"הדיבור על מספרים נגוע": מה הבעיה בפרוייקט תיעוד פשעי המין של חמאס בשבת השחורה?

ד"ר כוכב אלקיים-לוי, חוקרת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יזמה פרוייקט חשוב מאין כמותו של תיעוד זוועות המין והאונס של חמאס בשבת השחורה. תרומתה לא ניתנת לשיעור, אולם בגישתה הבסיסית, שמושפעת ממתודולוגיות של לימודי מגדר, יש בעיה מסויימת. לפעמים, נראה שהיא ויתרה על משימת השכנוע כלפי מי שלא מסכים איתנו מראש. ינשוף פוליטי-מדיני חושב שמדובר בטעות קשה.

זה לא פשוט למתוח ביקורת על אנשים שאתה מעריך ומעריץ, ובמיוחד לא על כאלו שעוסקים בזה הרגע בפרוייקטים קריטיים שספק אם אני, ורבים אחרים, היו מסוגלים לעמוד בהם ולשמור על השפיות. כוונתי לד"ר כוכב אלקיים-לוי, חוקרת מהחוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, שעוסקת כרגע בתיעוד שיטתי של מעשי האונס והאלימות המינית של חמאס בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר 2023. אלקיים-לוי והצוות שלה מראיינים עדות, מנתחים סרטונים ומנסים להרכיב, פיסה אחרי פיסה, את הפאזל של מעשי הזוועה שהתרחשו באותו יום ארור. מכיוון שאני אינני חבר בצוות המדובר, אין לי היכרות מיד ראשונה עם עבודתו. המחשבות שלהלן מבוססות לפיכך על ראיון נרחב שנתנה ד"ר אלקיים-לוי להילו גלזר ב"הארץ". חשוב לי להבהיר, שוב, שלא מדובר בניסיון ניגוח, אלא בביקורת שנמתחת מתוך הערכה עמוקה. ובכל זאת, בשל חשיבות העניין, אני סבור שהדברים חייבים להיאמר.

גישתה של כוכב אלקיים-לוי מבוססת על הצטלבות בין תחומי ההתמחות שלה: יחסים בינלאומיים, לימודי מגדר ומשפט בינלאומי. לאור זאת, היא אוספת עדויות ממספר רב של מקורות, ועורכת אותן בהתאם למתודולוגיה קפדנית, במטרה ליצור ארכיון "שיהיה סגור לציבור הרחב, והגישה אליו תתאפשר בכפוף לקריטריונים אתיים מחמירים." המטרה היא "לבסס תשתית עובדתית וגם להבין טוב יותר את הזירות שבהן התרחשו פשעים ספציפיים." אלקיים-לוי מותחת ביקורת חריפה על השתיקה של ארגוני נשים המסונפים לאו"ם בכל הנוגע לפשעי מין, ואף מגדירה אותם כאנטישמיים. אולם (וכאן מתחילה הביקורת שלי) – היא מסרבת לספק ראיות באופן שיטתי מטעמים עקרוניים. להלן אצטט את כל הפסקה הרלוונטית בשל חשיבותה:

בראייתה של אלקיים-לוי, מדובר בשכפול של אותם מנגנוני הכחשה שמופעלים פעמים רבות ביחס למקרי אונס אינדיבידואליים. "הרי כשאישה נאנסת, השיח מיד מתמקד בשאלות ראייתיות – אם יש או אין ראיות לאונס, מטילים ספק באישה, מפקפקים באמינות שלה, מציבים סימן שאלה סביב קרה או לא קרה. הטלת הספק הזאת מופנית כעת נגדנו ברמה הקולקטיבית.

"נשאלות שאלות כמו: יש זרע או אין זרע? היה rape–kit או לא היה rape–kit? אני מתחלחלת מזה. לאותן משפטניות בעלות שם עולמי שמנהלות את הדיון הזה כנראה אין הבנה בסיסית במשפט בינלאומי. המשפט הבינלאומי לא מדבר בשפה של הקייס האינדיבידואלי. הקריאה שלי אליהן היא להסתכל מעבר למנגנוני ההכחשה האלה. עומדות מולכן שורה של נשים מכובדות ומספרות לכן שנעשו פה פשעים מזעזעים. האם אני זו שצריכה לספק את הראיות למעשי הטרוריסטים? איזו מין זוועה זו שעליי שמים את נטל ההוכחה?"… אני לא מתכוונת להשתתף במשחק הזה.

ומכיוון שהיא מסרבת להשתתף במשחק הזה, כוכב אלקיים-לוי מסרבת גם לספק ראיות על מקרים בודדים "ובחינה האם הם עומדים ברף הפלילי המינימלי… המאסה הקריטית היא לב העניין, ולא חיתוך כזה או אחר של מקרה בודד." אלקיים-לוי מדגישה גם שתפקידה אינו הסברתי. מסיבה זו היא, לפי המדווח, אינה מתכוונת לפתוח את הארכיון שלה לציבור הרחב, מקמצת במידע לכתבים זרים, וגם לא משתפת פעולה בבקשות למספרים. אחת משותפותיה של אלקיים-לוי לצוות אף אמרה לכתב ש"הדיבור על מספרים הוא דיבור נגוע."

ראשית כל, יש להפריד בין שני נושאים שונים, שבמקרה הזה חומה מתוחה ביניהם. מי שקורא את הראיון עם אלקיים-לוי, יתקשה שלא להבחין בגישה הקלאסית הנפוצה אצל משפטנים ופעילים פרוגרסיביים, לפיה יש להאמין תמיד למתלוננת, ועצם הניסיון לחקור ולדרוש במקרה מסויים בהתאם לדיני ראיות מהווה התעללות נוספת, שמוגדרת לפעמים אפילו כאונס שני. גם בהקשר של המשפט הפלילי הקלאסי, ולא פוגרום זוועות כמו זה שביצע חמאס בשבת השחורה, מדובר בגישה שהתפתחה מסיבות טובות מאד. לעיתים קרובות מדי, עורכי דין של נאשמים התעללו בקורבנות אונס על דוכן העדים, ושאלו אותן שאלות לא רלוונטיות שנבעו בראש ובראשונה מסטריאוטיפים שוביניסטיים שרווחו אצל שופטים (למשל "מה לבשת ביום האירוע", או חקירות על העבר המיני של המתלוננת). עם זאת, דיני הראיות וחזקת החפות במשפט הפלילי התפתחו מסיבות טובות מאד, וגם קבלה אוטומטית של כל תלונה בעייתית מסיבות רבות, בלשון המעטה. אני מדגיש שכל זה אינו רלוונטי באמת לאירועי ה-7 באוקטובר. כפי שאלקיים-לוי אמרה בצדק בראיון, ישנן ראיות רבות שמוכיחות את אשמתם של אנשי חמאס בעניין זה מעבר לכל ספק. בכל הנוגע לשבת השחורה, לא קיימת באמת שאלה עובדתית של אשמה, לא בנושא האונס ולא בנושאים רבים אחרים.

דא עקא, שעניין זה אינו ברור לחלוטין למשקיפים שאינם יהודים וישראלים. הצופה הבינלאומי נשטף בתעמולת זוועות מצדדים לוחמים רבים ברחבי העולם, וחלקה הגדול מפוקפקת (חשבו על הנתונים שמגיעים מעזה כדוגמא). האם אנחנו בטוחים שצופה בינלאומי מאוסטרליה, למשל, מבחין בין גרסאות ישראליות או פלסטיניות לגרסאות שמגיעות ממלחמת אזיירבג'אן-ארמניה, לדוגמא? הנחת היסוד שאנחנו צודקים, נכונה ככל שתהיה, אינה מקובלת על משקיפים שאינם ישראלים ברחבי העולם. הגישה כאילו לא צריך להוכיח, לא צריך להנגיש ארכיונים של ראיות לציבור הרחב, אינה יכולה לשכנע אנשים שאינם משוכנעים ממילא. לישראלים, הבטוחים בצדקתם, יש נטייה להתנפל בזעם על כל משקיף בינלאומי שמפקפק בגרסתם. לא כל האנשים האלה אנטישמים: חלקם, באמת, לא בטוחים ולא יודעים. כשח"כ אימאן ח'טיב-יאסין פקפקה בראיון בעריפת ראשי תינוקות (אכן גרסה לא נכונה, ככל הנראה) ובמעשי האונס (האמיתיים בהחלט), היה עדיף לעמת אותה עם הראיות המשכנעות שישנן במקום להתנפל עליה ולהשתיק אותה בחמת זעם צדקנית. אם היתה ממשיכה להכחיש – העליהום אולי היה מוצדק. אבל התביעה שמשקיפים בינלאומיים או ערבים יקבלו את עמדתנו כתורה מסיני כי "הדיבור על מספרים נגוע", אינה חכמה ואינה פרקטית. אם אנחנו לא רוצים לדבר רק למשוכנעים, חייבים להניח לרגע שצדקתנו אינה מובנת מאליה וברורה לכל, שיש לחלוק את הראיות באופן מדוקדק ומשכנע ככל הניתן, ולפתוח את ארכיון הזוועות לכל דיכפין, חרף הבעיות האתיות הכרוכות בכך. כן, רבים מיריבינו הם אנטישמים ולא ישתכנעו לעולם. אין מה לנסות ולשכנע את ג'קסון הינקל ויצורים כדוגמתו. אבל בעולם ישנם הרבה אנשים שלא מכירים את הסכסוך, ומושפעים בקלות מתעמולת רשת. אליהם צריך לדבר. אולי השיח על המספרים "נגוע", כפי שסבורות אלקיים-לוי ואנשי צוותה, אבל בעולם המלוכלך שאנחנו נמצאים בו, אין מנוס מקפיצת ראש לתוך הביצה.

תמונת הפרופיל של לא ידוע

אודות דני אורבך

רוכים הבאים לינשוף! אני דני אורבך, היסטוריון צבאי מהחוגים להיסטוריה ולימודי אסיה באוניברסיטה העברית, וחוקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות, התנגדות צבאית ושאר אירועים עקובים מדם ביפן, סין, גרמניה ושאר העולם. מי מכם שמתעניין במלחמת העולם השנייה, אולי נתקל בספר שלי, ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות. מחקר חדש, מעודכן ומורחב בנושא, The Plots against Hitler, יצא לאור השנה באנגלית ובאיטלקית, בנוסף לעדכון של של הספר העברי הקיים. מהדורות קינדל והארד-קופי של כל הספרים ניתן לקנות באמזון. כדי לראות את הפרופיל האקדמי שלי – מחקרים, מאמרים ועוד, לחצו כאן.

פורסמה ב-דצמבר 3, 2023, ב-ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-, , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 14 תגובות.

  1. תמונת הפרופיל של לא ידוע משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    דני, שים לב שהיא כנראה לא רוצה לחשוף את העדויות כי אז שיתוף הפעולה של העדות השונות עלול להיפגע.
    ע"י הבטחת דיסקרטיות היא מבטיחה שיהיה בכלל תיעוד גם ישמר לעתיד הרחוק בלבד.
    מעבר לזאת, בנוגע לזה: "אלקיים-לוי מותחת ביקורת חריפה על השתיקה של ארגוני נשים המסונפים לאו"ם בכל הנוגע לפשעי מין, ואף מגדירה אותם כאנטישמיים." לדעתי גם אפשר למתוח את אותה הביקורת גם על רוב אירגוני הנשים הישראליים שעד ה7 לאוקטובר לא כל כך יצאו מגדרם לבקר אלימות מינית מהמגזר הערבי כלפי נשים יהודיות כי זה לא היה נוח להם פוליטית.
    אני לאט אשכח איך בזמן ואחרי הפרעות בזמן "שומר חומות" רוב התקשורת הממוסדת בארץ עשתה מאמצים להראות שהאלימות הייתה משני הצדדים למרות שהיא בעיקר הגיע מהמגזר הערבי והאשימה כל מיני "גרעינים תורניים" למיניהם. האשמת הקורבן היא לא יחודית לאקדמיים רדיקלים.
    זה קצת כמו שאנשים שיורקים על נוצרים יתלוננו על אנטישמיות.

    • אלו שני דברים שונים. בשומר חומות *באמת* היתה אלימות קשה נגד ערבים חפים מפשע בכמה וכמה מקומות. זה שרוב האלימות היתה של ערבים נגד יהודים, לא מבטל את העובדה שלא רק יהודים נפגעו.

      • כתבתי: "…להראות שהאלימות הייתה משני הצדדים למרות שהיא בעיקר הגיע מהמגזר הערבי…"

        לא טענתי שאין חלאות בצד היהודי. אבל זה היה חסר פרופורציות איך שהתייחסו לזה וחסר כל הגינות אנושית. בדיוק כמו שחלק מהתקשורת והארגונים הבינ"ל מתייחסים לאירועים שמתרחשים כרגע בארץ. כל מי שלא היה חלק מהשמאל (ימין, פריפריה, איך שלא תרצה לקרוא לזה) בזמן הפרעות הרגיש ככה. מה שקרה בטבח של שמחת תורה היה בכמה סדרי גודל יותר גרוע אבל מכיוון שהיו כל כך הרבה קורבנות מהשמאל אז פתאום כולם (בשמאל) התעוררו. בזמן הפרעות עיקר הקורבנות היו אנשים שלרוע מזלם חיו בערים מעורבות או בקרבת ישובים ערביים. היחס היה בהתאם.
        (אני יליד ירושלים ולודאי לשעבר)

  2. תמונת הפרופיל של לא ידוע משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אולי גם כדאי להציע לה לייצור מכל החומר שיש לה סרטון זוועות כמו שיצר דובר צהל, ושמוצג לכל מיני משפיענים בעולם תחת מגבלות ושלא מוצג לקהל הרחב.

  3. תמונת הפרופיל של לא ידוע משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    בראיון היא כתבה שהיא לא רואה במיזם שלה חלק מההסברה. אם המיזם שלה היה חלק ממערכת ההסברה, הביקורת שלך הייתה מוצדקת. במקביל אליה יש חקירה של הפרקליטות. במקביל אליה אמורים לפעול גופי הסברה.

    • זה לב הביקורת שלי. למה, למעשה, היא לא רואה את עצמה כחלק ממערכת ההסברה? הרי היא רוצה לתעד פשעים ולעורר מודעות אליהם.

    • דני, היא רוצה לתעד כי האמת חשובה לה. הקורבנות חשובות לה. היא לא רוצה להשתמש בהן לצורך פוליטי או לצורך הסברה.
      בבקשה תקרא שוב מה שרשמתי למעלה (את 2 המשפטים הראשונים):
      "דני, שים לב שהיא כנראה לא רוצה לחשוף את העדויות כי אז שיתוף הפעולה של העדות השונות עלול להיפגע."
      תיקון למשפט השני: "ע"י הבטחת דיסקרטיות היא מבטיחה שיהיה בכלל תיעוד, גם אם הוא ישמר לעתיד הרחוק בלבד."

      אני מאוד מקווה שהיא לא תבגוד באמון שנתנו בה אלה שהסכימו להעיד.

      • אני חושב שההפרדה בין המטרות האלה לבין ״הסברה״ היא מלאכותית ופוגעת במטרות עצמן. בוודאי שיש למלא את הבקשה של עדות, אבל לדעתי היא הלכה כאן הרבה מעבר בגלל אידיאולוגיה שנראית לי בעייתית. מה הערך של האמת אם היא מוסתרת?

      • יש דברים יותר חשובים מחשיפת האמת. צנעת הפרט לדוגמא.

      • אני לא בטוח שזה נכון במקרה הזה. אנחנו במלחמת קיום.

      • בו ננסה לנצח מבלי שהקורבנות הללו ידרסו שוב.
        יש להם מילה בעניין האם הן רוצות לשתף במה שקרה להם.
        אם הם רוצות לשתף בפומבי זו זכותן. אם הן מוכנות לשתף רק במידה וזה לא יהפוך לפומבי זו גם זכותן. אם הן לא רוצות לשתף, חבל, אבל אנחנו חייבים (!!) לכבד אותן.

      • בוודאי שהן צריכות להחליט. אין על זה מחלוקת מבחינתי.

      • וזה מה שהן החליטו. לשתף תוך שמירה על צנעת הפרט שלהן.
        ד"ר כוכב אלקיים-לוי איננה עיתונאית. היא אוספת עדויות תוך עמידה בתנאים שהקורבנות הציבו לה.
        אם אתה מעוניין בעדויות פומביות יותר, זה התפקיד של העיתונות. שמישהו או מישהי יבצעו תחקיר וימצאו קורבנות שיסכימו לדבר.
        בבקשה תניח להן. אני מאוד מקווה שד"ר כוכב אלקיים-לוי לא תקבל רעיונות לא טובים ותפגע בהן שוב.

      • נדמה לי שמיצינו את הדיון.

כתוב תגובה לדני אורבך לבטל