כוונות עקומות: מיתוסים על הגבלת נשק

בעקבות הטבח בפלורידה ומחאת התיכוניסטים, נציגי איגוד הרובאים הלאומי ומתנגדים אחרים להגבלת נשק בארצות הברית העלו מספר טיעונים שגורים, שחוזרים על עצמם אחרי כל הרג המוני: ישראל מלאה נושאי נשק ואין בה מעשי טבח, עדיף שיהיה אזרח הגון אוחז נשק במקרה של פיגוע או אירוע טרור, הגבלות נשק יפגעו רק באזרחים שומרי חוק ויעצימו את הפושעים, ונשיאת נשק בלתי מוגבלת היא זכות חוקתית. הטיעונים הללו שגויים, קטלניים, והגיע הזמן להפריך אותם מהיסוד.

Image result for America gun control

התסריט בפלורידה היה מוכר. נער מבולבל ודחוי, עם בעיות נפשיות קשות, נכנס לבית ספרו ומרסס לכל עבר ברובה חצי אוטומטי משופצר. התמונות כאילו חוזרות על עצמן, צפות מתהום הנשייה מאין ספור מקרים קודמים. נערים ונערות חסרי רוח חיים, מנוקבים בכדורים, על רצפה מוכתמת בדם. כעבור כמה שעות – זרי פרחים, נרות זיכרון, ילדים, הורים וקרובים ממררים בבכי. קריאות מהצד הפרוגרסיבי-ליברלי, ואפילו מהמרכז, להגבלות חמורות יותר על נשק. הלוביסטים של איגוד הרובאים הלאומי, ה-NRA, שותקים לזמן מה במבוכה, ואז חוזרים עוד פעם לתקשורת וממחזרים את הטיעונים הרגילים: כלי נשק לא הורגים, בני אדם הורגים; הפיתרון הוא רק חינוך; ואם היה שם מבוגר אחראי עם נשק, הוא היה קוטל את היורה והטבח היה נמנע. לזמן מה הארץ רוגשת וגועשת, הנשיא מבטיח לבחון הגבלות על נשק, וכלום לא קורה. ככל שהזעם שוכח, כך הלוביסטים חוזרים לפעול באפלה, העניינים נרגעים, וכולם חוזרים לסורם. היינו כאן כבר בעבר עם יורים קודמים, רובם במוסדות חינוך: בקולומביין, בוירג'יניה טק, המרצה המופרעת לביולוגיה שפתחה באש כי לא קיבלה קביעות, ועוד ועוד.

Image result for Florida shooting

הפעם, תנועת המחאה של התיכוניסטים מפלורידה לא יכולה שלא לרגש, והניעה אפילו את הנשיא טראמפ להכריז על כמה צעדים מוגבלים ומהוססים: איסור על שפצורים שהופכים רובה חצי אוטומטי לרובה אוטומטי, והעלאת גיל ההגבלה ל-21. רחוק מאד ממה שמתנגדי הנשק היו רוצים, אבל בכל זאת צעד קטנטן בכיוון הנכון. כאן, הייתי רוצה להתייחס לכמה מהטיעונים הנפוצים שמעלים תומכי הנשק הבלתי מוגבל בארצות הברית. אלו טיעונים שנראים הגיוניים בחלקם, לפחות במבט ראשון, אבל הם שגויים. הגיע הזמן להפריך אותם מהיסוד.

במרשתת האמריקאית, מסתובבת בזמן האחרון תמונה של צעירה ישראלית בבגדים אזרחיים קלילים, מזמינה משקה בבר כשרובה תלוי לה על כתפה. התמונה הזאת שימשה כמה מתומכי הנשק בארצות הברית כאליבי. הנה – במדינה היהודית אזרחית מן השורה יכולה לשאת נשק בבר, ואין בישראל מעשי טבח. אלא שישראל מגבילה מאד נשיאת נשק, אלא אם אתה חייל או שוטר שנושא נשק במסגרת תפקידו. וכפי שכתב כבר ההיסטוריון הצבאי יגיל הנקין, בצבא קודם כל מלמדים אותך מתי אסור לירות. מאמנים אותך במשמעת ברזל לכבד את חוקי הבטיחות, ולא להתקרב אפילו למנגנון ההפעלה של הנשק כשאין הצדקה לכך, או כשאתה מסכן את הסביבה. מעבר לכך, חייל נמצא תחת פיקוח מתמיד. מפקד שחושש שהחייל שלו עלול לסכן את עצמו או אחרים עם הנשק, יכול לקחת ממנו את הרובה מניה וביה. במילים אחרות, ישראל אינה דוגמא, ואין דין נשק צבאי כנשק אזרחי. באחרון, הרבה יותר מבראשון, טמונה הסכנה למעשי טבח המוני.

Image result for America Israeli girl gun bar

שנית, אומרים תומכי הנשק הבלתי מוגבל – מספיק אזרח טוב אחד עם נשק כדי לעצור טרוריסט או יורה מטורף מסוגו של הרוצח בפלורידה. נשמע טוב בתיאוריה, אבל שוב שגוי. כדי לתפעל נשק בצורה משביעת רצון יש צורך במיומנות ובהכשרה. כדי לתפעל אותו בתנאי שטח, עם יורה פסיכי שמרסס בכל הכיוונים, לחץ זמן ובלתי מעורבים שממלאים את הזירה, יש צורך בהכשרה מקצועית ממש. בסרטון שלמטה תראו כיצד אפילו שוטרים חמושים מתקשים להתמודד עם סכינאי בהפתעה, והתמודדות עם יורה אפילו קשה יותר. בינתיים, הנשיא דונלד טראמפ הציע לחמש את המורים כדי שיוכלו לבלום יורים פעילים בבתי הספר. אבל לשם כך, יהיה צורך להעניק למורים הכשרה מבצעית בירי. כלומר, להפוך אותם למאבטחים מקצועיים. אם כך, מדוע לא להעסיק מאבטחים חמושים בבתי הספר, שלהם ורק להם יהיה מותר לשאת נשק?

טיעון נפוץ שלישי, חזק יותר על פניו, ניתן לכנות "הטיעון הדרוויניסטי". לפי הטיעון הזה, חוקים על הגבלת נשק ימנעו כלי ירייה אך ורק מאזרחים הגונים ושומרי חוק, שהרי הם מן הסתם לא יעברו על החוק. הם יקטרו, יתעצבו שלוקחים מהם את הנשק, אבל לא יהפכו לעבריינים. לעומת זאת, פושעים ורוצחים חסרי מעצורים ימצאו את הדרך להשיג נשק למרות האיסור. לדוגמא רהוטה – ראו את הסרטון למטה. הטיעון הזה אינו מוגבל לויכוחים על נשיאת נשק, ועולה גם בויכוחים על לגליזציה של סמים או הגירה. לאחרונה, למשל, טען מומחה הביטחון ג'ק אנדרסון כי מחסומים, חומות וגבולות עוצרים דווקא את המהגרים ההגונים והשלווים, ואילו הטיפוסים הנחושים והשליליים ביותר מוצאים דרך לעבור אותן.

מדובר בטיעון רציני, אבל במקרה של הגבלת נשק גם הוא לא עומד בבחינה מדוקדקת. אם נביט במבצעי מעשי הטבח ההמוניים (שאינם טרוריסטים), נגלה שלרוב הם לא היו פושעים מקצועיים, אלא דחויים מבולבלים עם בעיות נפשיות, לרוב צעירים למדי. אלו לא בדיוק האנשים שיוכלו למצוא את סוחר הנשק מהמאפיה השכונתית, לפחות לא בלי מאמץ, אבל הם בהחלט יכולים לקנות רובים בוולמארט. משמע שהגבלת נשק תפגע בדיוק בקבוצת המטרה שאנחנו רוצים לרסן: אותם זאבים בודדים שלא משתפים איש בתוכניותיהם הרצחניות, ולכן גם קשה לאסוף עליהם מודיעין. פושעים מקצועיים וטרוריסטים, לעומת זאת, שייכים במקרים רבים לארגונים, ויותר קל למצוא עליהם מידע ולסכל את תוכניותיהם בשיטות משטרתיות ומודיעיניות מקובלות.

לבסוף, אי אפשר שלא לומר כמה מילים על תירוץ מגוחך, שנפוץ בקרב חובבי הנשק בארצות הברית. הנשק, לדבריהם, מגביל את עריצות הממשלה ומאפשר להקים מיליציות כדי "להתנגד" לה. מי שחושב שיוכל להתמודד עם איזשהו צבא מודרני באמצעות נשק קל, כנראה עדיין חי במאה השמונה עשרה. גם הטיעון החוקתי (הטיעון השני לחוקה) מתעלם מהנסיבות שהשתנו מאז ועד היום: בתקופת כינון החוקה, אף אחד לא חשב על רובים שיוכלו לקטול עשרות אנשים בתוך דקות ספורות, ואין דין המוסקט של איש מיליציה מהמאה ה-18 לרובים חצי אוטומטיים שאפשר לקנות היום בכל חנות ספורט.

אז מה כדאי לעשות בפועל? קודם כל, להגדיר את הבעיה כמו שצריך. חוקים להגבלת נשק לא נועדו לפתור את בעיית הפשע המקצועי והחמוש, שאכן מתבצע ברובו באמצעות אקדחים, אלא למנוע מעשי טבח המוני. לפיכך – יש לאסור את אותם כלי נשק המשמשים לביצוע מעשי טבח: רובים חצי אוטומטיים, למשל, או כלי נשק צבאיים אחרים. שאר כלי הנשק יימכרו בחנויות ספציפיות ומורשות, ורק לאחר בדיקות רקע מחמירות וקורסי אימון תקופתיים. כמובן שאנשים עם רישיון ציד יורשו לקנות רובה ציד, ויש לאפשר גם לאזרחים שחיים במקומות מבודדים לשאת נשק להגנה עצמית בקלות רבה יותר. כל מי שעומד לדין על עבירה של אלימות, הנשק יילקח ממנו למשמורת, ויוחזר רק אם יזוכה בדין. ואלו שעוסקים בירי ספורטיבי מקצועי? מצידי, שיירו גם ברובים אוטומטיים ומא"ג ויזרקו רימוני יד, אבל רק במטווחים. אין להם שום סיבה לקחת את הנשק הביתה.

הגבלות כאלה לא רק יפחיתו את כמות הנשק החופשי שמסתובב, ויקשו על יורים מהסוג המבולבל להשיג אותו, אלא גם יקלו על סיכול. במקומות שאסור לשאת נשק ללא רישיון, כל שוטר יכול לעצור נושא נשק ולבקש רישיון כזה, עוד לפני שהחמוש מכניס מחסנית ומתחיל לרסס ילדים. כדאי מאד שהאמריקאים יחשבו על תקנות מהסוג הזה לפני הטבח הבא.

.

אודות דני אורבך

רוכים הבאים לינשוף! אני דני אורבך, היסטוריון צבאי מהחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית, וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ושאר אירועים עקובים מדם ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מי מכם שמתעניין במלחמת העולם השנייה, אולי נתקל בספר שלי, ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות. מחקר חדש, מעודכן ומורחב בנושא, The Plots against Hitler, יצא לאור השנה באנגלית ובאיטלקית, בנוסף לעדכון של של הספר העברי הקיים. מהדורות קינדל והארד-קופי של כל הספרים ניתן לקנות באמזון. כדי לראות את הפרופיל האקדמי שלי – מחקרים, מאמרים ועוד, לחצו כאן.

פורסמה ב-פברואר 24, 2018, ב-ינשוף פוליטי-מדיני, ללא קטגוריה ותויגה ב-, , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 24 תגובות.

  1. האם ניתן להעריך כמה מעשי שוד ופריצות לבתים נמנעים היות בשל החשש שבעלי הבתים מחזיקים נשק?
    יש איזורים בארה"ב שהם שונים באופי מהרבה מדינות מערביות. פריצות על ידי מיעוטים אלימים לבתים נפוצות, חלקן על ידי מכורי סמים נואשים, אקדח נותן לבעל הבית הגנה וביטחון.

    עניין בכלי נשק הוא אובססיה שמעידה על חוסר יציבות נפשית. אין סיבה שבעולם שמישהו ירצה להחזיק רובה בבית ביחוד באיזור עירוני.

    לא הזכרת את מספר ההתאבדויות על ידי שימוש בכלי נשק, 21 אלף בשנת 2013, מחצית מכלל ההתאבדויות בארה"ב ו כ 800 מקרי מוות בשל פליטת כדור או שימוש לא נכון בנשק. 800 מקרי המוות האלו בשנה אמורים לעורר התנגדות לכלי נשק יותר מאשר ירי בבית ספר, אלה שילדים נוטפי דם מצטייר טוב יותר בחדשות. ממש כמו שתמונת ילדה רעבה אחת מעוררת יותר רגש מאשר הידיעה על אלפים הגוועים מרעב באפריקה

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      וכמה פריצות *נגרמו* או נעשו בצורה קטלנית יותר בגלל שלפורצים הייתה גישה קלה יותר לנשק?

  2. תני גולדשטיין

    וכמה פריצות נגרמו או נעשו בצורה קטלנית יותר בגלל ש*לפורצים* הייתה גישה לנשק?

  3. תני, פורץ איננו אדם נורמטיבי, הוא בא למטרה שעשויה להיות אלימה ויצייד את עצמו בהתאם. הוא מסתובב בחברה שהאלימות בה נפוצה. בעל הבית לא יחפש אקדח באופן לא חוקי.
    הטענה: "מחסומים, חומות וגבולות עוצרים דווקא את המהגרים ההגונים והשלווים, ואילו הטיפוסים הנחושים והשליליים ביותר מוצאים דרך לעבור אותן." יש בה משום אמת.

  4. נראה לי שבעברית ובאתר ישראלי מדובר בדיון תאורטי בלבד. כתבת גם באנגלית באתר אמריקאי?

  5. אחרי כל מסע ירי כזה פשוט צריך לצפות שוב בסטנד-אפ המדהים של ג'ים גפריס:
    https://youtu.be/0rR9IaXH1M0 (זה החלק הראשון)
    https://youtu.be/a9UFyNy-rw4 (זה החלק השני)

  6. תודה על המאמר

    אם יש אגב משהו ששיגעון הנשק שם מעיד עליו (וכן התירוצים הקלושים בעדו), הרי שזה חוסר האמון ברשויות החוק; כלומר אם צריך להחזיק נשק להגנה עצמית, סימן שהמחזיק אינו סומך על הרשויות שיספקו לו את הביטחון.

    עירעור האמון הזה, מוביל לדבר אחד – יותר פשיעה… כך שחוקי הנשק הקיימים תורמים לרמת הפשיעה הגבוהה שם.

    באוסטרליה הבינו את זה לפני 20 ומשהו שנה, אחרי טבח המוני אחד שם (שבקושי זכור – בתקופה ההיא היה דבר נדיר מאוד), שהביא לשינוי מקיף בחוקי הנשק וכתוצאה מכך לא היה אירוע דומה במדינה.

    באמריקה השינוי יהיה קשה במיוחד בגלל פער הדורות – המילניאלז לא מחבבים נשק, אבל הדורות שמעליהם גדלו עליו. אין כמעט סרט פעולה אמריקאי שלא מהלל את הנשק (סצינת הדריכה של הרובים, קליק-קלאק, היא כבר שבלונה סטנדרטית ביצירת מתח), ובמדינות ה'חוואיות' מטווחים וציד הם מסורת חזקה.

    לכן ה-NRA לא פועל רק במישור הכספי, וכמו הדתיים כאן, גם מנגן על המסורת הישנה.

    • עוד חיזוק יפה מהקונגרס ל-NRA – מ-96':
      https://www.cbsnews.com/video/225-cbs-evening-news/ , דקה 7:23.

      = אחרי שבשנת 93' ה-CDC הראה במחקר שסיכויים למוות מירי גבוהים פי 2 ויותר בבתים שבהם יש נשק, הקונגרס העביר חוק ב-96' שאסר על ה-CDC לערוך מחקרים דומים…

      לא רוצים לשמוע חדשות רעות. hear no evil.

      • אגב קבוצת התיכוניסטים מהביה"ס בפלורידה שהותקף, מרשימים מאוד. לא ברור מהיכן קיבלו את הכישורים (אולי מקבוצת דיבייט), אבל הצליחו לקבל תשומת לב ציבורית נדירה שאף שורדי מקרה דומה לא קיבלו, לרבות ההורים מניוטאון (שהגיעו לוושינגטון ולא הצליחו לשנות כמעט דבר).

      • עוד דבר מעניין – בוש הבן הוא שאישר ב-2000 עם בחירתו, את מכירת כלי הנשק האוטומטיים (ובהם ה-AR-15, הגירסה האזרחית ל-M-16, והקטלני שברובים שם). כלומר היא מותרת בסך הכל 18 שנה.

        כלומר כל הקפיצות של ה-NRA והרפובליקנים, לא היו לפני 18שנה. מרתק.

  7. "הטיעון השני לחוקה" צ"ל התיקון השני לחוקה.
    לעצם העניין, הבחנה בין "אנשים טובים" ל"אנשים רעים" עם נשק היא מהותנות פשטנית להחריד. בני אדם כמעט אף פעם אינם "טובים" או "רעים" באופן מוחלט, לא משנה איך נגדיר טוב או רוע. בני אדם הם יצורים מורכבים, עם רצונות, דחפים, תסביכים, וכו', שכמעט אף פעם אינם מתיישבים לגמרי זה עם זה. אדם שכולם מכירים כאיש משפחה מסור יכול יום אחד לתנפל במכות על בת זוגו, וסיכוייה לשרוד יגדלו פלאים אם לא יהיה לו נשק זמין מתחת ליד. נער בית ספר שרב עם חבריו יכול להסתגר בחדרו, ויכלו לקנות רובה סער ולנקום במי שפגעו בו, יחד עם "נזק היקפי" של עוד כמה אנשים שלא עשו לו דבר.
    הבעיה העיקרית אינה פושעים מקצועיים; אלה ממילא מעטים, ומעדיפים לפעול בדרכים לא אלימות (ככל הנראה, יש הרבה יותר כייסים משודדים). הבעיה העיקרית היא אנשים רגילים שחוטפים קריזה מאלף ואחת סיבות, שאף אחד אינו יכול לשער מראש, לפחות לא לגבי אדם ספציפי כלשהו.

  8. רק עברתי בסביבה

    אין לי לגמרי דעה בנוגע לנשק, יש לי קצת נטייה בעד. בלי קשר, יש חולשה רבה בחלק גדול מהטענות שלך.
    א. הדוגמא מישראל באמת לא מוצלחת. אבל יש מדינת כמו שויץ שמלאות בנשק, אך רמת הפשיעה בהם נמוכה אפילו ביחס למדינות מערביות. כמובן שהשוואה בין מדינות זו דרך גרועה כדי לבדוק התאמה בין נשק לפשע (גם כי ש הרבה משתנים, וגם כי אי אפשר לדעת אם גורם א' גורם לב', או להפך, או שזו סתם קורלצייה) דוגמאות טובות יותר, אלו מדינות שהיה בהם שינוי במדיניות, ובעקבות השינוי היה הבדל בכמות הפשע. לפי המקרם המוצגים בכתבה הזו, יש הרבה דוגמאות למדינות שהקלה בחוקים הורידו את הרציחות ולהפך:
    https://mida.org.il/2013/10/14/%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%A7/ הכתבה לא מושלמת (אני לא יודע אם יש דוגמאות הפוכות, גם לא הראו נתונים על פשעים אחרים, אבל אני מתקשה למצוא דוגמאות רציניות מהצד השני, לפחות בעברית לא מתפרסמם כאלה).
    ב. ייתכן שבפועל זה לא פשוט לנטרל סכינאי, אבל מה שחשב זה שיש גורם מרתיע גלוי. אני יכול להעיד על לא מעט מאבטחים או ג'ובניקים במחסומים שלא יודעים מאיזה צד מחזיקים אקדח, אבל במקומות שהאיום לא נפוץ במיוחד, הם גם לא חייבים. הם רק צריכים להיות "גורם מרתיע."
    ג. תיארת את הפרופיל של היורים ההמוניים, לא בטוח שתיארת את הפרופיל של הרוצחים הממוצעים. אם התרת הנשק תרתיע אותם, אז כנראה שזה יוריד את כמות הנרצחים.
    ד. התמונה של אזרחים עם אקדח מול טנק באמת מגוחכים, אבל זו גם לא תמונה סבירה. אלו התומכים בנשק לשם נתינת כח לאזרח מתכוונים למדינות שעדיין יש להם גבולות חוקתיות מעטות, אבל הם מתחילים להפר אותם. שולחים שוטרים עם נשק, לא מטוסי קרב. מיעוט השוטרים בשועפאט מחזק (גם אם לא מוכיח), שקום של נשק בידי אזרחים יכול להרחיק שוטרים (האם זה טוב או לא זו שאלה אחרת).

    אוריה- ייתכן שרצח אפשר למנוע ע"י אסור נשק, התאבדות די ברור שהיא תלויה רק ברצון האדם. כאן ברור שנשק זה אמצעי.
    ywelis- לך לחוואים באזורי הנגב והגליל, בוא נאמר שיש אנשים עם סיבות לא לסמך על החוק. אם לפני האירוע באוסטרליה לא היו הרבה יריות המוניות, אז כנראה שהגבלות הנשק לא השפיעו על כך שאחר כך שוב לא היה שום אירוע.
    מני זהבי- מעטים האנשים שהם טוב או רע מהותית, אבל עובדה שממוצע הפשיעה בכל אוכלוסייה איננו מחולק שווה בשווה בין האזרחים, יש כאלה שמבצעים פשעים סדרתיים, בזמן שהאזרח הממוצע לא מבצע הרבה מלבד כמה עבירות תנועה. אני לא יודע אם ההבדל הוא מהותי או מסיבה אחרת, אבל ככל הידוע לי, ככה ה עובד.

    • תודה על התשובה המפורטת. אני רוצה להדגיש, כי זה חשוב לעצם הדיון, שהמטרה שלי כרגע היא לא לנסות להפחית מקרי רצח פר סה, אלא רק מקרים של טבח המוני. *אלו* לא מבוצעים בדרך כלל על ידי פושעים מקצועיים אלא על ידי צעירים מבולבלים. אולי חוקי נשק מחמירים יותר לא יפחיתו אלימות אקדחים כללים. לא יודע. אבל לפחות את התופעה המפחידה הזאת הם יצמצמו.

      • זוהי מטרה נעלה, ,אבל עד כמה היא מועילה? חוק שמטבל בנבוט במקרי קצה, יכול לגרום להשפעות לא טובות במיוחד על המקרים הנפוצים יותר. עד כמה מקרה ירי המוני (ולו אם מחשבים את זה לפי מספר הקורבנות) נהרגים על ידי צעירים מבולבלים?

        זכור לי אתר שפרסם סטטיסטיקה עדכנית יחסית. אבל אולי אני מבלבל עם הפרסום בגרדיאן של מקרי ההרג על ידי שוטרים.

        ולרק עברתי בסביבה: שינויי רגולציה על נשק בין מדינות שונות בארצות הברית לא מועילים מספיק מכיוון שתמיד אפשר לנסוע למרחק של כמה שעות למדינה עם חוקים פחות נוקשים ולקנות שם. זה נכון הרבה יותר לפושעים (ולכן הבעיה במדידת השפעה על שיעורי פשע), אבל גם לסתם מטורללים.

        (מה שכן, אני נוטה אכן לחשוב שנדרשות לחשוב מגבלות נוספות על תפוצת הנשק)

    • "ממוצע הפשיעה בכל אוכלוסייה איננו מחולק שווה בשווה בין האזרחים"
      ממוצע הפשיעה אינו מלמד הרבה. להגביל גישה לנשק עבור אנשים שורשעו בעבר בעבירות אלימות זה דווקא דבר קל יחסית לביצוע. הבעיה היא שאנשים רגילים לחלוטין יכולים להתנהג באלימות בנסיבות מסוימות, ואז רצוי מאוד שלא תהיה להם גישה לנשק, אבל עם מכירת נשק חופשית זה בלתי-אפשרי.
      (המאבק בפשע בסגנון אמריקאי, שהביא לשיא עולמי בשיעור הכלואים ביחס לאוכלוסייה, הוא בכלל זוועה, אבל זה סיפור אחר.)

    • דרך אגב, בשווייץ יש חובת שירות צבאי עם רמה של אימון המגויסים למשמעת השימוש בנשק בדומה לישראל.

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    רק למה לבזבז זמן על לכתוב את הפוסט הזה בעברית?

    • עם כמות ה-copycats שמסתובבים בארץ ורוצים להעתיק כל מיני שטויות מארה"ב (בעיקר מהזן הליברטריאני), לא בזבוז זמן בכלל.

      • בעיה עם האנונימיים…

        פייסבוק הוא ההוכחה הניצחת שדיון יכול להיות נקי מטרולים, פליימינג, ציידי-טעויות ושאר פאסיבים-אגרסביים ואנטי חברתיים, בזכות שמות אמיתיים.

        זו הסיבה שהפורומים נחלשים והפייס' מתחזק.

      • פייסבוק? זה שהביא לנו את הפלטפורמה להפצת תרמיות למיניהן (חדשות כוזבות, ועוד), מתמחה ביצירת תיבות תהודה ומשמש עילה או במה לחיסול חשבונות אישיים מכל סיבה שהיא?
        היתרון בדיונים אנונימיים באינטרנט הוא בהירות המרחק בינם לחיים האמיתיים. כך אפשר להתייחס לגופם של דברים במקום לגופו של הדובר (או לא להתייחס בכלל). פייסבוק יצר לכאורה חיבור בין העולם הדיגיטלי לחיים האמיתיים, אבל החיבור זה יכול להיות מהימן, מזויף או הסחת דעת בלתי-רלוונטית (מה שקוראים בלעז red herring), ולעתים קרובות קשה להבחין במה בדיוק מדובר.

      • צר לי מני, אבל ממרום 10 שנותיי כמנהל מספר פורומים ב'תפוז', ועוד 19 שנה כחבר בפורומים אינטרנטיים, עוד מימי מ'IOL' זצ"ל ועד לפייסבוק כיום, אני יכול לומר ש*רק* שמות מלאים, מבטיחים דיון הוגן.
        ואגב אני כותב בשמי המלא מיומי הראשון…

        נסה בעצמך ותגלה שאתה נוטה להתבטא ביתר חריפות, כאשר שמך מוסווה. אני יודע את זה על עצמי מטוקבקים באתרים שונים…

        האנונימיות מייצרת חוסר אחריות. בטוח שיש מחקרים על זה (ואם לא, אז חבל על הזמן של המומחים…).

      • ואין קשר בין הפלטפורמה של פייס' לדיונים שבה. הקבוצות שלה – איכותיות מאוד, להערכתי.

        מזמן לא ראיתי קבוצות מושקעות ונעימות, מאז ימי קהילות IOL המיתולוגיות החלוציות (שיצרו לפי מה ששמעתי גם סטארטאפים ועסקים). הייתי מציע קבוצה לכל אדם… ובטח לכל קבוצה במציאות (כל כיתה וכל קורס).

        הבעיה האמיתית של פייסבוק, שהיא לא יודעת לשווק נכון את מה שיש לה (ולא משנה את הרקע הכחול כהה עם אייקונים שחורים – שמנוגד לכל מוסכמה של UX) ולא משפרת את הפילוח.

        צריך להפריד בין ההתראות על עמודים וקבוצות ואנשים, ל'פיד' והפירסומות. יש גם דרכים לצמצם את הפיד למינימום, אם הוא לא מעניין (אני בודק כמעט רק התראות ולא את הפיד).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: