יריקה בפרצוף: איווט ליברמן ושורשי התסכול

למה רבים כל כך מתוסכלים וזועמים על מינויו של ליברמן לשר הביטחון? לא רק בגלל שבטיות, או תסכול פוליטי, אלא גם בגלל משהו אחר, חשוב בהרבה.

lieb

Credit: Yeshivaworld.com

בקושי התאוששנו מהדחתו של משה יעלון, והתקשורת שוב גועשת עקב נאום ה"תחזיקו אותי" של הפרשן הצבאי רוני דניאל, איש ימין מובהק, שהצהיר כי ימליץ לילדיו לעזוב את הארץ. לאור הרשימה המתארכת של אישים מהימין והממסד הבטחוני שמתריעים על סכנות ממשל נתניהו, ראש הממשלה, מקורביו, ואוהדיו מוקיעים, כהרגלם, את הפורשים והמתרים כשמאלנים עוכרי ישראל, אפילו אם יצאו מהימין העמוק או מצמרת צה"ל. קלמן ליבסקינד, אחד מהאינטליגנטים והחריפים שבעיתונאי הימין, הוקיע את המבקרים כמתוסכלים ש"נמאס להם מהעם", ומייחלים להפיכה צבאית כדי להשליט מחדש את האג'נדה השמאלנית הדחוייה שלהם. אחרים הצביעו על אינטרס קבוצתי: הגווארדיה הישנה, הלבנה והדועכת זועמת על הפגיעה בבן שבטה, בוגי יעלון, והחלפתו באאוטסיידר ממוצא רוסי. מבקרים כאלו, למשל, תהו היכן היה רוני דניאל עד היום, ומדוע לא ראה את אותם התהליכים המסוכנים עד שהחליפו את שר הביטחון החביב עליו.

בכל זאת, עם כל הכבוד לקלמן ליבסקינד, לא נראה שיש ראיות משכנעות שעיתונאים המזוהים עם השמאל (מלבד צבי בראל) קוראים להפיכה צבאית כי "נמאס להם מהעם". נתניהו שולט כבר שנים ארוכות, והשמאל מרוסק ונואש לא מאתמול. כיצד, אם כן, דווקא הדחתו של איש ימין מובהק כמו יעלון גורמת לכולם לחוש עלבון צורב כל כך?

roni_daniel

רוני דניאל. קרדיט: רשת

נתחיל במינוי של אביגדור ליברמן לתפקיד שר הביטחון: יריקה מכוערת בפרצוף של צה"ל, מפקדיו, ולהבדיל, הקהילה הבינלאומית. לא משום שנתניהו הדיח את יעלון: זכותו המלאה של ראש הממשלה להדיח שר. גם לא משום שמינו אזרח לתפקיד שר הביטחון, צעד לגיטימי לכל הדעות. ובוודאי שרצוי למנות ישראלים ממוצא רוסי לתפקידים הבכירים ביותר, לרבות במבצר שליד מגדלי עזריאלי. הבעיה האמיתית היא בחתן השמחה. נתניהו, כידוע, מדבר לא מעט על חשיבותה של הברית האסטרטגית עם מצרים, ובצדק. כל כך אסטרטגית היא הברית, עד שהנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי התגייס לטובת הקואליציה של נתניהו, ורמז בגלוי למחנה הציוני שכדאי להם לקפוץ לעגלה "למען השלום". ורגע אחרי ההתערבות החריגה הזאת, נתניהו גומל ל"שותף האסטרטגי" במינוי האיש שקרא לתקוף את מצרים ולהפציץ את סכר אסואן. נזכור שהדיאלוג האסטרטגי עם מצרים מנוהל בראש ובראשונה באמצעות משרד הביטחון. כשליברמן היה שר החוץ, המצרים החרימו אותו ודיברו עם אהוד ברק. עכשיו אין גם שר חוץ. מי ינהל את הדיאלוג האסטרטגי עם קהיר, שחיוני לבטחון מדינת ישראל? אבל מדוע לחשוב על מערכת הבריתות הבינלאומית והאזורית של ישראל כשיש שיקולים פוליטיים? אחרי הכל, בשלטון הנוכחי, האינטרסים הלאומיים תמיד מתגמדים מול החשבונאות הפוליטית, הקואליציונית והמפלגתית.

60_L

עלבון צורב: נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי

כאמור, אפשר ורצוי למנות אזרח לראשות משרד הביטחון. משה ארנס, למשל, היה שר ביטחון מצויין חרף היעדר עבר צבאי. אבל בניגוד מוחלט לליברמן, ארנס היה בקיא בענייני צבא והחזיק ברקע עשיר בתעשיות הבטחוניות. אפילו עמיר פרץ, ששירת כקצין זוטר בדרגת סרן, היה סקרן וחרוץ מספיק כדי ללמוד במהירות את ענייני המשרד, ואף התעקש בצדק על רכישתה של מערכת כיפת ברזל. מבחינה זו, ליברמן במשרד הביטחון הוא הרע מכל העולמות: אדם בור, אלים ושחצן, בעל יחסי אנוש גרועים, חוסר הבנה טוטלית באסטרטגיה ונטייה לפתרונות קסם של "לכסח אותם". וגם גזען קיצוני, שדיבר על הערבים אזרחי ישראל במונחים שלא היו מביישים אפילו את כהנא. לא, לא סביר שהוא יפתח במלחמה מול איראן או אחת משכנותיה של ישראל. ראש הממשלה עדיין שולט בעניינים, וסביר שגם קציני הצבא המקצועיים ינסו לרסן את ליברמן בשקט. אבל במשרד הביטחון יש מספיק עניינים "קטנים" יותר ששר חסר רגישות יכול לקלקל, למשל, ביטול מדיניות ההקלות של יעלון בגדה וגירוי השטח במידה שתפסיק את התיאום הבטחוני יקר הערך. במרחב הישראלי-פלסטיני, כמאמר הפתגם, די בטיפש אחד ובגפרור אחד כדי לשרוף יער שלם.

מעבר זה, יש גם את קשריו המפוקפקים של ליברמן עם שורה של רודנים מזרח אירופים וקווקזיים, טיפוסים מפוקפקים וחשודים בפלילים. השלדים שיש לו בארון יכולים למלא בית קברות בגודל ממוצע. בשגרה, אדם עם עבר וקשרים כמו שלו לא היה יכול לעבור תחקיר בטחוני לתפקיד ממוצע בחיל המודיעין. מפחיד לחשוב שטיפוס כזה יקבל גישה לכל הסודות הבטחוניים של ישראל, שלא לדבר על אינספור הזדמנויות למעשי שחיתות, כמו למשל מתן רישיונות ייצוא נשק למקורבים.

53

ליברמן והדיקטטור של בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו

הנה שורש התסכול: המינוי של ליברמן הוא זלזול בוטה כל כך באינטרסים הלאומיים של ישראל, עד שהויכוח הפוליטי עצמו מתעקר מתוכן. אנחנו בדרך כלל מנהלים דיון פוליטי, משמאל ומימין, מתוך ידיעה שכל צד דואג לבטחון המדינה בדרכו, ומציע את מרכולתו הפוליטית לציבור הרחב. בנימין נתניהו, כפי שהעיד ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, מעדיף את האינטרס האישי שלו על האינטרסים של מדינת ישראל. לכך יש לצרף את השקרים התמוהים שנכרכו בהעברת מתווה הגז, הזלזול בכספי הציבור, ואינספור העדויות על סגנון הניהול הקפריזי והפרנואידי של לשכת ראש הממשלה. ואם לא די בכך, הרי שנתניהו וחבר חנפיו, מהעיתון ישראל היום ומעבר לו, מוקיעים בשיטתיות כל מי שמעז לחשוף סודות אפלים או למתוח ביקורת כבוגד, שמאלן או מרגל, אפילו אם הוא מגיע מלב הימין או הממסד הבטחוני – רשימת "בוגדים" שהולכת ומתארכת. ועוד לא אמרנו מילה על הרוח הגבית שקיבל חייל חשוד ברצח מהאיש ברחוב בלפור. יש סיבה טובה מאד להיות מתוסכלים וזועמים. השאלה לאן לוקחים את זה הלאה. טיפ ראשון: להקים במדינת ישראל אופוזיציה פרלמנטרית, ומי שלא ממש חושב בכיוון, כדאי שיפנה את מקומו במהרה. מישהו אמר בוז'י הרצוג?

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-מאי 24, 2016, ב-ינשוף פוליטי-מדיני, ללא קטגוריה ותויגה ב-, , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 23 תגובות.

  1. אני רק שאלה, לפני הבחירות כשעסקו בספירת קולות והרכיבו ממשלות תאורתיות, הרעיון של ממשלת בוז'י -איווט(בבטחון) היה פופלרי מאוד אצל מי שבוכה עכשיו. מה השתנה?

    • הרעיון הזה אף פעם לא היה פופולרי אצלי. העדפתי קואליציה עם המשותפת במקום. וגם אם לא היתה ברירה אלא לצרף אותו, בוודאי שלא בביטחון.

      • קל לי להאמין שהוא לא היה פופלרי אצלך, אתה עקבי בדעותיך.
        שורש התסכול שלך צריך להיות שרוב התקשורת ולא מעט מבוחרי העבודה, היה מוכנים לראות את ליברמן בבטחון – אם זה המחיר שצריך לשלם כדי לחזור לשלטון.
        לכן בזמן שרוב הטיעונים נגד מינויו נכונים, הם חסרי משמעות – מי שמתלונן עכשיו (למעט כמה צדיקים בסדום) היה עסוק בהכשרת השרץ לפני הבחירות.
        באשר לרשימת ה"בוגדים" של הימין, אין מה להתפלא, השמאל קורא לכל מנהיגי הימין פשיסטים(ושאר כינויים) עשרות שנים. בנסיון להפוך אותם ללא ליגיטימיים ולא בחירים, פח הזבל מהבלוג הקודם שלך. זהו שיח רעיל שפגע ופוגע בדמוקרטיה שלנו, עכשיו גם הימין הצטרף לחגיגה. כשאתה יוצא נגד תיוג אחד ולא נגד השני אתה מנציח את השיח.
        אגב מסכים עם עידן, רוני מפאיניק – שילוב של סוציאליזם ומליטנטיות. לא יודע איך אתה מגדיר ימין.

      • יצאתי גם נגד התיוג השני, קרא שוב את הפוסט הקודם. וגם אלו שהכשירו בזמנו את כניסת ליברמן לממשלה, לא דיברו בהכרח על תיק הביטחון.

      • קואליציה עם המשותפת היא פנטזיה, כל עוד נמשך הסכסוך האלים ביננו לפלסטינים. תאר לעצמך את המצב שבו ממשלת קואליציה כזאת צריכה לקבל החלטה איך להגיב לפיגוע גדול או לחטיפת חייל(ים) — דברים שיכולים לקרות כאן כל יום, וההיתכנות שלהם לא תרד בהרבה גם בשנים הראשונות ארי חתימת הסכם עם הפלסטינים, אם יהיה כזה.
        הקואליציה הטובה ביותר שיכולה לקום בישראל בעתיד הנראה לעין היא מרכז-שמאל, בין אם היא תובל על-ידי העבודה באחד מגלגוליה או על-ידי איזושהי מפלגה המציגה את עצמה כמפלגת מרכז. אני מעריך שלכחלון יש שאיפה להתמודד בעתיד על ראשות הממשלה; השאלה היא איך הוא רוצה לעשות את זה.

  2. חד ומדוייק

  3. תודה על המאמר

    לדעתי הוא כלי-ענישה בידי ביבי. ליברמן יעשה הכל כדי לחזור לממשלה, אחרי שאיבד חצי מהבוחרים שלו (בגלל ענייני השחיתות; חלק מהמושחתים יחזרו דרכו למשרדי הממשלה, לרוע המזל. עוד שחיקה נמשכת בשלטון החוק) ולכן הוא יהיה משרת נרצע. כבר ויתר על כמעט כל 'דרישותיו' (היה יכול לדרוש גם כתר ושרביט, באותה מידה).

    כלי הענישה הוא נגד בנט בעיקר, ואלמנטים בליכוד (סער). השמאל לא נחשב – ממילא הדמות של ליברמן תחזור בגדול ל'ארץ נהדרת'. נתנחם בסאטירה.

  4. רוני דניאל איש ימין מובהק?
    רוני הוא איש שמאל, זה שהוא מיליטנט לא עושה אותו ימין, לגמרי מפאי.
    הוא שמאל מדיני ושמאל כלכלי אבל מאמי ביד חזקה כמו כל איש צבא.

    • עידן, אני לא יודע איך אתה מגדיר "שמאל", אבל בכל הצמתים המרכזיות בהיסטוריה של ישראל בעשור וחצי האחרונים ראיתי אותו מביע עמדות ימין, כולל בקמפיין לרדיפת עמותות השמאל.

  5. תודה על המאמר. נראה לי יש גם עוד סיבה. העובדה שביבי היה נראה כנה ברצון שלו להכניס או את המחנ"צ או את ליברמן, מוכיחה שאין לביבי אף תוכנית מדינית או תוכנית בכלל מלבד הישרדותו הפוליטית. התפטרות יעלון במקום קבלה שלו את תפקיד שר החוץ חיזקה עוד יותר את השערה זו.

  6. אני אישית לא אוהב את ליברמן בגלל השחיתויות שהתגלו במפלגתו אך איני רואה אותו כבור.
    מדובר בפולטיקאי שתיפקד בתפקידים רבים חלקם בכירים מאוד, וצלח בהם בצורה סבירה למדיי.
    אני חושב שהוא חלק מבשרו של השלטון ועל כן הסבירות שיטלטל את הספינה לא כל כך גבוהה.

  7. דני, הפוסט שלך הפעם הזו די שיטחי ונדבק לסטיגמות אינן ענייניות.
    ליברמן הינו פרגמטי הרבה יותר מיעלון מהבחינה המדינית. ליברמן אפילו הציע תנאים להסכם עם הפלסטינים (גם אם אינם קבילים ומציאותיים בעיניך) בעוד שיעלון בכלל מתנגד לכל הסכם ולא משנה מה תנאיו. כלומר, מבחינה מדינית הוא שמאלה מיעלון.
    להזכירך, יעלון היה זה שקרא לג'ון קרי משיחי ואובססיבי ואילו ליברמן היה זה שעזר לכבות את השריפה הזו.

    אתה לא מפגין שמץ של כבוד מינימאלי לאדם שהגיע מתחתית החברה לשר ביטחון. מדובר בעולה חדש, ללא הון כספי, קשרים משפחתיים, עם מבטא רוסי כבד (היום הרבה פחות) שהצליח להגיע לאחד מתפקידי המפתח במפלגה הגדולה בארץ בשנות בתשעים שבזמנו הסתובבו בה פוליטיקאים במשקל כבד מאוד לעומת אלה שמסתובבים שם היום, רץ בראשות מפלגה משלו והגיע לתפקיד בכיר כל כך.

    ובנוסף, בדומה לשאר התקשורת וה"מפוחדים" אתה מפספס את הדבר החשוב ביותר וההזדמנות הגדולה שנוצרה עכשיו.
    רק הצמד ביבי-ליברמן יכול להביא הסכם עם הפלסטינאים שיהיה מקובל על רוב העם.
    אף ממשלה מהמרכז ושמאלה לא תוכל להביא הסכם שיצריך פינוי עשרות אלפי מתנחלים ללא קרע בעם. עובדה שרק בגין ושרון הצליחו לעשות זאת.
    כל הפוליטיקאים מהימין בעידן שאחריהם לא יהיה את המשקל הציבורי המתאים להביא הסכם כזה. לא גדעון סער, ארדן, כץ והאחרים.

    זהו בדיוק הזמן שהקהילה הבינלאומית צריכה ללחוץ להשגת הסכם עם הפלסטינים.

    • ד', ביקרתי בעבר בחריפות את עמדותיו המדיניות של יעלון, וכנראה אמשיך לעשות זאת בעתיד. התיעוב והבוז שלי לליברמן לא נובעים מעמדותיו הימניות. בנט, למשל, הרבה יותר ימני, ואני דווקא מכבד אותו כיריב. הבוז והתיעוב נובעים מהציניות של האיש הזה, מהאופן שבו הוא משתמש בהסתה ובשנאה נגד ערביי ישראל כמנוף לכוח פוליטי, מהיעדר העקרונות המוחלט שלו ומהשחיתות הזועקת לשמיים. כן, אני חושב שהוא פירומן, ששיקול הדעת שלו לקוי (כפי שראינו בפרשת המרמרה), והנזק שהוא יכול לעשות במשרד הביטחון אדיר. כידוע, אני מאד מעריך את הציבור דובר הרוסית בישראל, ומקווה שישראלים ממוצא רוסי יגיעו לתפקידים הבכירים ביותר, לרבות ראש הממשלה. אבל עצם היותו של פוליטיקאי מסויים ממוצא רוסי, לא צריכה לחסן אותו מביקורת.

      ואם אני טועה והצמד ביבי-ליברמן אכן יביא הסכם, לא יהיה מאושר ממני. באמת. אבל משום מה שמעתי את המנטרה הזאת יותר מדי פעמים בעבר כדי להאמין לה דווקא עכשיו.

      • להזכירך, אהוד ברק היה שר הביטחון במשט מרמרה וביבי ראש ממשלה. לשני אלה היה המשקל הגדול ביותר בקבלת ההחלטות שם. אז מה ליברמן אשם שם בדיוק? הוא חשב ששיחת ההתנצלות הטלפונית שאובמה לחץ עליה הייתה טעות ואני אישית מסכים איתו. זה רק חיזק את ארדואן מבלי שקיבלנו כלום בתמורה.
        אין ספק שריח השחיתות הנודפת ממנו גדולה. אבל עדיין יותר חלשה יותר מריח השחיתות של פואד במפלגת העבודה ששם המליצו עליו להיות נשיא (!!).

        האם זה חדש עבורך שהימין תמיד השתמש בביטויי שנאה וגזענות כלפי הפלשתינים והערבים ושאר מיעוטים?? זה נהוג אצל הימין לאורך כל ההיסטוריה בכל העולם (ראה את עליית כוחן של מפלגות הימין באירופה לאחרונה).
        אז במה הוא שונה מהשאר??

        אין לו עקרונות?? תזכיר לי בדיוק איפה היו העקרונות של מפלגת העבודה שנכנסו פעם אחר פעם לממשלות אחדות עם הליכוד, או ניסו כמו המו"מ הפתטי והעלוב האחרון של בוז'י?

        עוד לא הבנתי במה הוא שונה משאר הפוליטיקאים. אם כבר הוא פוליטיקאי הרבה יותר טוב מכל אחד אחר שיש היום בשמאל.

        אני לא זוכר כאלה חששות אצל התקשורת והשמאל לפני כניסת עמיר פרץ למשרד הביטחון. הוא היה בסה"כ עסקן פוליטי בהסתדרות עם ניסיון בינלאומי וביטחוני הרבה הרבה יותר קטן משל ליברמן היום.

      • דני, אני מסכים לגמרי עם התייחסותך לליברמן. אבל בעניין ההערכה לציבור דובר הרוסית — ובכן, למה להעריך במיוחד ציבור מסוים מכלל אזרחי ישראל? אפשר, ורצוי, להעריך בני אדם כפרטים. אפשר, ורצוי, לכבד את רצונם של בני אדם לשמור על זהות קיבוצית מסוימת (למרות שדיבור בשפה מסוימת לא בהכרח יוצר זהות, וניתן לתהות על עצם הרצון לשמר זהות תלוית תרבות מוצא אחרי הגעה לארץ שהאתוס המוצהר שלה הוא העדפת זהות יהודית על-פני זהויות התלויות בתרבויות ארצות הגולה).
        אבל מה שאתה אומר יותר תחושה של התחנפות עדתית, מהסוג שמעודד את אותה פוליטיקת זהויות שנגד גילוייה בקמפוסים בארה"ב כתבת כמה דברי טעם.
        דרך אגב, גם משה שרת ומנחם בגין דיברו רוסית. איכשהו, איש אינו סופר אותם כ"ישראלים ממוצא רוסי" שהגיעו לתפקידים הבכירים ביותר. ומוטב שזה יישאר כך גם לגבי ראשי ממשלה עתידיים, יהיה מוצאם אשר יהיה.

  8. הטעות שלך היא שאתה מניח שליברמן הוא בדיוק כמו שהוא התבטא ושלא מדובר בהצגה .אבל כן מדשובר בהצגה .מדובר באדם ששיטתו לצוד קולות זה להתלהם. הוא חכם ויודע מראש שאחרי שיבחר יתנהג אחרת לגמרי. ואגב, גם המצרים ,האמריקנים וכולם יודעים שהכל הצגה ולא מודאגים. הוא יעשה בדיוק כל מה שיעלון היה עושה בכל סיטואציה ולא יותר. אם כבר, הדאגה האמיתית שלי היא שלפי פירסומים בעבר איכשהו היו חברות שלו שזרמו לחברות האלו הרבה כסף…
    http://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2018557
    בכירה בפרקליטות: "תיק חברות הקש של ליברמן היה צריך להגיע למשפט"
    המנהלת הפורשת במחלקה הכלכלית בפרקליטות, עו"ד אביה אלף, מתחה ביקורת על תפקוד וינשטיין ומזוז בפרשה: "רף הראיות שהוצב היה גבוה מדי"

    • לאור השחיתות הכמעט שיטתית של חברי מפלגתו, כפי שנחשפה בחקירה האחרונה נגדם (וגם אצלם התיקים זזים לאט), והרקורד שלהם כמצביעים נגד חוקים חברתיים, אני חושב שיש קו מנחה ו'רוח מפקד' שנושבת מצד הראיס… (כמו גם התמחות בבחירת תימהונים כמו אסתריקה, סטאס ושות').

      הוא בא לעשות לעצמו ולמקורביו. הוא למד מש"ס איך יוצרים מפלגה סקטוריאלית ונהנים ממנעמי השילטון, ומחקה בדייקנות, מינוס היומרה המוסרית-דתית.

  9. הי דני, האמת שגיליתי את הבלוג שלך רק בימים האחרונים ורציתי לומר לך תודה כי אני פשוט מאוד נהנה מהמאמרים שלך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: