חמוצים מתפוצצים: המיליטריזם החמוד של יפן

בימים אלו של מהומות, מבוכה ומשבר, בעוד הפציפיזם היפני נסוג, הלאומנות הסינית גואה והמתח במזרח אסיה הולך ועולה, כדאי לשים לב לתופעה יפנית ייחודית ומרתקת: המיליטריזם החמוד. ינשוף פוליטי-מדיני על פאבים שצדים בהם דרקונים, מורדים מחייכים מאוזן לאוזן והרפתקאותיו המלהיבות של הנסיך חמוצים בממלכת הברוקולי.

pickes3

האם משהו רקוב בממלכת יפן? לאחרונה, משקיפים לא מעטים הגיעו למסקנה כי הפציפיזם שוקע בארץ השמש העולה, ובמקומו עולה גל של מיליטריזם חדש ולא מתנצל. עיתונאי מסויים קרא לתופעה הזאת "שובם של הסמוראים", כאילו שיפן עומדת לפלוש מחר לגבולותיהן של שכנותיה. לא מיניה ולא מקצתיה, אבל הפציפיזם ביפן, שהיה במשך שנים אידיאולוגיית מיינסטרים כמעט, אכן נסוג לאיטו לטובת גישה ריאליסטית יותר של מדיניות חוץ. העיסוק הגלוי בענייני צבא וביטחון הסלים בשנים האחרונות, עם נסיגת ארה"ב מהאזור והעלייה באגרסיביות של סין העממית וצפון קוריאה, אולם במשך שנים היה קיים שיח שונה אך דומה של אלימות וצבאיות. היה קשה קצת יותר להבחין בו, מסיבה מעניינת מאד: הוא הוסתר בתחכום מאחורי מעטה של "חמידות". מהי בדיוק החמידות הזאת ולאלו מטרות היא משמשת? כדי להסביר, אתחיל באנקטודה אישית, אמשיך במורדים מחייכים מאוזן לאוזן ואסיים באריסטוקרטים חמצמצים וטריים למדי.

יום אחד בטוקיו, בעוד גשם זלעפות יורד בחוץ, הגעתי לשערים המוזהבים של פונדק לואידה. לאור לפידים בוערים שמשתקפים באורן של החרבות המצולבות על הקיר, הצטופפו כעשרים גיקים יפניים, גברים ונשים, מסביב לבר, ונהנו משיקויי מרפא אלפיים, בירה קסומה ומבחר תבשילים מהבילים ממאכלי הבית. המחירים, מיותר לומר, לא היו נקובים ביינים יפניים אלא במטבעות זהב (אם תהיתם, הגולדן מומר ליין בשער של 1:1), והמלצרית הראשית היתה לבושה בשמלה ויקטוריאנית כחולה בוהקת. לשאלתי, היא הציגה את עצמה כריקה, דמות ידועה במשחק המחשב Dragon Quest והעוזרת של בעלת הפונדק האגדית לואידה. "הגבירה," כך היא אמרה לי, "יצאה למסע, ומגיעה לבקר אותנו ואת האורחים מדי פעם." לאחר בחינה ממושכת של התפריט, החלטתי ללכת על שיקוי מרפא אלפי ואחת המנות הביזאריות יותר: קארי יפני שמעוצב כמו יד זומבית שיוצאת מהרפש, נוסח "הביצות המתות". בתפריט כיכבו גם כופתאות בשר המעוצבות כמפלצות שונות ומשונות, ובמיוחד מפלצת הטינופת, ה-slime, האויב המשוטט האולטימטיבי של Dragon Quest. ואם חשבתם ש"כופתאות טינופת" זו מנה לא מעוררת תיאבון במיוחד, עוד לא ראיתם עד כמה היא פופולרית בקהל האוטאקו היפנים שהצטופפו מסביב לבאר.

 

שיקוי מרפא אלפי בבר של לואידה

שיקוי מרפא אלפי בבר של לואידה

כמה דקות של האזנה למוזיקת משחקי מחשב ובהייה בלפידים, ושיקוי האלפים הגיע. "תשתה," אמרה לי ריקה, "זה יעלה את ה-Hitpoints שלך." האמת? צדקה. שיקוי האלפים, בקנקן שקוף שאכן מזכיר שיקוי קסמים מספר פנטזיה, היה תערובת מתקתקה ומכשפת של פירות סיניים מתוקים. הקארי היה מעוצב כל כך יפה, כבוץ שיד זומבית מגיחה מתוכו, שהיה חבל לאכול אותו. הטעם של הקארי הוכיח שלפעמים הקנקן יותר יפה ממה שיש בו – סביר למדי, אבל לא יכולתי להתאפק מלחשוב איזה דאחקות שגיא כהן, מבקר המסעדות הזדוני של הארץ, היה מריץ עליו. לסיום, הגיעה בירה בקנקן נחושת גדול שלא היה מבייש כירה של גמדים בעמקי מוריה. כשיצאתי, איחלה לי המארחת בהצלחה במסע, והפצירה בי להיזהר לא להחליק במדרגות. פונדק הרפתקנים או לא, נותני שירות יפנים נשארים נותני שירות יפנים.

unnamed (2)

חיוך רחב ואווילי: כופתאת הטינופת (Slime)

חיוך רחב ואווילי: כופתאת הטינופת (Slime)

לענייננו, הנקודה המעניינת היא דווקא החיוך הרחב על פרצופה של המפלצת בכופתאות ה-Slime. מדוע אותה מפלצת אימתנית כביכול, הן במשחק והן בפונדק, מתהדרת בחיוך צוהל ואווילי כל כך? מי שמכיר את יפן, לא יופתע במיוחד.  כאן, הנטייה היא (לעיתים קרובות) לעטוף את המפחיד במעטה חמוד (קוואי), בין אם מדובר בחיוך המתוק של מפלצת הזוהמה או בשפה המתקתקה והמנומסת של שודדי הים ש"חוטפים" אותך בפארק השעשועים של טוקיו דיסנילנד. גם דמויות מיליטנטיות מהעבר אינן ניצלות מאמבט מי הסוכר של החמידות. סייגו טקמורי, סמוראי, הוגה, מהפכן ומצביא סוער נפש מהמאה התשע עשרה, מופיע על אוטובוסי התיירים של עירו, קגושימה, בגירסה מצויירת, עומד עם כוס קפה ליד ילדה חמודה ומחייך מאוזן לאוזן.

image

חמוד: סייגו טקמורי בפוזה מחוייכת

הנטייה הזאת אינה מוגבלת לפונדקים, פרסומות ואוטובוסי תיירים, אלא ניתן להבחין בה אפילו בכוחות המזויינים של יפן. סעיף 9 בחוקה היפנית שהתקבלה, בהשפעת האמריקאים, ב-1946, אוסר על המדינה להחזיק בצבא או לנהל מלחמות. בפועל, מספר שנים לאחר מכן, סייעו האמריקאים ליפנים לעקוף את האיסור באמצעות "עתודות משטרה" שהפכו מאוחר יותר ל"חילות ההגנה העצמית" (ג'יאייטאי). האנתרופולוגית האוסטרית זבינה פרישטוק, שבילתה עם חיילי הג'יאייטאי בטירונות ובאימונים צבאיים אחרים, הקדישה פרק שלם לפרשה מוזרה ומשעשעת למדי. כמו צבאות מקצועיים רבים בעולם המפותח, הצבא היפני סובל במחסור במתגייסים, בעיה שמחמירה בשל האווירה הפציפיסטית ומעמדם הנמוך של הג'יאייטאי בעיני הציבור. וכדי לשכנע אנשים להצטרף, מה טוב יותר מדמות מצויירת וחמודה? אם צה"ל פונה למתגייסים חדשים באמצעות תוכניות גדנ"ע קשוחות וסיפורי גבורה על השייטת וסיירת מטכ"ל, הרי הג'יאייטאי העדיף לשכור את שירותיו של "הנסיך חמוצים".

הנסיך חמוצים

הנסיך חמוצים

הקומיקס "הנסיך חמוצים" (Prince Pickles, יפנית: Oji Pikurusu) מספר את סיפורו של אריסטוקרט צעיר ומצוייר, בנו של שליט ממלכת הפפריקה. ממלכה שוחרת שלום היא, שקטה ורוגעת. חמוצים מתווכח עם אביו, וטוען שאין צורך בצבא הגנה עצמית בממלכה פיסניקית כמו זו שלהם. אולם מיד לאחר מכן, נשלח הנסיך לביקור בממלכת הברוקולי השכנה, שם הוא משתכנע כי ההשקפות הפציפיסטיות שלו בעייתיות משהו. ממלכת ברוקולי, משכנה של הנסיכה פטרוזיליה האטרקטיבית, מאויימת על ידי שכן אימתני בשם "המלך גומה", שאכל את כל האוכל בממלכתו וכעת מעוניין לכבוש ולשדוד ממלכות אחרות (מישהו לא הבין את הרמז לצפון קוריאה?). הנסיך חמוצים דוהר בחזרה לממלכתו ומבקש מאביו לגייס את צבא ההגנה העצמית. מלך פפריקה מהסס, ומוכן לעשות זאת, בסופו של דבר, רק כאשר מתחוור לו שצבאותיו של המלך גומה נמצאים בדרכם גם לגבולותיו שלו. כאן, כמובן, מבקרים הסופרים של הג'יאייטי את הפרשנות הקיימת של החוקה היפנית, שמתירה למדינה להשתמש בצבא רק לשם הגנת גבולותיה, אך לא למשימות של "הגנה עצמית קיבוצית" בשיתוף פעולה עם בעלות בריתה של יפן בזירה הבינלאומית.

הנסיך חמוצים משכין שלום בעיראק

הנסיך חמוצים משכין שלום בעיראק

סוף טוב הכל טוב. צבא פפריקה מצליח להביס לבסוף את המלך גומה, ותושבי ברוקולי (לרבות הנסיכה פטרוזיליה שוחרת השלום) משתכנעים שאף הם זקוקים לצבא הגנה עצמית. כדי ללמוד איך לעשות זאת, נוסע הנסיך חמוצים, מכל המקומות שבעולם, דווקא לחילות ההגנה העצמית היפניים. שני הכרכים הבאים (יומן הג'יאייטאי של הנסיך חמוצים) מראים את דומתו המצויירת לצד טנקים, הליקופטרים ויתר כלי מלחמה של הג'יאייטאי. הנסיך חמוצים מבקר ביחידות הצבא השונות, מסביר לאביו את חשיבותם של חיל האוויר והצי, מבין את הבעייתיות ביחסי יפן וארצות הברית, ובסופו של דבר מסכים עם אביו שחילות הגנה עצמית חשובים ונחוצים גם ובמיוחד למדינה שוחרת שלום.

הנסיך חמוצים בספינת קרב של הצי היפני

הנסיך חמוצים בספינת קרב של הצי היפני

הנסיך חמוצים, כמובן, אינו לבד. למוסדות רבים ביפן, כמו המשטרה המטרופוליטנית, שדה התעופה באוסקה או מחוז קוממוטו, יש דמויות קומיקס חמודות שמייצגות אותם. אולם עצם העובדה שצבא זקוק ליצירה ילדותית כל כך על מנת לפרסם את עצמו, מעידה כאלף עדים על חשיבות ה"חמידות" – לאו דווקא כמסווה על מזימות כיבוש אימפריאליסטיות, כפי שרומזים משקיפים עוינים אחדים, אלא כמעין שפה ודרך ביטוי. מכיוון שהתרבות הפציפיסטית, המבוססת על הטראומה של מלחמת העולם השנייה, אוסרת לבטא חרדות קיומיות, גאוות יחידה צבאית ואף שנאה גלויה לאויבים (בין אם מדובר בצפון קוריאה או במפלצות טינופת במשחק מחשב) בפרהסיה, הרי שהחמידות היא מעין שפת קוד המאפשרת לעשות זאת, בערך כמו סמיילי בפייסבוק המסווה אמירה ביקורתית או קשה. אפשר להירגע: יפן לא מתכננת מלחמה או כיבושים אימפריאליסטיים משום סוג שהוא. בניגוד לתקופה שלפני המלחמה, אפילו לכוחות השמרניים והימניים ביותר שבה אין שום תוכניות מסוג זה. אולם בתקופה של חוסר יציבות אנמי במזרח אסיה, כאשר ארצות הברית זזה הצידה וסין הופכת לתוקפנית ואגרסיבית יותר ויותר, יפן, באופן טבעי, מדגישה את יכולות ההגנה העצמית שלה. אם המצב יחמיר – ההדגשה הזאת תהיה גלויה יותר, ללא צורך בחמידות. במילים אחרות, ברגע שהנסיך חמוצים וחבריו יצאו לפנסיה מוקדמת, נדע שהמצב במזרח אסיה הפך להיות בעייתי באמת.

 

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-אוגוסט 16, 2014, ב-ינשוף היסטורי, ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-, , , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 22 תגובות.

  1. כדאי לציין שלכל נושא החמידות יש שורשים עמוקים מאוד בתרבות היפנית המודרנית – עוד בשנות ה-20 של המאה הקודמת הסגנון הפך למאוד פופולארי בקרב הצעירים של יפן שראו בו סממן של התרבות המערבית הנוצצת. כדי להבין עד כמה הוא היה פופולארי אז, אפשר ללכת לסרטי התעמולה המונפשים של הצבא היפני בשנות ה-30 וה-40 – שנהיו, כמובן, יותר ויותר אנטי-אמריקאיים ככל שהיחסים בין שתי המדינות התדרדרו – ובכל זאת ההשפעה של העיצוב ה-"חמוד" האמריקאי ניכרת בהם מאוד. במילים אחרות, הצבא היפני הכיר במשיכה של העיצוב גם בתקופה היותר אלימה שלו וגם כשהוא ייצג את האויב השנוא.
    אגב, אתה עדיין בארץ? התערוכה שלי על סדרת האנימציה "סיירת החלל ימאטו" עדיין מוצגת במוזיאון ברמת-גן, וגם היא עוסקת בהתמודדות מצוירת עם העבר הצבאי של יפן.

    • רז, מאד מעניינת אותי ההשוואה בין הקומיקס של הצבא היפני לפני המלחמה ולבין הנסיך חמוצים. אני משער שב"נסיך חמוצים" מינון החמידות עלה בהרבה, ושהקומיקס שלפני המלחמה היה יותר אגרסיבי, לא? מעבר לכך, ההשערה שלי היא שבשנות הארבעים הקומיקס הצבאי היה הרבה יותר אגרסיבי מאשר בשנות השלושים. אני צודק?

    • ולצערי עברתי כבר לארה"ב. אני אחזור בינואר.

  2. תיאוריה מעניינת. תרבות הקומיקס ביפן היא באמת מפוארת וסבוכה באופן שלנו, המערביים, קשה להבין. בכל זאת, גם במערב היו דמויות קומיקס חמודות יחסית שהשתתפו במלחמות, כאשר התרבות המקומית הייתה רחוקה מפציפיזם. גם אצלנו, למשל, דנידין השתתף המלחמות ישראל.

  3. פוסט מענין מאוד . אפשר היה רק לכתוב איזה – disclaimer , איזה " הערת אזהרה " על מראות קשים או מלל קשה , לבעלי קיבה רגישה . מראות לא פשוטים כלל !!

    מענין שלא מצאת לנכון למתוח קו , בין עידני ה – " הייטק " ואלקטרוניקה ותיעוש מתקדם בהיסטוריה היפנית , לבין תקופות אולי יותר ארכאיות , הכל בקשר לתרבות קומיקס או למעשה – מעין וירטואל ריאליטי .

    האם אתה משוכנע שזה המשך ישיר ? לא היית גורס שההטיה היפנית למיכון ( בין היתר בגלל תרבות ארגונית נוקשה ) הינה וקטור משמעותי בנטיה להנפשות ? שהרי כתבתי כבר בפוסט אחר פה :

    ישנה יצירתיות מערבית קלאסית , יסודה ב – התחרעות ….חשיבה מחוץ לקופסא כפי שמקובל להגדיר זאת . וישנה יצירתיות דיסיפלינית ( מה שאני מכנה ) משמע :

    עיסוק מאורגן , מעמיק , סיסטמטי , מוליך מניה וביה לסיעור מוחות וליצירתיות מוגברת . כך שניתן אולי לטעון :

    גם עיסוק באלקטרוניקה , הייטק , רובוטיקה , תיעוש , הוליך או העצים התרבות היפנית בהקשר זה .

    תודה

  4. צביקה אייכבאום

    מאמר מעניין מאוד.

  5. יפה, אבל כדאי לתקן: "לא מיני ולא מקצתי" – צריך להיות "לא מיניה ולא מקצתיה".

  6. מהנה מאד. יכולתי להרגיש בכתבה את הטעם והאוירה.

    סידרת האנימציה ספינת החלל ימאטו התחילה ב 1974 והיא מבוססת על ספינת מערכה יפנית שהוטבעה על ידי האמריקאים במלחמת העולם השניה אולי באסון הימי הגדול ביותר. האם זה לא מראה על איזה הלך רוחות רומנטי פטריוטי שהיה קיים כבר בשנות ה 70 של געגועים לתקופה של עוצמה שקדמה למלחמה?
    ה"חמוד" היפני מתפשט למדינות הקרובות, הקוראינים והסינים נוטים יותר לחקות את החמוד היפני מאשר את האנימציה האמריקאית. זה מתבטא גם באופנה ומסעדות. היפני נחשב באיזור לנעלה תרבותית על האמריקאי, כפי שהצרפתי היה במאה הקודמת.
    האם יכול להיות שהעליה במיליטניות קשורה למצב הכלכלי המחריף ביפן? בהרבה מקרים ממשלות נוטות להסית את תשומת הלב מהכלכלה על ידי יצירת בעיות עם השכנים.

    • לא הייתי אומר שזו הכוונה המדוייקת של ממשלת אבה, שמנסה הרי גם לשפר את הכלכלה באמצעות תוכניות תמריצים. יהיה יותר מדוייק לומר שהממשלה משתמשת בפטריוטיות (אבה תמיד מדגיש שהיא לא כוללת מיליטנטיות או שנאה לעמים אחרים) כדי להמריץ את העם ולנער אותו מהדיכאון שאחז בו, והרי שיפור מצב הרוח הלאומי חיוני גם לשיפור הכלכלה.

  7. פוסט מאוד מעניין, תודה רבה.
    נראה לי שהבחורה ליד סייגו טאקאמורי באוטובוס היא אצוהימה (או בשמה האחרון טנשוין), נסיכה מסאצומה שהתחתנה עם השוגון האחד לפני האחרון ונאלצה להאבק בחבריה מסאצומה במרד סאצומה.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Tensh%C5%8Din

    • מעניין! אני מכיר כמובן את הסיפור של אצוהימה (והוא מאד מודגש גם באתרי התיירות בקגושימה), אבל יש סימנים כלשהם בתמונה שגורמים לך לחשוב שמדובר באצוהימה דווקא?

      • משתי סיבות:
        1) כי הציור דומה מאוד לתמונה של מיזאקי אאוי, כשהיא שיחקה את אצוהימה בדרמה עליה.
        (אי אפשר להוסיף תמונות בתגובות לכן אשים לינק: http://en.wikipedia.org/wiki/Atsuhime_(drama)
        2) כי ככה היה כתוב באתר של עיריית קאגושימה 🙂
        九州新幹線鹿児島ルート全線開通を前に平成23年3月5日から運行開始 車体にNHK大河ドラマにも取り上げられた天照院篤姫やと西郷隆盛、桜島などを イメージしたイラストが描かれている。

      • איזה קטע! תודה על המידע.

  8. סתם בשביל הקטע: תנסו לגגל hitler kawaii בgoogler images.
    LOL

  9. למרות שאני מחפש זמן רב קשה למצוא הסברים משכנעים ללהיטות של היפנים אחרי אנימציה ומנגה. נראה לי שזה משהו שלא תופס אנשים מעשיים אבל לא בהכרח. האופנה הזו משפיעה מאד גם על קוריאנים סינגפורים טאיואנים והונג קונגים. אולי תוכל לפרט בנושא. יש עניין גדול מאד באופי היפני ואתה יכול לכתוב ספר מבוסס על נסיונך שם שיהיה בסטסלר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: