נבואות ישנות: הניאו ציונות ומחירה

רשומה זו פורסמה גם באתר "במחשבה שנייה"

 

זה קרה לפני כשמונים שנה – יום הרה גורל, רחוק ובו בעת קרוב מאד. דיוניו, המשמימים בדרך כלל, של הפרלמנט הקיסרי היפני נקטעו בשטף של צווחות ועלבונות – בעוד הפרופסור הליברלי מינוֹבֶּה טָצוּקִיצִ'י נאבק להגן על שמו הטוב מול אספסוף הצירים שהאשימו אותו בבגידה בקיסר. מינובה היה מופתע: הוא, שתמיד ראה עצמו כפטריוט ונתין קיסרי נאמן, לא הבין כיצד כתיבה על דמוקרטיה, שלטון החוק וריבונות העם, שפעם היו בקונצנזוס, הפכו פתאום לחרפה לאומית ובגידה במלכות. "אתם," אמר לצועקים נגדו, " השתלטתם על המדינה הקיסרית ושעבדתם אותה לאידיאולוגיה של בורות וטירוף – וסופכם שתביאו לחורבנה." וההמשך ידוע: הגל הלאומני ששטף את יפן הוביל אותה לאסון מלחמת העולם השנייה, ולהרס מוחלט. "המבנה הלאומי" הקיסרי, שהיה מקובל קודם על כל האוכלוסייה כמעט, הפך לאחר המלחמה למילה מגונה, מאוסה. מינובה התגלה, אחרי הכל, כנביא.

 וכמו אותו "מבנה לאומי" שכוח, כך גם המושגים "ציונות" ו"מדינה יהודית דמוקרטית". אם פעם, חרף כל בעיותיהם, היו מושגים אלו עמומים דיים כדי להכיל השקפות רבות ושונות תחת כנפיהם, עתה חטפה אותם כנופיה ימנית לאומנית בחוזק יד, והיא עושה בהם כבתוך שלה. ליברמן מציע לשלול אזרחות של אלפי ערבים ישראלים, "כי זו מדינה יהודית." אלי ישי סבור כי אין לתת ללא יהודים להגר לכאן, אפילו אם תרומתם לחברה מוכחת, "כי זו מדינה יהודית." ובאותו מושג של "מדינה יהודית", שהולך ומזוהה עם לאומנות צרת אופקים מהסוג הגרוע ביותר, תובע נתניהו מהפלסטינים להכיר כתנאי להסכם שלום. הדרישה המשונה הזאת, כמו גם שבועות הנאמנות למיניהן, החרמות, האלות והחקירות הפוליטיות בטריבונלים של ליברמן, מסז'ניקוב וקירשנבאום, מצביעות על אובדן דרך וחוסר ביטחון קיומי. בכך, צונח ערכו של המונח "מדינה יהודית", כמו מטבע שחוקה שמשתמשים בה שוב ושוב.

 רבים וטובים כבר הצביעו על הסכנה והאיוולת שבגל הפעלתנות החקיקתית האחרון של ישראל ביתנו וכל הדנונים והלווינים- תאומיה בליכוד, על הפשיזם הזוחל, המקרתיזם והסכנה לדמוקרטיה. כאן, הייתי רוצה להצביע על בעיה יסודית יותר, שעומדת מאחורי כל אלו- חיסול העמימות שמאחורי המושג "ציונות". מטרותיה של הציונות ההיסטורית הסתכמו בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. על אופיו של הבית, גבולותיו, יחסיו עם השכנים יושבי הארץ וזהות דייריו, היה ניתן להתווכח. ההגדרה העמומה של "ציונות" הצליחה להכיל תחת כנפיה סוציאליסטים וקומוניסטים אתיאיסטים, בורגנים, ימנים-לאומיים ויהודים דתיים. בצלה חסו הוגים לאומיים כמו זאב ז'בוטינסקי, שנשבעו על ארץ ישראל השלמה, וליברלים רדיקלים כמרטין בובר שהאמינו במדינה דו לאומית. העמימות היצירתית של הציונות אפשרו דיון וויכוח, בלי להוציא איש אל מחוץ לגדר. אולם כעת, בדיוק כפי שהתרחש ביפן לפני כשמונים שנה, נערכים ניסיונות חוזרים ונשנים להגדיר מחדש את הציונות, "להבהיר" את מהותה, להצר אותה ולתחום את גבולותיה. מבחינת הקואליציה ה"ניאו ציונית", החל ברונן שובל מתנועת "אם תרצו", עבור ברבנים קיצוניים כשמואל אליהו מצפת וכלה באביגדור ליברמן וחבר עושי דברו, "ציוני" הוא רק מי שדוגל בהתנחלות בלתי מוגבלת בגדה המערבית, הדרה מוחלטת של האזרחים הפלסטינים מחיי המדינה, התיישבות בתחומי הקו הירוק ליהודים בלבד וסגידה עיוורת למיתוסים ולסמלים לאומיים.

 

כאן נכנסת מגמה מסוכנת נוספת, שאני מכנה "שיטת הלקרדה". השם לקוח (כמשל בלבד, כמובן) מתרגיל של עבריינים שנועד להטעות כלבי משטרה: הפושע מפזר דגים מלוחים וכך מסיט את מסלול הריח של הכלב מהמטרה. בשיח ציבורי, בעלי "שיטת הלקרדה" זורקים פרובוקציות ושמות גנאי כדי להסיט את הדיון מעיקריו, ומתמקדים בהאשמות אישיות כנגד היריב במקום להתמודד עם דבריו בכנות. אנשי הלקרדה מצמידים תוכן מסוים ("השמדת מדינת ישראל", "חתרנות"' "אנטי ציונות") לדעות מסוימות, ומכאן מסיקים, בלי להוכיח, שזו כוונתם של כל האוחזים בדעות אלו. העיתונאי בן דרור ימיני, למשל, הוא אחד הלקרדאים המוכשרים בארץ. דפים על דפים הקדיש הפובלציסט הנ"ל לסריקה מדוקדקת של כתביהם ונאומיהם של אנשי שמאל (ואפילו מרכז, כמו השר לשעבר בוז'י הרצוג), בניסיון להוכיח שאפילו אם הם מגדירים את עצמם כציונים, הם למעשה אנטי-ציונים בהכחשה.

 

כך, יותר ויותר אנשים מהשמאל הליברלי, שראו את עצמם תמיד כחלק מהשיח הציוני, פתאום מגלים שאינם אינם כאלה: מסע הרדיפה כנגד נעמי חזן והקרן החדשה לישראל, החוקים המגבילים תרומות לארגוני זכויות אדם, יוזמת ועדת החקירה לארגוני השמאל ומסע הטיהור של "אם תרצו" באוניברסיטאות, הם רק שתי דוגמאות לתופעה הולכת ומתרחבת: כל מי שאינו דוגל בציונות בהגדרתה החדשה, המצומצמת, מוצא מהמחנה ומוגדר כאויב העם.

 כיצד אפשר למנוע את תהליך ההידרדרות ההרסני הזה? ראשית, לא לשתף פעולה עם שום יוזמה של "הניאו ציונים"- להחרים את ועדות החקירה המגוחכות שלהם, אם וכאשר יוקמו; להפר בפומבי את החוקים המקארתיסטיים שלהם כמו חוק החרם, ושינסו לתבוע אותנו; ובשום אופן לא להצטדק בפניהם. שנית, יש ליצור מודל חי, בועט ופעיל של ציונות אלטרנטיבית: ציונות שלא רק תומכת בזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית לצד ישראל, אלא מוכנה להיאבק איתם ביד ביד למען הקמת מדינתם; ציונים שיפעלו למען חלוקת הארץ, יתמכו בהכרזת העצמאות הפלסטינית החד-צדדית, יאבקו נגד עוולות הכיבוש בשייח' ג'ראח, בנעלין ובבלעין ויעמדו על זכותם של ערבים-ישראלים לגור תוך שוויון מלא בכל מקום שיבחרו. וכן, ציונים שלא יהססו לבקר סמלים ומיתוסים לאומיים או להודות בעוולותיה ההיסטוריות של הציונות עצמה, אם יש צורך בכך.

 אני יודע היטב שבעיני רבים המטרות שתיארתי נחשבות כ"אנטי-ציוניות", כמו אותם טוקבקיסטים שתהו, בעקבות פרסום מאמר קודם שלי בויי-נט, אלו גורמים עוינים מממנים אותי. כאשר נתקלים באנשים כאלה, ראוי להיזכר בדבריו של מנחם בגין: "אם יש כאלו שמעמקים את האף לנוכח הדברים שאנו עושים ואומרים, אז לא נורא- שיהיה להם אף עקום."

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-נובמבר 16, 2011, ב-ינשוף היסטורי, ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-, , , , , , , , , , , , , , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 32 תגובות.

  1. ראשית אני לא חושב שמישהו מממן אותך.
    שנית בוא ותסביר לי משהו, אתה דוקטורנט בארה"ב. אני מניח שככזה אתה מודע לשיטת המינויים לבית המשפט העליון בארה"ב. מה לא דמוקרטי בזה ?
    שנית בהתייחס לחוק למניעת מימון זר… ספינת הדגל של הארגונים הנ"ל היא הקרן לישראל החדשה, קרן שיש לה מנכ"ל בשם נעמי חזן. אתה מודע לזה שהקרן הנ"ל איננה רשומה במדינת ישראל כארגון ללא מטרת רווח, איננה מגישה דוחות כספיים למדינה ובעצם איננה חשופה לביקורת ? נשאלת השאלה אם היא בכלל משלמת מיסים, ואם משכורתה של הגברת חזן, המחוייבת במס כמו כל משכורת משולמת בארץ או בחו"ל ואם משולמות עליה חבות המס כחוק ?
    הנה במטוטא לינק לאתר של רשם העמותות, תבדוק בעצמך
    http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RasutHataagidim/RashamAmutot/BatzaBaatar/amuttview.htm

    חשבתי שהיא אולי תופיע כחברה, גם כחברה היא לא מופיעה, אתה יכול לבדוק לבד
    http://147.237.72.24/WebOJSite/CompaniesList.aspx

    יכול להיות שאני טועה, אני אשמח אם תעמיד אותי על טעותי.
    עד אז כל הבוכים מוזמנים לסוע לחמת גדר, ולתרום קצת דמעות תנין.

    • האנלוגיה לשיטת המינויים בארצות הברית אינה רלוונטית לענייננו. המדינות אינן דומות, ולפיכך שיטת מינוי השופטים בהן לא יכולה להיות דומה. בארצות הברית אמנם הנשיא ממנה את השופטים, אבל הדמוקרטיה מוגנת באמצעות חוקה (שכידוע לך, לא קיימת אצלנו), מסורת אזרחית ארוכת שנים ומסורת חזקה של עצמאות בתי המשפט. להזכירך, כאשר הנשיא בוש ניסה למנות שופטת שמרנית שלא נחשבה למשפטנית מהשורה הראשונה, קמה סערה ציבורית כה חזקה עד שהוא נאלץ לחזור בו.

      אבל למעשה, בכלל לא דנתי במאמר בשיטת מינוי השופטים.

      מעניין שבאתרי ימין רבים החליטו לשנות את שמה של הקרן ל"קרן לישראל חדשה" במקום "הקרן החדשה לישראל". מכיוון שאני קורא קבוע של אתר "מנהיגות יהודית" של משה פייגלין, הבחנתי בשינוי הזה לפני זמן רב. אולי תסביר לי מה מקור השינוי?

      אני לא מבין מה הבעיה מבחינת הרישום. אנחנו חיים היום בעולם גלובלי, ואגודות שרשומות במקום אחד בהחלט יכולות לפעול במקום אחר. יש להניח שאם האגודה רשומה בארצות הברית, היא נתונה לפיקוח של רשם העמותות האמריקאי.

      מעניין שפתאום אתה דואג כל כך לענייני מס. לא ראיתי אותך בודק באופן מדוקדק כל כך בציציותיהם של ארגוני ימין. כפי שאתה מנסח זאת עכשיו- המס אינו אלא כיסוי לרדיפה פוליטית. לפחות תהיה ישר. אפילו האנשים ההגונים המעטים שעוד נותרו בימין, כמו רובי ריבלין ודן מרידור, מבחינים בכך.

      ושים לב לעוד משהו: מציעי החוק דאגו להבחין בין מימון זר פרטי (כשר) לבין מימון זר ממשלתי (טרף). יש לכך סיבה ברורה: עמותות הימין למיניהן, שפועלות בחלקן הגדול ממימון של כל מיני מיליונרים הזויים מארצות הברית, לא ייפגעו מכך. לעומת זאת, בני נוער ישראלים במצוקה שמקבלים מלגות מהאיחוד האירופי, למשל, ייפגעו גם ייפגעו.

      • בוא ואני אסביר לך
        שמה של הקרן באנגלית הוא הקרן לישראל החדשה. NEW ISRAEL FUND
        אתה לא מבין מה הבעיה מבחינת הרישום ? אתה עושה את עצמך או שאתה רציני ?
        אגודה שפועלת ללא שקיפות כלפי המקום בו היא פועלת ? ארגון שעושה שימוש ציני בחוק להגן על פעולותיו אבל אין לו את היושרה המינימלית לפעול בשקיפות מלאה ?
        מציעי החוק דאגו להבחין בין מימון פרטי למימון ממשלתי, כיוון שלממשלות יש אינטרסים משלהם, תאסוף את החברים מארגוני השמאל, תוציאו את האצבע ותלכו לאסוף תרומות, אם תמצאו מספיק אנשים שיזדהו עם המטרות שלכם, ומוכנים לשים כסף על זה, אז שיבושם לכם. גם בארה"ב הגדולה קיים חוק סוכן זר.
        אה שכחתי, מה שטוב לאמריקאים לא טוב למדינת ישראל, כשזה לא עולה בקנה אחד עם הרצון להפיכת מדינת ישראל למדינה דו-לאומית.
        דרך אגב סתם שאלת תם, כדוקטורנט להסטוריה, אתה יודע מהו השיר הכי מפורסם המייצג פעילות תג מחיר ? על איזה פעולה הוא מדבר, ומי ביצע אותה ?

      • טל,

        התרגום "הקרן לישראל חדשה" הוא מגמתי ומרושע, לפי דעתי- בכך שהוא רומז שהקרן מתכננת לבצע מהפכה בישראל. הוא לא נתמך באופן חד משמעי על ידי המקור באנגלית, שניתן לתרגמו לכאן ולכאן. יש לקרן שם רשמי בעברית- ולדעתי כדאי להשתמש בו.

        אנחנו חיים בעידן גלובלי- עמותות שרשומות בארץ אחת פועלות לעיתים קרובות בארץ אחרת, ואין שום דבר חריג בכך. בוודאי שממשלות יכולות לתמוך בפעילות בארץ אחרת. שאסקור לך את כמות הארגונים במימון ישראלי שפועלים בארצות הברית, למשל, ואף מנסים להשפיע על החלטות ממשלת ארצות הברית?

        אהה, הבנתי- כשממשלת יפן, למשל, מממנת תוכניות להידברות בין נוער ישראלי ופלסטיני, אז "יש לה אינטרס", אבל כשהמיליארדר החבד"ניק גוטניק מממן עמותות התנחלות בחברון אז אין לו אינטרס. טיעון גאוני ממש. אני לא מקנא בסטודנט שהיה כותב לי טיעון מהסוג הזה בעבודה, סביר להניח שהציון שלו היה מגרד את הרצפה.

        חוק סוכן זר למיטב ידיעתי קשור לארגוני ביון זרים, ולא לפעילות חברתית או פוליטית.

        ובנוגע לשיר- אני לא יודע. אתה מוזמן להשכיל אותי.

      • אין ספק, אתה יצירתי למדי.
        אם שמה של הקרן באנגלית היה: The New Israeli Fund הרי שהצדק היה עמך
        שם הקרן הוא New Israel Fund, והתרגום המילולי של זה ממש לא ניתן לפרושים כאלה ואחרים.

        אין לך מושג ירוק או כחול או אחר מהו חוק סוכן זר וכיוון שכמות השטויות שהנייר או מסך המחשב סובלת הוא בלתי מוגבל. בתור מרצה אני מצפה ממך לבדוק את הדברים לפני שאתה טורח להפיץ אותם, סביר להניח שאם הייתי סטודנט לשיעורים שלך לא הייתי נכנס.
        ובשביל שתשכיל http://www.fara.gov
        חוק סוכן זר, חוקק בשנת 1938 מחייב אדם הפועל פעילות, או פעילות סמי-פוליטית מטעם ארגון זר (בכלל זה ממשלות זרות) לדווח לרשויות על פעילותו ובכלל זה סה"כ הכספים שקיבל וכ"ו.
        בית המחוקקים מקבל דיווח ממשרד המשפטים על פעילותם של הגורמים הנ"ל פעמיים בשנה, ובסמכותו של משרד המשפטים לאשר או לדחות כל בקשה.
        הקרן לישראל החדשה, לא הייתה מקבלת אישור לפעילות בארה"ב. אבל ממרום מושבו במגדל השן האקדמי החליט מר אורבך, שאין הצדקה לחוק ופלט עוד קצת BS לאוויר העולם.
        צא ולמד אישי הצעיר, מה נעשה במדינות אחרות כולל ארה"ב, אנגליה ואחרות, מדינות הנחשבות לאורים ולתומים לפרחחי השמאל הישראלי בסוגיות של חרויות האזרח.
        האינטרס של ממשלות הוא לא בהכרח חופף לאינטרס של אנשים פרטיים, היום האינטרס של ממשלת יפן מקביל לאינטרס שלך, מחר הוא ישתנה, ולכן לדעתי צריך לאסור על פעילות כזאת משני צידי המתרס.

        דרך אגב חלק די גדול מתרומותיהם של ארגוני השמאל מגיע ממדינות ערב, שאני בטוח שגם אתה כאביר הדמוקרטיה – אבל רק כשנוח לך(ראה הקרן לישראל החדשה) – לא בדיוק תומך בפועלותיהם.
        אתה לא יכול לעצור ולהגביל את חופש הפעולה של אנשים פרטיים, אם זה גוטניק, אדלסון או כל אחד אחר.

        תיקון קטן דני, ערביי ישראל אינם פלסטינאים, פלסטיני בעת האחרונה הפך להגדרה לאומית וזו איננה הגדרה אתנית, ערבי ישראל הינם ערבים במוצאם האתני וישראלים בשיוכם הלאומי, אנא התייחס אליהם ככאלו.

        השיר הכי מפורסם – הוא סרסנוך יה מוחמד, אתה מוזמן לבדוק למה יוחאי בן-נון עמוס חורב ויעקובה כהן סרסו את מוחמד.
        ושלא תחשוד בכשרים, אני נגד פעולות תג מחיר למינהם.

        יוֹם הַדִּין גָּדוֹל…
        סֵרַסְנוּךָ, סֵרַסְנוּךָ, יַא מוּחַמֶּד!
        אָה…

        יוֹם הַדִּין גָּדוֹל…
        בְּלִי נַרְקוֹזָה, בְּלִי נַרְקוֹזָה, יַא מוּחַמֶּד!
        אָה…

        יוֹם הַדִּין גָּדוֹל…
        הַבֵּיצִים בִּסְפִּירִיטִיגְנוֹזָה, יַא מוּחַמֶּד!
        אָה…

  2. בנוגע לפלסטינאים, לא לך להחליט על זהותם הלאומית של אחרים. גם כאן אני מציע לך ללכת ולקרוא קצת על היווצרות הלאומיות והגדרותיה. לך לספריה וחפש ספרים.

    ובאשר ל"סרסנוך יא מוחמד"- מה אתה רוצה לומר? שגם השמאל היה אכזרי ב-1948 ולאחר מכן? בהחלט, הוא היה. האם זה מצדיק את פעולות תג מחיר היום? נראה לי שאפילו אתה לא תענה על השאלה הזאת בחיוב.

    • יפה שאחרי שהוכחת שאתה מדבר בלי לדעת על מה אתה שולח אחרים לקרוא קצת בספריה, קצת צניעות עוד לא הזיקה לאף אחד.

      סליחה, מזאת אומרת לא לי להחליט ? כספי המיסים שלי ממנים את הביטוח הלאומי שלהם, את השרותים הציבוריים להם הם זוכים ועוד.
      אם אדון אחמד טיבי רוצה להיות פלסטינאי יואיל בטובו ויוותר על כל מה שהוא מקבל ממני. ודרך אגב הוא מקבל את זה ממני שעה שהוא מתחמק מתשלום מיסים (וכמובן שאני לא מדבר על אחמד טיבי אישית שאת פועלו לטובת הכלל אני מאוד מעריך) כולל מיסים עירוניים, שחלקם מופנה לרווחתו הוא.
      כמובן שאתה וחבריך תזדעקו על אפלייה, בלי להסתכל על התמונה המלאה והעובדות.

      בהתייחס לשמאל היה אכזרי, אל תנסה לשייך את הפלמ"ח לשמאל. הפלמ"ח וגישתו של השמאל דאז דומות הרבה יותר לגישת הימין (הלא קיצוני, הימין הקיצוני זה סתם חבורת מופרעים) היום (אני ד"א איפה שהוא באמצע).
      נדמה ששכחנו רבות ממה שווינגיט לימד את אבותינו.

      • זו בדיוק הגישה הגזענית שלך ושל שכמותך. אתה רואה את האזרחים הפלסטינאים בישראל כאזרחים על תנאי- שהזכויות שניתנות להן, רק בטובך ובחסדך הן ניתנות. במדינה דמוקרטית כל אחד מגדיר את זהותו כרצונו, ואין לך שום זכות להגדיר את זהותם של אחרים.

        וכן, קצת בילוי בספריה לא יזיק לך.

        הפלמ"ח בהחלט נחשב לשמאל בתקופתו, אלא שאז שמאל וימין הוגדרו באופן שונה לגמרי. שמאל וימין כפי שאנו מכירים אותם היום הם תוצרים של מלחמת ששת הימים, ואפשר לטעון- אפילו של מלחמת לבנון. גם כאן, ההקשר ההיסטורי חשוב מאד.

      • הגישה הגזענית ? נו בחיאתכ.
        אתה יודע מה ההבדל בין הערבים שכבשנו בשנת 1948 לערבים שכשבנו בשנת 1967 ?
        19 שנה זה הכול. שתי הקבוצות לא ממש מתות עליך, ולא ממש רוצות אותך במרחב שלהם.

        אני לא חושב שאף אחד הוא אזרח על תנאי, אבל אולי אדוני יוכל – רק אם לא קשה לו – לברר בבית הנבחרים האמריקאי, מה יהיה גורלו של חבר הבית שיסע לקובה למשל ?
        היותו של אדם אזרח המדינה לא נותנת לו את הזכות לפעול כנגדה, ומי שפועל כנגדה רצוי שימצא את עצמו בכלא, ומחוץ לקבוצת אזרחי המדינה, וזה כולל את הגברת תנין זועבי, את השייח ראעד סאלאח ואחרים
        . דרך אגב לא מטריד אותך שחברי הכנסת הערבים עסוקים בקידום מעמד הפלסטינאים והרבה פחות בקידום מעמד הציבור ששלח אותם לכנסת ?

        אל תשכח שמצבנו הוא מאוד מאוד מיוחד, הסכסוך בנינו לבין שכנינו הוא לא על טריטוריה הוא סכסוך דתי.

        ואני ממש לא גזען, אני מעסיק גם בני מיעוטים.

      • זה לא רלוונטי לענייננו. מי שמחזיק בדרכון ישראלי הוא אזרח, ויש להתייחס אליו כמו שמתייחסים לאזרח. אם עבר על החוק- יש להעמיד אותו לדין, וזה תקף הן ליהודים והן לערבים. מעבר לכך, המדינה לא שייכת לך יותר מאשר לאחמד טיבי.

        אכן מטריד אותי שחברי כנסת ערבים עסוקים בקידום מעמד הפלסטינאים יותר מאשר הציבור שלהם, אבל על זה הציבור שלהם, לא אני, צריך להעניש אותם. אם הוא לא עושה את זה, אז זו הבעיה שלו. ככה זה בדמוקרטיה.

        באשר לביקורים של חכ"ים ערבים במדינות ערביות- אם למדינת ישראל היתה קצת שכל היא היתה משתמשת בהם לתיווך והעברת מסרים. אולם כאמור- שכל הוא מצרך נדיר במקומותינו.

      • ודאי שזה רלוונטי לענינינו, תשמע לא יעזור כמה שלא תסובב את זה, מדינת ישראל כוללת בתוכה מיעוטים שמסיבות שונות (בעיקר דתיות) לא מכירים בזכות הריבון, לא רוצים לחיות תחת שילטון ישראלי ועושים זאת היום רק מטעמי נוחות.
        אתה כמובן רשאי להתעלם מכל זה, ולטעון שאזרח הוא אזרח הוא אזרח. אולי באמריקה, ישראל היא מדינה עם נסיבות מיוחדות. הדי הצבא הגרמני המתקדם במדבר המערבי בואכה מצרים היוו גורם מאיץ ומאחד שגרם לדור המייסדים לשנס מותניים ולעשות מה שצריך.
        היום הפכנו בטוחים במעמדינו, שמתערר מדי יום ביומו.
        מי שרוצה להיות חלק מהציבור, צריך להפגין את הרצון הזה. הממשלה יכולה להכין שקפים מפה עד להודעה חדשה עם כל מיני תוכניות שילוב כאלה ואחרות, אם הם לא ירצו (וכרגע הם לא רוצים) הם לא ישתלבו.
        ורק בשביל שתשכיל קצת הנה חלק מהתוכנית הממשלתית.
        http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%9E%D7%A8%D7%93%20%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&source=web&cd=27&ved=0CFIQFjAGOBQ&url=http%3A%2F%2Fwww.pmo.gov.il%2FNR%2Frdonlyres%2FEF5E5398-2349-4A4E-8128-CB72DEC80FF5%2F0%2Fnispach4.ppt&ei=LIzETsy9GIaliQKl7Y2zBQ&usg=AFQjCNHbObcBsmEolSrwmQoV-Zpox95zQg

      • ובוודאי שהם לא ישתלבו אם תנסה להכריח אותם לקבל על עצמם זהות יהודית ציונית. מדהים עד כמה אנשים לא לומדים מההיסטוריה. אף פעם, אבל אף פעם- פרוייקטים כאלה לא עבדו. ואחרי כל כישלון מהדהד, תמיד יש כאלה שמנסים את זה עוד פעם. תקרא פעם, בהזדמנות, על החוויה היפנית בקוריאה ותראה.

        שום תוכנית ממשלתית לא תעזור, ולא תיושם, כל עוד הגזענות בפקידות ובציבור תמשיך להדיר את הערבים מהחברה.

      • הסטוריון הסטוריון אבל הזיכרון שלך קצר
        היה אדם בצאתך ויהודי בביתך, הסתיים ברצח 6 מיליון יהודים. בעקבות רצח זה – בין השאר – הוקמה המדינה היחידה בעולם, שבה אפשר להיות יהודי ללא חשש, (ואל תזקוף את קומתך ותגיד ארה"ב, ארועי סופ"ש בניו-יורק מטילים ספק בקביעה זו) מי שרוצה לחיות במדינה הזאת יאלץ להשלים עם האופי המאוד מיוחד שלה.
        ויחד עם כל הנסיבות הללו, המיעוט הערבי זוכה בארץ לחיים טובים הרבה יותר מאשר בכל מדינות ערב גם יחד כולל טורקיה, ואף לא אחד מהם למרות היחס האמביוולנטי לא מוכן לעזוב.
        ישראל לא מדירה את הערבים, הם מדירים את עצמם. ישראל היא מקום שבסה"כ יש בו שיוויון הזדמנויות, כל מה שצריך זה לרצות ולא להתבכיין. השיח השמאלני של העת האחרונה, שיח הזכויות, הוא למעשה שיח של בכיינים.

      • תמיד מרתק לראות, איך מאחורי זקיפות הקומה, המ'צואיזם הצבאי וגאוות ההפצצות, מסתתרת לה הבכיינות הגטואית של העיירה היהודית. מתי תפסיקו למצוץ את השואה כמו לימון עבש? די, נמאס כבר וזה לא מרשים אף אחד- בטח שלא בעולם ופחות ופחות בישראל עצמה.

      • תמיד מרתק לראות איך כל מיני כאלו שהשקיעו הון עתק בלימודים, לא למדו דבר.
        גש מחר על הבוקר ותבקש החזר של כל שכר הלימוד שלך.
        גישה גלותית או לא, אם אתה חושב שהשואה לא יכולה להתרחש שנית, הרי שלא למדת דבר.
        ההצהרות שעולות מכל העולם הערבי שסביבנו הן הוכחה חותכת שהכנסת הראש לחול תעלה לכולנו ביוקר.

      • אם אתה יכול לסדר לי החזר של שכר הלימוד, אני אשמח מאד. קופת המחקרים שלי תמיד זקוקה לכסף נוסף.

        ומתי אמרתי ששואה לא יכולה להתרחש פעם נוספת? רק משונה לי שמדינה חמושה עד הצוואר, המעצמה הצבאית החזקה ביותר באזור שאתה עצמך מהלל ומשבח את יכולותיה האינסופיות, עדיין שקועה בפחדים וחרדות קיומיות וקמאיות על השמדה קרובה. נראה לי שיש בכך חומר למחקרים פסיכולוגיים מרתקים. אכן, יד אחת אוחזת בהגה האף 16, והיד השנייה ממוללת דג מלוח, צרור שומים ושק מלא יבבות ואנחות.

      • מה הקשר בין מחט לתחת ?
        סה"כ אמרתי שלמדינה הזאת יש אופי מיוחד שהוא נגזרת של ההסטוריה של העם היהודי. מי שלא מבין את זה הוא חמור גרם שמתעקש לא להבין את זה.
        איך מזה הגעת לפחדים וחרדות קיומיות רק לך ולאלוהים פתרונים.
        דרך אגב אין דבר יותר טוב מדג מלוח על פרוסת לחם שחור עם קצת גבינה לבנה ובצל.
        בקיצור, הגיע הזמן שתתחיל להתייחס לדברים שנאמרים, ולא לדברים שאתה חושב שנאמרים.

      • אוקיי, אני חייב לציין שסייעתי במהלך הקריירה שלי ללא מעט סטודנטים להתגבר על בעיות בהבנת טקסטים, אבל בבעיה חמורה כזאת טרם נתקלתי. אתה פשוט לא מבין מה שאומרים לך.

      • אני חייב לציין שחוסר הידע שאתה מפגין מחד, וחוסר היכולת להבין מאידך
        לא מוסיפה לך הרבה נקודות. כמובן ששני הדברים גם יחד, לא מונעים ממך להמשיך ולכתוב שטויות
        בכל מקום אשר נותן לך במה.
        אם אתה לא מצליח להבין שפחד קמאי מהשמדה נוספת , ואופיה המיוחד של מדינת ישראל, למרות שהם משיקים לאותו מאורע הסטורי (בחלקם כמובן) עדיין הסיבות להיווצרותן שונות במקצת ולא אחד הם, אז יוסטון יש לנו בעיה. הייתי מציע לך לזנוח את הפלצנות האקדמית שלך, ולהתחיל להסתכל על התמונה בכללותה כולל ניואנסים למרות שעד עכשיו הוכחת שאתה לא מסוגל לכך.
        אפרופו ניואנסים, תסתכל בבקשה על המאמר שפורסם היום בדיילי ביסט.

  3. שלום דני,

    ייתכן שהכתיבה אודות "מסעות רדיפה וטיהור" גורמת לך להרגיש טוב יותר ומוסרי יותר. התחושה המפעמת בך שישראל גורמת עוול זה שנות דור לפלסטינים היא כנראה אותנטית לחלוטין. אבל האם זה עוזר למטרתך? לעתים קרובות נדמה שהגרעין הקשה של השמאל מעדיף מצפון ממורק לחלוטין על פני פתרון הסכסוך. יכול להיות שבאיזה עולם אפלטוני טהור תרומות של מדינות זרות לארגונים עם מטרות פוליטיות הן לגיטימיות. אבל העולם אינו אפלטוני ואינו טהור. אילו ישראל הייתה מעבירה כסף לארגוני ימין קיצוני בנורבגיה היית חושב שזה לגיטימי? שלא לדבר על אילו ישראל הייתה מעבירה כסף לארגוני זכויות אדם התומכים בכורדים בטורקיה. הרי הטורקים היו משתוללים ואתה – כך אני מנחש – היית מצדיק אותם. הנקודה החשובה היא ש*אפשר* להתווכח על הלגיטימציה של תרומות של מדינות זרות לארגונים פוליטיים. לא מדובר כאן על משהו שהוא אנטי-דמוקרטי במובהק, רחוק מכך. כשהשמאל מצדיק את התרומות האלה הוא עושה נזק למטרתו (שהיא, אני מניח, פתרון הסכסוך) מפני שהאזרח הסביר בארץ ובעולם לא חושב שהתרומות האלה לגיטימיות. אז לך נדמה שאתה מציל את הדמוקרטיה הישראלית ובדמיונך אתה כמו אותו יפני בפרלמנט לפני מלחמת העולם השנייה, אבל הנזק שאתה ואחרים משיתים על מטרתכם הוא עצום. אתם מבודדים את עמדתכם ומציבים את עצמכם בתוך מבצר של צדק ומוסר אינסופיים. העולם המציאותי בחוץ אינו כזה, יש שם בוחרים אמיתיים ודעת קהל אמיתית. התוצאה היא שלושה מנדטים למר"צ. במובן מסויים, אתם משרתים את הימין הישראלי.

    • יהודי נודד,

      אני בהחלט לא מה"הגרעין הקשה" של השמאל. למעשה, אם תסתכל על חלק מהרשומות שלי, תראה שהשמאל זוכה ממני למנה גדושה מאד של ביקורת. מצד שני, אני באמת מודאג מגל החקיקה האנטי-דמוקרטית של הימין.

      אנחנו חיים בעולם גלובלי. מדינות, ממשלות וארגונים זרים מקדמים מטרות שונות- ואי אפשר להסתגר בד' אמות של האומה. זו גישה שהיא לדעתי מיושנת ולא מתאימה לזמנים הנוכחיים. תזכור שארגוני ימין גם מקבלים תרומות ענקיות מבחוץ, בד"כ מכל מיני מיליונרים מפוקפקים עם אינטרסים משיחיים, או גורמים נוצריים שמעוניינים במלחמת גוג ומגוג בין היהודים לעולם המוסלמי. ואני שוב שואל: האם צריך לאסור על ממשלת יפן, למשל, לתרום לפרוייקט מפגשים בין ילדים ישראלים לפלסטינים, ולעומת זאת לאשר למיליארדר החבד"ניק גוטניק לתרום להתנחלות בחברון?

  4. הדוגמה שאתה נותן (תרומה למפגשים בין ילדים ישראלים לפלסטינים) היא מיתממת. התערבות בעניניה הפנימיים של מדינה היא דבר לא מקובל. אבל מדינות העולם (בעיקר האירופאיות) התרגלו שהן יכולות להכשיר את השרץ על ידי תרומה לארגונים שמתפקדים לכל דבר ועניין כשליחיהן. זה מרגיז ומקומם והקשר של זה לדמוקרטיה, פלורליזם וחופש דיעה הוא מפוקפק ביותר. אני שוב שואל, איך היו הנורבגים מתנהגים אילו ישראל הייתה מממנת ארגוני ימין קיצוני (חוקיים) במדינתם? תן לי לנחש שהם היו רואים את זה כהתערבות זרה ובוטה בעניניהם. השלילה הגורפת של כל ביקורת בנושא הזה עושה נזק לשמאל. ניתן היה להודות שחלק מהתרומות אינן לגיטימיות ולפעול לשינוי המצב, אם בחוק ואם בהסכמה.

    תרומות של אנשים פרטיים (קרא להם הזויים ככל שתרצה) שונה לחלוטין מתרונות של מדינות. ההשוואה בין אלה לאלה היא שרלטנות מצד השמאל.

    ולבסוף, קיימת התחושה שלפחות חלק מההתנגדות לחוק נובעת מכך שמטה לחמם של מאות, ואולי אלפי, אנשים בשמאל הישראלי תלוי בארגונים האלה. זו "תעשיית השלום" הידועה לשמצה. גם כאן, כנות הייתה מועילה.

    • לא הסברתי למה מדוע תרומה של אנשים פרטיים "שונה לחלוטין מתרומה של מדינות". שונה באיזו מובן? לאנשים פרטיים יש פחות אינטרס? פעולתם יכולה להיות חתרנית ומזיקה פחות? למה?

      • כי על פי רוב הפוטנציאל הכלכלי של יחידים קטן מהפוטנציאל הכלכלי של מדינות, ואיתו מוטת ההשפעה אותה מסוגל התורם לייצר.
        כמובן שיש גם חריגים לנושא, דוגמת אדלסון, גוטניק, לאודר ואחרים.
        דרך אגב אני בעד לתחום את פעילות ההתרמה המאורגנת, ולהשוות את הכללים לאלו הנהוגים בארה"ב.
        מי שרוצה לפעול, ירשם במשרד המשפטים, יגיש תוכנית עבודה מסודרת עם יעדים, יפעל בשקיפות מלאה ויהנה.
        העניין פה דני הוא השקיפות, אדרבה רוצה ממשלת יפן לפעול, תירשם ותפעל, זכות הווטו על פעולותיה חייבת להיות בידי אלו להם היא תורמת מזמנה.
        היום אין שקיפות בכלל הפעילות, והדבר הכי מגוחך (שהעלה את הדיון לטורים גבוהים) הוא הסטטוס של הקרן לישראל החדשה.

      • העולם הולך היום לכיוון גלובליזציה וטשטוש של הגבולות הלאומיים. עמותות שפעילות במדינה אירופית אחת, למשל, פועלות גם במדינות אירופיות אחרות- כולל בנושאים "מרגיזים" ואנטי-ממסדיים. אין לי התנגדות להסדרה של פעילות הקרן החדשה- כל עוד המטרה תהיה להסדיר ולא לרדוף ולייבש.

        החריגים שהזכרת, כמו גוטניק ולאודר- מייצרים השפעה אדירה. לא תיתכן חקיקה והסדרה בלי להגביל את פעילותם, או לתחום אותה באותם הקריטריונים שאתה מבקש להציב לפעילות של מדינות.

        הבעיה היא שכעת- זה נראה כמו רדיפה פוליטית, ואין לי כאיש שמאל שום אמון בשקיפות, בהגינות או בהוגנות של האנשים שמובילים את החקיקה הזאת. דרך אגב, הם בכלל לא מסתירים את הכוונות הפוליטיות שלהם (ראה דני דנון- השמאל הקיצוני הוא נגע שיש להסירו). במיוחד כאשר הדברים נעשים באופן שפוגע כמעט רק בעמותות שמאל, אבל לא בעמותות ימין.

      • דני הבעיה היא באיך שאנשי השמאל רואים את החקיקה, לא בעצם החקיקה עצמה. רובכם הגדול לא הטריח את עצמו לקרוא את הגדרות החקיקה, ולא מבין מה היא אומרת. היה ישר עם עצמך, אתה טרחת לקרוא את החקיקה המוצעת ? טרחת לראות מה אומרת חקיקה דומה במדינות אחרות דוגמת ארה"ב, בריטניה, נורווגיה, צרפת ועוד ? זעקת הגוועלד נובעת בין השאר מהיקפה וגודלה של תעשית השלום וסכומי הכסף המתרוצצים בה, הפקטור השני הוא אלמנט העדר: אם יוסי גורביץ מדבר נגד החקיקה אני חייב גם וכ"ו.

        בהתייחס לחריגים, לדעתי אין להגביל את הפעילויות שלהם, ולו רק מעצם העובדה שבעשותך כן אתה פוגע בחרויות הפרט. למשל אישתו של שלדון אדלסון הינה אזרחית מדינת ישראל, ככזאת היא רשאית לעשות בכספה ככל העולה על רוחה, בין אם זה מוצא חן בעיני ארגוני השמאל ובין אם לאו, כל זמן שחבות המס משולמת, למדינה אין ממש סיי בעניין. רק לידיעה אחד הפרויקטים שממומן ע"י אדלסון ולאודר הוא פרויקט תגלית.

        בהתייחס לסייפא של דבריך, רק עמותות שמאל נפגעות כי שיטת הפעולה שלהם נתמכת על תרומות מהגביר הארופאי בעיקר ולא מאנשים פרטיים. שנו את הפרדיגמה.

      • נדמה לי שלא ענית לטענות שלי. אם הגבלה של תרומות פרטיות היא פגיעה בחירויות הפרט, הגבלה של תרומות ממשלתיות היא הגבלה של חירויות הפרט באותה מידה. ממשלה אינה אלא מייצגת של אנשים פרטיים.

      • נו דני זה באמת לא רציני.
        אתה כסטודנט בארה"ב מחוייב בויזה (אם אתה לא אמריקאי)
        אתה יכול לטעון שחיוב הוצאת ויזה היא פגיעה בחופש המסע שלך כאזרח העולם הגלובלי. ועדיין למרות היות העולם גלובלי אתה צריך לקיים את חוקי המקום בו אתה נמצא, או אליו אתה נוסע.
        הטעון שכזה לא מחזיק מים.

  1. פינגבק: אז מי יסיר את הנגע? « הינשוּף

  2. פינגבק: אז מי יסיר את הנגע? | דני אורבך

  3. פינגבק: המנוס מחופש: על פרשת המורה אדם ורטה | הינשוּף

  4. פינגבק: "זהירות, שביר!" – על ציונות, סתימת פיות ומירי רגב | הינשוּף

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: