אין עשן בלי פירומן: על חטיפת ילדי תימן וקונספירציות אחרות – טור אורח מאת שריאל בירנבוים

על כת "משכן אוהלים" של עוזי משולם, חטיפת ילדי תימן וקונספירציות היסטוריות אחרות. בטור אורח מיוחד לינשוף, מתחקה ד"ר שריאל בירנבוים אחרי המקור לשמועות על חטיפת ילדי תימן, וטוען כי מדובר בתעמולה כהניסטית שהתגלגלה לחוגי השמאל הרדיקלי.

מאמר זה מבטא את דעת הכותב בלבד, ולא את דעת הינשוף – ראו בתגובה הראשונה. 

Image result

במהלך לימוד ההיסטוריה של המזרח התיכון והאסלאם, כל סטודנט לומד על הפילוג בין השיעה לבין הסונה, ועל בני הדורות הראשונים לאסלאם שהרבו להתפצל לסיעות וללחום זה בזה. על מה הוא אינו לומד? על הסיבה האמיתית לפילוג. עליה הוא ימצא מידע לא בספרי ההיסטוריה האקדמיים אלא במאמרים בעתונים ובפורומי אינטרנט. הסיבה העיקרית לפילוג באסלאם, כמסתבר, היתה אדם המכונה "השטן היהודי", ושמו עבדאללה אבן-סבא, יהודי שהתאסלם למראית עין, ובמזימותיו האפלות גרם לחבריו הקרובים של הנביא מוחמד ללחום אלו כנגד אלו.

כמובן, זו תיאוריית קונספירציה אנטישמית. הוגים ערבים המתנגדים לאנטישמיות, כמו גדול האינטלקטואלים הערבים טה חוסיין וכמו סיד מחמוד אלקמני ממצרים, טוענים נגדה את הטענה הפשוטה: "האם יעלה על הדעת שכל ההשתלשלות ההיסטורית, של מלחמה וקרבות בין ח'ליפים אדירי כוח, וייסוד השיעה, אינה אלא תוצאת מזימות של דמות אחת בלתי חשובה בעליל?" (והייתי מוסיף: ספק אם בכלל התקיימה. ש.ב.)

דמות קונספירטיבית ואפלה –  עבדאללה אבן סבא בסרט

במאמר זה נדון בקונספירציה שנוצרה סביב פרשת ילדי תימן. בהקשרים אלה שב ועולה הפתגם הידוע "אין עשן בלי אש". ואכן, החיפוש אחר האמת במקרה של תיאוריות קונספירציה היסטוריות החוזרות לחיים הוא בבחינת חיפוש ה"אש" מתוך ענני העשן. ה"אש" או "האקדח המעשן" להוכחת חטיפות המוניות של ילדים, לא נמצאו גם אחרי עשרות שנים של חיפושים קדחתניים, וניתן לשער בזהירות שהתוצאות ב66 השנים הבאות של חיפושים יהיו דומות לתוצאות שכבר נמצאו ב66 השנים הראשונות. כאן נפנה את מבטנו לא ל"אש" ולא ל"עשן" בקונספירציה אלא לטביעות האצבעות הברורות מאד של ה"פירומנים" שהבעירו שוב ושוב את העניין לצרכים פוליטיים שונים. מחקר הפרשה ההיסטורית של ילדי תימן כולל מאות אלפי עמודי פרוטוקולים של שלוש ועדות שהפריכו באורח גורף את "תיאוריית החטיפה " של אותם ילדים, ואף מצאו ראיות כתובות וממוסמכות לכך שרובם של אותם הילדים נפטרו בבתי החולים ובמוסדות הבריאות.

לכן, מאמר זה לא יתיימר לסקור את כל החומר בנוגע להתרחשות ההיסטורית ולגורלם של הילדים בשנות החמישים, אלא יתמקד בדרכים המפותלות והמוזרות בהן הסיפור הפך ממקרה של הורים שילדיהם נפטרו או אבדו, לתיאוריית קונספירציה המשמשת קרדום בידיהם של רדיקלים פוליטיים ודתיים.

סוד הקסם של תיאוריות קונספירציה בכל העולם נעוץ בכך שהן יוצרות "לוגיקה מעגלית" שלא ניתן להפריך אותה. כל מסמך על רצח הנשיא ג'ון פ. קנדי שאיננו מתאים לתיאוריית הקונספירציה , מייד יוכרז כזיוף מטעם "הממסד הבטחוני שהיה מעורב ברצח". כפי שמאמיני חטיפת ילדי תימן הכריזו על כל המסמכים והועדות כ"זיוף וטיוח מטעם הממסד שהיה אחראי לחטיפות". במקביל, כמובן, כל שמועה או עדות תמוהה הצצה במפתיע באיחור של שישים שנה, אם היא מתאימה לתיאוריה, מייד תהווה הוכחה ניצחת לנכונותה.

Image result for Kennedy assassination

מקור לשלל תיאורית קונספירציה – הנשיא ג'ון קנדי לפני ההתנקשות

לאור 66 שנות השתלשלות הפרשה של "ילדי תימן החטופים" לא נמצאו "ילדים חטופים" כלשהם. תומכי תיאוריית הקונספירציה זורקים לעתים מספר שמות של ילדים שכביכול נחטפו ונמצאו, בהם אריאלה רייטר, יהודה קנטור, גיל גרינבוים ואחרים. בדיקה של השמות הללו וסיפוריהם מעלה שמדובר בילדים שכמעט כולם נולדו לאמהות חד הוריות, בעיקר בנות-עשרה שהרו מחוץ לנישואין, ואומצו כחוק. הם אף פנו לרשויות, ועם פנייתם מצאו בתיקי האימוץ שלהם את שם האימא, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הנחה של " מזימת חטיפה והסתרת הפשע". ממש בימים אלה הלכה לעולמה גב' צילה לוין ז”ל, שגדלה בישראל בתור ילדה מאומצת. בשנת 1997,  עורך-דינו של עוזי משולם (בו עוד נעסוק בהמשך)  דיווח כי לראשונה נמצאה "ילדה חטופה”, והגב' לוין היא תימניה חטופה , בתה של אישה בשם מרגלית עומיסי. מן הסתם היה העניין קשור לקמפיין לשחרורו של משולם מן הכלא באותה העת. עד מהרה התברר כי הבדיקה הגנטית שהביאו אנשי משולם, תוצאותיה כוזבות. לא זאת בלבד, אלא שהגב' לוין ז"ל , ילידת 1948/1949, לא היתה יכולה להיות על פי לוח הזמנים הנ"ל בתה של עומיסי, והיא אומצה עוד לפני שעומיסי איבדה את בתה.

לו אי פעם היה נמצא ילד שכביכול נחטף מידי הוריו ואומץ במרמה, היו לעניין השלכות כבדות. הדבר היה פותח פתח לתביעת פיצויים תקדימית וכבדה נגד המדינה, על חטיפה, תוך שימוש בהוכחות גנטיות, שכיום הן מדוייקות במאה האחוזים.

לכל אורך גלגוליה של הפרשה,  ומדובר בפרשה הארוכה בתולדות המדינה (66 שנים) מעולם לא היה מצב כזה, או אפילו דבר מה הקרוב אליו.

כותרת: יכולות העל של קושרי הקנוניות

כיצד מזהים תיאוריות קונספירציה היסטוריות? הסימן העיקרי הוא ייחוס עוצמה אדירה ומסתורית לדמויות שוליות, עוצמה החורגת מכל מגבלות שהן. ייחוס העוצמה גם קשור בתכונות מיתיות המיוחסות למוצא האתני שלהם או לקבוצה בה הם פועלים. כגון יהודי מסתורי במאה השביעית שהצליח להציף את האימפריה המוסלמית בנחשולי דם של מלחמות אחים, בעוד המקורות ההיסטוריים הראשיים מעולם לא שמעו על קיומו. או יהודים באירופה, השכבה הנרדפת והבזויה ביותר, שכמובן עמדו מאחורי כל מהפיכה ומלחמה ביבשת.

במקרה שלנו, מדובר באנשי צוותים רפואיים, אחיות שעבדו בשכר נמוך במעברות, וניחנו ביכולות מסתוריות "לטייח" ולהכשיל כל חקירה ובדיקה שתתנהל חמישים שנה אחרי כן, גם תחת ממשלות ימין שהיו עוינות בהחלט למפא"י ולמורשתה. מאמיני הקונספירציה מייחסים למעשה ל"חוטפים" משנות החמישים יכולות מדהימות , הכוללות את ההצלחה למנוע מהחטופים להתאחד מחדש עם בני משפחתם לאחר עשרות שנים, מהלך שיכול להתבצע תוך שימוש פשוט למדי ברשת האינטרנט ובבדיקות DNA , אף שאמצעים אלו היו בבחינת מדע בדיוני ב-1951.

Image result for ‫אחיות במעברות‬‎

מרפאה במעברה. מקור: פיקוויקי – תמונות לשיתוף חופשי

מאפיין בולט נוסף של "מאמיני הקונספירציות" הוא ייחוס כל טעות ושגיאה של "הצד שכנגד" לא לרשלנות וטיפשות המוכרות וקיימות בכל חברה אנושית, אלא לתוכנית שטנית מדוקדקת לפרטי פרטיה. תיאוריה הזויה דומה עלתה בסרט ששידר הערוץ הראשון, "מי רצח את אבא" , ובו מחדל מלחמת יום כיפור הוצג כתוצאה של קנוניה בין הממסד האמריקאי לבין הצמרת הישראלית.

תיאוריות הקונספירציה הרבות ביותר במאה העשרים נסבו סביב רצח הנשיא ג'. פ. קנדי. ובדיוק מסיבה זו, של הכשלים הבולטים בפרשייה. היעלה על הדעת שהנשיא סתם-כך הוסע ברכב פתוח בחוצות העיר? היעלה על הדעת ששירותי הבטחון האמריקאים סתם נכשלו בשמירה על חיי הנשיא, וכן מייד לאחר מכן במניעת הירי בחשוד העיקרי לי אוסוואלד? לכן, למעלה ממאתיים איש (!) כבר הוצגו כחשודים ברצח של הנשיא קנדי בידי חובבי הקונספירציות.

במקרה של פרשת ילדי תימן, צווי הגיוס שנשלחו למשפחות הילדים, 17 שנה אחרי שמתו העניקו דחיפה אדירה לחרושת השמועות. מאמיני הקונספירציה הכריזו על צווי הגיוס שנשלחו כ"הוכחה ניצחת" לכך שהילדים לא מתו אלא נחטפו והועלמו במסגרת המזימה. כמובן שזה לא מסביר את התהייה הלוגית הפשוטה: אם המדובר במזימה שטנית מתוכננת להפליא  (ואכן , עשורים ארוכים לאחר פרוץ הפרשה, המשפחות לא איתרו אף ילד בחיים), כיצד מתכנני המזימה איפשרו מצב בו יישלחו צווי הגיוס דווקא… להורים הביולוגיים! (שלא ראו את הילדים החטופים כביכול מזה 17 שנה).

Image result for ‫ועדת בהלול-מינקובסקי‬‎

האם סיפור ילדי תימן מתחילתו היה בעל מאפיינים קונספירטיביים? מסתבר שלא. כאשר המאבק הובל בידי הורי הילדים, הוא נשא אופי שונה לגמרי. בשלהי שנות השישים, לאחר קבלת צווי הגיוס, חרושת השמועות הגיעה לשיאים חדשים, וההורים דרשו, בהגיון רב, חקירה מטעם המדינה. לאחר שוועדת החקירה הראשונה, ועדת בהלול-מינקובסקי, מצאה כי רובם המכריע של הילדים מתו, ו"תיאוריית החטיפות" אינה נכונה, ההורים בחרו, בלב כבד ובצער, לקבל את הממצאים. הוועדה הציבורית מטעם הורי הילדים הנעדרים ערכה טקס מיוחד ובה העניקה תעודות הוקרה לאנשי ועדת בהלול מינקובסקי.

מכאן עולה בבירור, כי ההורים של הילדים, פעלו בצורה הגיונית לגמרי ובאורח רחוק מלוגיקה קונספירטיבית כלשהי. ניתן אף לומר כי כל אדם סביר היה פועל בדיוק כך. לנוכח נהלי דיווח וקבורה מרושלים ולא ברורים, וכאשר בביתם מופיעים צווי גיוס לבן הנעדר , ואולי אף שוטרים צבאיים באים ומחפשים אחריו, הדרישה מהממשלה לקיים חקירה מקיפה ומעמיקה היתה מוצדקת מאין כמוה.

ממאבק משפחות לקונספירציה

לאחר מכן, כאשר הובלת העניין לא היתה ביד הורי הילדים, אלא בידי רדיקלים שהגיעו מ"בחוץ", חלה תפנית מוזרה בעלילה, שהפכה יותר ויותר לתיאורית קונספירציה. המאמינים בתיאוריית הקונספירציה מדברים על ה"סבל שנגרם למשפחות", אך אינם מבינים שעיקר הסבל הוא תוצאה של פיתוח וקידום הקונספירציה בידי גורמים שונים. בין אם בידי הרב עוזי משולם שטען שבידיו "הוכחות" לאלפי חטיפות אך מעולם לא חשף אותן ואף סירב להופיע ולהעיד בפני ועדת החקירה הממלכתית בענין. או בידי מאיר כהנא, שבנאומו בכנסת הציע אי אמון בממשלה בשל "סירובה להקמת ועדת חקירה לנושא ילדי תימן", והסאב טקסט הברור הוא : "תצביעו כהנא, כהנא ימצא לכם את הילדים שהשמאלנים המתייוונים הארורים גנבו לכם".

מאיר כהנא פרסם בשנות השמונים את ה"הספר השחור– מה שעוללו אנשי השמאל לעדות המזרח". הרפרנס , לאלו שאינם מכירים, הוא ל"ספר השחור" שפרסמו הסופרים הסובייטים-היהודים וסילי גרוסמן ואיליה ארנבורג, שהיה התיעוד הספרותי הראשוני של השואה בפולין ובבריה"מ. הספר שחיבר מנהיג כ"ך גולל מסכת האשמות על מה שעוללו השמאל ומפא”י, כולל חטיפות ילדי תימן בידי ה"שמאלנים המתייוונים". מעניין שספר זה אינו ניתן להשגה כיום , ואף אנשי כהנא לא העלו אותו לספריות המקוונות של כתבי הרב-המייסד שלהם. אפילו בקטלוג הספרייה הלאומית לא איתרתי עותק. הדבר מעורר תהייה, האם בחרו אנשי כהנא לתת לנושא להתגלגל באמצעות חסידי עוזי משולם, או אנשים אחרים מקרב העדה, מבלי שטביעות אצבעותיהם שלהם יבלטו בנושא?

Image result for ‫מאיר כהנא‬‎

חגג פוליטית על הפרשה – מאיר כהנא

במאמר מרתק של חוקר תופעת ה״פונדמנטליזם היהודי״ , מוטי ענברי, הוא מתחקה אחר המסד התיאולוגי של עוזי משולם וכת “משכן אוהלים”, ואחר ההשפעות של תורת מאיר כהנא על התיאולוגיה המשונה שהתפתחה בחוגים אלו. כפי שראינו בנאומו של כהנא בכנסת, הוא מחלק את העם היהודי לקבוצה של ״נאמני-התורה והמסורת״ הסובלת מרדיפות אכזריות של אלו המכונים אצלו ״מתייוונים״ או ״ערב רב״. עוזי משולם המשיך והלך בקו הכהניסטי, ומבחינתו רשויות המדינה (בהקשר זה, ממשלת רבין – ש״ב) הם בבחינת ״ערב-רב״, אנשים המתחזים ליהודים, אך אינם באמת כאלה. עוזי משולם יצר מסד תיאולוגי שלם לעניין היחס ליהודים שהם בגדר "מתיוונים \ ערב-רב", המבוסס על מונחים קבליים כמו "קליפות" שעיקרן טומאה אך עשויות להכיל "ניצוצות" קדושה.

הכהניזם, וכן האידיאולוגיה של כת "משכן אוהלים" של משולם, היו בנויים על שילוב תמהוני ובלתי אפשרי, אך כזה שקנה לו מהלכים אצל רדיקלים ו"אאוטסיידרים" במקומות שונים. מחד תיעוב לממסד הציוני, האידיאולוגיה שלו וכל מה שהוא מייצג ועשה. מצד שני, התמסרות ומסירות נפש לטובת "עם-ישראל" הערטילאי. אלו המכונים כיום "נערי הגבעות" מחזיקים לעתים קרובות בשילוב זה, בגרסאות מוזרות או משעשעות כאלה ואחרות, כלומר תמיכה במדינה "יהודית טהורה" מהנילוס עד לפרת, עם שנאה ובוז לציונות, לבתי המשפט ולמנהיגי המדינה ומקימיה מבן-גוריון והלאה. זה אידיאולוגיה שחיה ועדיין מתגלגלת בימין הקיצוני. כך ניתן היה לשלב בכת משכן אוהלים ובפעילותה אנשים שרובם שירתו בצה"ל וראו בנאמנות למדינה ערך חשוב, בעוד הכת עצמה מידרדרת במהירות לקראת עימות אלים בנשק חם מול לובשי מדים ישראליים מטעם כוחות הבטחון.

Image result for ‫עוזי משולם‬‎

הרב עוזי משולם

 עוזי משולם הגה ואף השריש את המונח  "חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן" . מדוע בלקן? הרי לא היו קבוצות גדולות של "עולי הבלקן" (יוגוסלביה? רומניה?) שבאו בטענות על חטיפת ילדיהם. מסתבר שמשולם החליט, לצורך בניית הכת שהנהיג, להוציא את הפרשה מההקשר ה"תימני" בו היתה , לטובת הקשרים אחרים שכנראה התאימו לו יותר, בעיקר עימות בין הדתיים לבין ה"חילונים המתיוונים" החופף גם לדיכוטומיה בין השמאל המיתולוגי לבין הימין הכהניסטי. זאת, בהתאם לתורות כת  “משכן אוהלים” , השאובות כזכור ממאיר כהנא, שהקדים אותו בתפקיד הרדיקל הכריזמטי המתהדר בתואר "רב". הדבר אכן הצליח בזמן בניית כת "משכן אוהלים", שבין שמות חבריה הבולטים ניתן למצוא מגוון שמות לא תימניים, שמות צפון אפריקאיים ושמות המעידים על מוצא אשכנזי.

הקונספירציה עוברת לשמאל

קיסמן האפל של תיאוריות הקונספירציה נעוץ בכך שהן מעניקות למציאות כאוטית סוג של "סדר ומשמעות". ילדים שמתו באורח סתמי לגמרי, בשל חיידקים ווירוסים, דהיינו מיקרואורגניזמים שלא התעניינו ב"פשעי הציונות", הופכים להיות קרבן של מזימה מסמרת שיער. תיאוריות הקונספירציה מחלקות את העולם ל"טובים מול רעים" בצבעי שחור לבן, ומאפשרות לאנשים להצטרף למאבק למען "קרבנות" של פשעים המגיעים מגורמי צמרת עלומים. וניתנות להבנה בקלות גם בידי אנשים חסרי השכלה, ולכן קנו שביתה בצדדים הרדיקליים של ה"קשת הפוליטית" המחברת בקלות מפתיעה בין הימין הרדיקלי לשמאל הרדיקלי. ואכן, בשנים האחרונות חלה תופעה מעניינת במסגרתה תיאוריית הקונספירציה מוצאת מהלכים דווקא בצד השמאלי של המערכת הפוליטית.

אתר "העוקץ" המבטא השקפה שמאלית רדיקלית , למשל, מקדיש מספר רב של מאמרים ל"מאבק ילדי תימן", ואחד מהם גורס כי "רבים עדיין מכחישים את השואה שביצעו יהודים כלפי יהודים אחרים בימי ראשית המדינה". גם הקרן החדשה לישראל בשנים  האחרונות מקדמת סרטים ופעילויות בנושאי "הילדים החטופים". נראה כי הדבר נובע משתי מגמות עיקריות בשמאל הרדיקלי: אחת היא השאיפה ל"איחוד מאבקים" ולעמידה לצידו של כל "מקופח" , באווירת "חלש צועק תמיד צודק". השנייה היא השפעתם של אנשי ה"שמאל המזרחי" שלמרות שמספרם אינו רב, הצליחו להכתיב את הטון בהקשרים מסויימים.

במאמר אותו פרסם נתן אודנהיימר באתר השמאל הרדיקלי "שיחה מקומית" הוא סוקר את מניעיו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין. בתת-הכותרת "ילדי תימן כקטליזטור פוליטי "  מסביר כותב המאמר כי "ילד ממשפחת עמיר המורחבת נחטף" ובכך תולה את מניעי הרוצח בתיאוריית קונספירציה שמתחילתה היתה מכוונת אל עבר השמאל המתון. חגי עמיר, לאחר ששוחרר מהכלא על חלקו ברצח ראש הממשלה, כותב בפייסבוק (כיום תחת השם "עמנואל גולדשטיין") ולעתים קרובות מביע עמדות המזדהות עם כת עוזי משולם ו"מאבק ילדי תימן". חוקרי הפרשה תוהים האם ועד כמה האחים עמיר היו מושפעים מעוזי משולם ומתורותיו עוד ב-1995, אך מסתבר שקשה לתת תשובה מהימנה לשאלה זו.

החיבור ההזוי בין התיאורייה מהחוגים של כהנא-משולם , לבין השמאל הרדיקלי הישראלי, מתגלה כשידוך מוצלח. עיתונאית "הארץ" עמירה הס, למשל, פרסמה לאחרונה מאמר תחת הכותרת "כל פלסטיני הוא עוזי משולם". מכאן מסתבר שטיעון של מנהיג כת דתית אלימה הדוגלת בקונספירציות ומגיחה משולי הימין, יכול למצוא הצלחה ואוזן קשבת אצל חילונים גמורים , רק בזכות האמונה העזה כי "המדינה היא מפלצת".

הניסיון של גופי שמאל לרכב  על גב קונספירציה שמקורה דווקא כהניסטי משול לניסיון לרכב על גבו של הנמר ולתעל את הלוגיקה הכהניסטית של "מאבק במתיוונים" לכיוון "מאבק במימסד הציוני הדכאני", אך הוא נדון לכשלון. ניתן לראות כיצד רבים בציבור מתעלים את הזעם שנוצר באורח מלאכותי בסוגיית ה"חטיפות" כלפי "השמאל" וה"אשכנזים" , וח"כים פופוליסטים מהליכוד תמיד יוכלו לנצל זאת לעשות עוד סיבוב על גבו השחוח של השמאל, בשל תיאוריות בדבר "מזימת חטיפות" שהתפתחו למרבה האירוניה דווקא בהשראת אידיאולוגיה ימנית מהסוג המסוכן והאלים ביותר.

ד"ר שריאל בירנבוים הוא חוקר זיכרון קולקטיבי בשיח הערבי. ספרו, בחזרה לעבר – היסטוריה מצולמת בקולנוע הערבי, יצא לאור בהוצאת מגנס.

אודות דני אורבך

רוכים הבאים לינשוף! אני דני אורבך, היסטוריון צבאי מהחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית, וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ושאר אירועים עקובים מדם ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מי מכם שמתעניין במלחמת העולם השנייה, אולי נתקל בספר שלי, ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות. מחקר חדש, מעודכן ומורחב בנושא, The Plots against Hitler, יצא לאור השנה באנגלית ובאיטלקית, בנוסף לעדכון של של הספר העברי הקיים. מהדורות קינדל והארד-קופי של כל הספרים ניתן לקנות באמזון. כדי לראות את הפרופיל האקדמי שלי – מחקרים, מאמרים ועוד, לחצו כאן.

פורסם ב-אוגוסט 14, 2017,ב-ינשוף היסטורי, ינשוף פוליטי-מדיני, ללא קטגוריה. סמן בסימניה את קישור ישיר. 29 תגובות.

  1. בתגובה הראשונה למאמר, כתבתי שהוא אינו מייצג את דעתי בנושא. כעורך הבלוג הזה, אני רוצה לנצל את התגובה הזאת כדי לומר בקצרה מה אני חושב על הפרשה הכאובה.

    במאמר יש כמה וכמה תובנות שהן לדעתי בעלות ערך: הניתוח הכללי של תיאוריות קונספירציה, התיאור של תיאולוגית "משכן אוהלים" ועל נדידת הרעיונות בין הימין הקיצוני לשמאל הרדיקלי, שמגשרים על הפער האדיר ביניהם מתוך שנאה משותפת לממסד הציוני. שריאל מעלה גם כמה שאלות חשובות, שבהחלט מחלישות את טיעוני הקונספירציה, כגון היעדר תוצאות חד משמעיות של בדיקות DNA, או זיהוי בוודאות גמורה של ילדים חטופים/מאומצים.

    ועם זאת, בניגוד אליו, אני לא חושב שפרשת ילדי תימן היא קונספירציה היסטורית טהורה, כדוגמת עבדאללה אבן סבא. העדויות על הפרשה הן נסיבתיות בעיקר, נכון, אבל הן מרובות מדי מכדי להתעלם מהן. במיוחד חזקה בהקשר זה עדותה של האחות לשעבר שולמית מליק. בניגוד לאקטיביסטים שמדגישים את משקל "עדויות הקורבנות", אני חושב שבהקשר זה דווקא לעדויות של אנשים מהצד השני יש משקל רב בהרבה. הרי המשפחות של הילדים שנעלמו יכולות להעיד רק שהילד נעלם, ואילו אנחנו מתעניינים בשאלה – מה קרה במעברות, במרפאות ובתי החולים, ועל זה המשפחות לא יכולות להעיד. אינסיידרים יכולים. ודווקא בגלל זה, הראיון עם מליק חשוב כל כך.

    לא חקרתי את הנושא בעצמי, בוודאי לא כהיסטוריון, ולכן לא הייתי רוצה להביע דעה נחרצת אלא רק להציע אופציה. כמו שריאל, אני לא מאמין שהיתה כאן קונספירציה חובקת כל במעורבות כל ראשי המדינה, או חטיפה של אלפי ומאות ילדים. לחטיפות בקנה מידה גדול יותר היו, ככה"נ, נמצאות ראיות חזקות בהרבה מאלו שיש לנו כרגע, כולל עשרות ילדים בזיהוי DNA וודאי. בניגוד לטענות האקטיביסטים, גם לא נראה לי של"ממסד" הימני של היום יש אינטרס להגן על אחיות ורופאים ממפא"י בשנות החמישים. להיפך – יש לו אינטרס לנגח אותם.

    אירועים היסטוריים הם בדרך כלל לא שחורים ולבנים אלא אפורים, ונמצאים על ספקטרום. כך גם ככל הנראה הפרשה הזאת. התקופה ההיא היתה מבולגנת באופן טוטלי. ישראל היתה מדינה ענייה, קטנה ומוקפת אויבים, שקלטה גלי עלייה עצומים. העלייה מתימן היתה במצב בריאותי ותברואתי מזעזע, ואחוז התמותה בבתי התינוקות ובמרפאות היה גבוה. צוותים עם משכורות רעב היו צריכים להתמודד עם משימה קשה שהיתה גדולה עליהם בכמה ראשים, ועשו מאמצים הירואיים ממש להפחית את שיעור התמותה בבתי החולים. לפעמים הם ביצעו טיפולים הרסניים, אבל בניגוד לתיאוריות הקונספירציה על ניסויים רפואיים – אלו היו מניסיון לעזור, ובוודאי לא להמית. ההשוואה של אותם רופאים ואחיות לרוצחים הנאצים בחלוקים לבנים היא לא רק טפשית ונבזית אלא גם מתועבת.

    במסגרת הבלגן הכללי, ואחוזי התמותה הגבוהים, לא היה קל תמיד לאתר את ההורים של ילד ספציפי. כפי שכתב עמי חובב, שחקר את הפרשה, הדבר נבע בעיקרו מבורות תרבותית של הגורמים הקולטים. כשקיבלו ילד, לא כתבו את "שם הייחוס", שהיווה דרך מרכזית לזהות אותו ואת משפחתו. וכך, ילדים מתו, לפעמים התגלו קשיים לזהות את ההורים, והצוותים – שהיו מוצפים בעבודה וגם, לפעמים, זלזלו באופן יהיר במשפחות שבהן טיפלו, לא תמיד ניסו באמת לעשות זאת.

    על הרקע הזה, סביר להניח שצמחה תופעה של אימוצים. חלקם – של ילדים שבאמת לא הצליחו לאתר את הוריהם, ואולי גם לא ניסו לעשות זאת יותר מדי. אלו ששיתפו פעולה עם אותם אימוצים וקרעו ילדים ממשפחותיהם, חשבו בוודאי שבכך הם עושים לילדים הללו טובה וגורמים להם לגדול בתנאים הרבה יותר טובים. זה לא ייחודי לישראל – תופעות דומות התרחשו למשל באוסטרליה, עם אימוצים של ילדי אבוריג'ינים, תופעה שאף היא חוללה טראומה לאומית שרודפת את המדינה עד היום. ובתוך אותה תופעה- היתה כנראה תת תופעה נוספת – של אימוצים בזדון ותמורת תשלום. כובד הראיות לא מאפשר לדעתי להכחיש שבקופת חולים, בויצ"ו ובארגונים דומים היו כאלו שניצלו את הבלגן ואת התנאים הקשים כדי לעשות כסף מושחת. וזהו גרעין האמת שביסוד הפרשה.

    אני כמובן נכון לעדכן את התיאוריה הזאת ולשנות אותה עם התקדמות המחקר והראיות. לדעתי, אין צורך להקים ועדת חקירה ממלכתית נוספת. מה שצריך לעשות זה לחשוף את כל המסמכים, בלי יוצא מן הכלל, ולתת להיסטוריונים שמעוניינים בכך לעשות את העבודה. במקרה של שולמית מליק, למשל, צריך לעשות עבודה מקצועית, לבדוק נתונים ולהצליב ראיות. האם באמת שירתה במעברה שהיא טוענת ששירתה בה? כמה ילדים נפטרו ולא נמצא מקום קבורתם? כמה משפחות מאותה מעברה, ואותה תקופה, טוענות שילדיהן נחטפו? האם נעלם אכן ילד בשם ציון? זו רק דוגמא לעבודה שהיסטוריונים מקצועיים צריכים וחייבים לבצע בפרשה הזאת, כדי להביא את האמת סוף סוף לאור השמש. בסופו של דבר, כדאי ורצוי לאוורר את השלדים, להוציא אותם מהארון ולעשות בו סדר. שום דבר לא מפחיד כל כך.

  2. תודה על המאמר

    כמו שנאמר, אין עשן בלי אש, ורבות מהקונספירציות קיימות כדי להסביר שאלות שטרם נענו (כמו 'כדור הקסם' במקרה של JFK, שעדיין לא הוסבר).

    במקרה של 'ילדי תימן', צריך גם להזכיר את פרשת העלתם לארץ שהיתה כרוכה במחדלים רבים – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778918,00.html
    כך שהפרשה היא המשך ישיר. הניצול הפוליטי שלה הוא עניין אחר, שאכן ראוי למחקר ובדיקה.

    זו כמובן לא הפעם הראשונה שמידע כזה משמש ככלי ניגוח פוליטי: מאוויים נסתרים כאלה תמיד מושכים אליהם פוליטיקאים קיצונים, ועם האהדה הגדולה שיש כיום (לפי הסקרים – אם כי לא מתבטאים בהפגנות, משום-מה) לטיפוסים כמו אזריה – כדאי להיזהר.

    אגב מצבינו לא גרוע בהרבה יותר משל האמריקאים… ר' כתבה מרתקת ב'אטלנטיק' של החודש –
    https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2017/09/how-america-lost-its-mind/534231/
    על השאיפה שם ליצור מציאות אחרת.
    מורגשת כבר שנים, כמו בהערצה הכבדה לגיבורי-על, בזכות יכולתם לשנות את המציאות כמו היו מלאכים…

  3. עדותה של מליק בעייתית, רצופה סתירות פנימיות ובעיקר כבושה. הבעייה העיקרית שאני רואה עם העדות היא המניע הכפול של המראיין. מצד אחד אהדה ברורה למטרת 'תיאוריית החטיפה' ומצד שני רצון למכור עיתון. העדות הייתה הרבה יותר חזקה לו הייתה ניתנת להיסטוריון מקצועי. כרגע היא חסרת ערך ראייתי. וכל הכבוד על פירסום הטור האורח השוחה נגד הזרם. בניגוד אליך – הסכמתי עם כל מילה. וכך גם אני מנתח את הדברים.

    • גב מליק טוענת שלא הבינה את שפת הנשים המבקרות כי דברו צרפתית ואנגלית.אז איך ידעה שה שורדות מנות גרמנים ?
      ומאיפה היה לניצולי שואה חסרי כסף ממון לאימוץ? האין זה רשעות להעליל דוקא על ניצולי שואה ?

  4. השאלה שבאמת מעניינת אותי – הרי לימין לא הייתה בעיה להמציא לשמעון פרס אימא ערביה כשהם רצו. אז איך ייתכן שדווקא פרשיה עסיסית כל כך זכתה להתעלמות? אם באמת יש גרעין של אמת מה יש להם להסתיר?
    אני מזכיר שמשרדי הפנים, הרווחה, הבריאות והדתות שאחראים על מרשם האוכלוסין, על אימוצים, בתי חולים ומתן תעודות פטירה בהתאם – כולם היו תחת ניהול הפועל המזרחי (האם הרוחנית של הבית היהודי), אגו"י והציונים הכלליים שהצטרפו לליכוד מאוחר יותר.

  5. לפחות בעניין אחד מרכזי הכותב צודק, השאלה היא "איפה הילדים".
    אם אכן נחטפו ואומצו אלפי או מאות ילדים אז הם צריכים להמצא במקום כלשהו.
    צריכים להיות בינינו המוני תימנים בני 60-70 שגודלו במשפחות אשכנזיות שאימצו/קנו/קיבלו/חטפו אותם.
    אז איפה הילדים?

  6. מדהים… מדהים…. לקרוא את האמונה הבלתי ביקורתית ב"עבודת הוועדות", פשוט מדהים,,
    "חקר הפרשה ההיסטורית של ילדי תימן כולל מאות אלפי עמודי פרוטוקולים של שלוש ועדות שהפריכו באורח גורף את "תיאוריית החטיפה " של אותם ילדים, ואף מצאו ראיות כתובות וממוסמכות לכך שרובם של אותם הילדים נפטרו בבתי החולים ובמוסדות הבריאות", כשאני קורא את הפסקה הזאת אני לא יודע אם לצחוק או לבכות.
    כולנו הזויים, סבא שלי עליו השלום הזוי, משפחות רבות הן הזויות…. לקרוא ולא להאמין. הכותב הנכבד יכול היה לעשות מאמץ קטן של מחקר ואז להבין שכמעט כל פסקה אפשר להפריך פה..

    אגב תיאוריית הבלגן, מעניין שהיה רישום של סכו"ם שיצא מחדרי האוכל, ולומר שמטעמים תרבותיים אותם אירופאים לא

    "לאחר מכן, כאשר הובלת העניין לא היתה ביד הורי הילדים, אלא בידי רדיקלים שהגיעו מ"בחוץ", חלה תפנית מוזרה בעלילה" מבחוץ?? מאיפה?? כל הפעילים תימנים דור שלישי

    • מישהו שנולד אחרי הפרשה, זה מישהו שבא מזווית אחרת לגמרי. הוא לא העביר את הבת ״שלו״ לבית החולים בעצמו.

      ולעניין זה אין נפקא מינא אם הוא תימני או לא. גם עוזי משולם נולד אחרי תחילת הפרשה.

      והבדל ניכר – ועד ההורים בחר לערוך ערב הוקרה לבהלול ומינקובסקי ולתת להם תעודה לאות הוקרה על מאמציהם.

      אצל כהנא , פעילים היום , מתבצרים בני 20 אצל עוזי משולם… טוב , זה התגלגל לגמרי אחרת!

    • כן. סבא שלך הזוי ופרמטיבי שלי בהזיות קשות. קורה.
      הטענה שלך "סבא שלך הזוי?" אמורה לשכנע אותי האשכנזים חטפו תינוקות תימנים? איןח לך ולו בדל הוכחה .

  7. כל הכבוד על הניתוח הנכון והאמיץ

  8. עוד עשר שנים ידברו על הפיקציה של השואה
    מספר מומצא שלא מגובה בשום מקום.
    עיצובי פוטושופ מזעזעים.
    עובדה- בטרבלינקה אין מחנה השמדה.
    נראה את כל נכדי וניני הניצולים משתוללים.
    כי לקעקע מספר על היד כל אחד יכול. לא?
    הרי הכי קל להגיד אין כלום כי לא היה כלום. מוכר?
    ואז זו תהיה מלחמת נראטיבים….
    עם ישראל חי. או מת. או נחטף.

  9. הספקות שלי נובעים בעיקר מהמחסור בעדות מהצד המבצע.
    עם כל הכבוד לעדותה של מליק (שאותה איני מכיר), הדעת נותנת שאפשר היה למצוא הרבה יותר עדויות ולא רק משניות מסוגה.
    הרי עדויות של חברי מנגנונים נאציים נמצאו ופורסמו, אפילו כאלה של שומרים במחנות ריכוז יש ויש. נכתבו והודפסו גם וידויים של חברי כת הקולונלים בארגנטינה שציוו להשליך ממטוסים אנשים שהתנגדו למשטר. של אנשי סי איי איי שציוו על הפיכות בכל מיני ניקרגוות. עדויות של פושעים וסוחרי סמים ונשים מתפרסמות לפי משקל. אז רק עדויות של אנשים שהחליטו על לקיחת ילדים ממשפחותיהם ומסירתם לאימוץ אין?
    איפה המזכירה בדימוס שעל ערש דווי תתוודה על השתתפותה בישיבה שבה החליט שרגא נצר שצריך לקחת לתימנים את הילדים? איפה הרופא לשעבר שיתוודה שהוא אכן זייף תעודות פטירה של ילדים?
    העדויות הקיימות הן בעיקר פזורות ומהשוליים של המנגנון לכאורה שביצע את החטיפה. הדעת (שלי) נותנת שאם באמת הייתה פעילות כזו בהיקפים כאלו, היו נשארות (הרבה) יותר עדויות.

  10. עניין קרוב – מיקרו-אגרסיה, שהזכרנו בדיונים קודמים (טרנד בעייתי בקמפוסים אמריקאיים כיום) –
    מסתבר שהיא המצאה (או פיתוח) של פרופ' מקולומביה בשם סו (ואל תזכירו לו את השיר של ג'וני קאש…). הוא ש'הוכיח' את התופעה ואף ציין את סכנותיה. רק שהכל מומצא.

    כי כרגיל ב'מדעי הרוח', כל דבר שניתן להביא לו מראי מקום, הרי הוא מוכח ואמיתי.

  11. הנושא מרתק ובאמת שאני חסר דעה בעניין זה שתמיד נראה לי מוזר.

    בכל אופן, חיפוש של הספר באתר הספרייה הלאומית הביא אותי לרשומה הזאת שמצביעה על ארבעה עותקים:

    http://aleph.nli.org.il/F/V1CVF6C24LTHI6TY83U1MXEHDA8844PMYR2D4L4JV1ANATGS3X-08347?func=item-global&doc_library=NNL01&doc_number=001069256&year=&volume=&sub_library=

  12. תודה ניר. תוכל להעלות את הרשומה עצמה? הלינק רק מוביל אותי ל"עמוד הרשמה" מעצבן.

    אני עברתי על עמוד כל הפרסומים של מאיר כהנא ולא מצאתי עותק

  13. בתגובה לדני אורבך שמייחס חשיבות רבה לעדותה של שולמית מליק.
    עדותה השוותה לשוברים שתיקה, והאנלוגיה מדוייקת להפליא.
    כמו שוברים שתיקה – אדם זוטר במערכת שרואה תמונה חלקית מאד, מחבר את חלקי הפאזל המעטים שיש לו וטוען שהוא רואה את כל התמונה ויכול להוכיח מדיניות. בלשונה של מליק (או שמא של הכתבת תמר קפלינסקי) זו הייתה שיטה. איך היא יודעת שזו הייתה שיטה? אין לדעת.
    כמו שוברים שתיקה, העדות ניתנת למראיין בעל אינטרס לבנות מהעדות את הסיפור הכללי בו הוא תומך, בלי שום קשר לדלות הראיות ולהסבר האלטרנטיבי שייתכן שיש להם (ביקור של תורמות. היעלמות התינוקות לא קשור לזה כלל אלא למבצע קורת גג בו ילדי מעברות הועברו לתקופת החורף לבתי משפחות מתנדבות)
    בדומה לשוברים שתיקה ברגע שהעדות היא ספציפית ולא כללית, כלומר יש מקום, זמן עוד נתונים מדוייקים, אפשר להצליב אותה. במקרים שבהם מעידים אנשי שוברים שתיקה, בדרך כלל מפקדים או חברים ליחידה מספרים שהסיפור ממש לא היה כך, והרבה נתונים נעלמו מעיניו של השובר. במקרה של שולמית מליק: יש מעברה ספצפית, שנה ספציפית, תיאור של ילדים וגילם, תיאור של המקום ממנו נחטפו וכל מה שנותר הוא לוודא מי הילדים שקיימים תלונות על חטיפתם שנלקחו ממעון הפועל המזרחי במעברת קדימה ב-1951. מסתבר שגם הכתבת וגם אתרי האינטרנט העוסקים בכך – יגידו לנו שאין שום עדות על חטיפה מאותו מעון באותה שנה. למעשה, באתר עמותת עמרם יש רק עדות אחת על היעלמות ממעברת קדימה, על ילדה בת שבוע, שנלקחה לבית חולים, וגם עדות זו ניתנה לאחר הראיון עם שולמית מליק.
    בקיצור – לראות בעדות הזו אקדח מעשן צריך אמונה עמוקה וקודמת בתיאוריה. במבחן התער של אוקהם, ההסבר הפשוט של ביקור תורמות, הרבה יותר הגיוני מאשר התיאור שלה של ביקור חוטפות.

  14. לדני אורבך, לא ברור על איזה מחקר הסטורי אתה בונה, היו שלוש ועדות חקירה, חוקרים ושופטים מנוסים שחקרו את כל החומר הרלוונטי והפריכו את כל הקונספירציות.
    יתירה מכך, ועדות החקירה מצאו וקבעו את מותם של כמעט כל התינוקות שהובאו בפניהם, באופן פוזיטיבי, כולל פתיחת קברים.
    מתוך למעלה מכאלף מקרים שהובאו בפניהם על ידי ארגוני התימנים, רק כשישים לא נקבע מותם באופן פוזיטיבי, אך גם לא היו ראיות שנחטפו, רובם אגב של השישים בככל לא בארץ.
    חוקרים ושופטים מיומנים לא פחות מחוקרי הסטוריה בעניינים אלה והייתי לא מעט שנים באקדמיה במחלקות ההסטוריה והפילוסופיה לפני שלמדתי משפטים ועבודתי כעו"ד.
    ד"ר דב לויטן מאוניברסיטת בר אילן חקר את הנושא, גם הוציא ספר וגם הוא קבע שלא היו חטיפות.
    לכן, לא ברור לי כלל כיצד ניתן עוד לטעון אחרת בעניין זה.

    • לדעתי, יש ערך גם למחקר היסטורי עצמאי, שלא קשור למדינה ולא מוזמן על ידה, באופן נפרד מהממצאים של ועדות חקירה. יתכן שהמחקר הזה יאשר את ממצאי הועדות, ויתכן שלא.

      • שוב, היה גם מחקר הסטורי עצמאי של ד"ר לויטן, כמדומני שגם אבי פיקאר חקר מעט את העניין.

        בכל אופן, גם אם מחקר הסטורי תמיד טוב שיהיה והיה, עדיין לפני, נניח, לא ניתן לטעון שאולי היו חטיפות אחר שלוש ועדות חקירה משך כשלושה עשורים.

        חובת הראיה היא על המעליל.

        אגב, גם ניסויים, לא היו, זה חלק מהדמגוגיה של העדתיים המקצועיים לבצע דה לגיטימציה לקולטי העליה והדורשים הוכחות לעלילות.

        הם פועלים בשיטת הצפת מידע, מביאים מלא סרטונים לא רלוונטיים, כתבות לא רלוונטיות ולך תחפש בהכל בכדי להפריך.

        היה חשד של הרופאים אז שאולי יש גנים של האוכלוסיה השחורה האפריקאית אצל התימנים ומכאן חשש למחלות מסויימות, אלה תאי החרמש המפורסמים.

        לקחו בדיקות דם והתברר שהחשש הופרך.

        אלה ה"ניסויים".

        כלומר, פתאום בדיקות דם הופכות ל"ניסויים".

        וכל בר דעת לא יכחיש שחובת הרופאים הייתה לבדוק את החשד בכדי להתכונן רפואית למצבים אפשריים.

        אני עוקב לא מעט זמן אחר העניין, כל דבר קל להפריך וכשעושים זאת מיד זוכים להתקפות אישיות פרועות מהעדתיים הללו, במקום להתמודד עם המציאות.

        אז יש כאלה שלא רוצים להתלכלך בהתקפות אלה, יש כאלה תמימים שבאמת לא מכירים את החומר, אבל את האמת חייבים לומר.

        לא היה דבר.

        ולא רק בגלל מה שכתב שריאל וכתבו מגיבים שונים לעיל.

  15. אליעזר קצנשטיין

    ב 1951 נולד להורי האשכנזים ילד לא בריא שנפטר בבית חולים בגיל 5 ימים. למחרת אבי קיבל את הגופה והלך לבית העלמין לקבורה. כשהגיע הילד לגיל 18 לא קיבלנו צו גיוס עבורו.
    לעומתו, אח של גיסתי מהעדה הפרסית היה בגיל שנה כשאושפז בבית חולים עם כאב בטן. בערב באה אחות וביקשה מהאבא לפנות את המחלקה. הוא סירב כי ידע שילדים נעלמים. האחות הזהירה אותו שאם לא יעזוב היא תזמין משטרה. כך היה הוא נעצר ושוחרר רק למחרת בבוקר. הוא חזר לבית החולים. המיטה היתה ריקה ונאמר לאב שהילד נפטר בלילה והם דאגו לקבור אותו בלילה. האב העצוב והתמים חזר למעבר לדווח למשפחה. כשהגיע הילד לגיל 18 הם קיבלו צו גיוס עבור הילד ש"מת".

  16. צו הגיוס לילדים המתים לא מעיד על כלום מלבד על חברה בשלבי התארגנות טרום ימי המחשב

  17. אינני מאמין בקונספירציה, ואני סבור שהרבה אנשים עשו קריירה נפלאה על חשבון התעלומה, וחידדו את חושי התעמולה שלהם. דווקא הסיפור הזה הזכיר לי איתור של נעדר צה"ל. איש אית"ן התבקש לאתרו ועשה זאת תוך 24 שעות. התברר שבבלגאן של מלחמת העצמאות האיש נקבר בבית קבורות אזרחי, ששכן כ-100 מטרים מזה הצבאי , משפחתו וצה"ל החליפו את המצבה לצבאית – הייתה מצבה אזרחית עם פרטיו המלאים!

  1. פינגבק: כך חטף השמאל הרדיקלי את פרשת ילדי תימן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: