כן, ניסחת זאת היטב.

אני אתאיסט. מתגורר בעיר גדולה במרכז הארץ שיש בה לא מעט חרדים. חי בשכונה חילונית לחלוטין. יוצא ביום שישי בצהריים מבית הספר מפורק משבוע עבודה מתיש, קופץ עליי חרדי "המורה, אתה רוצה להניח תפילין"? מגיע לשכונה, עושה קניות בסופרמרקט השכונתי, ניגש להחזיר את העגלה למקומה קופץ עליי חרדי "אתה רוצה להניח תפילין" [התשובה שלי; כן, בתנאי שאשתי מניחה לפני תפילין]. יוצא לאימון בחדר הכושר באזור אחר בעיר. יום שישי, שלוש וחצי אחר-הצהריים, סיימתי אימון, יורד ללובי, קופץ לי חרדי בפרצוף "אתה רוצה להניח תפילין". נ-מ-א-ס מההשתלטות הדתית על המרחב הציבורי. אנחנו חיים במדינה של מיסיונרים הזויים שרוצים להפיץ את המיסיון שלהם בכוח. זה נגמר.

ראשית ארצה להגיד שכתבת יפה מאוד, בתור אדם מהצד הימני והדתי יותר של המפה אני מתוודע יותר ויותר לתחושותיהם של חילונים וחוויתם שהמדינה מדירה אותם מחמת מיאוס ובנימה אישית הדבר די כאוב לי, וכשם שלא ארצה להרגיש אני שהמדינה זורקת אותי החוצה, כך גם לא אייחל זאת לאף אחד.
עם זאת ברצוני להעיר כמה דברים:

1. כפי שציינתי בהתחלה אני מגיע מהצד הימני והדתי יותר של המפה הפוליטית והסנטימנט המרכזי שם הוא שהחילונים – שעד כלפני כמה שנים היו רוב מובהק מהציבור היהודי במדינת ישראל – מנסים להעלים את הדתיים מהמפה. מבחינתם העידן שבו קיבוצניקים מקצצים פאות לילדים או שחברי השומר הצעיר מציקים לדתיים ברחוב לא תם, זה פשוט התחלף בבתי משפט שמונעים הופעות מופרדות לציבור הדתי או תקשורת שמנסה לתאר תמונה מגמתית וחד צדדית. זה גם ממשיך באישור תפילה מופרדת למוסלמים בצ'ארלס קלור אך מלחמת חורמה בתפילה מופרדת ליהודים בדיזנגוף. הרבה מהצד הדתי גם יטענו שהם לא מבינים על מה אתה מדבר, חצי מהמדינה חילונית, ההוואי חילוני, הצבא חילוני, בית המשפט, התקשורת, האקדמיות, עשירי הארץ, אנשי התרבות, כולם חילונים, כיצד קומץ דתיים חסרי כסף בבני ברק מאיימים על אותה חילוניות?

2. דיברת על ראש יהודי והמרכזים התורניים. ברצוני לעמוד כאן על עמדה פחות היסטורית אלא יותר פילוסופית. נראה שהאדם הדתי (בהכללה גסה) חי בעידן המודרני: ישנה אמת, והוא נלחם עליה, כשם שהקיבוצניקים נלחמו על החילוניות וציונות אז בזמנו. האדם החילוני (בהכלל גסה גם כן ולפחות איך שאני קורא את המפה, אנא תקן אותי אם נראה לך שאני טועה) חי בעידן הפוסט-מודרני: אין אמת, ישנם רק סנטימנטים, אז בואו פשוט נכבד אחד את השני והדרך שלו. האדם הדתי רוצה להפיץ את האמת שלו לי כי היא שלו, אלא כי היא האמת, והוא עושה זאת לרוב (ואני שם דגש על לרוב) באמצעים נעימים ופתוחים לביקורת. אני אגיד לך שאני לא מסכים לכל נסיונות ההפרדה החוקתית במעיינות או קוד לבוש בכותל, ואגלה לך שגם רוב מרבותיי (מהזרם הדתי הקוקניקי יותר של המפה) לא מסכימים עם כך. אך לגבי ראש יהודי והמרכזים התורניים מה שהם רואים זה גילוי האמת בצורה נעימה ולא כופה, על אף האמרות שנאמרו, אף אחד לא שם למטרתו להכריח חילונים לקיים מצוות באמצעים אלימים או כפייתיים. מבחינתם זו מלחמה על האמת ואם אתם מאמינים שהדרך שלכם אמת אז תציבו עמדות קונקרטיות מולה, תחנכו מה טוב בחילוניות, ואם תרצו, אפילו תקימו מרכזים לרעיינות חילוניים (ראש חילוני אם תרצה).

3. ברצוני להדגיש בנקודה הזו והאחרונה שאשמח לשמוע את דעתך, אינני בא לכפות עמדה ואני באמת כותב בחלקת התגובות כי אני רוצה לייצר שיח ולא רק להנכיח עמדה. אני אגיד שעל אף שדברים יכולים להראות כך על פני השטח אני לא חושב, ואני מאמין שגם רוב הדתיים לא, שיש להכריח את החילונים לחזור בתשובה או אפילו להפוך אותם לדתיים גם לא בכפייה. יצא לי לשמוע בכמה מקומות ואף כחלק משיעורי תורה שהדבר יהיה נורא ואיום אם ירושלים תרוקן מחילונים לחלוטין. הדבר היה מעמדה אמונית לחלוטין, מעמדה שהציבור החילוני מגלה משהו במציאות הישראלית שהצד הדתי לא כל כך מצליח (הזכרתי כבר צד קוקניקי?), בין אם זה דאגה לכלכלה ולביטחון, השקעה בתרבות ואומנות או השמת דגש על ערכים גדולים יותר מ"ד' אמות של הלכה" שהרבה פעמים נראים כמאוד מאוד מצומצמים וקטנוניים בעיניים חילוניות. אני מאמין שבסופו של דבר מה שיצא מהציבור הישראלי יהיה משהו שהוא לא דתי ולא חילוני אלא משהו ביניים שמשלב איכשהו את שתי העולמות, ובאותה מידה אני חושב ששנינו נפסיד אם תהיה תנועת הפרדות כזו או אחרת כמו שאמרת.

בהחלט אשמח לשמוע את דעתך בנושא, ואני מקווה שעד יום כיפור הבא, אם לא סוכות הקרוב מצב העם יהיה טוב יותר, אם כי אני סובל מאופטימיות כרונית כך שיכול להיות שאני שם תאריך מוקדם מדי.

נכון, לא עוזבים בית כל כך מהר (אני אישית לא כזה נייד לעזוב), בקשר להשמדת קנטון ברמה של עיר מדינה סופר טכנולוגית ללא אוכלוסיה חא יצרנית וחזק לדעתי יוכל לעמוד בפרץ בקשר לשני לא בטוח וכנראה שעוינות תגיע מהקנטון השני (יהודה) מהר יותר ותצית מלחמה שתגרור את הקנטון השני.
האם חיזוק רשויות מקומיות עם חוקה היא לא קטנטון דה פקטו ואם תתקיים חוקה יהיה דה יורה?
הדמוגרפיה נגדנו הפתרון היחיד הוא הפסקת מימון מוסדות לימוד ללא ליבה, להפסיק תקצוב עודף לחרדים, משמע שלא ישבו בקואליציה לפחות 10 שנים. אני לא רואה תשתית פוליטית שתאפשר זאת, אמנם זה הפתרון אבל פוליטית אין לזה היתכנות. מעבר לרק לקוות ואופטימיות צריך להבין שהפתרונות מוך החרדים יהיו כואבים להם, דן בן דוד הראה נתונים מפחידים, ב2060 חצי מהילדים בני ה-18 יהיו חרדים. חצי מהילדים היום מקבלים חינוך ברמת מדינת עולם שלישית.
כחילוני כמה פתח לתקווה יש? מלבד ניצול הכוח הכלכלי והצבאי כדי לשנות. אבל אילו בטוחות ישנן שישראל לא תהפוך למדינה עויינת לחילונים. מקווה שהמחאה תצליח, זה מעבר ללקוות, אם המחאה לא תצליח אני בספק שניתן יהיה לחיות פה.

משהו אחד אתה מפספס בשורש של הפוסט וזה שהמדינה הוקמה כאן בהגדרתה כמדינה יהודית.
מכך נגזר הסטטוס קוו של המרחב הציבורי.
אז אמנם יש קיצונים ומטורללים משתי צידי המתרס, עדיין הסטטוס קוו עם ערכים יהודיים.
קם פה דור אתאיסט שלא מעוניין בשום מוטיב יהודי במרחב הציבורי, ומנסה לכפות זאת בתהליך הדרגתי ורציף בחסות בג"ץ על מי שנמצא כאן מהקמת המדינה ומעוניין בשימור ההגדרה היהודית שלה.
ולא, מקימי המדינה הציונית לא היו חרדים או כהניסטים כהגדרתך, רובם היו חילונים בהגרדה.
אז כן, חשוב לנו שיהיו גם תכנים יהודיים בבתי הספר ושהמכולת תהיה סגורה בשבת כי זה נגזר מההגדרה מדינה יהודית.
וזה שיש מקרי קיצון שלצערי חלקם נכונים וחלקם עיוות של התקשורת לא אומר שצריך להשליך הכל ולאבד את הזהות ששמרה עלינו במשך אלפי שנים.

יפה כתבת בניגוד למרבית העדר של המחנה שלך.
אבל בדיוק כמו שאתה מרגיש עם המחנה שלך שאתם תחת מתקפה, גם הימין מרגיש שהוא תחת מתקפה, בעיקר של בג"ץ ורשות היועצים המשפטיים כנגדו.
אסתפק בדוגמה מייצגת אחת:
פורסם היום כי היועמ"ש לא תייצג את הממשלה בעתירות נגד ועדת החקירה הממשלתית בנושא הרוגלות, שהשתמשו בהם בניגוד לחוק ע"י שלטונות האכיפה בלמעלה מ 1000 מקרים ולמה ? כי הועדה תעסוק בתיקים פעילים(למען האמת רק תיק נתניהו מעניין אותה).
על ועדת זיילר לפרשת האחים פריניאן שמעת? שופט העליון בדימוס והיועץ המשפטי לממשלה בזמן הקמת הועדה, מני מזוז, הביע שם עמדה נחרצת. הוועדה הממשלתית ההיא קמה לבדוק את התנהלות גורמי החקירה בתיק שעדיין התנהל בבית המשפט.
דובר על ועדת בדיקה ממשלתית שדנה אך ורק על תיק אחד, שהתנהל בבית המשפט, התערבות בוטה וישירה לעומת עיסוק צפוי של ועדת דרורי
במאות ואולי אלפי שימושים לא חוקיים ברוגלות בעשרות תיקים אחרים,
לא רק בתיק נתניהו !
מני מזוז אפילו הסביר את זה מאד יפה: ״הייתה חשיבות מכרעת לבדיקה, כי גוף כמו משטרת ישראל, גוף כמו הפרקליטות, מערכת אכיפת החוק, לא יכולה לפעול כאשר עננה מסוג זה המרחפת מעל הגופים האלה. גם אם בדיקה כזאת מהווה פגיעה מסוימת בחקירה או באפשרות של ניהול המשפט, אני סברתי שאין מנוס מכך. למרות שהיו חששות למחיר של זה, חשבנו שהבדיקה הזאת היא הכרחית, והיא אכן יצאה בסופו של דבר לפועל. מערכת אכיפת החוק חייבת לפעול מתוך שקיפות, מתוך ביקורת ובקרה עצמית, גם פנימה וגם כלפי הציבור. אמון הציבור במערכת אכיפת החוק על כל מרכיביה, מהמשטרה, עבור בתביעה וכלה בבתי המשפט, הוא מרכיב קריטי ביכולת של הגופים האלה לפעול ולתפקד״
אם הדוגמה המאלפת הזאת לא מבהירה מדוע צריך לפטר את הגברת מיארה, אז כלום לא ישכנע.

אני לא חושב שבג"ץ מגן על זכויות החילונים מפני החרדים/חרדלים. בדמוקרטיה יש שני דברים שקובעים את כוחה של קבוצה: גודל, והנכונות להתפשר. בגודל היתרון הוא אצלנו וגם בתחזיות הגרועות ביותר זה לא ישתנה בעשרות השנים הבאות. הסיבה שאנחנו מרגישים שיש לחרדים יותר מדי כוח היא שהם מוכנים להתפשר על האידאולוגיה שלהם ולשבת בממשלה של נתניהו (שלא בדיוק ידוע בדתיותו), שמחללת שבת ועושה הרבה דברים שהם מתנגדים אליהם; כדי לקדם את האינטרסים שבראש סדר העדיפויות שלהם. החילונים בשמאל-מרכז לעומת זאת, סומכים על בגץ שייגן על האינטרסים והערכים המרכזיים שלהם, בלי שיצטרכו לוותר על משהו בתמורה. חוק הגיוס הוא דוגמה מובהקת: יש פשרה שמקובלת על רוב הציבור (או לפחות נציגיו), שרוב האנשים שהצביעו בעדה בפועל הם מהצד ה"מופלה"; והפשרה הזאת מתבטלת, לא כי מתנגדיה החילונים הסכימו להתפשר על משהו אחר עם החילונים שתמכו בה כפשרה, ויצרו קואליציה נגדה, אלא כי גורם חיצוני, שלא חייב דין וחשבון לאף אחד ולא צריך להתפשר על כלום, החליט שהיא לא "מידתית". אם הרפורמה תעבור ובגץ יוחלש, הזכויות שלנו כחילונים לא יפגעו, אלא פשוט יהיו יותר פשרות בין חילונים ימניים לחילונים שמאליים שיחלישו פוליטת את הדתיים הקיצוניים. לדעתי זה יאפשר אפילו לשפר את הכוח החילוני ולקדם נושאים כמו תחב"צ בשבת, שאי אפשר לקדם משפטית (אלא אם כן השופטים ירמסו לחלוטין את כללי המשחק), אבל אפשר יהיה לקדם פוליטית בקלות רבה ברגע שהחרדים לא יהיו שחקן וטו במערכת הפוליטית. תחשוב למשל שלפיד וגנץ יגידו לנתניהו שהם מוכנים לשבת איתו בממשלה עם כתבי האישום תמורת תחבורה ציבורית בשבת/נישואים חד מיניים/ ליבה לחרדים וכו'. חושב שהוא יסרב לזרוק את סמוטריץ וגולדקנוף לאופוזיציה? ואפילו אם הוא יעדיף את הדתיים על פני לפיד-גנץ, עצם זה שתהיה לו ברירה יחזיר אותם למקומם הטבעי.

היי, כל הכבוד על הכתבה העניינית.

שני שאלות:

1. מה הכוונה שברובע היהודי בירושלים יש חוק האוסר על תושבים חילוניים? נשמע הזוי לחלוטין אם קיים דבר כזה, ובחיפוש (קצר אמנם) לא מצאתי חוק כזה. אשמח לשמוע מה הכוונה.

2. האם לא נכון לתלות את החץ החד כיווני לכיוון הדתיות, בעצם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית? הרי מההגדרה הזאת לימודי יהדות, שכמובן קשורות ברמה מסויימת לדתיות, בוודאי יקבלו תיעדוף על פני לימודים שאינם קשורים ליהדות. וכך גם בקיום תפילות במרחב חילוני, לעומת קיום אירועים חילוניים במרחב דתי – לכל אדם הרוצה לראות את עצמו כיהודי, יש איזשהו זיקה לתפילות ולמועדי ישראל. אבל אדם דתי, הכי דמוקרטי שיש, אין לו בהכרח שום זיקה לתרבות חילונית.

תודה, וחג שמח!

חלק ממהדברים עליהם אתה מתבסס נכון בעיקר לגבי למודי הליבה. אבל 2 הערות קצרות אל תתבטא בשם "הציבור החילוני".
כמו בכל ציבור הוא בעל גוונים ומאיפה בכלל היומרה לדבר בשמו?
אני חילוני ויש לי מכרים חילוניים רבים ואף אחד לא מרגיש מותקף גם אם לא נוח לו עם כל הדברים במדינה. קוראים לזה פלורליזם. אבל באמת אתה לא זוכר את הפרהסיה הציבורית לפני 20 משנה יחסית להיות. היא יותר חילונית או דתית?
שנית, מה לעשות שהתרבות של העם המכונה יהודי היא ברובה המכריע דתית? עם שמלמד את תרבותו (כדי להשאר עם) זו לא הדתה (מושג שבכלל הומצא לפני שנים לא רבות).
והערה אחרונה עבורך. תפסיק עם השטויות של המהפכה המשטרית כאשר כל ממשלה שתקום בעתיד תוכל לשנות את החוק. המהפכה היא שיש אנשים המכהנים כשופטים שלא כפופים לחוק אלא עושים בו כ"חומר ביד היוצר" כמו שאמר האדמו"ר. וזה כולל חוקי יסוד שעד לפני זמן לא רב האדמו"ר קבע שהם כחוקה. ולא ארחיב.