורם קנאי שסובלנות היא ממנו והלאה. במידה מסויימת, זה נכון, ומעשי הזוועה שתיארנו לעיל יעידו. אבל חוסר הסובלנות של דאע"ש הוא דתי ואידיאולוגי, לא גזעי, אתני או אפילו לאומי. במסגרת הח'ליפות החדשה, כל מוסלמי קיצוני יכול להתקדם לדרגות העליונות, ולא משנה אם הוא עיראקי (כמו הח'ליף), צ'צני (כמו מפקד הצבא) או אפילו אירופי. כך, במידה כלשהי, דאע"ש אוספת לעצמה כשרונות צבאיים מהעולם כולו: מתנדבים למודי מלחמה שיכולים להתקדם באמצעות מעלותיהם האישיות, בלי קשר לגזעם או צבע עורם. השם של דאע"ש הוא לא רק קריאת קרב מטילת אימה, אלא גם שירת סירנה מפתה לצעירים מתוסכלים מכל רחבי העולם. השילוב המתוחכם הזה בין פיתוי לאימה, ביחד עם מיומנות צבאית, נשק שלל וכוח אש, הוא סוד העוצמה של דאע"ש. וכל מי שרוצה לדעת יותר, מוזמן לצפות בסרט התעודי המצויין של Vice TV, דיווח של כתב שחדר ללב המאפלייה בראקה, צפון סוריה, כיום המפקדה הראשית והבירה של הח'ליפות.

וככל שהעולם יתן לסיוט הזה להתרחב ולצבור עוצמה, כך יהיה יותר קשה לעצור אותו בעתיד. בהקשר זה, אין די בהפצצות אמריקאיות ספורדיות ובמתן אספקה: הכורדים זקוקים לנשק, מתוחכם וחדיש אם אפשר, כדי להדוף את הגלגל אחורה. אם כורדיסטן תיפול, לא יהיה אף אחד אחר בצפון עיראק שיוכל לעצור את הגל. ואת הטבח שיהיה בארביל ובסולמאנייה, שגלים של פליטים מפוחדים מצטופפים בהן, אפשר רק לדמיין. מי שרוצה לפעול, כדאי שיעשה זאת עכשיו: בלי היסוסים, בלי דיונים ממושכים בקונגרס ובלי התפלשות בחוק הבינלאומי ובאו"ם חסר התועלת. עכשיו זו השעה למנוע רצח עם: עיכוב קל בלבד, והאורלוגין כבר יצלצל חצות.

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-אוגוסט 9, 2014, ב-ינשוף היסטורי, ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-, , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 93 תגובות.

  1. תודה, למדתי כמה דברים.

    בשם אומות העולם, אני מקבל את הצעתך להתערב צבאית. באמת צריך לשים סוף להתנהלות הברברית של ישראל בעזה.

    • תומר, תודה על המחמאות. אני מבין את הציניות, אבל אני מעדיף שהדיון הזה יתמקד בדאע"ש ובמצב בכורדיסטן. בשבועות הקודמים דנו הרבה מאד במצב בעזה, ואפשר לקחת הפסקה קלה.

      • אתה צודק.

        נדמה לי שאין הרבה מה לומר בשאלת התגובה הנדרשת. העולם המוסלמי מספק סיטואציות פחות ופחות מורכבות מבחינה מוסרית, כך שצריך להיות ממש אינטלקטואל כדי להתבלבל. יש פה רוע מזוקק שצובר עוצמה ממשית, יש פה מליוני אנשים בסכנת חיים מידית – די ברור שבעולם תקין, אומות העולם היו צריכות לשלוח כוחות משותפים כדי לחסל את השרץ בעודו קטן, וכדי להציל את המיליונים שבסכנת חיים מידית.

      • הבעיה היא שהם איטיים כל כך. דווקא ארצות הברית הפתיעה אותי במהירות היחסית של התגובה שלה, אבל היא עדיין מוגבלת מדי.

    • דני מאמר מעולה , תומר תגובה עלובה …

  2. פוסט מענין . רק לא מובן מן הפוסט , האם מדובר באסטרטגיה מודעת ומתוכננת , או תוצאה טבעית של מעשיהם הטבעיים והספונטניים ( השילוב של : זריעת אימה ופלורוליזם , לגבי דעאש , ולגבי ג'ינגס חאן ) .

    חבל רק שהפוסט כלל לא ניסה לקשר בין תיאולוגיות עומק ושטח ( אנתרופולוגיה ותכל"ס אופי הדת , האיסלאם והפרקטיקה ) לבין המתרחש , הייתי עומד על כך מעט , אולי בהמשך .

    בפועל , הדברים מוצאים מכלל פרופורציה באופן כללי . שהרי , אין להם ולא יהיה להם בטווח הקרוב שום חיל אויר . ובהעדר חיל אויר , הם לא יוכלו להגיע לשום הישג משמעותי באמת . מדרום איראן , ממזרח ירדן וישראל , בגלובל האמריקנים ובכלל העולם הסוני הפרו מערבי נגדם . והאמת הפשוטה היא – במציאות המודרנית , בלי חיל אויר , או עם נחיתות אוירית טוטאלית , צבא , או בטח מיליציות , נכתשות עד מוות . בסך הכל מדובר בששת אלפים עד עשרת אלפים לוחמים , על מיצובישים , ומקלעים כבדים ונשק אישי . זה לא יוכל להחזיק " מים אסטרטגיים " .

    תודה

    • זה עובד בעזה. בלי חיל אויר ובלי צבא מאורגן והרבה יותר מכך זה עובד שנים באפגניסטן. אין אפשרות להלחם בתנועה שמעורה בתוך האזרחים. ההסטוריה מלאה בתנועות גרילה שהגיעו לשילטון אחרי שהביסו צבאות סדירים.

      • אין דבר כזה "אין אפשרות". תראה איך השמידו את הנמרים הטמיליים בסרי לנקה. השאלה היא תמיד המחיר שמוכנים לשלם. דאע"ש, להבנתי, דווקא בנויה פחות כמו גרילה ויותר כמו צבא מאורגן.

      • דע"ש היא מגמה, עדש במרק מורכב מהרבה קבוצות מוסלמיות קיצוניות. גם אם יתמודדו עם אחת מהן בהצלחה יהיה קשה להתמודד עם כלל המגמה להקצנה דתית שיש לה תומכים באיזורים נרחבים להקים מדינה מוסלמית קיצונית. זה חלק מתהליך שבמהלכו יתפרקו מדינות ויווצרו חדשות וגם סעודיה תגרף למאבק במוקדם או במאוחר. מפתיע שירדן עוד לא מעורבת.
        הנה כתבה מענינת שקשורה ביחסנו עם הפלסטינים ולא בנושא דע"ש
        http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/605/451.html

    • אל רום, אני מקווה שבאמת יכתשו אותם. אם המצב ישאר בלי טיפול והצבא העיראקי ימשיך להתמוטט, אז הם עוד ישיגו חיל אוויר, בדיוק כמו שהם השיגו שריון.

      • דני ואורי , הכוונה היא להגעה להישגים אסטרטגיים , של ממש !! עזה ? איזה הישגים אסטרטגיים?? הישגים טרוריסטיים אינם אסטרטגיים !! אילו תמונות ניצחון סובייקטיביות גרידא , לא יותר מזה !! יתוש שעוקץ פיל , וכך מוציא אותו משיווי המשקל !! הבעיה היא שלפעמים אנו שבויים בתוך תמונות או חזיונות היסטוריים רומנטיים , על עליות וירידות מחזוריות של אימפריות . בפועל מדובר על דברים מסובכים מאוד , על טכנולוגיות צוברות סבוכות מאוד , ועל מהלכים אסטרטגיים לא פשוטים .

        בשורה האחרונה : הכל תלוי בהחלטה שתתקבל , אם תתקבל החלטה ( בין אם רוסיה , בין אם ישראל , בין אם ארה"ב , בין אם קואליציה כלשהיא , אסור לשכוח שסין והודו נמצאות ממזרח , ויש להן אוריינטציה אנטי מוסלמית מובהקת מבחינת מלחמה בטרור ) , אזי – הם פשוט ייכתשו עד מוות , ולא יגיעו לשום הישג אסטרטגי . זה פשוט כמו תות !! תודה

  3. אלעד (αναρχία)

    Everybody wants to save the world, but nobody wants to die

    אם יש אנשים שרוצים להתנדב למלחמה בצד השני של כדור הארץ, שיטוסו וילחמו שם. אף אחד לא עוצר אותם.
    אבל אני לא חושב שיש לשום מדינה זכות לשלוח את החיילים שלה ללחימה בעיראק.

    אם הסיטואציה מפריעה, אז שיתרכזו בפעולות הומניטריות מאסיביות. החל מאספקות אוכל וציוד רפואי, דרך ביצור ערים וכלי הגנה ואז פינוי מאסיבי של תושבים, הכרה במעמד פליט, וקליטה של מיליונים כאזרחים ברחבי העולם.

    אלו גם הפעולות היחידות שישנו משהו מהותי במאזן הכוחות העולמי, ויוציאו את חבלי הארץ מהמעגל שהם נמצאים בו.

    • הכורדים הם עם גאה שבנה לעצמו מדינה מתפקדת. לא הם ואף אחד אחר לא רוצים להיות פליטים חסרי כל שסמוכים על שולחנן של רשויות הסעד במערב. צריך לעזור להם לשמר את המדינה שלהם, לא להפוך אותם לפליטים. אני לא רואה שום בעיה מוסרית בשליחת צבא מתנדבים מקצועי (כמו צבא ארה"ב) למלחמה למען מטרה כזאת. גם כדי לעזור ליהודים בשואה לא היית שולח צבא? כי המצב באזור הכורדי לא יהיה טוב בהרבה אם דאע"ש יכנסו לשם.

      • "אני לא רואה שום בעיה מוסרית בשליחת צבא מתנדבים מקצועי"

        החיילים הם לא שלך לשלוח. הדם שלהם הוא לא שלך לשפוך.

        חיילים שמתנדבים לצבא האמריקאי עושים זאת כדי להגן על המדינה שלהם. ופחות בשביל להגן על מדינה אחרת. אז אני לא הייתי ממהר להגיד שיש לך (ולנשיא) מנדט לשלוח אותם לעוד מלחמה. (כן, היו גם מלחמות אחרות היו מפוקפקות, ולכן היה צריך לעטוף אותם בהרבה סוכר של "הגנה על הבית").

        האם הגיוני שישראל שעכשיו יצאה ממלחמה תגייס מילואים ותשלח חטיבה לעיראק ותספוג עוד אבידות ועוד בזבוז כסף "כי כמה ערבים הורגים אחד את השני?" (אני מצטט את הטוקבקים העתידיים).
        האם מהלך כזה הוא אחד שמקובל על הציבור בישראל ועל החיילים? האם הוא מקובל על הרוב הנוכחי בכנסת? ברור לי שלא.

        למה שהוא יהיה מקובל על חייל צרפתי או אוסטרלי או אמריקאי? הדם שלהם שונה? או פשוט אתה לא מכיר אותם, אז נוח לך לשלוח למוות אנשים שאתה לא מכיר בשביל להציר אנשים אחרים שאתה לא מכיר רק כי לא נוח לך לראות כמה סרטים ביוטיוב?

        בקשר לשואה. נו, קודם כל, אני לא רואה איך זה שונה. ואם אנשים לא רוצים להלחם כדי להציל יהודים ממוות זו זכותם המלאה. ודבר שני, לפי חוק גודווין הדיון הסתיים.

      • תראה, יש כאן פער אידיאולוגי בינינו. אני לא מקבל את הנחות היסוד של האידיאולוגיה הליברטריאנית, שהיא פרוורטית בעיני. נשיא ארצות הברית הוא המפקד העליון של הצבא, שנבחר על ידי הציבור. מי שהתגייס לצבא, יודע היטב שהוא לא התגייס להילחם רק על חופי קליפורניה.

      • אינני ליברטריאן בכלל, אבל גם אני מסתייג עמוקות מהתפיסה לפיה מדינה כלשהי (כולל ארה"ב) יכולה או צריכה לשלוח את חייליה להיהרג במלחמה שאינה מאיימת ישירות על אותה מדינה או על מדינות שהן בעלות בריתה המוצהרות.
        האסטרטגיה שאובמה נוקט כעת נראית נכונה בעיקרון: מתקפה אווירית נגד דעא"ש, בה הסיכוי לפגיעה במטוסי חיל האוויר האמריקאי הוא זניח. גם אספקת הנשק לכורדים היא רעיון טוב, ויכול מאוד להיות שמהלך כזה יינקט בקרוב. מעבר לכך, אפשר לערב את איראן, שמן הסתם תרצה להגן על האוכלוסייה השיעית בעיראק, ואולי גם לרכוש לה תמיכה בקרב הכורדים. בשביל זה צריך, בין היתר, להשתיק את ראשיה של מדינה מזרח-תיכונית אחרת, הנוהגים להכריז שאיראן היא גרמניה של 1938. במצב הנוכחי, אני חושב שזה יהיה מהלך נכון, אבל ארגונים מסוימים בוושינגטון (אייפא"ק, מישהו?) עשויים לחשוב אחרת.

      • אבל זה העניין, מני. הכורדים הם בעלי ברית של ארצות הברית.

      • כורדיסטאן העיראקית אינה מדינה, ולכן ככל הנראה אינה יכולה לכרות הסכמי ברית בין-מדינתיים. "הכורדים" הוא מונח אמורפי. יש כאלה גם בטורקיה, וסביר להניח שהממשל של טורקיה (שהיא בעלת ברית רשמית לגמרי של ארה"ב) לא יאהב את הרעיון של כוח צבאי אמריקאי המסייע לכורדים.
        זה אינו אומר שארה"ב לא צריכה לסייע; היא כן. אבל זה אומר שהיא צריכה לשקול משלוח של כוחות קרקעיים רק אם כל מהלך אחר לא יספיק (וגם אז ספק אם משלוח של כוח קרקעי יהיה מהלך נכון).
        דרך אגב, בינתיים יש דיווח על כך שעומאר אל-שישאני (ה"רמכט"ל" של דאע"ש) נהרג בקרב עם כוחות כורדיים (http://www.ekurd.net/mismas/articles/misc2014/8/state8276.htm). לא ברור אם זה נכון, אבל ימים יגידו. בכל מקרה, האיש הוא גיאורגי למחצה והגיע לדרגת סמל בצבא הגיאורגי ב-2008. לא נראה כמו קריירה צבאית מזהירה. (כמובן, הוא נולד ב-1986, ולא ב-1968 כפי שמצוין בטעות בעמוד הנ"ל).

      • גיאורגי? אני ראיתי בדיווחים שהוא צ'צ'ני, דבר שנרמז גם משמו.

      • בטאון החליפות האיסלמית של דע"ש באנגלית. אין הרבה דברים של טעם, די דומה לכל בטאון דתי קיצוני אחר.
        https://ia902500.us.archive.org/24/items/dbq01_desktop_en/dbq01_desktop_en.pdf

      • אביו גיאורגי מבחינה אתנית, אמו צ'צ'נית מגיאורגיה.
        השם "עומאר אל-שישאני" הוא כמובן כינוי שהאיש אימץ לעצמו. אולי "אל-ג'ורג'י" לא היה אסלאמי מספיק.

  4. בהחלט כתבה מעניינת. אבל אני עדיין לא ממש מצליח להבין איך דאע"ש בדיוק נלחמים. האם יש להם פיקוד מאורגן שיוזם תכנית אסטרטגית מושכלת להשתלטות על כל עיראק וסוריה? כנ"ל בנוגע לאיזורים שעליהם הם משתלטים. איך הם גובים שם מסים מהתושבים, מנהלים מערכת משפט ושאר דברים בסגנון? אשתדל לצפות בסרטונים ולקרוא את הכתבות בנושא, אבל מעניין באם בינתיים יש למישהו ידע בנושא

    • כמובן שאי אפשר לדעת בוודאות, אבל נראה לי די מובן מאליו שיש להם פיקוד אסטרטגי ומאורגן. מהעדויות אפשר ללמוד, למשל, שכוח האש שלהם אינטנסיבי. לא מגיעים לזה במקרה. לפי העדויות יש בצבא שלהם קצינים מנוסים רבים מהצבא של סדאם חוסיין (עוד עדות לאיוולת האמריקאית בפרוקו) ומתנדבים צ'צנים שצברו ניסיון במלחמה מול רוסיה. הרמטכ"ל שלהם הוא צ'צ'ני, למשל. בנוגע לאדמיניסטרציה, הם בהחלט מנסים לבנות אדמיניסטרציה מסודרת, ומצליחים – לפחות במידת מה. באזורים שלהם למשל יש סדר ואין פשע ואנרכיה, מה שמקנה להם תמיכה מסויימת מחלקים של האוכלוסיה. וכשיש תמיכה כזאת, יותר קל להשתיק את המתנגדים בדם ואש.

    • זאק, ראה כתבה זו על החיים בעיר רקה שבמזרח סוריה תחת שלטון דאע"ש. לפי כתבה זו, לפחות ברקה החיים אינם כה גרועים, במושגים סוריים, למי שעוסק בענייניו ולא מרים ראש.

      http://www.nytimes.com/2014/07/24/world/middleeast/islamic-state-controls-raqqa-syria.html

      • כן, קראתי את הכתבה הזאת. ככה הדברים תמיד מתחילים: המשטר הנאצי, הטליבאן באפגניסטן, פינושה בצ'ילה, מוסוליני באיטליה, במידה מסויימת גם החמאס בעזה. כל אלו נתמכו בידי ציבורים רחבים שרצו חוק וסדר מעל הכל.

      • נראה לי שאתה עושה השוואות קצת לא במקום.

        האם באמת אפשר להשוות בין מוסולוני, הנאצים, הטליבאן ופינושה?

      • רק מזוית מצומצמת וספציפית מאד: הטרייד אוף של סדר ודיכוי

      • גם הטרייד אוף הזה הוא על סקלה.

        אתה יכול לומר שכל משטר (מכל סוג, כולל דמוקרטיה) זה טרייד אוף של סדר מול דיכוי.
        הרי גם המשטר הכי דמוקרטי לוקח מיסים ושולח אנשים לכלא.

        לדעתי הנאצים (הרבה מאוד דיכוי) לא משתווים לפינושה, או מוסוליני, למשל. (הרבה פחות דיכוי, ובמקרה של פינושה מעבר מסודר למשטר דמוקרטי )

      • הטרייד אוף שאני מדבר עליו הוא מתן החרויות שמשטר דמוקרטי נותן לך, תמורת הגברת היציבות שהמשטר הדמוקרטי אינו מסוגל להביא. זה מה שהתרחש בגרמניה של ויימאר, למשל, וזה מה שקורה עכשיו בראקה ובמקומות האחרים שדאע"ש שולט בהם.

  5. דני, כבר זמן רב שאני מחפש מקורות טובים בנושא, מתוך עניין אישי. המאמר מצויין. תודה.

  6. מעניין. במובן מסוים, אני חושב שהפלורליזם האתני הזה הוא גם הכוח שמחבר את הארגונים האיסלמיסטים באירופה, שהרי גם שם המוסלמים הם ערב רב שבאו ממקומות שונים, רקע אתני שונה ושפה שונה, אבל מה שמחבר אותם יחד הוא זהות מוסלמית שבטית מאחדת והפנטזיה על חזרה לאחדות האיסלאמית של ימי הנביא.

    ואם נחפש יותר קרוב לבית, אולי זה גם מה שמניע את הימין הקיצוני בישראל: האמונה שאחדות יהודית קמאית יכולה להעלים לחלוטין את ההבדלים העדתיים בישראל, מה שהרפובליקניזם הבן גוריוני לא הצליח, לצערי, לעשות.

    • לא הייתי קורא לזה בדיוק "זהות שבטית". הרי מראשיתו, האסלאם ניסה להתגבר על החלוקה השבטית והאתיקה השבטית (של מלחמות בלתי פוסקות בקבוצות אתניות אחרות, מוסד נקמת הדם וכיוצא בזה). דאע"ש הם סטייה מהאסלאם הקלאסי במובנים רבים מאד, אבל במובן הספציפי הזה יש המשכיות: חברה על-גזעית ועל-אתנית שמנסה להתגבר על השבטיות באמצעות רעיון אידיאולוגי מאחד.

      בנוגע לימין הקיצוני בישראל, זה רעיון מעניין. הבלוגר שלום בוגוסלבסקי, שמתמצא מאד בנושא, כתב פעם שהחלוקה העדתית בתוך הימין הקיצוני היא די מובהקת: המנהיגים הם כהניסטים מקצועיים, בדרך כלל אשכנזים, בעוד הפעילים ובריוני השטח (אלו שהולכים בסוף לכלא) הם לרוב מזרחיים. אני לא יודע אם זה נכון, אבל יהיה מעניין לבחון לעומק.

  7. קריאה מרתקת, אם גם מעוררת חלחלה…

  8. פוסט מרתק.

    לפי מה שהבנתי, בעיראק דאע"ש נשענים במידה לא מעטה על השבטים הסונים של מערב עיראק ועל שאריות משטר הבעת'. ברית לא טבעית שהתאחדה מול אויב משותף – משטרו השיעי של נורי אל-מאליכי. (ואולי גם במידה פחותה הכורדים, שהרחיבו את תחומם אחרי נפילת מוסול). כאשר קוראים שדאע"ש השתלטו על איזור מסוים, חלק מהעבודה נעשה על-ידי לוחמי השבטים הסונים ומיליציות של אנשי הבעת' לשעבר, הן במהלכים הצבאיים והן בניהול אזרחי של ערים שנפלו.

    האמריקאים הצליחו לגבור על אל-קעאדה בעיראק, התנועה האם של דעא"ש, ב-2007, ע"י כך שרתמו את השבטים הסונים לצדם ולצד ממשלת עיראק נגד המורדים של אל-קעאדה. אולי התקווה הגדולה לניצחון מהיר על חבורת כורתי הראשים המכנה עצמה "ח'ליפות" תבוא מאותו תוואי – סילוק אל-מאליכי השנוא והשגת נוסחה לשיתוף הוגן של השבטים הסונים במוסדות השלטון המרכזי וברווחי הנפט, כך שהם עצמם יקומו על דאע"ש. יכול להיות שעכשיו, או בעוד זמן קצר, יהיה כבר מאוחר מדי, ודאע"ש יצברו מספיק עוצמה בפני עצמם.

    אציין שהמושג "שבטים סונים של מערב עיראק" עלול להטעות. חלק מן השבטים הללו מונים יותר ממיליון איש, יש מהם שכוללים גם שיעים, וחלקם חיים גם מן הצד הסורי של הגבול. הם היו אבן היסוד של משטר סדאם.

    • בדיוק! והטעות הגדולה ביותר שהאמריקאים והמושל הראשון שלהם (פול ברמר) עשו, היה לפרק את הצבא של סדאם ולתת את השלטון לשיעים. הם חשבו שהם ניצבים מול יפן וגרמניה הכבושות, מדינות לאום מאוחדות שפשוט צריך להחליף להן את המשטר. הם לא הבינו שברגע שהם מחמשים את השיעים, הסונים נכנסים למצב מגננה ובצדק. ההחלטה של ברמר תתגלה, ככל הנראה, כאחת מההחלטות הרות האסון ביותר בהיסטוריה המזרח תיכונית החדשה. רק היא יצרה את המצב הזה: מאגר שלם של שבטים סוניים שמהווים כר פורה לכל כורת ראשים ורב טבחים.

      • אוסיף גם תגובה מן ההיסטוריה המשפחתית-מקומית: אבא שלי היה ילד בשכונת התקווה במלחמת העצמאות. הוא מספר שבאחד הימים ירו חיילים בריטים (כנראה על דעת עצמם) כמה פגזים מעל השכונה. איש לא נפגע, אבל זה הספיק כדי שהמוני תושבים ישאו רגליהם וימלטו כמו שהם צפונה לעבר מרכז ת"א. הוא עצמו ברח כך כמו שהוא, יחף – על המדרכות הרותחות של יום קיץ – ונושא את אחותו הקטנה על כפיו.

        אבא מספר את המעשה הזה (כאשר עולים עניינים כמו בריחת\גירוש ערביי ארץ ישראל במלחמה) כדי להמחיש קל להטיל אימה על אוכלוסייה אזרחית ולהניע אותה להימלט. הפחד מידבק. כשאדם ממוצע רואה שסביבו אנשים בורחים, הוא לא יעצור לבחינה שקולה של המצב אלא ייקח את הרגליים וירוץ כמה שיותר מהר.

        הסרטונים של דאע"ש מראים שזו בהחלט אסטרטגיה מכוונת שלהם, ולא תוצר לוואי. הם מתגאים במעשי האכזריות החריגים שלהם, ועושים מאמץ ברור להפיצם ברבים.

      • מרתק ומחריד בו זמנית. אז מה שאתה אומר הוא שהצומוד הפלסטיני המפורסם פשוט התאפשר בשל החלטה ישראלית לא ללחוץ חזק מספיק?

      • "הצומוד הפלסטיני המפורסם פשוט התאפשר בשל החלטה ישראלית לא ללחוץ חזק מספיק" – אתה רציני?

        הצומוד הומצא ב-1967, על מנת להבהיר שהנכבה לא תחזור על עצמה.

        בנכבה עצמה עזבו\גורשו\נמלטו כ-700,000 פלסטינים ונחרבו מאות יישובים וקהילות עירוניות.

        ב-1948 היו טנדרים מטעם ההגנה שסבבו באזורים ערביים וכרזו את סיפור על דיר יאסין. כוחות ההגנה כיתרו כפרים, תוך השארת נתיב מילוט לכיוון הרצוי, והפגיזו ב"דוידקה" על מנת להטיל אימה, בכפרים רבים נכנסו החיילים לכפר, הוציאו להורג במרכזו 4-5 גברים צעירים ו"ייעצו" לשאר לברוח בנתיב מילוט. ברמלה ולוד ומקומות אחרים עשרות אלפים פשוט גורשו במפורש.
        כל מלחמת 1948 היתה הטלת אימה ואמצעים אחרים ולחץ על האוכלוסייה הפלסטינית לצאת מהארץ.

      • זו אמירה מוקצנת, ויש לי רושם שחלק מהמידע שלך שאוב מאילן פפה. אם ישראל התאמצה כל כך, מדוע נשאר מיעוט פלסטיני של 20% במדינת ישראל? בחינת המחקרים הרציניים על התקופה, של בני מוריס ויואב גלבר בעיקר, מראה כי הניסיון הישראלי לגרש את הפלסטינים היה מהוסס, בלתי מפורש ומוגבל לאזורים מסויימים בלבד. אם ישראל היתה באמת מעוניינת, ככל הנראה לא היה נשאר אפילו פלסטיני אחד.

  9. כתבה מאלפת, יישר כח סופסוף למדנו משהו על השד היורד מהקיר…והצלחת לשכנע בקלילות שצריך לחסלו לפני שיתפתח…הצרה שהעולם עסוק ביום עיון אודות ״כייצד לסייע לצדיקי עזה ורפיח״

  10. דע"אש ,אל קעידה, חמאס , ג'יהד איסלאמי, אני לא רואה הבדל. בסופו של דבר זה לא משנה אם שחטו אותך, שרפו אותך , ירו בך או שיגרו טיל לבית שלך. כולם זה אחד. בכפר הגלובלי של היום , הסכנה מידפקת בדלת של כל העולם החופשי. תתעוררו!!!

  11. אשמח להעלות שני נושאים:

    1. למה אתה ממליץ לחמש את הכורדים במקום להפציץ שיירות דאע"ש מהאוויר?
    הניסיון לימד שכמעט כל נשק שסופק לגורם שאינו נסיכות נפט במזרח התיכון – הופנה בסופו של דבר נגד המערב. לכן לחמש את הכורדים בנשק משמעותי נראה לי מסוכן.
    מנגד, כמו שצוין כאן, דאע"ש הוא יחסית צבא. הם יוצאים לפשיטות עם שיירות של כלי רכב, יש להם תותחים וכו. הנ"ל הם כוחות שלמיטב ידיעתי אפשר להפציץ מהאוויר ולחסל. אם בכל פשיטה כזאת יש כמה מאות לוחמים, אזי אם מתחילים עם התקיפות האוויריות בהפתעה אפשר להוריד ככה בטח כמה אלפי לוחמי דאע"ש עד שהם יתאפסו על עצמם. וזה אחוז ניכר מהכוח הצבאי שלהם.

    2. מה יתרון בשימור החלוקה המדינתית הקיימים במזרח התיכון?
    ברור לי למה לא רוצים שדאע"ש ישלוט בשטחים הסונים של עיראק וסוריה. אבל החלקוה המדינתית הקיימת יצרה המון בעיות. לא הגיוני לאור המצב לתת לכורדים מדינה בשטחיהם בעיראק וסוריה, ולהוציא את השטחים הסוניים בעיראק וסוריה למדינה עצמאית?
    אני רואה בכך רק חסרון אחד – המהלך יאפשר לאיראן לספח את החלק השיעי של עיראק הרבה יותר מהר. אבל חסרון מנקודת הראות של ישראל והמערב, לא מנקודת המבט של תושבי אותן מדינות.
    כאשר כל אחת מהמדינות תהיה בעלת זהות עצמית שמוגדרת ע"י התושבים ולא רק ע"י הדיקטטור, אולי הן יחוו פחות מלחמות אזרחים. שוב – אולי מזווית ראייה מערבית זה חסרון, אבל מזווית ראיה הומניסטית או של המקומיים זה יתרון.

    • הי גיל,

      הנקודה הראשונה שלך היא באמת שיקול חשוב מאד, רק שאני חושב שהוא לא כל כך תקף לכורדים. כאן לא מדובר בכנופיות מורדים עם קשרים אסלאמיסטיים אלא בישות חילונית יחסית, ליברלית, מאד מגובשת מבחינה לאומית ובעיקר – פרו אמריקאית ואפילו פרו ישראלית. גם מדובר באזור קטן, ויהיה קל לפקח על הנשק. הפצצות מהאוויר כמובן יעזרו, אבל תמיד יש את הסכנה שהנחשול של דאע"ש יחזור מחדש. לפחות צריך לנפנף אותם ממוסול, ובשביל זה יש צורך בצבא של ממש עם מגפיים על הקרקע. בהנחה שהאמריקאים לא רוצים לעשות את זה בעצמם, כדאי לתת לכורדים את האמצעים להילחם בדאע"ש גם ללא סיוע אווירי מתמיד. עם הנקודה השנייה שלך אני בהחלט מסכים. הכורדים בוודאי ראויים וזכאים למדינה עצמאית בשטחי השליטה שלהם בעיראק, ואולי גם בסוריה.

      • שאלה שעלתה בי לאחר קריאה נוספת:
        מצד אחד – מדברים על ארגון של בערך 15,000 איש.
        מצד שני – הם שולטים על ערים של מיליונים כמו מוסול ועוד. איך הם שולטים באוכלוסיה המקומית?
        הרי רק כדי לדעת האם בעיר של מאות אלפי אנשים התושבים מקפידים על חוקי האסלאם אתה צריך כוח "שיטור" של מאות…
        נאמר גם שהרבה מההכנסות שלהם הן ממכירת הנפט של הבארות בשטחיהם. אבל אף אחד בעולם כמעט לא תומך בהם. אז מי קונה מהם נפט? איך הם בכלל מייצאים אותו בהתחשב בכך שהם מוקפים ב: סוריה (אויב), עיראק (אויב), טורקיה (כנראה לא משתפת פעולה), ירדן (לא משתפת איתם פעולה).

  12. ליברטריאן, עוד לא נמצאה המילה שתפתור במחי-יד את כל הבעיות המוסריות כבדות המשקל, וגם ליברטריאניות על נגזרותיה אינה יוצאת דופן.

    אתה דוחה פה בזילזול את ההצעה להתערבות צבאית, ושים לב כמה הנחות לא מוצדקות אתה מניח בדרך:

    1. לפני ששופכים דם של חיילי המערב, יש עוד המון דברים שאפשר לעשות בהוצאה כספית סבירה יחסית ליכולת הכלכלית של המערב. לספק נשק, מודיעין, להפציץ מהאוויר.

    2. מניין לך שפעולה למניעת רצח עם אינה כלולה בסל היעדים של רבים מאזרחי המערב, עד כדי נכונות להקרבה מסוימת? החשש של קברניטי מדינות המערב מפעולה (כל פעולה שהיא, כמעט) לא בהכרח משקף את הרצון של תושביהן, ומושפע משיקולים פוליטיים ואישיים, ובעומק העניין, מהמודל הלא מושלם של המשטר הדמוקרטי.

    3. למה אתה מוציא את ישראל מהתמונה? באמת ראוי שישראל תפעל למען מטרות מוסריות אוניברסליות באופן פרופורציונלי לכוחה (כלומר, בשיתוף עם קואליציה, בדיוק כשם שבריטניה בדרך-כלל מגבה את ארה"ב ולא פועלת לבד). נדמה לי שהרבה ישראלים יסכימו איתי.

    4. אין פה רק עניין מוסרי, אלא גם עניין תועלתי. עצירת האיסלאם הקיצוני היא אינטרס מובהק של מדינות המערב. קודם הם באים רק לקחת את המוסלמים המתונים, למה שהמערב יתערב? ואז הם באים לקחת את הנוצרים המקומיים; ואז את ישראל; ואז את אירופה. בסוף עלול להיות די קשה להלחם בהם. המערב יודע להשקיע מיליארדים בעצירת מגפות עולמיות. כדאי להילחם גם במגפות מהסוג הזה כשהן עוד צעירות.

    * בנקודה (4) חרגתי מכללי הדיון שהצבת, כי יתכן שעברתי על חוק גודווין. הנה עוד דוגמה למונח קסם, כמו ליברטריאניות, שפותר המון בעיות וגם ממצב אותך בעמדת האינטלקטואל המגניב. אז כדאי לומר בבירור: אם אסור להזכיר את השואה כדי לדון באיך מונעים שואות נוספות, כדאי שתעיף את החוק הזה לכל הרוחות.

  13. למגיבים פה שתוהים בדבר שלטון דעאשי במוסול ובכלל :

    צריך להפריד בין החלה הצהרתית ( דקלרטיבית ) סובייקטיבית של ריבונות , משמע – הכרזה פרופר !! לבין תכל"ס מערכות אוטונומיות עצמאיות וייצוגיות בבחינת הזרוע הארוכה של השלטון . במקרה הזה , מדובר באקט הצהרתי יותר , חלוקה של פליירים עם תמצית של חוקי שריעה , ואקטים של שליטה וענישה . אבל , מה שחשוב : בשביל לשלוט , הם צריכים כוח , נוכחות ואלימות , המערכות הן לא כוללניות , אוטונומיות ועצמאיות . כהמחשה : במדינה מסודרת , לא צריך שוטר בכל מקום על מנת לאכוף החוק , מניה וביה הדבר שמערכות מתפקדות בצורה אוטונומית , ורק במקרה קיצון מזעיקים משטרה , ואילו כאן , צריך משטרה בשביל לשלוט !! ההבחנה הפילוסופית הזו, יכולה לתת כלים להבנה של הקורה תכל"ס בשטח . תודה

  14. הציור ״יצוג פרסי של לוחמים מונגולים״ הוא ציור אירופי ימי ביניימי

  15. מה שבוגוסלבסקי אומר בקשר לכהניסטים זה קשקוש: יש לך לא מעט מזרחים שהתקדמו שם למנהיגות כמו בן ארי או איתמר בן גביר, אני מבין שלשמאל חשוב להכפיש את הכהניסטים אבל יש דרכים יותר נכונות לעשות את זה מלייחס להם גזענות וניצול כלפי מזרחים שלא ממש קיימים שם.ף

  16. מאז המרד הסורי נטבחו מאות אלפי סונים ע"י העלאווים של אסד והשיעים של אלמליקי כולל טבח באמצעות גז והעולם שתק ושתק ושתק ! והתוצאה דאע"ש.
    דאעש הוא ארגון של שידוכים לצעירים המוסלמים מפלט לפושעים מטורפים והוזי הזיות וסתם חלאות של המין האנושי. דאשע מארגן להם נשים נשק הרפתקאות חלומות ומלחמות .
    חוץ מהאימה שדאעש מטילה כמדיניות אין לה כאידאולוגיה דתית פנאטית מקום לפשרה – כך של מי שאינו דאעש דינו השמד. נוסחה פשוטה ברורה לחלאות המין האנושי של דאעש.
    סוריה ועיראק התפרקו לחלוטין ודאעש היא מצב רוח ….

    • משה, יש לך ראיות שאל מאליקי טבח אנשים באמצעות גז? מעבר לזה, הדברים שהזכרת הם חלק אינטגרלי מה"פיתוי" שדיברתי עליו בפוסט. להתנהג באלימות, לקבל נשים כרכוש ולפרוק כל רסן בשם מטרה נעלה כביכול, כל אלו הם פיתוי חזק מאד.

      • רשמתי את הדברים בתמצית ועולה שהניסוח מטעה , מצידי .אסד !!! השתמש ומשתמש בגז. כולל החיילים שלו שנהרגו בתאונה עצמית בעקבות ניסיון לשימוש בגז כנגד הכובשים של גדוד 74 , הסרטון עימי אם תרצה. מאליקי הרג בחוויג'ה 60 סונים ברחבת המחאה. הפציץ את פאלוג'ה בחביות נפץ …ונעזר בשירותי חביות הנפץ של אסד במחוז אנבאר. כל העסק מנוהל ברוח איראנית כולל חיבאללה וחמאס. לפי כמות הדם והרצף הרצחני של המשנה האיראנית אני חושש שדאעש הוא כורח שלא היה בילתו .

      • מרד סוני אולי היה כורח שאין בלתו, אבל אין שום הצדקה שהיא למה שדאע"ש עושה.

      • הצדקה ? זה כלל לא במילון.
        איזו הצדקה יש לכוחות אסד להחזיק במפקדת אוגדה 17 בראקה או בשדה התעופה שטרם נפלה ? או…בשדה התעופה בדיר-אזור או .?….בדרעא ?
        או לאלמאליקי לכבוש את מחוז אנבאר ולהפציץ את רמאדי או כפרים וערים "סוניות" ?

        יושבים בחורים צעירים ומפציצים בארטלריה אזורים מאוכלסים בתושבים והם צוחקים ונהנים , השביחה של אסד, או טייסים שמורידים חביות נפץ על אוכלוסיה אזרחית במטרה להרתיע וליצור אימה ?

        אין סולמות שונים לתאר את הזוועות של דאעש ושל אסד ואלמליקי.

      • סולמות שונים הם כלי הכרחי כדי להבין את המציאות באופן מדוייק. זעזוע מוסרי אינו מספיק.

      • "שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור."…..דני הנחמד והחכם : אני מעדיף את בית הלל והמוסר הוא אבי אבות הקדושה והחטא. אין סולמות שונים , לפחות לא על פי תפישת עולמי.


      • נדים קטיש מקבוצת 14 אדר בלבנון המתנגד לחיזבאללה מתנגח עם הטיעונים של נאסראללה על האיום מדאעש.

        הבחור גאון ברמה עולמית ויודע להציג את עמדותיו באופן מתגרה עם הרבה הגיון ושכל טוב , עד שנוצר מצב שהוא חושש להגיע לאולפן ולהכין את תוכניתו DNA .

      • סולמות שונים. נושא מעניין בפני עצמו. הכתבה הזו מתיחסת על קצה המזלג לנושא
        http://blogs.haaretz.co.il/sadna/780/

  17. תודה על המאמר.

    אכן שיטת הטרור היא הדרך של האירגון הזה (מעדיף את הר"ת הלועזיות ISIS, אייזיס) לתפוש לעצמו מרחב.

    אבל שלא כמו המונגולים, שהיו אכן לוחמים מוכשרים ביותר (שילוב של פרשים ויורי קשת, שהאירופאים לא מצאו לו פיתרון עד למאה ה-15 והמצאת הקשתות הענקיות), והתקיימו במספרים משמעותיים – עד 200,000 לעיתים,
    הרי של-ISIS אין צבא אמיתי (לא הייתי קורא לוואנים עם מקלעים 'צבא'; זו עדיין גרילה), והוא נמנע בקפדנות מכל קרב.

    כי זו נקודת החולשה שלו. להטיל אימה על אזרחים הוא יודע יפה. להיאבק בחיילים סדירים מצויידים – סביר שלא.
    צבא נחוש ומצוייד ועם כוח אוירי טקטי (אפאצ'י. מוזר שדווקא אותם האמריקאים לא שלחו לכורדים) יכול לצמצם את מס' אנשי האירגון בכמה וכמה אחוזים, בתוך שבוע או 2.

    בינתיים אגב יש שיתוף פעולה מרתק בין האמריקאים לאיראנים, שמוכנים לסייע (ומסייעים) לשיעים המקומיים…

    אגב המפות בחדשות CBS מראות ש-ISIS מכתר לאיטו את בגדאד (רק מדרום עוד חסר). בקצב הנוכחי הכיתור יושלם תוך כמה שבועות, וסביר שנראה אז דברים מעניינים.

  18. אנקדוטה מקומית:
    האם אני למד מכאן שגם כהנא לא היה גזען אלא פלורליסטית אתני? גם כלי צלו חוסר הסובלנות היה על רקע דתי.

    מכאן למד, כהנא לא גזען אלא פלורליסט-אתני

    • כהנא הוא הדוגמה לכך שלא כל אפליה היא גזענות. הוא לא היה גזען נגד ערבים ולא השפיל מזרחיים. הנטייה לקרוא לכל אפליה גזענות היא בעייתית. אם כבר, כהנא דיבר על גירוש לא יהודים מהארץ – שנאה דתית ולא גזענית (במיוחד שהוא התייחס לגרים כשווים). זה אולי לא פחות מסריח, אבל לא גזענות.

      • אני לא כל כך בטוח. כשמדובר ביהדות, גזע ואתניות מאד משולבים זה בזה, משום שמאד קשה להתגייר. ולראייה – כהנא ואנשיו, ואפילו גורמים קיצוניים פחות כמו הרצי"ה, הזכירו לא מעט את המילה "גזע", אם כי מדובר ב"גזע" שניתן להיספח אליו בתהליך ארוך ומייגע. לפיכך, ניתן לומר שכהנא היה גזעני, והוא בוודאי לא היה פלורליסט אתני. כלומר, במדינה כהניסטית, הקושי של גיור היה מונע משיכת כשרונות מכל רחבי העולם, בשונה מהמצב עם דאע"ש.

  19. שלום דני,

    אם אני צריך להמר יש עוד סיבה שבגלל הם מנצחים, שמכל מיני סיבות (חלקן הן בגלל שחלק גדול ממנתחי המצב לא עשו תרגיל פרט/חוליה/כיתה/מחלקה/פלוגה/גדוד מימהם) לא עולה מספיק לכותרות.

    תורת הלחימה של כמעט כל המדינות והכוחות הצבאים, מניחה שצריך לתת לכל חייל סיכוי סביר לחזור הבייתה בחיים מן הקרב. לעומת זאת דעא"ש (ליתר דיוק ד"ע), פטורים מן הצורך הזה. לכן לדוגמא אין להם בעיה לתת לשניים שלושה חיילים לרוץ קדימה בראש גלוי עם מקלעים, ולחפות על שאר הכוח שמדלג לעבר היעד. השלושה שרצים קדימה בראש מורם ברור שיחטפו כדורים ,אבל הם מאפשרים לכל שאר הכוח להגיע קדימה די במהירות.
    או במילים אחרות הם יכולים לעבוד לפי תול"ים יעילים הרבה יותר.
    אם אינני טועה (תחום המחקר שלי הוא סרטן ולא היסטורה צבאית), אז אכן גם ג'ינגס חאן נקט בשיטות כאלו, של הקרבה מודעת של חלק מהחיילים, וכך גם הצבא הפרוסי בתפארתו. סלח לי אם הכל זה אגדות אורבניות, אבל חייבם להודות שלתורת לחימה שכזו יש הרבה יתרונות, ויש יסוד סביר להניח שאכן ד"ע נוהגים כך.

    • פאנאטיות היא תמריץ חזק, אבל היא לא הכל. היא משפיעה כאשר היא ידועה לאוייב, שחושש מפניה.
      אבל אם היא נבלמת בכל פעם, השפעתה תיחלש.

      גם השיטה הרוסית והסובייטית גרסה שימוש במאסות עד שהאוייב יקבר תחת הגלים המסתערים (מה שהעניק לגרמנים יתרון 7:1 באבידות בשנה הראשונה), אבל מה שהביא להם את הניצחון היה התיאום בין החילות, הניידות והגברת כוח האש (הארטילרי).

      מה שמנצח זו התבונה. כרגע היא מצויה במשורה אצל היריבים של ISIS.

    • נכונות של חיילים למות ללא עוררין היא גורם כוח חשוב, אבל לא יחידי. כדי לשמור על אש צפופה ויעילה צריך גם משמעת, ארגון ויכולת צבאית, ואת זה לדעתי דאע"ש קיבלו מקצינים של צבא סדאם שעברו אליהם.

      כשאתה מדבר על הצבא הפרוסי, לאיזו תקופה אתה מתכוון? בתקופת פרידריך הגדול, למשל, המשמעת באמת היתה רצחנית, אבל החיילים היו רחוקים מלהיות פנאטים וניסו לערוק כל הזמן. גם כאן, הניסיון להפוך את החיילים לרובוטים צייתנים התנקם בפרוסיה בגדול לאחר מותו של פרידריך.

      • אתה צודק לחלוטין שנכונות הקרבה איננה גורם בלעדי, והם צריכים גם יכולת להתנהל כמו צבא מאורגן ואת זה הם כנראה קיבלנו מפליטי סדאם. אולם אם מנסים להבין מה יש להם מעבר לצבאות האחרים שהם נלחמים מולם.

        אני חושב שהנכונות להתאבד יכולה להיות נקודת שובר שיווין, לא פחותה מאשר הטלת מורא. שוב לא רק בגלל שהם ילחמו יותר חזק. מה שאני טוען הוא שזה מאפשר להם להרכיב תו"ל שונה לחלוטין משאר הצבאות, שיהיה גם הרבה יותר אפקטיבי.
        נסה לדמיין שחקן שחמט שמוכן להקריב כלים שמשחק מול שחקן שידוע שהוא לא מוכן להקריב כלים.
        ראית פעם סרטון של נמלים תוקופות חרק שגדול מהן עשרות מונים? לנמלים אין שום בעיה לשלוח כמה וכמה מהם להתאבד, אבל בסופו של יום הן יכריעו את החרק.

        משום מה אני יכול להגיב רק להודעה הזאת, ולא להודעה לגבי הרומאים, אז אני אענה כאן לשתיהן.

        אני לא חושב שהרומאים נצחו כי הייתה להם יכולת הקרבה גבוהה יותר, כל מה שאמרתי הוא שתבונה איננה המפתח היחידי לנצחון. כמו שאפשר היה להבין מדברי יוסי ואחיו.

      • גיא בכור כתב משהו, (ללא ציון מקורות) שתמוך במה שטענתי לגבי תו"ל שכולל מתאבדים, שבו משתמשים דעא"ש.
        http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=2754

      • הבעיה היא שהאמינות של גיא בכור אינה גבוהה במיוחד, בעיקר כשהוא לא מציין
        מקורות.

  20. לא יכולים לרוץ בראש גלוי צריך שיהיה מכוסה מסיבות דת ולכן עדיף כבר שלוש נשים מיללות
    מאחר ודע"ש קוראת את המדור הזה עדיף לשמור קרוב לחזה טקטיקות

  21. המפחיד בכל הסיפור של דעאש הוא שתפיסת עולמם סוחפת רבים מהמוסלמים השבויים במדינות בעל לאום לא ממשי שנתפר לפני 100 שנה על ידי מדינות המערב…המוסלמים, גם אלו המצויים באירופה חשים שהאיסלם מפגר שנות דור אחרי העולם ודעאש יכולה לגרום להרמת הראש המוסלמית. האג'נדה שלהם ה"נקייה" משחיתות, השינאה למערב (המשפיל מעצם קיומו)ודחיקת הנשים קוסמת לגברברים המוסלמים וגורמת לכך שיעזבו את חייהם הקודמים ויצטרפו למשהו חדש ….קשה לי להבין כייצד מדינות כמו ערב הסעודית, טורקיה וקאטר נותנות לכך יד במישרין או בעקיפין …הרי כול כאלב ביג'י יומו……

    • עופר, זה חלק מהבעיה. שילוב של תחושת עוצמה וגאווה עם חולשה בפועל או תמיד שילוב נפיץ. לא נראה לי שטורקיה או סעודיה נותנות יד לדאע"ש דווקא, ארגון שמצהיר על מחיקת המדינות הללו כאחד היעדים שלו. טורקיה דווקא חסמה לא מזמן את הסכרים לעיראק, מה שגרם לדאע"ש לאיים ב"שחרור איסטנבול".

      • אגב לטורקים יש היכולת הצבאית להביס את המיליציה הזו; אבל סביר שהם נהנים מאוד לראות את הכורדים מאבדים (כנראה) את מדינתם העצמאית בפעם המי יודע כמה.
        כמי שעשו דברים דומים לנוצרים (הארמנים), אין להם הרבה סנטימנטים בנושא, וחבל.

        אילו היו מכירים באחריותם, סביר שהיו חשים אחריות רבה יותר.

        כמו שנאמר – הקיצונים מצליחים רק כשהרוב המתון שותק.

      • לא ממש. היחסים בין טורקיה לכורדיסטאן העיראקית מאד התהדקו בשנים האחרונות, ויחסו של ארדואן לכורדים רך באופן משמעותי מאשר בימי קודמיו. בזמן האחרון גם טורקיה הגבירה הילוך במאבק נגד דאע"ש, דבר שהוביל לאיומים מצד האחרונים על כיבוש איסטנבול.

      • נראה. מסופק אם תראה צבא טורקי בצפ' עיראק.

        אגב אכן לא טעית בעניין הרושם הפסיכ' – האמריקאים הודיעו שמס' הנטבחים היזדירים נמוך מכפי שחשבו. לא מצדיק הנחתת כוחות…

        מצד שני המצור סביב בגדאד מתהדק. בקרוב יסגר.

  22. דני שלום, המאמר מלומד ומחכים – תודה רבה. בכל זאת אני רואה בעיה מסוימת בהשוואה בין דאע"ש ולוחמיו של ג'ינגיס חאן, מההיבט של העצמת דאע"ש… כלומר, ממה שאני מצליח להבין אז מבחינה צבאית לא מדובר בכח ממשי כלל. בין היתר אפשר לראות את זה גם בסרט של וייס שהפנת אליו.. שם רואים את רמת החיילות של "הלוחמים" הברברים האלו… זה לא משהו שפלוגת מילואים צה"לית לא יכולה להתמודד איתו, לעניות דעתי. כלומר, הסיפור האמיתי הוא אולי ההתפרקות של המדינות – עיראק וסוריה – וחוסר ההתייצבות של איזשהו צבא מולם, וזה הדבר שהעניק להם את הניצחון עד כה (בשילוב עם האכזריות המוצהרת והגראפית), ולאו דווקא עוצמה כלשהי אמיתית. זה כמובן דבר זמני והם עלולים לצבור כוח. אשמח לדעתך על כך. ושוב תודה על המאמר המצוין.

    • אני חושב שמה שדני ניסה להראות זה איך המורא שהאוייב מצליח להשית על אוייביו עושה הרבה פעמים הרבה מהעבודה. דבר שני הגיוון האתני מעיד על ניצול משאבים (משאב אנושי במקרה הזה) שהוא יעיל יותר ומקנה לדאע"ש יתרון על פני מיליציות שבטיות יותר.
      חוצמזה לדני, תודה על הפוסט.

  23. דני, לטיפולך.

  24. מה שאנחנו עדים לו זו מדינה בהתהוות, או חליפות בהתהוות כפי שהיה קורה לפני 1200 שנה באזורינו. מכיון שהם מבודדים יחסית התהליך הזה כנראה דומה לאירועים ולמציאות של ימי הביניים אבל ברגע שזה יעבור גודל מסויים ויהיה איום העולם המודרני יגיב וככל הנראה החליפות האיסלמית תעלם כאפיזודה. בכל מקרה במשך זמן רב נמשיך לראות גלים קטנים באיזור של עצמאות מקומית והזדהות עם רעיון שמגבה הקמת מדינה חדשה.

  1. פינגבק: ישראלית בכורדיסטאן העיראקית: טור אורח מאת תמר ברס | הינשוּף

  2. פינגבק: "כולם אותו דבר" – מי מגן על דאע"ש ומדוע? | הינשוּף

  3. פינגבק: הרשת הסודית של דאע"ש | הינשוּף

  4. פינגבק: לילה וערפל: מבט נדיר לאסטרטגיה של דאע"ש | הינשוּף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: