מאחורי המהפכה העולמית – פנטזיה יפנית, הזייה ישראלית

מדוע המומחים לענייני יהודים בצבא יפן במהלך מלחמת העולם השנייה הפיצו את הפרוטוקולים של זקני ציון אך גם הצילו יהודים מידי רודפיהם? מסלולה הפתלתל של הפנטזיה מוביל מקולונל יסואה נוריהירו ועד לישעיהו בן דסאן המיסתורי. ואם חשבתם שהקונסיפרטורים היפנים חושבים דברים הזויים עלינו, חכו עד שתראו מה ד"ר מרדכי קידר מאוניברסיטת בר-אילן חושב עליהם. ינשוף היסטורי על הזיות, פנטזיות ונסיונות לדמיין את עצמך במראות מיסתוריות ורחוקות.

israel-japan

ב-1920 החל העיתון היפני שינריי, בטאונה של הכת הדתית אוֹמוֹטוֹקיוֹ, לפרסם סדרת מאמרים על ה"סכנה היהודית". במסגרת הסדרה, פורסמו גם קטעים מהחיבור הקונספירטיבי הנודע "הפרוקוטוקלים של זקני ציון". ארבע שנים לאחר מכן, הופיע ביפן תרגום מלא של הפרוטוקולים מפרי עטו של רב סרן (לימים קולונל) יָסוּאֶה נוֹרִיהִירוֹ. יסואה, שדיבר רוסית שוטפת, שירת במשך שנים מספר כמתרגם בצבא היפני שפלש לסיביר ("ההתערבות הסיבירית" – פרשה שעסקנו בה באחד הפוסטים הקודמים), ובמסגרת קשרי העבודה שלו עם קציני הצבא הלבן קלט והטמיע גם את הפנטזיות האנטישמיות שלהם. בהקדמה שכתב לחיבור, שכותרתה, כמה מקורי, היתה "מאחורי המהפכה העולמית", אישר יסואה לקוראיו את מהימנותם המלאה של הפרוטוקולים. עבור הקצין היפני הצעיר, היתה זו תחילתה של קריירה מסועפת כ"מומחה לענייני יהודים" של הצבא היפני במנצ'וריה. בספרו, בצל השמש העולה, מחקר מקיף ומרתק על יפן והיהודים בתקופת השואה, מגולל מירון מזדיני, היסטוריון מהאוניברסיטה העברית, את סיפורו של יסואה בשנים הקשות ביותר שעברו על העם היהודי. מסתבר שלמרות העובדה שהקריירה שלו נפתחה בתרגומו של חיבור אנטישמי ידוע לשמצה, יחסו של הקצין היפני ליהודים לא היה שלילי. בניגוד לאנטישמים יפנים אחרים, שקלטו את השנאה הרוסית ליהודים על קרבה וכרעיה, ראו יסואה וחבריו את ה"מזימה היהודית" כהזדמנות מצויינת עבור יפן. אם היהודים כל כך חכמים, מוצלחים ושאפתנים, מדוע שהאימפריה הקיסרית לא תנצל זאת לתועלתה? בהתחשב בכך, המליץ יסואה לממונים עליו לקלוט פליטים יהודים במנצ'וריה ובכך, ביחד עם אחרים, תרם להצלתם של רבים מהם. ישנן ראיות שהמעשים נבעו, לפחות באופן חלקי, מרגשות אנושיים שחש כלפי הפליטים. אולם בכל אותו הזמן, לא חדל מלהאמין, לפחות באופן חלקי, בקיומה של המזימה היהודית המיתית, וסבר שעל יפן להישמר מפניה על ידי פיקוח הדוק על היהודים המתגוררים בשטחה. אפילו כאשר ביקר ביישוב היהודי בארץ ישראל ודיווח על מה שראה בשורת מאמרים נלהבים בעיתונות היפנית, כתב בסתר לממשלתו כי מארחיו לא אמרו מילה על המזימה היהודית, וכנראה הסתירו זאת ממנו. "המומחה לענייני יהודים" נאסר בידי הצבא האדום בסוף המלחמה וכנראה מת בשבי, אולם הרוח שאותה ייצג נותרה עדיין על כנה. עד היום, ישנם יפנים שמאמינים בנכונות ה"פרוטוקולים של זקני ציון", והדבר אינו מוביל בהכרח לעוינות ליהודים. לפעמים, הוא מוביל אפילו להערצה כלפיהם.

סייע ליהודים - קולונל יסואה נוריהירו

סייע ליהודים – קולונל יסואה נוריהירו

כיצד ומדוע מתרחשת התופעה הזאת? השאלה הזאת מרתקת ולא פשוטה כלל. ביפן היו אמנם אנטישמים ארסיים מהסוג המוכר באירופה (המקרה המובהק ביותר הוא גנרל שיודֶן, ראש התנועה האנטישמית ביפן בזמן המלחמה), אולם התופעה של "פירוש" התעמולה האנטישמית באופן חיובי, או לפחות מורכב, היתה נפוצה לא פחות. קפטן אינוֹזוּקָה, עמיתו של יסואה שסייע רבות ליהודי מנצ'וריה ושנגחאי (היהודים חסרי הנתינות נסגרו על ידי היפנים בגטו, אולם לא הושמדו או הורעבו במתכוון), האמין אף הוא בנכונות הפרוטוקולים של זקני ציון. לאחר המלחמה רצו האמריקאים להעמידו לדין כפושע מלחמה, אולם הוא ניצל כאשר הראה לשוביו קופסת סיגריות שניתנה לו בידי רב, ועליה "הקדשה אישית על שירותיו לעם היהודי." לאחר המלחמה, היה פעיל, עד יום מותו, באגודת הידידות ישראל-יפן. "שני המומחים הללו," מסביר מירון מדזיני, "אולי מייצגים יותר מכל את השניות היפנית כלפי היהודים; שכן הם היו מצד אחד אנטישמים בהכרתם (ואף תרגמו והפיצו את 'הפרוטוקלים של זקני ציון'), אך מצד שני כאשר הגיעו הדברים לכלל מעשה, גילו אמפטיה מרובה ליהודים שבהם פגשו, וסייעו להם לא מעט בשעת צרתם."

גם הוא מגלה אמפטיה ליהודים. ראש ממשלת יפן לשעבר קואיזומי ג'וניאיצ'ירו

גם הוא מגלה אמפטיה ליהודים. ראש ממשלת יפן לשעבר קואיזומי ג'וניאיצ'ירו

התופעה של אנטישמים שסייעו ליהודים אינה ייחודית ליפן. בפולין פעל, למשל, ארגון בשם זֶ'גוֹטָה ("המועצה להצלת יהודים"), אולי אחד מהתאגדויות היעילות, האמיצות והמרשימות ביותר של חסידי אומות עולם בתקופת השואה. הז'גוטה ניהלה רשת נרחבת של בתי מסתור, העניקה ליהודים שהסתתרו סיוע כספי וטיפול רפואי ואף, לפי עדויות מסויימות, הפעילה חוליות מתנקשים שחיסלו פולנים שהסגירו יהודים. מנהיגי הז'גוטה אף קראו לממשלה הפולנית הגולה, שבשמה פעלו, ולציבור הפולני הרחב להתגייס להצלת יהודים. אולם בכל זאת, מייסדת הז'גוטה, הסופרת הקתולית זופייה קוסאק-שצ'וצקה, היתה אנטישמית מובהקת, וכך כתבה באחת מהפניות המפורסמות שלה לציבור הפולני:

כל מי שיאבד … עניים ועשירים, נשים, גברים, זקנים, צעירים, תינוקות, קתולים שמתים עם שמם של ישו ומריה יחד עם היהודים, האשמה היחידה שלהם היא שהם נולדו לתוך העם היהודי ונידונו להשמדה על ידי היטלר … אנגליה שותקת [לנוכח השואה], וכך גם אמריקה. גם היהדות הבינלאומית רבת ההשפעה, שכל כך רגישה בתגובה שלה לכל עבירה נגד עמה, שותקת. פולין שותקת … אלה ששותקים לנוכח רצח במשיכת קולמוס, הופכים לשותפים לפשע… הרגשות שלנו כלפי היהודים לא השתנו. אנחנו לא מפסיקים לחשוב עליהם כעל אויבים פוליטיים, כלכליים ואידיאולוגיים של פולין.. אולם אנו נדרשים על ידי האלוהים למחות. אלוהים אוסר עלינו להרוג. אנו נדרשים על ידי התודעה הנוצרית שלנו. לכל אדם יש את הזכות להיות נאהב על ידי אחיו בני האדם. הדם של חסרי ההגנה זועק בגן עדן לנקמה. מי שמתנגד למחאה שלנו, הוא לא קתולי. 

הצילה יהודים - אך האמינה שהם אויבים - זופיה קוז'אק

הצילה יהודים – אך האמינה שהם אויבים – זופיה קוז'אק

המקרה של קוסאק-שצ'וצקה, כפי שאפשר לראות מהציטוט הזה, שונה מאד מהמקרה של יסואה, אף על פי שגם הוא וגם היא הצילו יהודים (קוסאק-שצ'וצקה, יש להודות, הצילה בקנה מידה הרבה יותר גדול ותוך קורבן אישי עצום – היא נשלחה לאושוויץ אך שרדה). הסופרת הפולניה חשה רגשות שליליים חזקים מאד כלפי היהודים. היא ראתה בהם אויב. אולם כאשר ראתה את הרצח וההשמדה, הערכים ההומאניים שלה התגברו על הרגשות השליליים האלה. האנטישמיות של יסואה, לעומת זאת, אם אכן אפשר לכנות זאת אנטישמיות במובן המקובל של המילה, היתה יבשה ואינטלקטואלית – לא רגשית. הוא האמין אמנם במזימה היהודית, אולם היה חסר לו המטען ארוך השנים של איבה דתית, הסתה מילדות והיסטוריה של התנגשויות בין יהודים ונוצרים. לפיכך, "המזימה היהודית" השתלבה ממילא בתפיסת גיאו-פוליטית שראתה את העולם כמארג אינטרסים וקונפירציות. כולם זוממים. ואם היהודים מוצלחים יותר בכך – אין מניעה שיפן תגייס אותם למטרותיה. מיותר לומר שמי שמחזיק בתפיסת עולם כזאת, שאין בה איבה "חמה", לא יתקשה לגלות רגשות אנושיים כלפי פליטים שבורחים מהשמדה.

פליטים יהודים בשנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה

פליטים יהודים בשנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה

אבל יש כאן גם ממד אחר, מעניין לא פחות. השיח של יסואה, אינוזוקה ויתר ה"מומחים לענייני יהודים" על המזימה היהודית, היה מעין "תמונת ראי" לחלומות והפנטזיות של היפנים עצמם. הרי מי שתכננו בפועל כיבושים נרחבים במזרח אסיה ומעבר לה לא היו היהודים, אלא היפנים. היהודי המרוחק, שרוב היפנים לא הכירו מעולם, היה מטרה מושלמת להשליך עליה את החלומות והפנטזיות הללו. התופעה הזאת, כצפוי, לא נעלמה עם תום המלחמה. ב-1971, יצא לאור ביפן ספר של מחבר יהודי אלמוני, ישעיהו בן דסאן, שעניינו השוואה בין היהודים ליפנים. בן דסאן, כביכול, היה יהודי שנולד בעיר היפנית קוֹבֶּה, השתתף במלחמת השחרור של ישראל ולאחר מכן עבר למדינת אינדיאנה בארצות הברית. למעשה, בן דסאן היה דמות דמיונית, והספר נכתב בידי המו"ל שלו, יממוטו שיצ'יהיי. הסוד התגלה, בין היתר, כאשר "בן דסאן" החל להגיב בכל מיני ויכוחים שקשורים להיסטוריה היפנית, ותגובותיו נראו באופן חשוד ככאלו שנכתבו בידי לאומן יפני, ולא בידי יהודי מארצות הברית. בכל מקרה, בספרו טען "בן דסאן" כי הציביליזציה היהודית התפתחה במדבר, ולכן היהודים  הם חובבי כספים, פרנואידים וחרדים לבטחונם. ואילו הציביליזציה היפנית התפתחה באיים ברוכי טבע, ולפיכך היא מתאפיינת בניתוק מהמולת העולם, ליברלית, סובלנית, שקטה ורוגעת. פרופסור בן עמי שילוני מהאוניברסיטה העברית, שחקר אף הוא את יחס היפנים ליהודים, כתב כי הפופולריות של "היפנים והיהודים" ב-1971 נבעה מכך שכביכול כתב אותו יהודי, זר אולטימטיבי, שאישר בחתימת ידו את ייחודם ומעלותיהם של היפנים. אולם בדיוק כמו הפנטזיות של קולונל יסואה, גם יממוטו שיצ'יהיי השליך על היהודים את החרדות, הפנטזיות והחלומות של היפנים עצמם. הרי יפן, מאז אמצע המאה התשע עשרה ולמעשה עד היום, התאפיינה בחוסר ביטחון קיצוני כלפי העתיד וחרדות עמוקות שהתבססו, בין היתר, על מחסור כרוני במשאבי טבע – בדיוק אותה הבעיה ש"בן דסאן" השליך על היהודים.

m73QjSctN-3y_jVtMzeRcrQ

ואם חשבנו שרק היפנים משליכים את הפנטזיות שלהם עלינו, מסתבר שגם היהודים והישראלים לא טומנים את ידיהם בצלחת. בשנים האחרונות, מסתובב ברשת הישראלית מאמר מוזר בעברית, שכותבים נוטים להעתיק מאחד לשני. בפעם הראשונה העביר לי אותו מכר בחב"ד, מתוך רשימת תפוצה פנימית של החסידות, ובפעם השנייה היה חתום עליו ד"ר מרדכי קידר, מזרחן מאוניברסיטת בר-אילן. לאחרונה, ראיתי אותו ברשת פעם שלישית- בחתימתו של אחד יוסי אגמון. בין הגירסאות יש הבדלים קלים, כאלו ואחרים. המאמר של קידר, בשיירי זהירות אקדמית, מוסיף מידי פעם את המילה "כמעט" להכללות הגורפות, ואילו מאמרו של אגמון יותר קיצוני ומזכיר את הגירסה החבד"ית', אבל ההבדלים הם בסופו של דבר שוליים. המאמר – ניחשתם נכון – עוסק ביפן ויחסה למוסלמים ולאסלאם. אני מצטט כאן מהגירסה של אגמון:

האם אי פעם קראתם באינטרנט שמנהיג פוליטי או ראש ממשלה מאומה איסלאמית ביקר ביפן?

האם אי פעם נתקלתם בידיעה שהמנהיג של איראן או נסיך מסעודיה ביקר ביפן?

כנראה שלא. כי יפן היא מדינה השומרת על עצמה מפני האיסלאם.

איך הם עושים את זה?

ביפן יש הגבלות מחמירות על האסלאם, כך שמוסלמים לא 'מתים' להגיע לארץ השמש העולה. למשל:

* יפן היא המדינה היחידה שאינה מעניקה אזרחות למוסלמים. גם תושבות קבע אינה ניתנת למוסלמים. וחל איסור על הפצת האיסלאם במדינה.

* תושבות ארעית מוענקת למוסלמים ב-2 תנאים מחמירים: הם צריכים לדבר יפנית ומתחייבים לבצע את טקסיהם הדתיים בבתיהם בלבד. מוסלמים אינם יכולים להקים ביפן ארגונים, מסגדים, או לקיים התכנסויות דתיות.

* אין ביפן אוניברסיטה אחת שבה מלמדים או לומדים ערבית או כל שפה איסלאמית. לא תמצאו 'קוראן' אחד ביפן,  לא מתורגם ולא בשפת המקור.

* טוקיו היא הבירה היחידה בעולם שאין בה כמעט שגרירויות של מדינות מוסלמיות.

רוב המוסלמים שחיים ביפן הם עובדי חברות זרות. בקשות לאשרות לרופאים, למהנדסים או למנהלים  מוסלמים, הנשלחים על ידי חברות זרות, נידחות בשנים האחרונות. ובתקנוֹני רוב החברות היפניות, אין מקבלים מועמדות לעבודה ממוסלמים.

הממשל ביפן אינו מסתיר את דעתו על המוסלמים ואינו מעלה בדעתו לשנות את החוקים המפלים מוסלמים.

הרחוב ביפן דוחה אותם גם הוא. רוב בעלי הבתים יתחמקו בכל דרך מלהשכיר בית או דירה למוסלמים. בניין או שכונה שנודע כי חי בה מוסלמי נכנסת לעירנות. אם אישה יפנית מתחתנת עם מוסלמי (נדיר מאוד-מאוד) – היא תיחשב מנודה לנצח.

מסכם קומיסו יאגי מאוניברסיטת טוקיו: "הדיעה הרווחת ביפן היא שהאסלאם היא דת צרת אופקים מאוד… וצריך להתרחק ממנה".  לכן לא שמענו מעולם על אירוע טרור איסלמיסטי ביפן.

ד"ר מרדכי קידר

ד"ר מרדכי קידר

מיותר לומר שמדובר בשטויות מוחלטות במיץ דלעת. מתוך סקרנות, חיפשתי את אותו "קומיסו יאגי" מסתורי, ולאחר חיפוש קל גיליתי כי מדובר בקוּמִיקוֹ יאגי (אישה, ולא גבר), פרופסור ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת טוקיו, שהבהירה באתר האינטרנט שלה כי דבריה סולפו בגסות. כפי שיאגי מבהירה, וכפי שאני יודע גם מנסיוני שלי, יתר הדברים שכתובים במאמר שקריים אף הם. ערבית די פופולרית כשפה זרה באוניברסיטאות ביפן, אוכל כשר מוסלמי קל להשגה (יש אותו אפילו בקפטריה של אונ' טוקיו), מוסלמים רבים עובדים במדינה בכל המשרות האפשרויות, ברישיון ושלא ברישיון, ואין שום בעיה מיוחדת במתן אשרות למוסלמים. אמנם יש יפנים שלא יסכימו להשכיר את דירותיהם לזרים, אולם הקבוצה המופלית בהקשר זה היא בעיקר סינים. ביפן, כפי שתוכלו לראות כאן, יש גם לא מעט מסגדים – כולל אחד גדול ומפואר במיוחד ליד תחנת יוֹיוֹגִי-אוּאֶהָרַה בטוקיו (ביקרתי בו בעצמי – חוויה מדהימה). כמובן שיחסיה של יפן עם מדינות מוסלמיות רבות, ביניהן טורקיה ואינדונזיה, הם ענפים ומסועפים ויש לא מעט ביקורים הדדיים של מנהיגים. את העובדות הללו אפשר לגלות, ובקלות, בגוגל – דבר לא מסובך עבור אקדמאי כמרדכי קידר ואפילו עבור כתבן לא מבריק במיוחד כמו יוסי אגמון.

המסגד ביויוגי-אואהארה - משמש גם כמרכז תרבות טורקי

המסגד ביויוגי-אואהארה – משמש גם כמרכז תרבות טורקי

ככל הנראה, בהנחה שקומיקו יאגי לא יודעת עברית, מקורו של המאמר הוא באיזה כתב פלסתר שהופץ באנגלית, ולאחר מכן העתיקו אותו חבד"ניק אלמוני כלשהו, קידר ואגמון – וחתמו עליו בשמם שלהם. השאלה המעניינת, בהקשר זה, היא מדוע. למה לישראלים ללכת דווקא ליפן כדי להמציא סיפורי בדים על רדיפת מוסלמים? התשובה, בסופו של דבר, זהה לחלוטין למקור הפנטזיות האנטישמיות של קולונל יסואה. כותבים מהימין הקיצוני כמו קידר ואגמון משתמשים ביפן, מקום רחוק שלא קל לבדוק מה מתרחש בו, ורוב הישראלים לא יודעים עליו יותר מדי, ככר פורה לפנטזיות שלהם עצמם. הם מדמיינים שהיפנים עושים את מה שהם היו רוצים לעשות למוסלמים אם רק היו יכולים. ובדיוק כפי שיממוטו שיצ'יהיי (ישעיהו בן דסאן) השתמש ביהודים כדי לאשר את הפנטזיות שלו על המהות היפנית, כך משתמשים קידר ואגמון ביפן כראי לישראל שהם חולמים עליה. בגירסה שלו, כותב קידר כי "יפן מלמדת את כל העולם שיעור מעניין: קיים יחס ישיר בין תודעה לאומית ובין ההיתר להגירה: עם בעל תודעה לאומית וזהות תרבותית מוצקה וברורה יימנע ממתן אפשרות למובטלי כל העולם להיכנס למדינתו, ואילו עם שהתודעה התרבותית והזהות הלאומית שלו חלשה ופריכה, אין לו מנגנוני הגנה מפני חדירת תרבות אחרת, זרה, אל מדינתו וארצו."  הדוקטור הנכבד, במילים אחרות, מייחס ליפן את הפנטזיות שהוא אינו יכול להגשים במדינת ישראל: גזענות בוטחת וגאה בעצמה, לאומנות חסרת בושה, הסתגרות מהעולם ו"מנגנוני הגנה" בפני חדירת תרבויות זרות. וכדי להפיץ את הפנטזיות הללו, הוא לא מהסס לשחרר לחלל האוויר דברי הבל חסרי ביסוס, בלי להקדיש שנייה כדי לבדוק אותם. מצד שני, ממי שאחראי לראיון ההזוי הבא, שמעלה ניחוחות בירה מפאב של פשיסטים הונגרים בשנות השלושים, באמת אי אפשר לצפות להרבה. מול הג'נטלמן הזה, אפילו ישעיהו בן דאסן כבר נראה כמו חוקר רציני.

אודות דני אורבך

ברוכים הבאים לבלוג "הינשוף"! קוראים לי דני אורבך, ואני דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד, חוקר הפיכות צבאיות, טרור פוליטי, התנקשויות ואי ציות צבאי ביפן, סין, גרמניה ובכלל. בעבר פרסמתי בעברית את הספר "ואלקירי- ההתנגדות הגרמנית להיטלר" בהוצאת ידיעות אחרונות. הבלוג הזה יעסוק בפוליטיקה, היסטוריה, ושאר נושאים המעניינים אותי.

פורסמה ב-נובמבר 23, 2013, ב-ינשוף היסטורי, ינשוף פוליטי-מדיני ותויגה ב-, , , , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 35 תגובות.

  1. מעניין מאוד. לאחרונה נתקלתי בהרצאה מעניינת בנושא, אבל אני לא יודע עד כמה היא מדויקת.

    http://historia.co.il/2013/11/19/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-84-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95-%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94/

    אכן, השלכה (פרוייקציה) היא תופעה פסיכולוגית מרתקת, במיוחד בהקשרים בין-תרבותיים מרוחקים. לא ברור באמת מדוע קידר, פרופסור מכובד, מרשה לעצמו כזו רמה של רשלנות אקדמית.

    • לא סתם רשלנות אקדמית, אלא כזאת שאפשר לחפוש בחיפוש של שנייה וחצי בגוגל.

      עוד לא הספקתי לשמוע את ההרצאה שקישרת אליה, אבל תוכנית פוגו אכן נהגתה בידי קולונל יסואה שהוזכר בפוסט.

  2. מדהים מה שאנשים מרשים לעצמם כשהם חושבים שהם מוגנים בהדרת תוארם האקדמי (באופן אישי אני לא מבינה את זה, אני חרדה מפני כל מילה שאני כותבת, וגם זה לא טוב).
    בנוגע להערצת המזימה היהודית – לעתים קרובות (ולמעשה אך אמש, בשיחה עם דוקטורנט הודי) אני נתקלת באנשים שנלהבים להסביר לי כמה "היהודים" או "הישראלים" הם האנשים החכמים בעולם. אני תמיד רואה בהערצה הזו מעין פן אנטישמי נסתר, שדי מדאיג אותי. בינתיים יש לי תשובה מוכנה – אם אנחנו כאלה חכמים, איך זה שעוד לא מצאנו כיצד לחיות בשלום ובשלווה בארצנו?

    אך גם הצד השני לא נשאר חייב ותשובתו מוכנה בפיו – זה תמיד בגלל המוסלמים.

    • מעניינת השיחה שלך עם הדוקטורנט ההודי. היו לי גם שיחות כאלה, דרך אגב, עם סטודנטים מאפריקה, ובפרט מניגריה. האם נתקלת בעמדות מהסוג הזה בטנזניה? באשר לקידר, מדהים לראות כיצד הוא הרשה לעצמו לכתוב שטויות שנחשפות בחיפוש של דקה וחצי בגוגל. זה יותר גרוע משקר – זו טיפשות.

  3. אחלה פוסט .

    עושה רושם ברור , שאוגוסטינוס הקדוש מדבר מגרונה של אותה פולניה חסידה ( זופייה קוסאק-שצ'וצקה) . שהרי , הוא זה שהטביע הדוקטרינה המרכזית בנצרות כלפי היהודים :

    בסבלם , ובנחיתותם , הם מהווים עדות חיה ונושמת לבחירה הסופית של האלוהים בנצרות ובנוצרים כעם הנבחר . אבל , הואיל והם עדות חשובה ומועילה , אין לפגוע בהם !! הוא עצמו , לא יכול היה להביע זאת יותר טוב ממנה .

    לגבי היפנים , הסיפור סבוך מאוד . בזמנו שאלתי אותך באמת לגבי תפיסת העבדות ביפן ( פרשת מריה לוז ) ובאמת היה מצער לשמוע ממך שאין לך מסמכים מהתקופה , או מקורות , שהרי אז כתבתי על פוליתיאיזם נ' מונותיאיזם בתפיסת העבד והעבדות וכו…….. ובתכוף אבאר :

    האבחנה שלי לגבי אותה אנטישמיות יפנית בדיאלקטיקה לזו הקלאסית , הינה כזו :
    המונותיאיזם הפך את המין האנושי למשוגע . אמת אחת , בחירה אחת , דת אחת , מוסר אחד . אין מקום ולא יכול להיות מקום וסבלנות וסובלנות לשום תפיסה אחרת מכאן . בעוד שריבוי אלילים על בסיס גיאוגרפי ותחומי , מייצר כבוד לזולת או בין קבוצות אתניות ( שהרי כובש כדרך משל , לא יכול להיות יותר נעלה וחזק מן האלוהים המקומי ) .
    הבעיה הגדולה באמת , מתחילה כאשר המונותיאיזם גם תואם את התפתחות האדם והפרוגרסיה שלו על ציר הזמן . שהרי :

    המדע מאחד תופעות ולא מפריד אותם ( מפריד בתוך ,מאחד מבחוץ ) ואכן , התפתחות המדע תואמת מונותיאיזם ( אלוהים אחד ומופשט ) ולא פוליתיאיזם ( השמש מחממת הים , האדים עולים , עננים מתעבים מקור , הגשם יורד , ממילא חזרה הנחלים , שזורמים לים , ושוב חוזר חלילה . בכלל , כל החומר ביקום מאטומים , וזהים , משמע כל החומר ביקום זהה , ורק מס' האלקטרונים מסביב לאטום יוצר ההבדל בין חומר לחומר , לא חסר !! ) .

    אם כך , ניתנת לאדם המתפתח והמתקדם , גושפנקא נאורה מדעית לטירוף המונותיאיסטי . והוא נכנס לקיבעון או אובססיה שאני קורא לו – הקיבעון הכולי המאחד ( יש גם קשר להיריון ולידה אבל תקצר היריעה אין לי משאבים ) . בתוך קיבעון זה , הוא נמצא במסע מתמיד של חיפוש הגורם המעין מיסטי המאחד תופעות , והוא זה חזות הכל .

    הנאציזם , הביא את הטירוף הזה לשיא , וגרם למעשה לפירוק מערכות ושבירה של הוקטור ( אחד מההסברים היום לאירופה ההומנית ) .

    ואם כך , אפשר לשער בהחלט , שהיפנים מטבעם סבלנייים יותר כלפי תרבות ודת הזולת , מסיבות אילו ( מונותיאיזם נ' פוליתיאיזם ) . אבל עדיין למה פסאדו אנטישמיות כפי שהפוסט מציג , אם כך :

    אפשר לגרוס , שהצורך הקמאי באדם , לראות בעולם מעין במה , מעין תסריט אחד גדול , בו לכל עם ואדם יש תפקיד וייעוד ותכלית , עשוי לשחק גם פה . היהודים יש להם תפקיד נצחי שמגלם מעין פרזיט תככן אוניברסאלי , ונותן לנפש האדם אחיזה וארגון וקריאה למעשה של ארגון וסדר בתוך עולם , שבתת הכרה , כולנו סובלים למעשה מתחושה או הכרה של ניכור ואקראיות חסרי פשר .

    תודה …..

    • אני לא בטוח שהייתי קושר לעניין דווקא את אוגוסטינוס, אם כי יתכן שתפיסות אוגוסטיניות נמצאות ברקע. אוגוסטינוס רצה שהיהודים ישרדו כמושפלים תמידיים, עדות למקור הנצרות ולמה שקורה למי שדוחה את ה"חדשות הטובות" שמגיעות אליו. קוסאק, לעומתו, העלתה טיעון קצת שונה: שמצוות "ואהבת לרעך כמוך" והחובה הנוצרית לסייע לאדם במצוקה חלות גם על אנשים שהם אויב בימים כתיקונם.

      • כן דני , ברור שאין טעם לחפש הרי רציו של אחד לאחד כאשר עסקינן במכמני ההויה ודברים שבלב מכללא . אבל יש לשים דגש או לשים לב לדעתי , לתפיסה שלה כי :

        " הרגשות שלנו כלפי היהודים לא השתנו . אנחנו לא מפסיקים לחשוב עליהם כעל אויבים פוליטיים , כלכליים ואידיאולוגיים של פולין ……"

        רק ההרג , אסור ( משמע העדות לנחיתותם לדעתי … ) אבל :

        הם אוייבים מיתיים מקידמן דינן , כך הדבר מטבעו !!

        תודה ……

  4. גם לי יש הרגשה תמיד שיש צד אנטישמי נסתר כשנלהבים להסביר לי שהיהודים הם ההם הנבחר והחכם ביותר. אבל אולי זו סתם פראנוייה, הרי באמת מספר היהודים בתפקידי "חוכמה" גדול מאד באופן יחסי למספרם הכללי. הנושא הזה הוא ואריאציה לנושא המיתוס מלפני שבועיים,

    • במידה מסויימת כן, זו אכן וריאציה. מיתוסים זה דבר חשוב מאד בכל חברה אנושית. הסיבה שיהודים העדיפו עבודות של צאוורון לבן קשורה, אולי, למסורת הלמדנית של העיירה היהודית (למרות שהיהודים ברובם לא היו למדנים באף תקופה). מעניין להשוות, למשל, איך השתלבו היהודים, ולעומתם האירים והאיטלקים בחברה האמריקאית כאשר היגרו לארה"ב. יהודים נתנו דגש על חינוך וניסו להכניס את בניהם לאוניברסיטאות יוקרתיות, אפילו אם היתה שם אווירה אנטישמיות וקווטות שהקשו על קבלתם. איטלקים השתלבו בכלכלה באמצעות העסק המשפחתי הקטן, ואירים – דרך המשטרה והפקידות.

  5. ,תשובה מעניינת, עד כמה הרקע החברתי של המהגרים, צורת החיים וההתנהגות שהיתה מקובלת עליהם ועל ידי הוריהם במדינה הישנה השפיע על בחירת מקצועות והשתלטות על תחומים בעולם החדש. אבל בסופו של דבר הכל מתאזן ולא כל השוטרים בניו יורק הם אירים. אם כך מדוע עדיין יחסית יש יותר יהודים שזוכים בנובל, יותר יהודים במועדון האי קיו הגבוה בניו יורק, וכו? האם כשמרכזים את כולם בישראל עדיין מקבלים סופר קומפיוטר?
    אל רום מתיחס לדת כסיבה עיקרית למלחמות, אך כמו שענית לי דני לפני שבועיים, יש מספיק סיבות שאינן דתיות למלחמות וסכסוכים. במאה ה 19 ו ה 20 רוב המלחמות היו על רקע כלכלי (או טריטוריאלי), ביחוד כשמתיחסים ליפן שאינה נוצרית.
    לכן מה שקשה לי להבין זה כיצד היפאנים יכלו להתיחס ברצינות לפרוטוקולים של זקני ציון. באירופה יש רקע נוצרי בן דורות שמעורר עוינות ליהודים ולכן קל יותר לקבל ספורים המתארים אותם באור שלילי, אבל ביפן זה לא היה קיים. אולי החלק הרעיל של דג הפוגו היה יותר חשש כללי של יפנים מפני זרים ולא אישי כלפי היהודים? גם אם ישראל תחליט להקים בגדה המערבית מדינה של פליטים זרים מאפריקה יהיה חשש מהתוצאות. גם במרוקו הציעו ליהודים בעת גרוש ספרד מקלט מאותן הסיבות היפניות.
    להזכיר את דוסטויבסקי- היו לו דעות אנטישמיות, הוא הצהיר עליהן, אך עם זאת היתה לו הערכה גבוה מאד כלפי היהודים והישגיהם. אפשר לומר ששינאה נבעה מקינאה, אבל לא תמיד, בהחלט יתכן שהיא נובעת מהתנגדות לתכונות אופי שליליות שמיוחסות לאדם גם אם מעריכים תכונות אחרות. אלו רק המשכילים יותר שיודעים להפריד בין השניים.
    ולבסוף לנושא הכתבה, אני לא בטוח שמרדכי קידר טעה, זה סגנון, דומה לגיא בכור, צורה של מקח ומימכר של שוק או עו"ד בבית משפט, מאחר ורוב האנשים לא ימצאו זמן להעמיק הם יקבלו חלק מההפרזות ביחוד אם הדיון מנוהל בצעקות אגרסיביות: אם ביפן הנאורה לא סובלים מוסלמים אז בוודאי שגם אנשים אחרים יכולים להרשות לעצמם כמו היפנים ואם זה לא היפנים שאמרו את זה אז התכוונתי לסינים ולא יכול להיות שקונפוציוס החכם באדם טעה וגם אם הוא לא אמר את זה אני מכיר אותו טוב יותר משהו מכיר את עצמו והוא יכול היה להגיד את זה וזה ממש לא משנה..וכו'

    • אני מסכים עם רוב הדברים שכתבת כאן – במיוחד בנוגע לדוטוייבסקי או הסיבה לפרוץ מלחמות, אבל אולי תסביר לי בבקשה איך מרדכי קידר לא טעה כאן? בעצם, איך הוא לא סילף ושיקר? נראה לי שצריך תפיסה פוסט-מודרניסטית קיצונית של היעדר אמת כדי לטעון דבר כזה. לא מדובר כאן בהפרזות, כי בהפרזות אמור להיות גרעין משמעותי של אמת. כאן מדובר בשקרים ובהטעיית הקוראים, אם מתוך רשלנות ואם מתוך זדון.

      • אל רום, הבנתי את הקטע המתחיל ב "המונותיאיזם הפך את המין האנושי למשוגע" – כדת שהביאה לפרוץ מלחמות. הנושא ההוא צריך להפרס על יריעה גדולה יותר כדי שאפשר יהיה להבין אותך לעומק.
        דני, מרדכי קידר סילף ושיקר, אבל בלי להזיז את המחט כי הוא מאמין במטרה, המטרה שלו היא התוצאה הסופית ולא הדרך, קשה לך כחוקר לקבל רמאויות כאלו בדרך למטרה ביחוד על ידי ד"ר מתחום האקדמיה, זה נראה לך אבסורד. זו פשוט תרבות שונה

      • אני לא חושב שהגינות זה דבר שצריך להיות מוגבל לאקדמיה, למרות שמרדכי קידר הוא איש אקדמיה.

      • ודרך אגב, גם מי שרוצה לסלף ולשקר, רצוי שלא יכתוב שטויות שאפשר לחשוף תוך חיפוש של דקה וחצי בגוגל. איך שנאמר במקורותינו, "הרוצה לשקר, ירחיק עדותו."

      • אוקיי אורי , העיקר שעושה רושם שהבנו את הדבר . שהרי לא דיברתי אכן על דת , אלא על – מונותיאיזם ……משמע – סטייט אוף מיינד , זה העיקר !!

        תודה …….

    • אורי ,

      לא טענתי שום טיעון ואפילו לא בשמץ , שהדת גורמת לרוב המלחמות ( וגם לא טענתי ההיפך ) . אלא –

      אתה מתיחס לדת כאל פרקטיקה ואמונה , אבל במחקרים של פסיכופאתולוגיה של הקולקטיב , עסקינן במעין ליבידו , לא בדת . באותם המרכיבים " הבוערים " בנבכי אישיותו של האדם , הגורמים לו תדיר לכמיהה להוויות מטאפיסיות , ואחד מהביטויים או ההשלכות , הינה הדת .

      אתן לך דוגמא על קרקע דידאקטית נוחה לך :

      יאיר לפיד , הינו אתיאיסט מוחלט , ובכל זאת , הוא מצהיר ברגש וברטט :

      ירושלים היא לא מקום , היא רעיון !! כמותו , במדינת ישראל , אין מחסור !! ברור שחייזר היה תוהה :

      אם הוא לא דתי , ולא מאמין , מה פשרו של דבר זה ?

      הנה אירופה של השמאל הרדיקלי , אירופה ההומנית ( כאידיאל ) של פוסט מלחמת העולם השניה והתקופה המודרנית . האם תוכל לנתק את החסד הנוצרי ( בריאקציה לקוטב של האכזריות הנאצית כפי שהזכרתי ) מהתפיסות ההומניות ? קשה להלום !! אני צריך לספר לך על – רופאים ללא גבולות …… פלוטילות לעזה ……..מופעים חיים ( live aid ) לנזקקים באפריקה . מוזיאון אתני בפריס . מדיניות הגירה סובלנית . בית הדין הבינלאומי בהאג . התנאות בדבר זכויות אדם על מנת להצטרף לגוש היורו או לאיחוד האירופי ( ראה טורקיה ) , נוכל להרחיב אינספור בדבר .

      האם זה קשור לדת ? ודאי שלאיו דווקא !! האם מנותק לגמרי מהחסד הנוצרי הטבוע ? ודאי שלא !!

      אבל תקצר היריעה , אין לי משאבים …….

      תודה ……

      • אורי שים לב , תיקון קל –

        הכוונה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג , ולא הבינלאומי בהאג .

        תודה

      • אל רום, בדתות בהם יש אלים רבים הם בדרך כלל לא חיים בשיתוף פעולה. המתולוגיות מספרות על מאבקים חסרי מוסר. אצל הסינים הבודהיסטים יש בדרך כלל הרבה מאד אלים עממיים שונים ומשונים, כ 2000 במספר ואם הבנתי נכון הם חיים יפה ביניהם.
        אני לא מצליח להחליט ביני לבין עצמי אם אנשים כקידר נחוצים ומועילים. האם הדרך הישרה והאמיתית היא הדרך היחידה לדבוק בה (בפוליטיקה)או לפעמים קצת מניפולציות ושקרים הם חלק מציאותי ונחוץ . האמת שאני מרגיש קצת צער שהוא לא שקרן מוצלח יותר,

      • אורי, מאיפה בדיוק המספר אלפיים? לדעתי יש הרבה יותר מזה.

        בנוגע לקידר – זה הרי פתטי. בחו"ל אף אחד לא מאמין לשטויות שלו, חוץ מאולי כמה
        נוצרים אוונגליסטים, והאפקט היחיד של התעמולה הזאת היא לטמטם את הישראלים
        ולהסתיר מהם את המציאות. זה לא משרת שום מטרה פטריוטית – בדיוק להיפך. זו
        פגיעה עמוקה מאד במדינה. פטריוט אמיתי אומר אמת גם כשהיא לא נוחה, ומבקר
        בחריפות את המדינה שלו כשהוא חושב שמשהו טעון תיקון.

      • אורי ,

        לא הבנת הענין העיקרי . לא האלים בינם לבין עצמם , אלא יחס האדם לאדם . האדם הכובש ( כדרך משל ) , לא יכול להיות יותר חזק מן האלוהים של הנכבש ( לא האלוהים מול האלוהים ) , ואילו במונותיאיזם –

        האלוהים אחד , והאלוהים מתרנספר מן הישות , אל – אלוהות ……..האלוהות , ידה בכל , היא הכל ולא כלום , לגבי הכובש ולגבי הנכבש ( נניח ……) .

        הסיפא לגבי קידר , אני מניח מופנה לדני ……

        תודה ………

  6. אם אינני טועה, רישמית הממשל הסיני מכיר ב 56 אלים, כמדומני יש במיתולוגיה הסינית בערך 100 עיקריים. יש כנראה אלפי אלים פולקלוריים חלקם זהים בשמות שונים באיזורים שאינם מרוחקים הרבה אחד מהשני. (אלת הים באי בו אני גר שונה בשמה מאלת הים במקאו שנמצאת 60 קילומטר מפה אבל הסיפור לגביה דומה)

    ההשוואה של היהודים ליפנים ע"י בן דסאן הזכירה לי השוואות של מילטון פרידמן בין ישראל להונג קונג. הוא היה מעביר הרצאות באוניברסיטאות בארה"ב ומסביר שישראל והונג קונג שתיהן מדינות שנוצרו לאחר מלחמת העולם השניה ע"י פליטים שהחליטו להקים מדינה בה לא יהיו כל אותם דברים שלא היו לטעמם במדינות מהן הגיעו. הוא טען שהאופי, הרקע וחיי המשפחה ההונג קונגים דומים לאלו של היהודים וכן נקודת הפתיחה הכלכלית והמשאבים של המדינה והבידוד שלה. לדעתו ההונג קונגים הצליחו הישראלים כשלו.

  7. אלפא חיימוב

    דני שלום,
    מענינים דבריך על סילופים בעניין המוסלמים ויפן המסתובבים ברשת באצטלה של אקדמאיות בוטחת, ושמחתי לגלות שאינם נכונים.
    מעריכה מאוד את הבלוג שלך,
    תודה,
    אלפא חיימוב
    תל אביב

  8. אני מנצל את המצור הירושלמי בשביל להשלים השכלה, וכרגיל הפוסטים כאן גדושים בידע ומפרים במחשבה ועל כך תודה.
    רק הערה ביקורתית במחילה: נראה מדבריך שמלבד העובדה שפרופ' קידר עיוות וחטא בפלגיאט, שלא לדבר על הזניית המעמד האקדמי, אתה גם רואה את תוכן דבריו כעל גבול הלגיטימיות. זוכרני כשקראתי את דבריו על יפן התרשמתי דווקא לטובה שהנה כאן דוגמא של מדינה מערבית בעלת רצון ויכולת להגן על תרבותה. בדומה להתפעלות הישראלית הרגילה מסינגפור, למרות ששם היא לא בדיוק דמוקרטית אלא יותר ליברלית, ודומני שאפילו פריד זכאריה כתב בשעתו ספר שעורר רעש שהעתיד שייך למדינות ליברליות לא דמוקרטיות דוגמת סינגפור.

    וגם מוטיב החשש משקיעת המערב וחוסר יכולתו להגן על עצמו כנגד תרבויות טוטליטריות נחושות, הוא לגיטימי לגמרי. תיאורטיקנים שונים מוצאים כבר את המוטיב בתוקידידס, וזה קיים בלב המערב עד היום. למרות שכמובן אפשר לחלוק ואף להוכיח שזה מוטעה עובדתית.

    על שאר הפוסטים כאן שאני קורא עתה יש לי בעיקר הערות התלהבות. בעיקר הפוסט על המיתוסים עורר אותי למחשבה שבדרך כלל נוטים כיום להאשים את האידיאולוגיה, ובפרט בצורתה הדיאלקטית אם הגל ואם מרקס, בעוד אתה מראה שהתופעה קורית גם בחברות מסורתיות לא-אידיאולגיות דוגמת האצטקים וסין.

    • הי אהרן,

      תמיד מעניין לקרוא את התגובות שלך, ותודה על המחמאות. בנוגע לנקודה שהעלית, אני תמה על המשפט בנוגע ל"מדינה מערבית בעלת רצון ויכולת להגן על תרבותה." ראשית כל, יפן אינה מדינה מערבית, למרות שהיא מדינת עולם ראשון. זה לא בדיוק אותו הדבר. שנית, אפילו אם קידר היה צודק ויפן (או כל מדינה אחרת) היתה באמת נוקטת בצעדים כאלה, לא על הגנה תרבותית מדובר כאן אלא על סימפטומים סופניים של שקיעה וניוון. האם איסור על תרגום ספרי קוראן, אחד הספרים המשפיעים והחשובים בהיסטוריה האנושית, תורם במשהו לתרבותך או בדיוק להיפך – סוגר אותך במעגל של טפשות ובורות? מה תורם בדיוק להימנע מביקורים במדינות מוסלמיות, או להפלות רופאים, מהנדסים ויתר אנשים המועילים לחברה רק בשל דתם? בסינגפור, דרך אגב, יש מוסלמים רבים, הם נהנים משוויון זכויות מלא ולא נרשמו בעיות מיוחדות.

      אפשר לומר דברים רבים בגנות האסלאם הקיצוני, אבל תרבות טוטליטארית הוא לא. טוטליטאריות היא שיטת משטר מערבית לעילא ולעילא.

  9. תודה על מאמרך זה. חשוב מאוד. מי זה בכלל אותו יוסי אגמון? יש לך מושג? כיצד אדם מרשה ל עצמו להפיץ את הפרופוגנדה הפוליטית ואת שנאת המוסלמים שלו בעזרת גיבוב של שקרים והמצאות?

  10. דני. תודה רבה גם על הפרכת המאמר הזה שרץ ברשת. וגם על הרבה דברים אחרים מעניינים שיש בו

  11. אם אפשר להזמין נושאים… (במידה שהם בתחומיי הידע שלך). הקשר המוזר בין זן (=בודהיזם) לבין הסמוראים. איך התרקם איך הוסבר? בכלל הסמוראים…

  12. זו נראה לי סוגייה מאוד משמעותית עם כל הזן שעף פה באוויר (אני מדבר בתור מתרגל….)

  13. דני, תודה רבה על מאמר מעמיק ומעשיר בנושא. נחשפתי אליו רק אחרי שהעליתי פוסט בנושא הבוקר בפייסבוק. שיתפתי אותו בתגובות עכשיו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: